... הגבוהה היא להבין לעומק את המציאות ברמה שבה ההבדלים בין הצורות השונות אינם נתפסים כהבדלים ממשיים. הוא אומר שכאשר התודעה מגיעה להבנה עמוקה של המציאות, השאלות שמחפשות הצדקה ספציפית לצורות השונות מאבדות משמעות. במצב תודעתי זה, כל הצורות נתפסות כביטויים שונים של אותה מהות אחת, ולכן אין הבדל בין הצורות השונות ובין המהות האחת ...

... והחסרונות כחלק מהמציאות השלמה. ההכלה של החסרונות פירושה קבלה מלאה שלהם בלי התנגדות ובלי תלונה. האדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא חווה את החיסרון באופן חיובי, כחלק בלתי נפרד מהקיום, וכך מפסיק להרגיש תלוי או נשלט על ידי ...

... באמת אפשר להגיע למקום שאין בו שכל? אליעד מדגיש שהתשובה מורכבת, משום שאכן יש מקום כזה. הוא מציג את התודעה של האדם בצורה מפורטת, המחולקת לשני חלקים: החלק שהוא השכל והתודעה הנוכחית, והחלק שקדם לתודעה - המהות חסרת השכל. למשל, הוא נותן את הדוגמה של שולחן - השולחן הוא שולחן, אבל במהותו העמוקה יותר, ... המשמעות של שולחן, הוא היה קיים בלי הגדרה שכלית כלל. בדומה לכך, כל אדם הוא בו - זמנית גם תודעה בעלת שכל וגם מהות בסיסית חסרת שכל שקדמה לתודעה. הוא מדגיש שהמצב של אין שכל אינו מצב שבו האדם נמצא ומודע לכך באמצעות שכלו. זהו מצב של הימצאות ... לא היתה משמעות למושג האני. לכן, כל עוד האדם חווה את עצמו כקיים בנפרד מהמציאות, הוא נמצא במצב של תודעה שכלית המייצרת הפרדות. כאשר הוא מגיע למצב שאין בו שכל, תחושת האני והפרדתו מהמציאות נעלמות לגמרי. בסיכום, ההרצאה של ...

... לחוות את המציאות באופן שלם ומלא יותר, שבו האדם אינו כבול רק לנקודת מבט אחת, אלא חי בכמה רמות תודעה בו - זמנית. בסיום דבריו, אליעד מצביע על כך שבעצם כל אדם שואף באופן טבעי להגיע למצב כזה של ...

... שאדם מפחד ממשהו מפני שהוא אינו רוצה אותו. וכאשר שואלים למה אני לא רוצה למות?, התשובה היא מפני שקיים בתודעה הרעיון שמוות זה דבר רע. כך נוצר פחד המוות. כשמישהו אומר שהוא מפחד מגוקים, המשמעות היא שבעומק הוא תופס ... הפחד או להתמודד איתו נקודתית, כמו לימוד טכניקות התמודדות עם גוקים. אולם שיטות אלו עדיין משאירות פחדים אחרים בעומק התודעה. תמיד יישאר לאדם משהו שהוא רוצה, ולכן הוא ימשיך לפחד לאבד אותו. אין שיטה שנשענת רק על שינוי התנהגות ... בספר התהליך הזה? אליעד: במלא מקומות, תפתחי במלא מקומות יש את זה, זה תהליך מסוים יש אחד שממנו נוצרת תודעה שממנה נוצר רצון שלא רוצה גוקים שהוא יוצר פחד, אם אנחנו הולכים פנימה לתוכו עד שמגיעים לאחד וזה הכל, ...

... המשחק, ולכן פחות מושפע רגשית. האם אפשר להסתכל בלי להיות קיים? לפי אליעד, בכל מצב של התבוננות קיימת תמיד תודעה של אני קיים. הוא מביא דוגמה למצב שבו אדם מרוכז מאוד במשהו, למשל תמונה, ומישהו קורא לו והוא אינו שומע. למרות שלכאורה הוא לא הרגיש את עצמו, עדיין יש לו תודעה כלשהי (יש תמונה מולי), ולכן התודעה קיימת. גם אם אדם אומר שהוא נעלם בתוך החוויה ולא חושב על עצמו, עדיין קיימת ברקע התודעה שמגדירה את המצב, ולכן תמיד קיימת תחושת אני. איך זה מרגיש להיות כל העולם בבת אחת? אליעד כהן מסביר ... זמנית, הוא אינו יכול להצביע על תוצאה אחת בלבד, כי הכל קיים בו זמנית במוחו. האם אפשר לצמצם את התודעה להיות הכל? לשאלה האם אפשר לחזור מתודעה של להיות כל העולם, אליעד מסביר שכן, משום שזה בדיוק מה שקורה כרגע. הוא אומר שכל אדם בעצם היה ...

... אם כן, כי אין בעולם שום הנאה גשמית כלל, כי הכל זאת הנאה רוחנית בלבד. שהאדם נהנה תמיד, מכך שהתודעה שלו, חווה השלמת חיסרון. בין אם זה באמצעות חוויה גשמית של שלמות חיסרון, כגון אכילה. שאז חוויית השובע, מזכירה ... וכאשר האדם לא יודע איך להשיג אותה מתוך עצמו, אז הוא מנסה להשיג אותה באמצעות השגת דברים חיצוניים, שגורמים לתודעה שלו לחוות שלמות של הנאה רוחנית. כי יש בתוך האדם שני רבדים. הרובד של המודעות החיצונית והרובד של המודעות ... הם כאשר האדם נאחז באיזה רעיון כלשהו. וזוהי בעצם הנאה גופנית. שהאדם נאחז בגוף ובצורה של אותו הרעיון. וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר בעולם, כולל כל רעיון שהוא וכל צורת חשיבה שהיא, ... היא הגוף של ידיעת האחד, שאין בו שום ידיעה מוגדרת (כנפרדת). וכאשר האדם נהנה מהתבוננות כלשהי, הרי שהגוף דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ומפיק ממנו הנאה. וכל הנאה ... הנאה גשמית ובין אם זו הנאה רוחנית, הוא תמיד רודף אחרי הנאה גשמית של גוף מצומצם. כי הגוף, דהיינו, התודעה, רודפת אחרי גוף, דהיינו, אחרי צורה מוגדרת, שגורמת לאדם להרגיש טוב. ולכן, כל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות, ... ומי שמשתמש בשכל שלו בשלמות, הוא רואה את האמת שהכל אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד. וכאשר, כל התודעה של האדם חושבת רק על דבר אחד בלבד, דבר שהוא חסר כל משמעות, כי הרי אין שום דבר שנפרד ... גוף וכל צורה, כי אין בה שום נפרדות, אז על ידי זה הרצון של האדם מתבטל לגמרי, כי גם התודעה העצמית של האדם מתבטלת לגמרי, כי באחדות, אין שום נפרדות של קיום עצמי. ואז בשעת ביטול, האדם חווה שלמות ... החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות וכולי. ובנפרדות של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה הכל אחד, וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה ... ונזכיר רק, כי כל פעולה וכל מחשבה היא גשמית. ואי אפשר לדעת שאתה קיים, בלי להיות בחוויה של גוף תודעתי. וכל רצון, הוא רצון גשמי. כי הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש ... ואעפכ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, חכם אמיתי, שהוציא את שכלו ...

... מסביר כי חזרתיות על מנטרה יכולה להוציא אותנו מהשכל הרגיל ולסייע לנו לחוות חוויות של אין או חוויות שמחוץ לתודעה המיינסטרימית. מה היתרונות של חזרה על מנטרה? כאשר חוזרים על מנטרה, אנחנו בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא ... האם אפשר לשלב מנטרה עם ויפאסנה? ההבדל בין השניים הוא בתהליך: ויפאסנה מתמקדת בהשתקה פנימית, בעוד שמנטרה מביאה את התודעה לחוויות של אין דרך חזרתיות. אם עושים את שני הדברים עד הסוף, אפשר להגיע לאותה נקודת הבנה של חוויות ...

... כל תחושת הרע תתבטל. ולא רק שתחושת הרע תתבטל, אלא שאפילו הקיום העצמי של האדם יתבטל, ואז ממילא, מצד התודעה העצמית של האדם, התבטל כל הקיום הנפרד של כל העולם כולו. כי מי שיכריח את עצמו למצוא תשובה לשאלה, ... מנקודת המבט הזו, אין שום הבדל בין טוב לבין רע, ואין שום הבדל בין כאב לבין רוגע ובריאות. כי התודעה של האדם, מזדהה עם נקודת מבט, שנמצאת, אחרי ההגדרה הסופית של הרצון של האדם, שהוא לא ירגיש רע מכאבים. ... את האדם, אל המקום שבו לא ניתן לדעת שום דבר מוגדר. כי כל הידיעות של האדם, נשענות על כך, שהתודעה של האדם, מזדהה באופן חזק ביותר, עם התפישה השכלית של האדם, שמבדילה בין יש לבין אין. ושבה, האדם קיים, ...

... ניתן להבדיל בין שום דבר, ולא ניתן להגדיר שום דבר, ולא ניתן לדעת שום דבר מוגדר, שאז ממילא כל התודעה של האדם, מחוברת רק לישות אחת בלבד שאינה מוגדרת כלל, דהיינו, כלום / שום דבר. וכאשר האדם חושב ויודע ...