... והרגע הבא מתעורר לחיים. וכל
שינוי ושינוי שיש בעולם, הוא בעצם, מוות בעוצמה מסוימת, של הדבר שחדל מלהיות. והוא לידה מחדש, של הדבר החדש שהתחיל להיות. וכל העולם כולו, בנוי על חיים ... לא היו חיים בעולם. כי כל
שינוי, הוא סוג של מוות, של הדבר הקודם
שהשתנה. ואם לא היה מוות בעולם, שום דבר לא היה
משתנה לעולם, ואז ממילא לא הייתה שום משמעות לשום דבר. ולא שחוסר משמעות זה טוב או רע, אלא שעובדתית, בלי מוות כלשהו, אין חיים כלשהם. והמוות והחיים של האדם, גם הם, לא יותר מאשר
שינוי צורה בלבד, כאשר מסתכלים על זה מנקודת מבט כללית של העולם כולו. כי בכל הדברים שבעולם, יש סוג של מחזוריות כלשהי
ושינויים כלשהם. ויש דברים
שמשתנים כל הזמן, ויש דברים
שמשתנים לעיתים יותר רחוקות. ויש דברים שנראה שהם נצחיים, אך באמת שום דבר אינו נצחי לעולם וכולי. וכל דבר שקיים, הוא יכול גם לא להיות קיים. ומבחינה קוסמולוגית, ... המציאות האין סופית שלנו,
שמשתנה כל הזמן וכולי. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחיות, כך הוא מפחד יותר למות. והילד הקטן, מלמדים אותו שעליו להישמר בכל כוחו מהמוות, ושעליו ללמוד איך לחיות, ולעבוד ... החיים ואת המוות, לא יותר מאשר
שינוי צורה, של אותו הדבר ממש. ומי שרוצה להסתכל על החיים ועל המוות, מנקודת מבט חיצונית. בסך הכל עליו להתבונן פנימה, אל תוך הרצון שלו לחיות, שהוא זה שיוצר אצלו ... בדיוק כמו כל תופעה חולפת
ומשתנה אחרת. ואעפכ, יש אצלו גם את נקודת המבט החיצונית, שכן רוצה לחיות ולא רוצה למות. שהיא מחייבת את זה שהאדם לא ירצה למות ויפחד מהמוות. אלא, שעל ידי ההתבוננות ...