עולם החלומות האמיתי / פיצול אישיות אמיתי ובו יתבאר העניין של עולם החלומות ופיצול התודעה של האדם, בשעת החלום. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האדם הער, התודעה שלו קיימת רק בעולם הממשי שלנו בלבד. וכאשר האדם הולך לישון ונרדם, אז בשעת השינה, האדם חולם חלומות. והחלומות, ... חלום כלל, או כאשר לדוגמה האדם חולם בהקיץ, זה רק משום שהאדם לא זוכר, על מה הוא חשב. אבל התודעה עצמה, חושבת תמיד. וכאשר האדם חולם איזה חלום, התודעה והישות של האדם מתפצלת לשני חלקים. והחלק הראשון של התודעה של האדם, הוא החלק שנמצא בעולם האמיתי והממשי שלנו, שנמצא מחוץ לחלום, והחלק השני של התודעה של האדם, הוא נמצא בתוך העולם הדמיוני והלא ממשי שנמצא בתוך החלום. והחלק של התודעה שנמצא מחוץ לחלום, הוא הבמאי של הסרט ושל המציאות, שהאדם חווה בתוך החלום. כי החלום כולו, הוא בעצם המחשבה, ... האמיתי והממשי שלנו, שהיא זו שחושבת, את כל מה שקורה לישות של האדם, שנמצאת בתוך העולם של החלום. כי התודעה של האדם, נמצאת בשתי מציאויות מקבילות בו זמנית. כי הישות של האדם נמצאת, גם בעולם שלנו, והיא זו שאחראית ... וכאשר קוראים בשמו של האדם, הוא מתעורר, למרות שהאדם נמצא בכלל בתוך החלום בעולם אחר ובמקום אחר לגמרי. משום, שהתודעה של האדם שנמצאת מחוץ לחלום, היא זו שממשיכה לתקשר עם העולם שלנו, שנמצא מחוץ לחלום. וכל האירועים וכל הישויות וכל מה שנמצא בתוך החלום, כל הדברים האלו, הם נמצאים בתוך המחשבה והתודעה, של הישות שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לחלום. ומצד האדם שחושב את החלום, מנקודת המבט שלו, אין שום ... ואעפ שמנקודת המבט שחיצונית לחלום, אין שום הבדל בין הישויות שנמצאות בתוך החלום, והן כולן ישות אחת ממש, עם תודעה אחת, ומהות אחת וכולי, כי הן כולן הישות העצמית, של המחשבה של האדם שחושב את החלום. אעפכ, עבור החלק של התודעה של האדם, שנמצא בתוך החלום, עבורו, כל האירועים האלו קורים באמת. ובתוך החלום, יש הבדל גדול, בין הדומם / ... כמציאות אמיתית יותר. וכאשר האדם נמצא בתוך החלום, נדמה לו שיש לו ישות עצמאית שיש לה בחירה חופשית עצמאית, ותודעה עצמאית, שנפרדת מהתודעה של כל שאר הישויות שיש בחלום. ונדמה לאדם שהישות שלו, שונה במהות שלה, מכל שאר הישויות שנמצאות בתוך החלום. ... חדש ותחושה של המשכיות זמן. למרות שבאמת, האדם רק עכשיו התחיל את המציאות הזאת. וכאשר האדם נמצא בתוך חלום, התודעה של האדם מתפצלת לשתי ישויות. והישות הראשונה, היא זו שחושבת את החלום, שהיא נמצאת מחוץ לעולם ולמקום של החלום. ... חלום. וממילא ההתעוררות של האדם, לא הועילה לו במאומה. ומי שיתבונן אל תוך עצמו באמת, עד לקצה הראשון של התודעה העצמית שלו, הוא יראה את האחדות של המציאות, שהיא נמצאת מחוץ לכל מקום ומחוץ לכל זמן. כי כפי שכבר ביארתי, התודעה העצמית של האדם, היא רק צורה, שקיומה הוא לא מחויב המציאות. ובדיוק כמו שהאדם קיים, כך בדיוק, הוא יכול שלא להיות קיים. ואין לאדם שום דרך לשלוט על קיומה של התודעה העצמית שלו. בדיוק כמו האדם שנמצא בתוך החלום, שהוא לא יכול לשלוט, אפילו לא על קיומו העצמי. ולמרות שנדמה ... אל העולם שלנו, כך גם לפעמים, האדם מתעורר אל האחדות של המציאות. והעניין הוא, שבאחדות של המציאות, אין שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש. ולכן לא שייך להתעורר אל תוך האחדות, ולהיות שם במודעות עצמית, שמודעת לכך שהיא נמצאת בתוך אחדות. כי בתוך האחדות הראשונה, אין שום תודעה עצמית כלל. כי התודעה נמצאת באחדות, עם כל שאר הדברים. והאדם לפעמים, כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות חווה ... על מי שהוא באמת. דהיינו, שהאדם ישאל את עצמו: מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה התודעה של האדם מתחברת, אל חוויית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני ... החלום של עצמו, שהוא הזמן המקום והמציאות שלנו. ואחרי שהאדם נעלם לגמרי, ונכלל בתוך האחדות של המציאות, אז פתאום התודעה של האדם נוצרת מחדש לגמרי, והאדם נופל אל תוך חלום של עצמו, שבו האדם נמצא כרגע ממש. ואיך נוצר החלום שלנו? ואיך מתוך אחדות מוחלטת שאין שם שום תודעה עצמית כלל (כי הכל אחד ממש), איך משם נוצרת מעין מחשבה שחושבת ומהווה את המציאות שלנו? ומה הסיבה, לכך ...

... מחוץ לאני לגמרי, בלי שום אני כלל. וזהו דבר שאינו הגיוני, כי כיצד יכול האדם להשקיף על הכל, מתוך תודעה עצמית, ושהתודעה העצמית שמשקיפה, תהיה גם מחוץ לעצמה, כדי להשקיף על עצמה? והעניין הוא, שעל ידי זה שהאדם עושה את הבירור ... ומרגיש שהוא בטוח בו באופן מוחלט. וכאשר האדם נמצא בידיעת המוחלט, אז באמת אין שום ידיעה כלל ואין שום תודעה עצמית כלל. כי אם יש ידיעה, אז האדם היודע, לא יכול להסתכל על עצמו מבחוץ. ובשורש של המציאות, הכל ... כרגע, הוא המשך של הרגע הקודם. ועל האדם לדעת, שבכל רגע ורגע, כל המציאות כולה, מתהווה מחדש יש מאין. והתודעה של האדם עם כל הזיכרון וכולי, הכל נוצר בכל רגע מחדש בכל מקרה. כך שהחשש של האדם שהוא לא ... שהוא היה. והעוד יותר טועים, הם חושבים, שהנשמה היא מחוץ לזמן ולמקום, שזו שטות מוחלטת. והאמת היא, שהנשמה / תודעה, גם היא בתוך הזמן והמקום. כי יש מקום וזמן לנשמה, ומקום וזמן אחר, לכל מה שהוא אינו הנשמה של ... וזמן. ולפני שהאדם היה נשמה, לפני כן הוא לא היה קיים כלל. דהיינו, הוא היה כלום ממש, ללא שום תודעה עצמית כלל. שהתודעה לא הייתה נפרדת משום דבר אחר, והכל כישות אחת ממש. והטועים, עושים שחזור גלגולים ומנסים לגלות, מה הם היו ... מה הוא היה בנקודת ההתחלה, כי היא רחוקה במרחק אין סופי מהאדם. כי לזמן, אין התחלה, וגם לקיום של התודעה אין התחלה. אבל מי שרוצה לדעת מה הוא היה בהתחלה, עליו להסתכל פנימה אל תוכו, ברגע ובמקום הזה, ולראות ...

... את עיניו ויתבונן היטב על הדבר הזה, ירא, ה שלהיות אלוהים זה רע, בדיוק כמו להיות בן אדם / תודעה / חלק מאלוהים וכולי. (אאכ אתה אלוהים אמיתי, כפי שכבר ביארתי במקום אחר). ולמה? ונקדים ונאמר, כי כל בני ... נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית של הכל, ששם היש והאין הם אחד ממש. ושם, כאשר התודעה של האדם מתחברת באמת לאחדות של המציאות, אז האדם אכן לא חווה שום תודעה עצמית כלל, כי שם הכל אחד ממש, ואז נשלמים אצל האדם כל החסרונות באמת. כי כאשר ישות האדם מתאחדת עם הכל באמת, אז התודעה אינה חסרה דבר. משום, שהיא לא נפרדת משום דבר בשום צורה. והשאלה הנשאלת היא, האם האדם יכול להפוך להיות ... הרגע, בפחות מרגע אחד, הוא הופך להיות אלוהים אמיתי. דהיינו, שהאדם מגלה שהוא תמיד היה הווה ויהיה אלוהים האמיתי. והתודעה של האדם מתבטלת לגמרי, והאדם נכלל בשלמות של המציאות לגמרי, ללא שום רצון / תודעה / רגש / מחשבה כלל. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות שבתוך האחדות. כי יש נפרדות של העולם, ויש את הנפרדות שהיא בתוך האחדות. ואחרי שהתודעה של האדם נכללת בשורשה ומתבטלת לגמרי, אחכ האדם חוזר לעצמו, ורצונו וישותו ומחשבתו ותודעתו נוצרים מחדש, בדיוק כמו שנוצר רצונו של אלוהים השקרי, שהוא כבר לא באחדות של המציאות, ואז האדם חווה את הנפרדות של המציאות, מנקודת מבט של אלוהים. ונזכיר: כי מנקודת המבט של אלוהים האמיתי, אין שום תודעה כלל. ובתוך הנפרדות שלנו, להבין שאתה גם רק אלוהים האמיתי, זה עצמו נקרא להיות אלוהים האמיתי. וכיצד יכול האדם ... דבר אינו אמת מוחלטת, כי הכל אלו רק צורות של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את התודעה שלו אל אלוהים האמיתי. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם ...

... להיות קיימים, ממילא זה אומר ששום דבר בעולם קיומו לא מחויב, כי הכל קיים בתוך זמן ומקום כלשהו. וגם התודעה תופסת זמן ומקום. כי יש את הזמן והמקום של האני ושל התודעה, ויש את הזמן והמקום של מה שאינו אני, שנפרד מהאני של האדם וכולי. וזה בעצם אומר שיש לאדם בחירה ... זה הכל התגלות של רצונו העצמי. דהיינו, שיש לאדם בחירה חופשית אמיתית על הכל בשלמות. ואחכ אחרי שהאדם נמצא בתודעה הזאת, שהוא חושב שהוא אלוהים, אז הוא מתבונן אל תוכו כאלוהים, כישות שחושבת את החלום, והוא מנסה לגלות מהיכן הרצון שלו כאלוהים מגיע? ומהיכן מגיעה התודעה העצמית שלו כאלוהים? ואז האדם שואל, בדיוק את אותן השאלות, שהוא שאל כאשר הוא חשב שהאני שלו הוא ישות ... המציאות? ומה הסיבה שאלוהים ברא את העולם? והאם מישהו ברא את אלוהים? וכולי, אבל הוא שואל את זה מתוך תודעה של אלוהים עצמו. כי מצד אחד הכל זה כרצונו של אלוהים. אבל מה אחראי לרצונו של אלוהים עצמו? וגם רצונו של אלוהים לא יכול להיות כרצונו, כי ההוויה של אלוהים, קיומה מחויב. אבל הרצון והתודעה העצמית של אלוהים, קיומם לא מחויב. כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין ... כאלוהים, גם הוא עצמו עדיין ישות נפרדת. כי יש הפרדה בין רצונו של האדם כאלוהים, לבין ישותו העצמית, לבין התודעה העצמית וכולי. כי כל זמן שיש חוויית אני, הרי שיש תחושה של נפרדות, ואכ האני הוא לא אלוהים אמיתי. ... האדם כאלוהים, מתבונן פנימה על הרצון של עצמו כאלוהים, ועל ישותו העצמית כאלוהים, והוא רואה את האמת, שבאמת הרצון והתודעה והישות וכל מה שנפרד מהם, הכל זאת ישות אחת, שאין שם שום תודעה עצמית ושום רצון עצמי וכולי כלל. ואז על ידי ההתבוננות הזאת, כאשר היא מנקודת מבט של אלוהים עצמו שמסתכל ... אחד ממש. ואז הוא הופך להיות אלוהים האמיתי באמת, שהוא האחדות והשלמות האמיתית, שאין בה שום הפרדה כלל, ואפילו תודעה עצמית אין בה. ואחכ (מצד הנפרדות), האדם חוזר אל השכל שלו, ואז הוא זוכר ברשימו, שמצד האמת הכל אחד ... את המציאות כולה, ואחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. והוא, האדם עצמו, כאלוהים עצמו, הוא מצמצם את עצמו לתוך תודעה נפרדת, שהיא חווה זמן ומקום בצורה אחרת, ממה שאלוהים עצמו חווה זמן ומקום, כי גם אצלו יש זמן ומקום (כי יש אני ולא אני, והרצון והישות והתודעה, כל אחד מהם נמצא במקום אחר וכולי). והתודעה של האני האחרון שהיא האדם עצמו, היא חווה שיש לה בחירה חופשית חלקית וכולי כנל.

... עצמו נמצא בדיוק גם בדומם וכולי. ואומנם שם הוא נמצא בצורה אחרת, אבל זה עדיין אותו הדבר ממש. ואם התודעה / רגש, היא נפרדת מהחומר של האדם, אז ממילא היא נמצאת גם בדומם עצמו (וזה שהדומם בוחר לא לזוז לידך ולא לדבר איתך, זה לא אומר שהוא לא יכול לעשות זאת). ואם התודעה היא בתוך החומר עצמו ממש, אז זה אומר שלחומר עצמו יש תודעה. ואכ יש תודעה גם לכל החומר כולו. והליצנים חושבים, שתודעה, היא תוצאה של הרכבת החומר בצורה כלשהי. והם בעצם לא מבינים, שתודעה, היא רק תיאור שהאדם המציא, לרצף של אירועים שהוא רואה אותו. כמו כיוב, שסיבתיות / אקראיות וכיוב, אלו רק תיאורים שהאדם מתאר את מה שהוא רואה, למרות שהם לא באמת קיימים מצד עצמם. וגם תודעה, היא רק תיאור של רצף אירועים. ומי שאינו עושה דבר, האם הוא חסר תודעה?! ובשורה התחתונה, מי שבטוח ששום דבר לא קורה מעצמו, עליו לברר, כיצד הוא עצמו פועל מעצמו? ואם הוא עצמו ...

התודעה, איך לחוות שאתה זה אלוהים שבוחר את הכל, איך לחוות חוויית בחירה חופשית מלאה, להכיר את האני העליון איך לחוות שאתה אלוהים שבוחר את הכל? הרצאה זו של אליעד כהן עוסקת בהבנה עמוקה של מהות התודעה והחוויה האישית שלנו, ובעיקר כיצד להגיע לתפיסה בה האדם מרגיש שהוא בעצמו אלוהים, הישות האולטימטיבית שבוחרת את כל הדברים ... בחר לזרוק עלי אבן? אלא מי בחר שיזרקו עלי את האבן?. אליעד מסביר שברגע שאת מסתכלת מנקודת מבט של התודעה הגבוהה ביותר, את מתחילה להרגיש שאת זו שבחרת שהאבן תיזרק עלייך. זאת אומרת, את כבר לא הקורבן של הסיטואציה, ... שיצרה את החלום. אליעד מסביר שמהפרספקטיבה הזו, מתברר שמה שנראה כמו מציאות חיצונית נפרדת, הוא בעצם חלק בלתי נפרד מהתודעה שלך. הוא נותן דוגמה פשוטה נוספת: כמו בסרט מצויר של תום וגרי, אין באמת לתום וגרי בחירה חופשית, כי מי שצייר אותם הוא זה שבוחר מה יקרה להם. באותה צורה בדיוק, התודעה האמיתית שלך, האני העליון, היא זו שבוחרת כל מה שקורה בחיים שלך. האם זמן ומקום קיימים באמת? אליעד מוסיף ... חלום, נראה לנו שהאירועים מתרחשים במקום אמיתי ובמשך זמן מסוים. אבל למעשה, כל החלום כולו מתרחש בנקודה אחת קטנה בתודעה. כל המקום והזמן שנראים ממשיים כל כך, מתקיימים רק בתוך מחשבה אחת רגעית. לדוגמה, את יכולה לחלום על סצנה שלמה שנמשכת שעות, אבל היא למעשה מתרחשת ברגע אחד בתוך התודעה שלך. אליעד מסביר שבאותו אופן בדיוק, כל העולם שאנו חווים כרגע - כל המרחב והזמן - הם בעצם אשליה שנמצאת בתוך תודעה אחת. הוא מדגיש שאם היית חוקרת לעומק את המציאות דרך מיקרוסקופ של תודעה, היית מגלה שבסופו של דבר כל הדברים, כל העצמים וכל האנשים, הם למעשה אותה תודעה עצמה. אין באמת הבדל בין אדם לכיסא או לרכב. ההבדלים האלה קיימים רק ברמה החיצונית, בדיוק כמו שבחלום נראה לנו שיש הבדל בין דמויות שונות, למרות שבפועל הן כולן עשויות מאותו חומר - התודעה של החולם. איך מגיעים לחוויה של האני העליון? אליעד מסכם שהדרך לחוות את האני העליון, להיות בתודעה שאת האלוהים שבוחר הכל, היא להבין בצורה עמוקה את האשליה של המציאות. ככל שההבנה שלך הופכת עמוקה יותר ואת ... כלומר, הדרך להכיר את האני העליון ולחוות בחירה חופשית מלאה, עוברת דרך הבנה עמוקה ומוחלטת של טיב המציאות, טיב התודעה והאשליה של מקום וזמן. בסיכומו של דבר, ההבנה שאליעד כהן מציע בהרצאה היא שכדי לחוות שאתה הוא האלוהים הבוחר, עליך להשתחרר מכל הזדהות עם הדברים החיצוניים, לראות את המציאות כפי שהיא באמת - כתודעה אחת בלתי מוגבלת, שחווה את עצמה דרך אינספור אירועים ודמויות, ושהיא האחראית הבלעדית לכל החוויות שהיא עוברת. איך להכיר ... מי בוחר מה קורה לי בחיים? איך לחוות בחירה חופשית מלאה? מי אני באמת? האם המציאות היא חלום? מהי תודעה אלוהית?

עליסה בארץ הפלאות 2, סקס, יחסי מין, יום הולדת, להביא ילדים לעולם, רצון לקבל, רצון להשפיע, קדושת החיים, חכמת הקבלה

... רובוט חסר מודעות, בדיוק כמו שהשולחן אינו מודע לקיומו. דוגמה נוספת שנתן אליעד היא ניסיון להבין האם לאדם יש תודעה או שאין לו, ואם יש תודעה, מה זו בדיוק תודעה, ומה ההבדל בין תודעה זו למשהו אחר? הוא הסביר שאפשר לקחת כל דבר שאנחנו חושבים שאנחנו מבינים ולשאול עליו שוב ושוב שאלות כדי ...

... האני. האם יש לנו שליטה על פחד המוות? חלק מהותי בדיון עוסק בהבנת הפחד ממות וההיעלמות מתוך פרספקטיבה של תודעה. אליעד מסביר כי מהות הפחד נובעת מהרצון להיות קיים, אך גם כאשר יש רצון להיות קיים, כל ההבנה משתנה ... מציין את הפרדוקס שבו אדם יודע שהוא חי, אך בה בעת יש בו את הפחד להיעלם. ברגע שאדם עוסק בתודעה הגבוהה יותר, הוא יכול להבין שהמציאות בה הוא חי לא בהכרח מצריכה את ההשקעה המוחלטת בקיום ובפחד מההיעלמות. בהמשך, ... דבר, הם חוויה שיכולה להיעלם ברגע, והרעיון של מוות יכול להיות רק השלב הבא במעגל קיומי שכולל את ההתפתחות התודעתית של האדם. בהקשר זה, אליעד מציין את הקשר שבין מחשבה לתודעה, ואת הקושי של האדם לשחרר את המחשבות המולידות פחדים. כל עוד האדם לא נמצא במצב של תודעה גבוהה, הוא לא יכול להבין את חוויית המוות בצורה מלאה. כיצד להתמודד עם פחד המוות וההיעלמות? לסיום, אליעד מציע ... להבין שהפחד לא נובע מהממצאים החיצוניים, אלא מהשפעת מחשבותיו האישיות. אם נצליח להתנתק מההיגיון המוכר ולהתבונן על החיים מתוך תודעה נקייה, נוכל להתגבר על פחד המוות וההיעלמות. פחד מוות היעלמות תודעה גבוהה החיים לאחר המוות מדיטציה תפיסת קיום

... להיות מאושר בשלמות? איך להגיע לשלמות? איך להטיל ספק באמת? במהלך הרצאה זו, נדונים נושאים עמוקים ומורכבים בנוגע למודעות, תודעה, מציאות, ואמת. במהלך השיחה, מנותחים רעיונות על השאלות הגדולות ביותר שיכולות להעסיק את האדם, החל מהתפיסה של השכל ועד להגיע להבנה של אין שכל, מושג שמעלה את השאלה האם ניתן להגיע לתודעה מעל השכל הרגיל של האדם. המרצה מציע שיטה להפסיק לחשוב בצורה לינארית, מתוך מטרה להיעלם מהתפיסות המוכרות ולהגיע לרמות של תודעה גבוהות יותר. הוא מציע שבני אדם יכולים להשתחרר רגשית על ידי ניתוק מהתפיסות והרגשות המוכרות להם, ולממש מצבים של ... זה או את ההוא?. התשובה שתצוץ לא תהיה מספיק מספקת, שכן אין תשובה אמיתית לכל שאלה כזו. בדרך הזו, התודעה משתחררת ממסגרת מחשבתית ומגיעה להבנה חדשה של המציאות, בה הכל אפשרי. חלק נוסף בהרצאה מתמקד בקונספט של שכל שמעל השכל, תודעה שלא מחפשת תשובות ברורות ואמיתות חד משמעיות. כל תשובה שמתקבלת תוביל ליותר שאלות ותסבוך את המחשבה האנושית. כאשר אדם ... או תקוע. כל מחשבה או אמונה שהאדם מחזיק בה כרגע, נחשבת להנחת יסוד, וכדי להגיע לרמה גבוהה יותר של תודעה, יש להטיל ספק בכל מה שהוא בטוח בו, לבחון מחדש את כל הדעות והמחשבות, ולנסות לחיות את החיים מתוך ...