... החופשית. ונתחיל מהסוף, כי הסוף הוא שאין שום הבדל, בין יש בחירה לבין אין בחירה, כי כאשר הכל אחד ואין שום שינוי כלל, אז ממילא לא שייך שום יש או אין ... אבל רצונו לא תלוי בו, וגם קיומו של האדם עצמו לא תלוי בו. כי האדם הוא חלק ממשהו אחר גדול יותר. שכאשר הוא משתנה לצורה כלשהי, אז כל העולמות כולם משתנים, וגם האני של האדם והרצון של האדם, גם הם משתנים. והדבר דומה לגוף האדם, שכאשר האדם ... רצון כלל, כי הרצון והתוצאה באים בו זמנית. ואכ, האם זהו רצון עצמי או לא? וכמובן כנל, מהיכן מגיע הרצון וכל שינויי הרצון שיש אצל אלוהים? וכאשר האדם ... שום נפרדות כלל כלל לא, כי המהות והצורה הם אחד ממש באחדות מוחלטת, ואין שום דיבור ושום מחשבה ושום מעשה ושום שינוי כלל. וממילא לא שייך שום בחירה כלל ...

... את זה שהמציאות יכולה להשתנות כל הזמן. כי בכל צורה של המציאות, תמיד המציאות יכולה להשתנות לצורה אחרת. והאדם שרוצה שהמציאות תהיה דווקא בצורה מסוימת, הוא תמיד מפחד ולא רוצה שהמציאות תשתנה לצורה אחרת, שאותה הוא פחות רוצה. דהיינו, שהאדם לא רוצה את ... בכל דרך שהיא, בין אם זה שינוי חיצוני וגם אם זה שינוי פנימי, כל רצון לשנות את המציאות, הוא עצמו הפך המטרה הסופית, שהיא לרצות את המציאות כפי מה שהיא. כי בסוף, האדם צריך לרצות את כל המציאות כפי מה שהיא, בשלמות ...

... האם זה באמת משנה? דהיינו, האם באמת יש שינוי? ואולי זה לא משנה? דהיינו, אולי אין כאן שינוי אמיתי, אלא הכל אחד? ולמה זה משנה? דהיינו, למה יש כאן שינוי? והאם זה מוכרח שזה ישנה? דהיינו, האם מוכרח שיהיה כאן שינוי בין הדברים שנראים כשונים? ומה גורם לכך שזה יראה כמשנה? ואולי ההפך הוא הנכון? ואולי זה לא ... כלל? ואולי האדם הוא רק טועה, שחושב שיש שינוי? ואולי הכל אחד תמיד? ואולי אין שום שינוי כלל? כי האדם הוא טועה, והוא בטוח שיש הבדל, למרות שבאמת אין שום הבדל כלל. ומי שיחקור וישאל עד ...

... בשלמות רגשית ושכלית ככ גדולה, עד שהוא משנה את החוויה הרגשית והשכל של האדם. שינוי, שבא לידי ביטוי בכל רגע ורגע בחיי האדם, ...

... האמיתי. וכל השאר, אלו שקרים, בדמות אלוהים. ולכן בשורש המציאות, אפילו פוטנציאל ואפשרות של נפרדות אין. אז אם לא הייתה שום אפשרות של שינוי, אז כיצד נוצרה האפשרות לשינוי, וכיצד היא יצאה מכוח אל הפועל ובאה לידי ביטוי? וזהו סוד הצמצום שביארתי במקומות אחרים. וכאן התחדד, ...

... צורה אחרת, והיא גורמת לאדם להבין, שיש משמעות אמיתית בכל דבר למען עצמו באמת. כי אלוהים, עושה כל דבר למען עצמו, ובשורשו הכל אחד ואין שום שינוי וכולי. ולפעמים, נדמה לאדם בטעות, שהכוונה היא, שאין שום משמעות כלשהי לשום דבר. משום שבאמת אין שום משמעות כלשהי לשום דבר, יותר ...

... קורה מעצמו, עליו לברר, כיצד הוא עצמו פועל מעצמו? ואם הוא עצמו פועל מעצמו, אז אולי הכל קורה מעצמו? והדרך לברר זאת, היא לבדוק את מהות האירועים והשינויים עצמם. עד שהאדם רואה שאין שום שינוי כלל, ואז אין שום שאלה כלל. ...

... האמת, שבאמת הכל אחד וכולי. ונחדד: כי אפילו ההשתנות של רגעי הזמן, גם היא רע. כי כל רגע, הוא משמיד את הרגע הקודם. ומצד שני, הוא מחייה את הרגע הבא. וכל שינוי הוא רע, אבל גם טוב. כי הוא ממית צורה אחת, ומחייה צורה ... קיימות כל הזמן תמיד, והאדם הוא זה שחווה את השינוי. אאכ האדם יודע את האמת שהכל אחד ממש, שאז הוא חווה את השינוי אחרת וכולי. ...

... מוגדר, רק כדי שתהיה אפשרות ליהנות מצורה כלשהי. אבל, זה מתוך מקום שבו הכל באמת טוב תמיד, ולא מתוך מקום של תלות וכולי. (ובשורשו, הכל אחד ממש, ואין שום שינוי ושאלה כלל). והחכם האמת, לא רוצה שהאדם יפסיק לרצות, אלא שהאדם יתחיל לחוות את הרצון הסופי שלו בדרך חדשה. ואיך? על ידי התבוננות בלבד. שההבנה של האדם, את הרצון שלו עצמו, היא תשנה ...

... כמובן דבר, שאינו אפשרי לומר כלל עפ השכל הנפרד. כי לא יכול להיות שהתכלית הסופית של המציאות, תשתנה כל הזמן. כי אם תכלית המציאות עצמה משתנה, הרי שזה אומר, שזאת לא תכלית של אמת. כי אם זאת הייתה התכלית באמת, היא לא הייתה משתנה. ואם היא משתנה, אז זה אומר שהיא לא התכלית האמיתית. וכאשר אומרים שהדבר הוא סיבת עצמו, פירושו, שהוא עצמו התכלית הסופית. אבל, אם הוא עצמו התכלית הסופית, אז כיצד הוא משתנה? ולמה הוא לא היה קיים כל הזמן? כי התכלית הסופית של המציאות, היא לא יכולה להשתנות. ואעפכ, כל דבר הוא תכלית עצמו כנל. וכיצד הדבר אפשרי? ומי שיעמיק בזה, יראה את האמת, שבאמת הכל אחד. כי התכלית הסופית, ... אחר, שתכלית קיומו, זאת לא התכלית שנובעת ממנו וכולי. ואם יש תכלית למציאות, שהיא מחויבת מצד עצמה, הרי שהתכלית הזאת, לעולם לא יכולה להשתנות. ואכ היא תמיד צריכה להיות מושגת. כי תכלית המציאות שמחויבת מצד עצמה, פירושו שהמציאות מחויבת להיות בצורה כלשהי. ואם המציאות באמת הייתה מחויבת להיות בצורה כלשהי, אז היא לא הייתה משתנה כל הזמן. וגם אם נאמר שאין תכלית, אז זה אומר, שהאין תכלית, הוא המחויב. ואז ממילא יש לשאול, כיצד זה שדברים משתנים, אם באמת אין שום תכלית כלל. והעניין הוא, כי השינויים ושינוי התכלית, נובעים מצד שינויי הצורות שבמקום ובזמן. אבל המהות, היא לא משתנה לעולם. והאמת היא, שהכל אחד ממש. שמצד אחד יש ריבוי צורות שונות, אבל מצד שני, הצורה והמהות, זאת ישות אחת ממש, שאין בה שום שינוי כלל. ואעפ שזה לא הגיוני, שהצורות השונות, הן ישות אחת ממש, אעפכ כך הוא הדבר. והתכלית המחויבת, של קיומה של המהות שלא משתנה לעולם, התכלית הזאת היא התכלית של כל הצורות כולן. שנראה שהן משתנות. אבל באמת, אין שום שינוי כלל, בין השינוי, לבין העדר השינוי וכולי. ...