... הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום. וחוויית הזמן והמקום, היא בעצם חוויית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי בלי זמן, לא יכולות להיות קיימות שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה ... כי שתי ישויות שונות, לא יכולות להיות באותו הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם ... בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חוויית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח ... בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות הזמן והמקום, ולנסות להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא במציאות האמיתית? וכך גם לגבי המקום, שעל האדם לחקור מהו המקום? ומהי ... הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים של היש והאין. ועל האדם להסתכל אל תוך המהות של היש ושל האין, ועל האדם להתבונן היטב ולשאול באמת, ... ורק נדמה שיש כאן נפרדות של יש ואין? כי שורש חוויית המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי ... היש לבין האין, שנעשית על ידי עקירת האמונה ועל ידי התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם הזמן והמקום איתם, ואז קמה לתחייה האחדות של המציאות, והאדם הופך להיות ישות חדשה לגמרי וכולי.

... בפחות מרגע אחד, דהיינו, בלי שום זמן כלל. כי כאשר האדם מגיע אל האחדות, הוא כבר לא רואה שום שינוי כלל, אלא הוא רואה שהכל היה הווה ויהיה אחד תמיד. וכל הזיכרון שיש לאדם לגבי העבר, וכל חוויית העתיד ...

... באמת. אלא אלוהים יצר את רצונו, בלי לרצות זאת, וממילא הוא משועבד לרצונו. כי יצירת רצונו, חזקה ממנו. וגם השינויים שברצונו שמשתנה כל הזמן, גם הם חזקים ממנו. והטועים יגידו, שאין לנו שום הבנה במהות האלוהים וברצונו וכולי. והם טועים, משום ... לא יכול להיות אלוהים האמיתי. משום שהוא כבר, גם רק אלוהים האמיתי. כי כאשר הכל אחד, לא שייך שום שינוי כלל. ולכן לא שייך שהאדם ישנה את מה שהוא, כי הוא כבר כל מה שהוא יכול להיות. דהיינו, האדם ...

... ומי שרוצה לשנות את חוויית המציאות שלו באמת, עליו לשנות את חוויית האני שלו. וזה אפשרי, רק על ידי שינוי חוויית היש והאין, שהיא שורש חוויית האני של האדם. (וגם תפישת המציאות כאשליה, גם היא נובעת משינוי התפישה של היש והאין). ועל האדם לברר עם עצמו את האמת לאמיתה באמת. ועל האדם לברר את האמת, האם ... הזה לעומקו, על ידי זה האדם מגלה שהיש והאין הם אחד ממש, ואז ממילא כל חוויית המציאות של האדם משתנה לגמרי מקצה לקצה. ובכלל זה משתנה אצל האדם גם חוויית האני שלו. ועל ידי זה האדם זוכה לחוויית התחדשות מתמדת, שבה הוא רואה (בנפרדות), את ... ואינם, שהרי על ידי זה נוצרים האירועים, על ידי זה האדם רואה שהכל אחד, וכל חוויית הזמן של האדם משתנה וכולי.

... עדיין לא אומר, שמוכרח שתמיד הוא יקרה ככה. כי המציאות כולה, וכל מה שנקרא מערכת החוקים שלה, היא יכולה להשתנות בפחות מרגע אחד. וכל חוויית המציאות כולה של האדם, כולל הזיכרון שלו ותחושת העתיד שלו, גם הם יכולים להשתנות בפחות מרגע אחד. כגון לדוגמה בשעת החלום, שהאדם ברגע אחד עובר ממציאות אחת למציאות אחרת. ובפחות מרגע אחד, כבר ... שהן, בכל רגע ובכל זמן. (ובשורשו, כאשר הכל אחד תמיד, שום דבר לא מחייב שום דבר, כי אין שום שינוי צורה כלל). ונחזור לאותו הטועה, שחושב שהסיבה שהוא אוכל, היא משום שהוא רעב. והוא לא מבין, שמאחר שהרעב שלו, ...

... שהאדם בחוויה האישית הסובייקטיבית שלו, חווה הפרדה בין מה שישנו לבין מה שאיננו. שעל ידי הפרדת היש מהאין, נוצרים שינויים, שהם מהווים את הזמן ואת המקום. והפרדת היש והאין, היא רק תחושה של האדם בלבד, אך לא יותר מכך. ...

... הוא ישות אחת של אין. אבל האין לא יכול להוות את היש, משום שזאת מהות שונה ונפרדת בתכלית הנפרדות והשינוי, מהמהות של היש. ואכ, מאחר שהאין הוא המצוי הראשון, אכ היש איננו, ואז, רק האין ישנו. ואם נאמר שמהות ... פעם הוא חווה אחדות גדולה יותר, כי יש אחדות בתוך / מעל אחדות, עד אין סוף. ואעפכ אין שום שינוי כלל. כי המהות של האחדות הראשונה של היש והאין, היא זהה לגמרי למהות של האחדות הגדולה יותר וכולי. ונמצא ...

... להם, מכך שהם השיגו את המטרה שלהם, ובעצם הם מנסים להתכחש לעצבות שגם נמצאת בליבם. כי מי ששמחתו תלויה בשינוי צורת המציאות, הוא בסבל אמיתי. וכאשר האדם מספר לכולם, כמה הוא שמח על כך שהמציאות השתנתה כרצונו, הוא בעצם מספר לכולם שרע לו ושהוא לא מספיק אוהב את קיומו העצמי ואת המציאות, שהוא צריך שהמציאות ...

... שבגללה הוא לא מבין את הדבר, אז על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד, והחשיבה של האדם משתנה בהתאם למציאות. והכלל והעיקר, לא לפחד כלל, להמשיך ולשאול שאלות, נגד השכל ונגד ההיגיון ונגד כל הסיכויים. וכאשר יש ...

... קיימת. ואי אפשר להעלים מציאות, רק בכך שקוראים לה אשליה. כי המציאות הזאת עדיין נשארת קיימת, ורק ההגדרה שלה השתנתה. ועוד יש לזכור, כי תפישת המציאות כאשליה, לא מספקת לאדם, אפילו לא טיפת משמעות לחייו. כי ברגע שנדמה לאדם ... האדם מבין את כל זה, אז ממילא אין לו שום שאלה כלל. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום שינוי, ואין שתי ישויות, ואין - זמן שנפרד מאין זמן, ואין - מקום שנפרד מאין מקום וכולי, ואז ממילא לא שייכת שום שאלה כלל. כי השאלות, הן נובעות מהקיום של השינוי, שיש שינוי והפרדה בין יש לבין אין משמעות, ויש הפרדה, בין יש לבין אין סיבה, ובין הבורא לנברא ובין המהות לצורה ...