3:15:06הקוונטים, יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל... יקומים מקבילים, הזיכרון האנושי, סיבתיות, חלומות, ניסים, תודעת על, טוב אמיתי, אמת יוצרת סבל כיצד להפוך חיסרון ליתרון ומה הקשר לאושר? אליעד כהן מסביר שכל אדם מתמודד עם חסרונות בחיים, תחושות שליליות וקשיים, ובדרך כלל אנשים רואים בהם ... שהובילו להיווצרות הקיר. אבל ההסבר לפי התורה הקוונטית הוא שכל האירועים הללו נוצרים כזיכרון ברגע ההתבוננות. האדם פתאום מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם לגבי הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר ... ורק באפשרות מסוימת נראה שכולם רואים את אותו הדבר. 2. הסבר אחר טוען שהאדם בכלל לא יכול להוכיח שאחרים קיימים או שיש להם תודעה. ייתכן שכל הסובבים הם חלק מהדמיון שלו, כמו בחלום, שבו גם נראה שכולם רואים את אותו שולחן, אבל בפועל אלו דמויות בחלום של החולם. מדוע אי אפשר להוכיח שאחרים תופסים את ... על הצבע אדום למשל, לא מבטיחה שכולנו רואים את אותו הגוון אדום, אלא רק שקבענו לאותו גוון שם זהה. למה חשוב להבין שהכל נמצא בתודעה שלי? אליעד טוען שכאשר האדם חווה את המציאות כמשהו חיצוני ויציב, הוא מרגיש שהדברים הם מאוד ממשיים ואי אפשר לערער עליהם. אבל אם האדם מבין שכל מה שהוא חווה, כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: אפשר לראות המון דמויות ואירועים, אבל ברגע שנזכרים שהכל מתרחש בתודעה של החולם, האחיזה של החולם במציאות החלומית נחלשת. איך חלום ממחיש את התודעה שלנו? החלום משמש דוגמה לכך שכל מה שהאדם חווה, כולל שאר הדמויות ואירועי החלום, מקורם בו עצמו. כשאדם חולם שיש אנשים סביבו, נראה לו שיש להם דעות ותחושות, אבל הכל בעצם רק בתוך הדמיון שלו. זו המחשה לכך שבמציאות הערה גם כן ייתכן שהכל מתרחש בתוך האדם עצמו, והאחרים לאו דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את האפשרות שהזמן לא קיים כרצף, או שכל העבר והעתיד נוצרים כרגע בתודעתו, הוא עלול לחשוש לאבד את תחושת היציבות. למשל, אדם חושב שיש לו עבר שחשוב לו, וכשהוא מגלה שהעבר הזה עלול להיווצר רק כרגע כחלק מהתמונה, הוא מפחד לאבד את תחושת הביטחון ... שולחן. האדם רואה אנשים ואומר הם רואים שולחן, אבל מנקודת המבט שלו, גם זה חלק מהתפיסה האישית שלו. ייתכן שהאנשים הם דמויות בתוך תודעתו, כמו בחלום. כאשר חולמים, נדמה גם שאחרים מסכימים על משהו (שולחן או חפץ בחלום), אבל בפועל כולם דמויות דמיוניות בחלומו של החולם. מדוע רעיון זה עשוי לגרום לאדם לאבד את ... פוזיציה והתפיסות הקוונטיות מצביעות על כך שכל המציאות אינה כה מוצקה ומוחלטת כפי שנדמה. הזמן, המקום וההפרדות בין הדברים הם בתודעה של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, במוקדם או במאוחר, שאין הבדל אמיתי בין האני הקטן לאין סוף. גם הרעיונות של סיבתיות ואי סיבתיות, או בחירה וחוסר בחירה, מתרחשים בסופו של דבר בתודעה של האדם. כאשר מבינים זאת, נוצרת חוויה משוחררת ופחות מפחידה, כי מתברר שהכל חלק מאותו פוטנציאל אין סופי. מהי אחדות היש והאין? כיצד פועלת החשיבה הקוונטית בחיי היומיום? האם ... עכשיו את למשל מסתכלת על אימא שלך, את אומרת זאת אימא שלי, עכשיו נוצרה המציאות הקודמת שיצרה את אימא שלך עכשיו. כרגע נוצרה בך תודעה שיש בה זיכרון של העבר. שאלה: מה זה עבר? אליעד: עבר זוהי בסך בכל תמונה שיש לך בראש, שאת חווה זמן אחר לגביה. למשל אדם אומר אתמול קרה לי ככה, מה זה? זוהי תמונה שיש לך כרגע ... אומר? יש כאן עניין עם חוויית הזמן, האדם מניח הנחות, הולך ברחוב ורואה את הבית וחושב שאתמול גם ראה אותו, אבל זה כרגע נוצר לך בתודעה, שאומרת לך שכרגע יש פה בית ושגם אתמול ראית את זה, אבל זה שאתה זוכר שאתמול ראית אותו, זה נוצר עכשיו, עכשיו נוצר שאתמול ראית את זה, אין פה רצף זה רק דמיון. עכשיו שאלת גם, ... רואים אותו הדבר. אתה מבחינתך אומר כולנו מסתכלים ורואים שולחן, אבל זה לא, אתה רואה אנשים שרואים שולחן. אתה אדם, נכון? ויש לך תודעה? כן, אתה יודע שיש לך תודעה? כן, אתה אומר אני קיים, ההוא למשל דומם, וההוא למשל אדם, אבל תתרכז היטב, איך אתה יודע שזה אדם? אולי זה רובוטים שרק נראים כמו בני אדם? מה אני בא לומר? אתה אומר אבל הם דומים לי, הן נמצאים באותו גוף כמוני, אז כנראה שגם להם יש תודעה כמוני, כאילו מה? זאת ההוכחה שלך? האם בגלל שהם מדברים כמוך זה אומר שיש להם תודעה כמוך? אתה למעשה שואל איך זה שכולנו רואים את אותו שולחן, אבל אני אומר לך שגם אנחנו סוג של שולחן לגביך. זה שאתה חושב שכולנו חושבים כמוך, זה למעשה נוצר עבורך. אנחנו קיימים ... שולחן, אז פה אנחנו מסכימים שהשולחן נמצא במחשבה של האדם, האדם חושב את השולחן, אם הוא לא היה חושב את השולחן, השולחן לא היה קיים התודעה שלו. זאת אומרת שהשולחן הוא פחות ממשי, הוא לא ממשי, אתה חושב אותו, זה סוג של מחשבה. המחשבה שלך מחברת אותך לשולחן. מה ההבנה הזאת גורמת לך? להבין שהשולחן הוא פחות ממשי בשבילך. כי אם אתה עוצם עיניים ומדמיין שולחן או נוגע בשולחן זה למעשה אותו דבר. אבל עדיין הממשות של השולחן חזקה בתודעה שלך, למה? כי אתה אומר שכולם חושבים שיש כאן שולחן, אולי אני רק מדמיין, אבל למעשה כולם כאן מדמיינים, אז איך אני מפרק את הממשות של השולחן? שאני מחזיר את הכל אליך, שאני ... מבין שרק מהצד שלך יש פה הבדל בין לפני ואחרי. אנחנו בתפיסה שלנו חווים הבדל בין היש לאין, יש זה דבר אחד והאין זה הניגוד שלו. התודעה של אדם חווה הבדל בין היש לאין, ואז ממילא היש מתהווה מהאין, אז אתה אומר יש לנו אין שמתהווה ליש, אבל אנו חווים קושי, איך מכלום נוצר משהו? אבל מי שמתעמק יותר מבין שמצד ... כלום אין בכלל הבדל, בתפיסת יקום כזאת אין בכלל טעם לדבר על יצירת עולם, כי יצירת עולם פירושו שינוי מאין ליש. רק כאשר האדם נמצא בתודעה שהוא מבדיל בין יש לאין, אז עולה בתוכו שאלה של זמן ומקום, כי זמן ומקום זה שינוי. אם האדם לאן שהוא היה מסתכל, הוא היה חווה את אותה מציאות, אז לא הייתה לו תפיסת מקום. אתה ... את אותה התמונה, אז אין לפני ואחרי. ממה נובע הזמן והמקום? מההפרדה של היש והאין. כול הנושא על המאמץ של ליצור משהו מכלום הוא רק בתודעה שלנו, שיש בה הפרדה בין יש לאין. אבל השאלה לא קיימת בכלל, כי מצד השכל הגדול יותר אין הפרדה בין היש לאין. זה בכלל דבר אחד, אין כאן בכלל מאמץ, ולכן אין בכלל שאלה כמה מאמץ צריך כדי ליצור עולם. בתודעה שלך זה נוצר אבל מצד האמת זה לא נוצר. שאלה: איך השכל שלי יכול להעמיק בשכל גדול יותר שהוא אף פעם לא חווה? אליעד: אתה שואל איך האדם יכול להעמיק במשהו שהוא לא חווה. הוא ... ברגע שאתה מגדיר אותך ואת אלוהים, זה למעשה מצד האמת שתי צורות שונות של משהו אחד, יש משהו שלישי גדול יותר. אם הוא מקביל אליך אז התודעה שלו והתודעה שלך עשויות מאותו הדבר, יש שורש אחד שהכל נובע ממנו. ואפשר לעשות הפוך שאולי אלוהים שואל איך אני יכול לחוות את העולם כמוך, מה שאני רוצה להסביר לך שמתפיסת השכל הגדול ... כאלוהים צמצמת את עצמך, אתה יודע מה צריך לכתוב בתעודת זהות, מי אתה? אלוהים. אתה כאלוהים בוחר לצמצם את הכל, לצמצם את עצמך בגוף, בתודעה מסוימת, אבל אתה עדיין אלוהים. שאלה: אני לא זוכר שבחרתי בזה. אליעד: כי אתה כאלוהים בחרת שלא תזכור זאת. דרך אגב אתה כן זוכר שבחרת, למה? כי אתה מחפש, מה אתה חושב מניע את ... שאת קיימת, אבל יש מישהו שחולם את הכל, שהוא במקרה גם את, האני שלך והאני שלי זה אותו הדבר, זה אותו אני, גם האני של השולחן, התודעה של השולחן, שלי שלך ושלו זה אותו אחד, יש אחד שמהצד שלו אין הבדל בין שולחן - לכסא - לאדם, זה הכל אותו הדבר. זה שחולם את החלום, מהצד שלו אין הבדל בין הדברים שבחלום. למעשה ... כן, ואז תחווה את זה. פשוט תסתכל לתוכך, כשאתה אומר את המילה אני, מי זה אני? אני הולך, אני רוצה, מי זה? למשל האצבע הזאת יש לה תודעה והיא אומרת אני הלכתי, אני זזתי, אבל מי זה? זה חלק ממשהו אחר, זאת אומרת שאני הראשון כי הוא בעל הבית. זה עניין של תהליך התבוננות לא מעבר לכך, האצבע הזאת היא גם הכף יד, גם ...