... ומכך שהוא לא יודע מה הפתרון למצב שלו. וכאן נסביר, גם ממה נובעות כל התחושות הלא שמחות האלו שיש לאדם, וגם נאמר, מה הפתרון האמיתי לכל הבעיות האלו. והעניין הוא, כי בתודעה של האדם, יש רמות שונות של עמקות. וישנם דברים שהאדם יודע אותם בתת המודע שלו, אך ...

... של התמונה המלאה. שהיא הדבר שאותו השכל לא יכול להבין. ואפשר להסביר כאן את הבעיה הזאת בעוד מאה צורות נוספות. אך לא נפרט אותן כאן, כדי לא לסבך את הקורא. אך נאמר רק, כי גם הפרדוקס הזה של חוסר היכולת של התודעה לחשוב על עצמה בשלמות, דהיינו, בעיית ...

... אמיתית, ומי שמסוגל להכיל בתוכו סבל, הוא צריך לדעת לא להשתמש ביכולת הזו יותר מידי. כי אם האדם יהיה כל הזמן במצב התודעתית שמאפשר לו להכיל בתוכו את סך כל הרגשות, הוא לא יעשה שום שינוי ושום פעולה. ...

... פעולה שהיא מכל סוג שהוא. ונמצא אם כן, שכדי שהתודעה תחשוב על עצמה ותצליח לתפוס את מהותה בשלמות, לשם כך האדם צריך לצאת מעצמו לגמרי, דהיינו, להיות כלום ממש. אבל גם זה ... בתוכה שום מחשבה. כך שממילא הגענו לקושי של התודעה להבין את מהותה העצמית בשלמות. וזה בעצם אומר, שבין אם האדם נמצא בתוך גוף ובין אם נפריד את התודעה מהגוף, הרי שבכל אחד מהמקרים, הצופה בתמונה, לעולם לא יוכל לצפות בעצמו בתוך התמונה עצמה. כי לשם כך צריך לצאת מהתמונה ... לכל השאלות שיש לאדם על המציאות, היא משום שהתודעה שלהם מחוברת לגופם. ונדמה להם שאם התודעה שלהם תהיה נפרדת מגופם, אז הם בצורה כלשהי יקבלו תשובות לכל השאלות שעליהן אין להם תשובה כאן. והאנשים האלו הם נבערים ... לא מבינים את מה שהם לא מבינים. ואלו שנדמה להם שתודעה ללא גוף לפתע פתאום מקבלת תשובות לכל השאלות, הרי שהם פשוט לא מבינים את מה שהם לא מבינים. והם גם לא מבינים מדוע הם ... הוא לא המציאות עצמה. או במילים אחרות, כל זמן שהתודעה נשמה ישות הויה של האדם קיימת, הרי שמעצם הגדרתה היא נפרדת מהאחדות שלה עם המציאות השלמה. וממילא התודעה לעולם לא תוכל לתפוס את מהות המציאות, בלי להיות המציאות עצמה. כי עצם זה שהשכל קיים, זה עצמו מגביל אותו להבין את ... מנקודת מבטו הוא יישאר רק חלק של הפאזל. והתודעה של האדם מנקודת מבטה כל זמן שהיא קיימת, היא תמיד תישאר נפרדת מהמציאות ומהתמונה המלאה עצמה. וממילא התודעה לעולם לא יכולה לתפוס את מהות התמונה המלאה. וזה כמובן לא קשור בשום צורה לכך שהתודעה מחוברת לגוף. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע את הדרך לאיך לראות את התמונה המלאה, תוך כדי שהוא נמצא כאן בגוף גשמי ממש. ...

... טוב באמת, עליו להביא את עצמו למצב שבו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, תמלא את כל התודעה שלו בשלמות. בצורה ככ חזקה, עד שהאדם ירגיש אך ורק מחובר למה שקורה, דהיינו, הרמוניה ...

... וגם לעולם לא יוכל לראות את התמונה המלאה כפי מה שהיא. כי ברגע שהאדם קיים וצופה בכל דבר שהוא, ממילא לעולם הוא לא יכול לצפות בכל התמונה המלאה, משום שהוא עצמו חלק ממנה. והתודעה לא יכול להסתכל על עצמה מבחוץ. כי ברגע שהיא מסתכלת על עצמה, זה ... לפחות שלושה גורמים. והם האדם עצמו שחושב את המחשבה. הדבר עצמו שחושבים עליו. והמחשבה שמקשרת את האדם שחושב לבין הדבר שעליו האדם חושב. והתמונה המלאה היא המציאות שמקיפה את התודעה החושבת + את המחשבה עצמה + את כל הדברים שעליהם האדם חושב. והאדם לא יכול לראות את התודעה שלו + את המחשבה שלו + את מה שהוא חושב, כדבר אחד. כי תמיד ברגע שיש תהליך מחשבתי כלשהו, הרי שיש שם הפרדה בין התודעה לבין המחשבה לבין הדבר שנמצא בתוך המחשבה. ולכן אי אפשר לעולם ... המלאה נתפשת כחיבור של כל החלקים של התמונה. כי יש פאזל שיש בו הרבה חלקים. ויש את התמונה המלאה שהיא החיבור של כל החלקים של התמונה המלאה. ויש את שלושת הגורמים הנל, שהם התודעה + המחשבה + כל מה שקיים שהוא לא התודעה מחשבה. והתמונה המלאה היא החיבור של כל הדברים האלו. אך לא כך הוא ... אומרים שהוא לא מספיק אמיתי. מאחר שהוא לא מכיל בתוכו את סך כל הדעות בבת אחת. ונניח לדוגמה שהייתה לאדם הדרך להפוך להיות התמונה המלאה בעצמו, ולראות מבחוץ בדרך כלשהי, את התודעה האנושית + את המחשבה האנושית + את כל שאר הדברים, גם אז האדם ... כישות אחת, אבל בו זמנית לראות את הדברים גם מנקודת מבט שמסתכלת על כל אחד מהחלקים של התמונה, כעל ישויות נפרדות. ולצורך ההמחשה, להיות התמונה המלאה פירושו, להיות גם התודעה עצמה כישות עצמאית + להיות גם המחשבה עצמה כישות עצמאית + להיות ...

... דבר ודבר שיש בעולם, הכל מנוהל עפ אותו השכל. כגון לדוגמה, מערכת היחסים שיש בין מרחב הזמן לבין מרחב המקום, היא מתנהלת עפ שכל מסוים. ומערכת היחסים שיש בין התודעה של האדם לבין המחשבות שאותן הוא חושב, ומערכת היחסים שיש בין הרגשות של האדם ...

... מאושר. כי אושר מהותו היא אחרת לגמרי. כי אושר מהותו היא, שהאדם מגיע למצב תודעתי , שבו הרצון שלו להיות מאושר נעלם. וזה קורה רק כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות. שאז ורק אז האדם חי בשלום אמיתי עם המציאות בכל רגע ורגע, ורק אז הרצון של ...

... את כל הכוחות המנוגדים בו זמנית, עליו לעבור למצב תודעתי כמו של המציאות, שמכילה בתוכה את כל הכוחות השונים בו זמנית. אך כיצד יכול האדם להפוך להיות כמו המציאות עצמה? וכפי שהסברנו יש כאן עוד בעיה נוספת, ... נוספת, והיא שמצד השכל הישר, האדם לא יכול להיות בתודעה של המציאות עצמה, כל זמן שהוא עצמו קיים. כי האדם לא יכול להיות שתי ישויות שונות זו מזו בו זמנית. והאדם לא יכול ברגע אחד גם להיות הוא עצמו וגם להיות ... המלאה כולה. דהיינו, גם להיות התמונה המלאה עצמה בתודעה שלה, ועדיין להמשיך להיות הוא עצמו בתודעה שלו. כי אלו שתי ישויות שונות, שהאדם לא יכול בבת אחת להיות שתי הישויות האלו בו זמנית. אבל, בהחלט ניתן להבין שאם האדם כן היה יכול לראות את התמונה ... היה יכול האדם להיות גם הוא עצמו וגם בו זמנית להיות בתודעה של התמונה המלאה, הרי שאחרי שיש לאדם יכולת שכזו, הרי שזאת כבר לא בעיה אצלו להכיל בתוכו את כל הרגשות השונים והמנוגדים, בו זמנית ברגע אחד ולהיות ... אך ורק ביכולת של האדם לראות את התמונה המלאה ולהיות בתודעה של התמונה המלאה, ותוך כדי זה להישאר הוא עצמו. וזה כמובן דבר, שבשכל האנושי הוא בכלל לא אפשרי. אבל החכם האמיתי, כן מצא את הדרך איך לעשות את כל זה, ...

... והעניין הוא, כי אושר, הוא הזדהות רגשית מוחלטת עם המציאות בשלמות. והדבר היחיד שבו תלוי האם האדם ועד כמה האדם יהיה מאושר או לא, זה אך ורק בכך שהאדם יגיע למצב תודעתי שכזה, שבו לא יהיה שום הבדל בין הרצון האישי שלו לבין המציאות. כי כל הסבל שיש בעולם, הוא תוצאה, של כך שהאדם רוצה אחרת מהמצב של ...