... שבו כל המציאות תהיה מספקת אותנו באופן מוחלט, בלי תלות במשהו חיצוני. לעומת זאת, אושר יחסי יהיה תלוי בתנאים משתנים, והוא יתבטא בתחושת טוב שמגיע מהשגת מטרות שונות, אך גם יכול להשתנות ולהתפוגג עם הזמן. מהו הרצון שבסיסו נמצא החיפוש אחר האושר? אליעד עוסק בשאלה: מהו הרצון שמניע אותנו לאורך החיים? ... השאלה שנשאלת כאן היא כיצד נוכל להרגיש טוב באופן ממושך - האם על ידי השגת מטרות או על ידי שינוי תפיסת העולם שלנו לגמרי? האם הרצון הוא שמגביל אותנו בחיים? אליעד מציע נקודת מבט נוספת: פעמים רבות הרצון עצמו ...

... תודעה. אליעד מסביר כי מהות הפחד נובעת מהרצון להיות קיים, אך גם כאשר יש רצון להיות קיים, כל ההבנה משתנה כאשר מתבוננים באופן מעמיק במהות הקיום. הוא מציין את הפרדוקס שבו אדם יודע שהוא חי, אך בה בעת יש ...

... במהלך ההרצאה, מעלה אליעד את השאלה אם עלינו לשנות את הרצונות שלנו על מנת להרגיש טוב יותר, או שדווקא השינוי בתפיסה שלנו את המציאות הוא שיביא להרגשה טובה. כלומר, במקום לנסות לשנות את מה שאני רוצה, אולי עלי לשנות ...

סודות הרצון, איך עובד הרצון העצמי? ריגרסיה, לשנות רצונות, רגרסיה, לשלוט ברצון, החלפת רצונות, שינוי הרגלים, שינוי דפוסי חשיבה, שינוי דפוסי התנהגות, להחליף רצונות, רצון שקרי, רצון אמיתי, שכנוע עצמי מהם הסודות של הרצון? איך עובד הרצון העצמי? בדיון ... צץ, אך אליעד מסביר שזה לא כך, כי הרצון מתחזק במשך הזמן, וגם הצד השני של הרצון נשאר. כיצד שינויים ברצון משפיעים על ההתנהגות? אליעד עובר להסביר את הקושי בשינוי רצון. הוא טוען שמאוד קשה לשנות רצון אם כבר התקבלה חוויית רצון כלשהו, לדוגמה, אם אדם כבר עבד ועזב ... בזמן העבודה. לעומת זאת, אם אדם לא עבד מעולם, קשה לו לדמיין את היתרונות של עבודה. מדובר בתהליך של שינוי תפיסות שדורש זמן ומאמץ. לפעמים יותר קל לאדם לשוב לרצון שהיה לו, אך קשה לו לשוב לחוויה עצמה ולהזכיר ...

רגרסיה, חזרה להרגלים ישנים, לחזור על טעויות, שינוי הרגלים, שינוי דפוסי חשיבה, שינוי הרגלי התנהגות, שינוי דפוסי מחשבה, שליטה ברצונות, שינוי הרגלי חיים, ריגרסיה, טראומה טובה, איך לשנות הרגלים? מהי רגרסיה, איך היא משפיעה עלינו ואיך אפשר לשנות הרגלים? ההרהור הראשון של אליעד מתמקד בשאלה האם אחרי שבן אדם עושה שינוי כלשהו, במיוחד שינוי רצון או הרגל, יש מקום לרגרסיה - כלומר, לחזרה למצב קודם. הוא מציין שזו לא שאלה חד משמעית שכן בתודעה שלנו קיימות שכבות רבות. כשבן אדם משנה הרגל מסוים, הוא יכול להרגיש שהוא עבר שינוי במודע, אך קיימת תמיד האפשרות שהוא יחזור לאותו הרגל ישן. האם אנחנו יכולים באמת להשתנות בצורה מוחלטת? אליעד מציין כי התודעה שלנו מורכבת משכבות שונות. בשכבה העליונה, שבו אנחנו מודעים להחלטות שאנחנו מקבלים, ייתכן ... כמשהו מוכר ואפילו נעים, גם אם באופן מודע אנחנו מבינים שהם לא טובים עבורנו. כיצד השכבות בתודעה משפיעות על שינוי? ההסבר של אליעד ממחיש את העובדה ששכבות עמוקות בתודעה שלנו לא תמיד משתנות בקלות. לדוגמה, אדם שמחליט לאכול בריא עדיין עשוי להיתקל בקשיים בתת - המודע, שבו קיימת זיכרון של הרגלים ישנים. ... אפילו אם בסופו של דבר הוא לא מביא להם תועלת. האם באמת אפשר לשנות הרגלים לחלוטין? אליעד מדבר על שינוי הרגלים כמחויבות יומיומית. הוא מבהיר כי שינוי הרגלים לא מתרחש על ידי פעולה חד פעמית, אלא דורש תחזוקה תמידית. לדוגמה, אדם שמחליט לשנות את התפיסה שלו כלפי הרגליו הקודמים, חייב לבצע עבודה תמידית על עצמו כדי לשמר את השינוי. בשלב מסוים, אותו אדם יוכל להרגיש ניתוק מהדפוסים הישנים, אך תמיד יהיה צורך בתשומת לב ותשמרה כלפי השינוי כדי שלא יחזור על עצמו. איך עובדים עם מחשבות ודפוסים ישנים? העבודה עם דפוסים ישנים היא עבודה מתמשכת ומורכבת, שכוללת את תהליך המעבר משכבה לשכבה בתודעה שלנו. כל שינוי דורש תשומת לב והתמדה, כי לעיתים קרובות תת - המודע שלנו לא תומך בשינוי המוחלט. אליעד מציין את החשיבות של דימוי ושימור זיכרון של החסרונות והיתרונות במצבים שונים. לפעמים, כדי לשמור על המוטיבציה לשינוי, אדם צריך לזכור את הרגשות הרעים שהיו לו במצב הקודם, כדי להימנע מחזרה אליו. האם כל שינוי הוא תמיד בהישג יד? בסופו של דבר, אליעד מסביר ששום שינוי לא מחויב ושהשינוי לא תמיד יקרה באופן מוחלט. הוא מדגיש את העבודה המתמשכת שכל אחד צריך לעשות כדי לשמר את ההחלטות שלקח. כלומר, אין נוסחה קסומה לשינוי מוחלט, כי תמיד יש מקום לסיבוכים או חזרות לדפוסים ישנים, תלוי איך המוח שלנו מפרש את הדברים. איך לשנות הרגלים? מה זה רגרסיה? כיצד לתחזק שינוי הרגלים? האם ניתן לשנות דפוסי מחשבה? מהו תת מודע?

... משהו?. כדי שמישהו יפעל, הוא צריך להאמין שהפעולה תוביל אותו למצב טוב יותר מהמצב הנוכחי. כלומר, אנשים זזים או משתנים רק כשהם חווים מצב של יותר טוב במקום אחר לעומת המצב הנוכחי. לכן, השאלה האמיתית היא כיצד לגרום לאדם ... מחלק את הביקורת לשני סוגים מרכזיים: ביקורת מחויבת: זו ביקורת שנאמרת בצורה חד - משמעית וחזקה, למשל: אתה חייב להשתנות, אתה הכי גרוע בעולם! ביקורת אפשרית: זו ביקורת רכה יותר, לא מחייבת, כמו אתה אולי יכול להשתפר, אבל לא בטוח שאתה לגמרי טועה. לכאורה, ביקורת מחויבת יוצרת לחץ גדול יותר לשינוי, משום שהיא מדגישה עד כמה האדם אינו בסדר. אך דווקא עוצמה זו יוצרת פרדוקס בעייתי. מדוע ביקורת מחויבת יוצרת פרדוקס? הפרדוקס הוא שכאשר הביקורת נאמרת בצורה מוחלטת (אתה רע במאה אחוז!), האדם אמנם מרגיש לחץ גדול להשתנות, אך בו - זמנית עשוי לבחור להתגונן ולא להאמין לביקורת בכלל, כדי לא להרגיש את תחושת הרע הקשה הנובעת ... האדם יכול בקלות להתעלם ממנה. הוא לא מרגיש שהמצב הנוכחי כל כך רע, ולכן הוא לא מרגיש דחף חזק לשינוי. ביקורת כזו אינה מעוררת בו מספיק מוטיבציה, וכך היא לא מביאה לשינוי הרצוי. איך קשורה דילמת הביקורת לשינוי הרגלים? הנושא של ביקורת מתקשר באופן ישיר לשינוי הרגלים עצמיים. למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא מבקר את עצמו (העישון שלי רע). אם הביקורת תהיה חזקה ... ביקורת? אליעד מסביר שהגישה האפקטיבית ביותר תהיה לשלב בין שני העולמות: מצד אחד, להבהיר לאדם שיש סיבה אמיתית וברורה לשינוי (להראות באופן חד משמעי כמה טוב לו במקום החדש). מצד שני, להסביר לו באופן עדין אך ברור מדוע המצב ... מדגיש שהבנת המושגים מחויב ואפשרי עוזרת לנו לנהל תקשורת טובה יותר, לשכנע אנשים בצורה יעילה יותר, וליצור מוטיבציה אמיתית לשינוי. אם מבינים לעומק את המנגנון הזה, ניתן לפתח דרכים מתוחכמות להעברת ביקורת בצורה שמייצרת שיתוף פעולה ולא התנגדות. איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב איך לשכנע בלי לגרום להתנגדות ההבדל שבין אפשרי למחויב בחשיבה האנושית איך להעביר ... בסדר במאה אחוז וחייב לשנות את התנהגותו. לעומת זאת, ביקורת אפשרית עשויה להישמע עדינה מדי, ולא ליצור דחף אמיתי לשינוי. איזה פרדוקס נוצר כשמשתמשים בביקורת מחויבת? מצד אחד, אם אדם באמת יאמין לך שהוא גרוע כפי שאתה מתאר, הוא ... להוביל אותו להתגונן או להתכחש אליה, וכך בפועל הוא לא ישנה את מעשיו. מדוע ביקורת אפשרית לא תמיד גורמת לשינוי? כשביקורת נאמרת כאפשרות בלבד, היא רכה ולא מחייבת. מצד אחד, זה נוח למי ששומע את הביקורת כי הוא אינו מרגיש מותקף ישירות. מצד שני, הוא יכול בקלות לדחות את הצורך בשינוי ולומר לעצמו שזה רק אפשרות או אולי זה לא באמת כזה חשוב. כך הוא לא מרגיש רע חזק שישכנע אותו לפעול, אבל גם לא מרגיש צורך דחוף לשנות. איך הדילמה בין ביקורת מחייבת לביקורת אפשרית קשורה לשינוי הרגלים? נושא הביקורת דומה מאוד לשינוי הרגלים עצמיים. למשל, אדם שרוצה להפסיק לעשן, בעצם מבקר את עצמו ואומר העישון שלי לא בסדר. אם הביקורת תהיה ... האיזון: - מצד אחד, לגרום לאדם להבין שיש לו סיבה ממשית וטובה לשנות את מעשיו (תחושה שמחויב שהוא ירוויח מהשינוי). - מצד שני, לא ליצור אצלו תחושה כל כך שלילית, עד כדי שהוא יתנתק לגמרי מהביקורת ולא ירצה להקשיב בכלל. לכן אחד הדגשים הוא להדגיש את התועלת הגלומה בשינוי (כלומר כמה טוב שם), ובמקביל להסביר בצורה עדינה אך ברורה מה רע במקום הנוכחי. כך האדם ימצא היגיון בצורך ... יעילות יותר לשכנע ולהעביר ביקורת בונה (תוך שמירה על הכבוד והרצון הטוב של הצד השני). איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב איך לשכנע בלי לגרום להתנגדות ההבדל שבין אפשרי למחויב בחשיבה האנושית אתה שואל ... תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום לעצמך לשנות את המעשים שלך, בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למציאות להשתנות. הבנת? אין תשובה מוחלטת לאיך אתה יכול לגרום למישהו לעשות משהו בדיוק כמו שאין תשובה איך אתה יכול לגרום ...

... בהבנה של האדם את המצב. היא בדרך כלל מציינת את החסרונות של האדם או המצב בצורה שאינה מקדמת שום שינוי, ויכולה לגרום לאדם להרגיש רע יותר, מבלי שהוזכרו דרכים לשיפור. ביקורת כזו עלולה לעיתים להוביל לניכור או לרגשות של ... חיסרון כלשהו, אך השאלה היא איך להגיש את החיסרון הזה בצורה פחות פוגענית. הדרך הראשונה היא להבין כי כל שינוי שמציעים הוא סוג של ביקורת. השאלה היא איך לשלב את הצגת החיסרון בצורה שתעודד את האדם לקבל את השינוי בצורה חיובית. אליעד מציין כי הדרך בה אנו מנסחים את הביקורת היא קריטית. במקום לומר אתה לא בסדר, כדאי ... האם הביקורת היא תמיד שלילית? לא בהכרח. אליעד מסביר שלמעשה כל ביקורת, גם אם היא מציינת חיסרון או צורך בשינוי, יכולה להיות גם בונה. כל שינוי חיובי, אפילו קטן, מצריך שלב של זיהוי בעיה או חיסרון במצב הקיים. ביקורת למעשה מדברת על המצב הנוכחי ומצביעה ...

... לנו להרגיש כאילו הבחירה אינה באמת בידינו. איך ניתן לשנות את ההתמודדות עם פחדים חברתיים? אליעד מדבר על חשיבות השינוי בדרך החשיבה, במיוחד כאשר אדם נתקל במצבים חברתיים או סביבתיים המעוררים אצלו פחד או חרדה. על ידי עבודה פנימית, ...

... שניתן להבחין בה בקלות. הרצון שלנו הוא גם תוצר של סיבתיות, וההבנה איך לשנות את הרצון שלנו יכולה להוביל לשינוי התנהגותי. כיצד הרצון שלנו מתעורר ומה קובע אותו? בהתחלה, אליעד מדבר על הדרך בה הרצון שלנו מתעורר. כאשר אנו ... אנו שואלים את עצמנו מדוע אנחנו לא רוצים משהו או מדוע לא אנחנו רוצים אותו יותר. התהליך הזה חשוב לשינוי הרצון, משום שכאשר אנחנו מצליחים להבין את הסיבות שגורמות לנו לרצות או לא לרצות דבר מסוים, אנחנו יכולים לשלוט ... הוא למעשה בלתי ניתן לשליטה. רק כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו ...

... אדם יכול ביום אחד ליהנות מאירוע מסוים, וביום אחר לסבול מאותו אירוע בדיוק. מדוע? משום שהפרשנות שלו לאותו אירוע השתנתה. למשל, פעם אחת אדם יכול לשמוח שהוא לבד בבית, כי הוא מפרש את זה כחופש, ופעם אחרת הוא יכול להרגיש בדידות וסבל בדיוק מאותה סיטואציה. הוא מדגיש שהמציאות לא השתנתה, אלא רק החשיבה של האדם השתנתה. זה מדגים עד כמה החשיבה שלנו היא זו שקובעת את הרגשתנו, ולא האירועים עצמם. מדוע לעולם לא ניתן למצוא ... או שאנחנו רק מפרשים את זה ככזה? האם אנחנו יכולים לשנות את ההתמודדות שלנו עם מצבים מסוימים על ידי שינוי איך שאנחנו רואים אותם? האם כל מציאות היא רצויה או לא רצויה? אליעד עובר לדבר על הטוב והרע: כל ...