... אמיתי ובו יתבאר העניין של עולם החלומות ופיצול
התודעה של האדם, בשעת החלום. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האדם הער,
התודעה שלו קיימת רק בעולם הממשי שלנו בלבד. וכאשר האדם הולך לישון ונרדם, אז בשעת השינה, האדם חולם חלומות. והחלומות, הן המחשבות של האדם. ... זה רק משום שהאדם לא זוכר, על מה הוא חשב. אבל
התודעה עצמה, חושבת תמיד. וכאשר האדם חולם איזה חלום,
התודעה והישות של האדם מתפצלת לשני חלקים. והחלק הראשון של
התודעה של האדם, הוא החלק שנמצא בעולם האמיתי והממשי שלנו, שנמצא מחוץ לחלום, והחלק השני של
התודעה של האדם, הוא נמצא בתוך העולם הדמיוני והלא ממשי שנמצא בתוך החלום. והחלק של
התודעה שנמצא מחוץ לחלום, הוא הבמאי של הסרט ושל המציאות, שהאדם חווה בתוך החלום. כי החלום כולו, הוא בעצם המחשבה, של הישות שחושבת את החלום. ... לישות של האדם, שנמצאת בתוך העולם של החלום. כי
התודעה של האדם, נמצאת בשתי מציאויות מקבילות בו זמנית. כי הישות של האדם נמצאת, גם בעולם שלנו, והיא זו שאחראית לכך שהאדם יהיה מודע לתחושות ... בתוך החלום בעולם אחר ובמקום אחר לגמרי. משום,
שהתודעה של האדם שנמצאת מחוץ לחלום, היא זו שממשיכה לתקשר עם העולם שלנו, שנמצא מחוץ לחלום. וכל האירועים וכל הישויות וכל מה שנמצא בתוך החלום, כל הדברים האלו, הם נמצאים בתוך המחשבה
והתודעה, של הישות שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לחלום. ומצד האדם שחושב את החלום, מנקודת המבט שלו, אין שום הבדל כלשהו, בין המהות של כל ... שנמצאות בתוך החלום, והן כולן ישות אחת ממש, עם
תודעה אחת, ומהות אחת וכולי, כי הן כולן הישות העצמית, של המחשבה של האדם שחושב את החלום. אעפכ, עבור החלק של
התודעה של האדם, שנמצא בתוך החלום, עבורו, כל האירועים האלו קורים באמת. ובתוך החלום, יש הבדל גדול, בין הדומם צומח חי מדבר, שנמצאים בתוך ... שיש לו ישות עצמאית שיש לה בחירה חופשית עצמאית,
ותודעה עצמאית, שנפרדת
מהתודעה של כל שאר הישויות שיש בחלום. ונדמה לאדם שהישות שלו, שונה במהות שלה, מכל שאר הישויות שנמצאות בתוך החלום. והאדם לא מבין ולא יודע, ... את המציאות הזאת. וכאשר האדם נמצא בתוך חלום,
התודעה של האדם מתפצלת לשתי ישויות. והישות הראשונה, היא זו שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לעולם ולמקום של החלום. והיא נמצאת כאן בעולם ... ומי שיתבונן אל תוך עצמו באמת, עד לקצה הראשון של
התודעה העצמית שלו, הוא יראה את האחדות של המציאות, שהיא נמצאת מחוץ לכל מקום ומחוץ לכל זמן. כי כפי שכבר ביארתי,
התודעה העצמית של האדם, היא רק צורה, שקיומה הוא לא מחויב המציאות. ובדיוק כמו שהאדם קיים, כך בדיוק, הוא יכול שלא להיות קיים. ואין לאדם שום דרך לשלוט על קיומה של
התודעה העצמית שלו. בדיוק כמו האדם שנמצא בתוך החלום, שהוא לא יכול לשלוט, אפילו לא על קיומו העצמי. ולמרות שנדמה לו שהוא שולט וכולי, הרי ... והעניין הוא, שבאחדות של המציאות, אין שום
תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש. ולכן לא שייך להתעורר אל תוך האחדות, ולהיות שם במודעות עצמית, שמודעת לכך שהיא נמצאת בתוך אחדות. כי בתוך האחדות הראשונה, אין שום
תודעה עצמית כלל. כי
התודעה נמצאת באחדות, עם כל שאר הדברים. והאדם לפעמים, כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות חווה את הנפרדות של המציאות ... מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה
התודעה של האדם מתחברת, אל חוויית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום ... לגמרי, ונכלל בתוך האחדות של המציאות, אז פתאום
התודעה של האדם נוצרת מחדש לגמרי, והאדם נופל אל תוך חלום של עצמו, שבו האדם נמצא כרגע ממש. ואיך נוצר החלום שלנו? ואיך מתוך אחדות מוחלטת שאין שם שום
תודעה עצמית כלל (כי הכל אחד ממש), איך משם נוצרת מעין מחשבה שחושבת ומהווה את המציאות שלנו? ומה הסיבה, לכך שהדבר הזה קורה? ומי מחליט מתי ...