... השורש שממנו נובע הרצון לאהבה? מה מייצג הרצון לאהבה ברמה הפנימית שלו? תשובה: הרצון לאהבה, מייצג את הכמיהה של התודעה של האדם לחיבור עם המציאות. פירוש: מהותה של התודעה של האדם, היא מהותה של המציאות. המציאות מהווה וממלאת במהותה את מהותה של התודעה של האדם. מצד המהות של התודעה של האדם, אין שום הבדל בינו לבין המציאות כולה. מצד האמת, האני של האדם אינו קיים כלל. האדם נמצא תמיד באחדות גמורה עם כל המציאות כולה. התשוקה הטבעית של האדם היא להתאחד עם המציאות. התודעה של האדם כל הזמן מחפשת את השלמות = לא להרגיש חסר כלשהו. השלמות תושג רק כאשר התודעה של האדם תבין את מהותה העצמית. רק כאשר התודעה עצמה מבינה את המהות של עצמה, רק אז היא מאושרת. כאשר התודעה של האדם מחוברת למהות שלה = מבינה את המהות האמיתית של עצמה, האדם חווה שלמות ואהבה אמיתית. ככל שהאדם חווה יותר את האחדות עם המציאות, כך הוא חווה את כל ... של האדם לאהבה, מייצגת את הרצון של האדם להתאחד עם המציאות כנל. איך מגיעים לזה? על ידי התבוננות פנימית של התודעה על עצמה (=מדיטציה). היינו על ידי שהאדם חוקר ומנסה להבין את מהות האני אגו תודעה של עצמו. כאשר האדם מעמיק בנושא הזה, לבסוף הוא מגיע למהות האמיתית של האני שלו, ואז הוא מרגיש את האחדות הנל = אהבה אין סופית. ...

... בשלמות, הוא בגלל ההרכב של הגוף והנשמה תודעה. ויש כאלו שנדמה להם, שמאחר שהתודעה שכל נפש רוח נשמה, נמצאת בתוך גוף האדם, על ידי זה היא מוגבלת לראות את התמונה המלאה. ונדמה לאותם אנשים, שאם התודעה הייתה נפרדת מהגוף, הרי שממילא היא הייתה רואה את התמונה המלאה. ויש כאלו נוספים שטועים בטעות נוספת, ונדמה להם שלראות את התמונה המלאה, פירושו שעל האדם לראות את עצמו מבחוץ כדבר אחד. וכל זמן שהתודעה של האדם מחוברת לגוף האדם, הרי שהאדם לא יכול לראות את עצמו כדבר אחד. ונדמה לאותם אנשים, שאם התודעה תהיה נפרדת מהגוף, הרי שהאדם יוכל לראות את עצמו. וכל המחשבות האלו, הן טעות ושטות. ונתחיל דווקא מהטעות השנייה, שחושבת שאם התודעה תהיה נפרדת מהגוף, אז האדם יוכל לראות את עצמו בשלמות. וזו כמובן שטות. כי אם נניח לדוגמה שהתודעה נפרדת מהגוף, הרי שהדבר היחיד שהשתנה, הוא שהגדרת האני עצמי של האדם השתנתה. כי כעת כאשר האדם בגוף, נדמה לו שאם התודעה שלו תהיה נפרדת ומחוץ לגוף, אז הוא יוכל לראות את עצמו בשלמות. והדבר דומה לאדם שיאמר, שאם הוא יפשוט את החולצה שלו, אז הוא יוכל לראות את עצמו בשלמות. וכמובן שלא כך ... הוא עכשיו ישות אחרת נפרדת מהחולצה. ואם התודעה של האדם תהיה נפרדת מהגוף, הרי שכאשר האדם מסתכל על הגוף, הוא מבין שהוא זאת ישות אחרת שהיא נפרדת מהגוף. וממילא אין שום תועלת בכך שהאדם רואה את גופו מבחוץ. כי את ... של האדם, ולא משנה מה תהיה מהותו, לעולם התודעה עצמה, לא תוכל להסתכל על עצמה מבחוץ. כי גם אם האדם יהיה כל מהות שהיא, לעולם זה שחושב את המחשבה, לא יוכל תוך כדי זה לראות את עצמו מבחוץ בתהליך שבו הוא חושב את ...

... ואת האחרים שמאמינים לו, ושהם לא מבינים את דקות העניינים האלו. וגם משום כל זה, אין משמעות לאם התודעה מחוברת לגוף או לא. כי גם תודעה ללא גוף, גם היא לא יכולה לתפוס בבת אחת דבר אין סופי. כי אין סוף לא יכול להיכנס לתוך מחשבה. ואין לזה שום קשר משום סוג שהוא, לאם התודעה נפרדת או לא מהגוף. ואף על פי כן, כדי להיות מאושר, על האדם להבין את כל המציאות כולה וכן לראות את התמונה המלאה. אך מה יעשה האדם ...

... ורק אז הוא מכיל בתוכו גם את האין סוף וגם את הסוף והצמצום עצמו בו זמנית. וכאן במאמר נגלה את הסוד, במה תלויה היכולת של האדם להגיע למצב התודעתי הנל. והסוד הוא כי בעולם שלנו ... והתשובה מתחברות אצל האדם, וכאשר השאלה הקשה ביותר בעולם, הופכת להיות התשובה הפשוטה ביותר שיש בעולם, מי שמגיע לזה, על ידי זה הוא מקבל תודעה חדשה, ישות חדשה, ושכל חדש, ...

... של האדם שהן אינן אין סופיות. ונחדד עוד יותר, כי אם היו נותנים לאדם יכולת תפישה אין סופית, רוב ככל הסיכויים שהאדם לא היה מסוגל להבין שום מידע ברמת תודעה של יכולת תפישה אין סופית. כי יכולת תפישה אין סופית, פירושה לדוגמה שהאדם גם יכול בו זמנית לחשוב מספר מחשבות מנוגדות זו לזו בבת אחת וברגע ...

... בשכל הגדול של המציאות, אין לשקר שום קיום כלל. כי שם באותה רמת תודעה, גם אם האדם יחליט שהוא רוצה לשקר וינסה לומר שקר כלשהו או לחשוב שקר כלשהו, הוא לא יוכל לעשות זאת. כי יש אמת ככ ... במקום של האמת האמיתית, אין שום שקר כלל. וכל זמן שהאדם נמצא בתודעה שבה הוא מסוגל לחשוב על שקר כלשהו, הרי שהתודעה ויכולת התפישה של האדם היא עוד לא מסוגלת לתפוש את האמת האחת. כי כל זמן שהאדם מסוגל גם לשקר לחשוב על דבר שקר שהוא ...

... כלל, אז ממילא אין מי שייהנה. וגן עדן צריך להיות מצב שבו האדם ימשיך להיות קיים, ושאף על פי כן הוא יחווה את השלמות של חוסר הקיום. כי אם תודעה קיימת, ובו זמנית היא חווה תחושה של חוסר קיום וחוסר נפרדות בשלמות, הרי שרק זה גן עדן. כי אז אין שום רצון עצמי ושום נפרדות כלל. אבל זה כמובן נגד השכל. כי איך ישות ...

... ממנו. ולכן על האדם לשים לב לכך, שההבנה שלו שהכל אחד ושהכל טוב, היא עם אמת. ועם אמת פירושו, שהיא נובעת מעצמה בתוך האדם ללא כל מאמץ. כי יש דבר אחד ויחיד בעולם, שבו תלוי האם האדם יחווה את המציאות מתוך תודעה של אחדות ההפכים או שלא. והדבר הזה הוא גודל עומק ההתבוננות של ...

... בחלום, כגון אנשים, חפצים, מקומות וזמנים, הן למעשה ביטויים ישירים של תודעתו שלו. כאשר האדם חולם, התודעה שלו מתפצלת לשני חלקים: חלק אחד נשאר מודע למציאות החיצונית וחלק אחר מתמקד בחלום עצמו. למרות הפיצול הזה, כל מה שמופיע בחלום הוא יצירה של האדם החולם, ולכן ... ואמיתיים עבור החולם. אך למעשה, כל האירועים האלו הם רק ביטוי של התודעה של האדם שמחוץ לחלום, זה שיושן במיטה. כך, לדוגמה, אם תפרוץ שריפה בבית במציאות, האדם יוכל להתעורר ולברוח, משום שהתודעה החיצונית נשארת ערה ברמה מסוימת. מה קורה כאשר מישהו מתווכח איתך בחלום? כאשר האדם חולם שהוא מתווכח עם דמות אחרת, מצד האמת הוא מתווכח עם עצמו. למרות שבתוך החלום הדמות האחרת נתפסת כבעלת רצון עצמאי, תודעה נפרדת ותחושות ייחודיות, בפועל כל הדמויות בחלום הן השלכה של האני של החולם עצמו. אם האדם שמתבונן בחלום מבחוץ היה יכול לצפות בחלום מוקרן על מסך, הוא היה ... מתווכח איתו בדמיון מודרך, כך גם בחלום כל ישות היא למעשה התגלמות של תודעתו. האם לאדם בחלום יש בחירה חופשית? אליעד כהן מדגיש שבתוך החלום, אין באמת בחירה חופשית. כל הפעולות, הבחירות וההתנהגויות של הדמויות בחלום הן תוצר של האני העליון או של התודעה שמחוץ לחלום. החולם עצמו לא מחליט באופן מודע מה יקרה בהמשך החלום, והכל נקבע על ידי התודעה החיצונית. כלומר, הישויות בחלום אינן בעלות רצון חופשי אמיתי, אלא הן מתנהגות לפי התסריט שהתודעה העליונה יוצרת. האם תחושות של כאב ואירועים שליליים בחלום אמיתיים? כאשר אדם חווה כאב בחלום, כמו במקרה שמישהו זורק עליו אבן, הכאב הוא אמיתי עבור החולם, אך למעשה הכאב הזה הוא גם כן ביטוי של התודעה העליונה. אם האדם שמחוץ לחלום יפסיק לדמיין את הכאב, גם הכאב עצמו יפסיק להתקיים. במילים אחרות, כל תחושה של כאב או אירוע שלילי בחלום היא יצירה של התודעה החיצונית של האדם החולם, ואין לה קיום עצמאי. כיצד דמיון מודרך דומה לחלום? אליעד משווה בין חלום לבין דמיון מודרך, ומסביר שאין ביניהם הבדל משמעותי. בשני המקרים האדם יוצר בתודעתו עולם שלם של אירועים, אנשים ורגשות. כשאדם מדמיין שהוא מדבר עם מישהו, הוא מדבר למעשה עם עצמו, כיוון שכל הרצונות של הדמות המדומיינת הם רצונותיו של האדם ... כמו חלום. למרות שהאדם מרגיש תחושה חזקה של אני נפרד, הוא בעצם חלק מתודעה אחת גדולה. כמו בחלום, שבו כל פרט הוא בעצם האדם החולם, כך גם במציאות, הכל הוא ביטוי של אותו אני אחד, האני העליון, שהוא בעצם המציאות עצמה. האדם יכול ... משפיעה ומושפעת מפעולות אחרות, והכל מתרחש בו זמנית. כמו בחלום, שבו התודעה של האדם יוצרת עולם שלם שבו הכל מתרחש יחד, כך גם המציאות נתפסת כתהליך אחד, שבו אין באמת אירועים מנותקים זה מזה, והכל הוא ביטוי של אותו אני גדול אחד. האם ... כי כל דבר שהאדם רואה בעולם, הוא בעצם רואה את עצמו. וביארתי איך התודעה של האדם מתפצלת בשעת החלום? וביארתי מהי מהותו של האני של האדם שנמצא בתוך החלום של האדם? איך בן אדם בשעת חלום, יודע להרגיש את מה שקורה מחוץ לחלום בעולם ...

... חושב שהוא חייב להרגיש רק טוב. אילו האדם היה בתודעה מתמדת שהכל מושלם, הוא לא היה רוצה דבר ולא היה פועל כלל, וכך לא הייתה נוצרת שום דינמיקה ... לא לרצות לשנות את המציאות? אליעד כהן מתאר מצב תודעתי מתקדם שבו האדם לא רק מפסיק לרצות לשנות את המציאות, אלא גם משתחרר מהרצון לא לרצות לשנות אותה. הוא מתאר זאת כמצב תודעה שבו לא מפריע לך אם אתה רוצה או לא רוצה, שבו כל המצבים שווים מבחינתך. האדם צריך להגיע ... האמת, מצד השלמות, מושלם. והיה אם לאדם היתה התודעה שהכל אחד, ואין כל נפרדות, אזי אין טוב ואין רע מן הסתם הוא לא היה רוצה שום דבר, ולא בוחר ...