פחד לאבד את הרצון העצמי ולהפסיק ליהנות... המהות של הטוב האמיתי, היא להפסיק ליהנות בפנימיות הלב, מדבר אחד, יותר מאשר דבר אחר. ובחיצוניות, יש עדיין רצונות משתנים. אבל האני של האדם, מחובר לפנימיות שלו, שבה אין שום צורת רצון כלל. ובפועל, האדם כאילו נהנה פחות מהמציאות, אבל מה שבאמת קורה זה, שהאדם פחות סובל משינוי הצורות שיש במציאות, וממילא הוא גם פחות נהנה, משינוי הצורות שיש במציאות. אבל האדם בהחלט נהנה הרבה יותר מבפנים, בתחושה של שקט פנימי אמיתי, שהוא תלוי פחות ופחות ... שהוא גם לא מפחד לאבד אותו, כי הוא חסר משמעות עבורו. וכאשר ההנאה של האדם מהצורות נעלמת, גם הפחד משינוי הצורות, גם הוא נחלש ונעלם. עד שבסופו של דבר, כל הרצון של האדם לשנות את הצורות נעלם, ואז האדם ... והזמן הם של הנפרדות, והם ריבוי האחדות, שהוא טוב מאוד. ובפועל, האדם צריך לזכור את האמת, שהאמת היא, ששום שינוי מלאכותי לא יעזור כאן. והאדם לא יכול בכוחות עצמו, לנסות לגרום לעצמו, להפסיק לרצות ולחוות שינוי, בין צורות חיצוניות. כי אלו חיים של שקר. והאדם לעולם לא יכול, להעלים את הפוטנציאל של הנפרדות שלו. כי ... בלבד. שהאדם מוכרח להבין את מהות הרצון שלו ואת מהות המציאות וכולי. ועל ידי ההבנה, ורק על ידי ההבנה, משתנה אצל האדם חוויית המציאות, לאחדות אמיתית, שהיא כולה טובה באמת.