... מקום שיש חוסר התאמה, בין האדם לבין רצונו, זה רע לאדם. כך שכאשר הכל אחד ממש, דהיינו, כאשר היודע והתודעה והדבר הידוע, הם אחד ממש, שיש רק ישות אחת בלבד, אין שום רע בעולם, רק הכל טוב והכל אחד, ... טוב או רע? וכנל, רק מי שמגיע לאחדות ומקבל את השכל של אלוהים האמיתי בעצמו, שהיא האחדות שלפני הפרדת התודעה של אלוהים מישותו, רק הוא יודע, האם אלוהים הוא טוב או רע.

... כי הוא לא יותר מאשר חתיכת בשר, שמבשלים ואוכלים אותה לארוחת צהריים. וכאשר הגוף נשרף וכיוב, מי שסובל, זאת התודעה של האדם, שהיא חווה את מה שקורה לגוף. וכאשר האדם הולך לרופא וכיוב, זה לא עבור גופו, אלא עבור ... שהיא בעצם האדם עצמו. כי הנפש של האדם, היא האדם עצמו. ועל האדם להשקיע בבריאותו של עצמו, דהיינו, בריאות התודעה שלו, את כל המשאבים שבעולם. פי אין סוף, ממה שהאדם משקיע בבריאות בגדיו הזמניים, שזה בעצם גופו של האדם. ...

... תיאוריות שלמות על הרצון ועל הדיכאון ועל השמחה וכיוב, אבל כל זמן שלא ברור לאדם באופן מוחלט, מהי מהות התודעה שלו, ואיך ולמה ומדוע היא קיימת, הרי שהאדם לא באמת מבין שום דבר על עצמו באמת. ועל האדם לחקור ... רואה? ואולי אני אוסף של חוויות? ואם כן, אז האם האני שלי משתנה כל הזמן? והאם לאירועים עצמם יש תודעה? ואיך נוצרתי לפתע פתאום? ומה גורם לי לחוות את עצמי כישות נפרדת? והאם אני עצמי קיים בנפרד משאר הדברים, ... חתיכת בשר אחרת? ובמה בדיוק שונים האטומים והחומר שממנו עשוי הגוף שלי, מכל דבר אחר? והאם לאטומים עצמם יש תודעה? ואם כן, אולי יש תודעה גם לכל אטום אחר? והאם לכל חלק בגוף יש תודעה עצמית? וכיוב עוד שאלות של התבוננות, וכל המרבה הרי זה משובח. וכאשר האדם מתבונן על הדבר הזה, הוא מגיע ... כל שאר הדברים שישנם, כגון הצמחים והדומם. כי הכל אלו רק צורות שונות של מהות אחת. והאם לדומם יש תודעה? והאם לאנשים מתים יש תודעה? תשובה: לדומם ולאנשים מתים ולכל ישות שהיא, יש או אין תודעה, בדיוק באותה המידה ממש. זא אם יש תודעה וישות ממשית לאדם, אז יש כזו גם לכל שאר הדברים שקיימים. והאדם הוא לא יותר, מאשר צורה של משהו. ... שהוא היה בהתחלה, דהיינו, ישות אחת ממש עם הכל, ללא הגדרת מקום וזמן, דהיינו, כלום. ואחכ כאשר האדם חוזר לתודעה שלו (יש מאין) ומתבונן בנל, הוא מבין את האמת, שהוא גם רק כלום אמיתי, וגם רק משהו ממשי. ואז ...

... עצמו קיים, גם אם ממש לא בא לו, להיות קיים. והאדם לא יכול בשום דרך להעלים את הקיום של התודעה שלו. (קיום התודעה העצמית של האדם, לא תלוי בתודעה עצמה). וגם אם המציאות תאפשר לאדם לפשוט את בגדיו שהוא גופו, האדם עצמו ימשיך להיות קיים. בדיוק כמו גם ... שאכן באמת באופן מוחלט הכל אחד, אז ורק אז האדם נכלל באחדות של המציאות, וחי חיים טובים באמת. ומהות התודעה של האדם, היא עשויה מהמהות המשוגעת של המציאות. ומהות התפישה של האדם, היא מכילה בתוכה את כל אפשרויות התפישה ...

... מחוץ לאני לגמרי, בלי שום אני כלל. וזהו דבר שאינו הגיוני, כי כיצד יכול האדם להשקיף על הכל, מתוך תודעה עצמית, ושהתודעה העצמית שמשקיפה, תהיה גם מחוץ לעצמה, כדי להשקיף על עצמה? והעניין הוא, שעל ידי זה שהאדם עושה את הבירור ... ומרגיש שהוא בטוח בו באופן מוחלט. וכאשר האדם נמצא בידיעת המוחלט, אז באמת אין שום ידיעה כלל ואין שום תודעה עצמית כלל. כי אם יש ידיעה, אז האדם היודע, לא יכול להסתכל על עצמו מבחוץ. ובשורש של המציאות, הכל ... כרגע, הוא המשך של הרגע הקודם. ועל האדם לדעת, שבכל רגע ורגע, כל המציאות כולה, מתהווה מחדש יש מאין. והתודעה של האדם עם כל הזיכרון וכולי, הכל נוצר בכל רגע מחדש בכל מקרה. כך שהחשש של האדם שהוא לא ... שהוא היה. והעוד יותר טועים, הם חושבים, שהנשמה היא מחוץ לזמן ולמקום, שזו שטות מוחלטת. והאמת היא, שהנשמה / תודעה, גם היא בתוך הזמן והמקום. כי יש מקום וזמן לנשמה, ומקום וזמן אחר, לכל מה שהוא אינו הנשמה של ... וזמן. ולפני שהאדם היה נשמה, לפני כן הוא לא היה קיים כלל. דהיינו, הוא היה כלום ממש, ללא שום תודעה עצמית כלל. שהתודעה לא הייתה נפרדת משום דבר אחר, והכל כישות אחת ממש. והטועים, עושים שחזור גלגולים ומנסים לגלות, מה הם היו ... מה הוא היה בנקודת ההתחלה, כי היא רחוקה במרחק אין סופי מהאדם. כי לזמן, אין התחלה, וגם לקיום של התודעה אין התחלה. אבל מי שרוצה לדעת מה הוא היה בהתחלה, עליו להסתכל פנימה אל תוכו, ברגע ובמקום הזה, ולראות ...

... רוצה, זה את השלמות. ולכן האדם לעולם אינו מאושר, משום שהוא תמיד משווה כל דבר אל חוויית השלמות. וברגע שהתודעה של האדם נפרדה מהאחדות של המציאות, מיד באותו הרגע, כל מה שהתודעה רוצה, זה להתאחד עם המציאות, ולחזור להיות מה שהיא הייתה, לפני שהיא הייתה. והרצון הזה מחלחל באדם, עד שבסופו ...

תודעה מהי / חומר מהו / מציאות מהי? רבים וטובים שואלים, מהי התודעה של האדם? והעניין הוא, כי מהות התודעה של האדם, היא ישות אחת, עם המהות של כל שאר הדברים שיש בעולם. כי הטועים, כאשר שואלים אותם מהי מהות התודעה של האדם, הם עונים, שהתודעה היא חלק מאלוהים וכיוב. והטועים הללו מרמים רק את עצמם. כי אין להם מושג מהי מהות האלוהים, וממילא גם אין להם מושג, מהי מהות התודעה, שהיא חלק ממנו וכיוב. ועוד יש להבין, כי כאשר האדם שואל מהי מהות התודעה, הרי שהדבר מעיד על כך, שהוא לא ממש מבין את עצמו. כי כאשר האדם רואה אל מול עיניו איזה ... נדמה לאדם שהוא מבין את מהות הדבר. ונדמה לאדם שמהות השולחן, היא העץ, ומהות העץ הוא החומר וכולי. אבל התודעה, היא נתפשת בעיני האדם כמשהו שאינו חומרי, ולכן האדם שואל מהי מהותה. וראשית כל על האדם להתבונן על כך, ... לא באמת שונה ממה שנראה לו כלא ממשי. כי הקיום הממשי של השולחן, מחובר לאדם דרך המחשבה שלו, ודרך התודעה שלו, שהן לא ממשיות. ואם הן עצמן לא ממשיות, אז כיצד יכול האדם לדעת, האם בוודאות השולחן הוא דבר ... כולה, בתוך זה שחושב אותה, שהוא האלוהים, דהיינו, האחדות של המציאות, ששם הכל אחד, ללא שום מקום וזמן ממשיים. והתודעה של האדם, כמו גם כל שאר הדברים שישנם, כולם נמצאים בתוך מציאות אחת, שהיא מקיפה ומהווה ומחייה וממלאת, את ... המציאות שמקיפה אותם, שהיא בעצם ההוויה שלהם. והמהות של כל הדברים, היא אחת. ואין שום הבדל בין המהות של התודעה של האדם, לבין המהות של הדומם וכיוב, שהיא נתפשת בעיני האדם, כמשהו שהוא נפרד ממנו במהותו. וזאת למרות, שבאמת, ... האחדות של המציאות, ששם אין שום צורת מקום וזמן כלל, דהיינו, ההעדר המוחלט והאין המוחלט. וזאת היא המהות של התודעה ושל הדומם ושל כל המציאות שלנו. והכלום, שהוא מהות המציאות, הוא כלום והוא לא קיים כלל. ולכן הוא חסר ...

... מאוד נאחז באגו וברצון שלו, שהוא להיות בלי אגו. והאדם לא מבין, שכל זמן שיש לו רצון עצמי כלשהו, ותודעה עצמית כלשהי, הרי שהוא עדיין נאחז באגו שלו. והאדם עצמו לא יכול בכוחות עצמו להשתחרר מהאגו שלו לגמרי. כי האני לא יכול להעלים את עצמו, באמצעות כוחו של עצמו. כי ברגע שהאני איננו, בגלל מצב תודעתי שנובע ושמקור כוחו הוא האני עצמו, הרי שממילא האדם לא באמת העלים את עצמו לגמרי. ומי שלא קיים כלל, ... הוא חי בשקר ומשקר את עצמו שהוא רק בן אדם. והאדם בגלל הטעויות שלו, חושב שהאני שלו, זאת הנשמה והתודעה שלו. והאדם לא מבין, שהוא, זאת גם הישות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, דהיינו, השלמות עצמה. ועל ידי זה ...

... שאלה, פירושו, שאינו מסוגל להבין את השאלה. ולא שיש לו תשובה, אלא שאינו מבין את השאלה). ויש רק מצב תודעתי אחד, שבו אין לאדם שום שאלה על המציאות, והוא, כאשר הוא משוגע כמו המציאות בשלמות. והכוונה היא, שכל זמן ... והאין נפרדים אצל האדם, תמיד יהיו לו שאלות כלשהן, שנובעות מהפרדת היש והאין. ורק כאשר היש והאין מתאחדים בתוך התודעה של האדם, עד כדי כך, שמצד אחד האדם כן מבדיל בין יש לאין, אך מצד שני בתוכו הוא לא ... הוא רואה את כל בני האדם גם כמשוגעים. ואפילו את עצמו הוא רואה גם כמשוגע. משום שגם הוא חי בתודעה של נפרדות. אלא, שהחכם האמיתי לא באמת רואה את כולם כמשוגעים, אלא רק ברמה החיצונית של הנפרדות בלבד. כי ...

... לחשוב על מי שהוא ועל מה שהוא באמת, דהיינו, הכלום. ואז האדם קם לתחייה, כי האדם מתעורר מהשינה, ומתחבר לתודעה של הישות שחושבת את החלום ואת המציאות שלנו, ואז האדם חוזר להיות אלוהים, ומקבל כבוד אמיתי, שהכל כרצונו תמיד, ...