... ברגע הזה ובמקום הזה, כי הפוטנציאל, הוא אין סופי, והמציאות לא מחויבת אף אחד, לשמר עבורו את חוקי הפיזיקה שלו. והכל יכול להשתנות בפחות מרגע אחד וכולי. והחושבים כך, הם אנשים זקנים שחיים בבית קברות, שבו אין שום התחדשות כלל. כי מי שחושב שהמציאות ... על ידי ההבנה שהכל מתחדש בכל רגע מחדש. (ויש גם יתרון להיות זקן, שאז יש יציבות. וזה נובע רק מהשכל של האחדות, ששם שום דבר לא משתנה לעולם). ובכל נקודה של מקום וזמן, יש בה אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום ... עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות כבר קיימות כל הזמן. ולכן שום דבר לא באמת משתנה אף פעם. כי כל המצבים כולם, קיימים כל הזמן ובכל מקום. והאדם רק נדמה לו שיש שינוי , מחמת שהוא חווה מקום וזמן מוגבלים. וכאשר האדם רוצה לשנות את המציאות, עליו לדעת כי המציאות הזאת שאליה הוא רוצה להגיע, ... (והאפשרי, נכלל במחויב. המהות המחויבת, בצורה. שאז כל הצורות, קיומן מחויב, למרות שהן נפרדות ואכ הן רק אפשריות וכולי). וכל השינויים שהאדם חווה, הם רק בגלל שהאדם לא חווה את היקומים המקבילים. כי אם האדם היה רואה בעיני שכלו, את כל היקומים המקבילים שקיימים עם אין סוף אפשרויות, הוא לא היה יכול להגדיר שום צורה כלל, בשום מקום וזמן, והוא לא היה חווה שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא ביקום הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר ... המציאות. כי כאשר הכל קיים כל הזמן בו זמנית, אז אין שום הפרדה בין האפשרי לבין המחויב כלל. כי אפשרי המציאות, קיים רק כאשר יש שינויים, שאז אפשרי, שיהיה כך או אחרת. אבל כאשר הכל קיים תמיד, הכל מחויב תמיד. וזהו העניין של ריבוי האלוהים. שיש אין סוף ...

... הזמן והמקום. וחוויית הזמן והמקום, היא בעצם חוויית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי . כי בלי זמן, לא יכולות להיות קיימות שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות ... ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ולרגע אחד. וכך ... כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי ... להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא במציאות האמיתית? וכך גם לגבי המקום, שעל האדם לחקור מהו המקום? ומהי מהותו? ומה יוצר את המקום? וממה המקום עשוי? וכולי. ועל ... ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים של היש והאין. ועל האדם להסתכל אל תוך המהות של היש ושל האין, ועל האדם להתבונן היטב ולשאול באמת, האם באמת היש ישנו והאין איננו? או שמא שניהם ישנם ... חוויית המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות היש והאין. ועל האדם ... ועל ידי התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם הזמן והמקום איתם, ואז קמה לתחייה האחדות של המציאות, והאדם הופך להיות ישות חדשה לגמרי וכולי. ...

... האישית הסובייקטיבית שלו, חווה הפרדה בין מה שישנו לבין מה שאיננו. שעל ידי הפרדת היש מהאין, נוצרים שינויים , שהם מהווים את הזמן ואת המקום. והפרדת היש והאין, היא רק תחושה של האדם ...

... מאשר דבר אחר. אבל כאשר הכל אחד ממש, וכאשר מהאחדות הזאת נוצרים שינויים , אז מנקודת המבט שלפני יצירת הנפרדות, לא יכולה להיות משמעות כלשהי ליצירת הנפרדות. משום, שמנקודת מבט שבה יש אחדות מוחלטת, שקיימת רק ישות ... שמנקודת מבט של אחדות מוחלטת, שם לא שייך שום שעמום כלל ושום שינוי רצון כלל. כי באחדות המוחלטת, אפילו פוטנציאל של נפרדות אין. כי גם נפרדות ברמת הפוטנציאל, גם היא נפרדות. ולכן באחדות המציאות, אפילו פוטנציאל ... ושם, היש והאין, הם אחד. וכאשר הכל אחד ממש, אז זה אומר שאין שום שינוי כלל. וכאשר אין שום שינוי כלל, אין גם שום שאלה כלל. ובלבוש גשמי יותר נסביר, כי כאשר היש והאין סיבה הם אחד, אז אין שאלה, האם יש או אין סיבה, כי זה אותו הדבר ממש. ...

... שלא יהיה משעמם. והאדם מתעלם מהאמת, שיכולה להיות מציאות, שבה יהיה רק טוב תמיד, ועדיין לא יהיה משעמם כלל. כי זה שצריך שיהיה גם רע, כדי שיהיו שינויים ברצון של האדם, זה רק עכשיו אחרי שכבר רע. אבל מצד ...

... שלו, זאת לא יותר מאשר אפשרות אחת, בתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כרגע. ולאדם נדמה שיש שינויים, ואז יש לו שאלות. למה המציאות משתנה? ומה טוב יותר או פחות? וכיוב. והאדם שהוא חכם אמת, הוא יודע את האמת, שהכל אחד והכל קיים תמיד בו זמנית, בלי שום שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין ...

... ההשוואה והתקווה שלא מתממשת. במצב של ויתור מוחלט על התקווה, האדם מפסיק לחפש שינויים, מפסיק להשוות, ומקבל את המציאות בדיוק כפי ...

... כלשהו, משהו קטן בתוך התודעה שלו נתפס ומשתנה. השינוי הזה הוא תחילתה של הבנה. גם אם השינוי הוא קטן מאוד, הוא משמעותי כי הוא משמש כחוליה הראשונה בשרשרת של שינויים נוספים. הוא מדגיש שכאשר ההבנה הזאת מתרחשת אפילו בצורה חלקית, נוצר שינוי בתפיסה של האדם לגבי המציאות, ובכך מתחיל תהליך שבסופו האדם יגיע להבנה מלאה ושלמה. הוא מוסיף ומסביר שכאשר רעיון או תובנה רוחנית נוגעים באדם בצורה ... באופן חלקי בלבד, זה יוצר אפקט שמתחיל שינוי בתודעתו. לא כל אדם יקבל את הדברים באופן זהה, וייתכן שהשינוי יתרחש בעוצמה שונה מאדם לאדם, אך הדבר החשוב הוא עצם התנועה קדימה בתהליך. מדוע חשוב להמשיך ולנסות להבין גם אם ההבנה חלקית? אליעד מדגיש כי אין ... את הכל באופן מוחלט מיד, העולם היה משתנה לחלוטין. עצם העובדה שישנם אנשים שעדיין לא מבינים את הרעיונות הרוחניים לעומק, מאפשרת לאלו שכן מבינים באופן מלא ומוחלט, להדריך, ללמד ולהפיץ את ...

... שכן אילו הבעיה הייתה מערכתית - בשורש של אספקת הדלק - הדבר היה מצריך שינויים נרחבים ויקרים מאוד. אך כשהבעיה מתגלה במקום ספציפי בלבד, זה ...

... לא היה לו צורך בשאלות הללו. הוא נותן דוגמה: אם הייתה רק תמונה אחת במציאות ולא היו שינויים, לא הייתה שאלה של למה המציאות היא כזאת. השאלה מופיעה רק כאשר האדם מניח שקיים שינוי או אופציה אחרת. כל שאלת למה או מה הסיבה מניחה שיש אופציה חלופית, ואליעד מדגיש שבאחדות אמיתית, אין שום אלטרנטיבה או אופציה אחרת. איך האדם ... שום שאלה, השאלה לא קיימת עוד מלכתחילה. למה? כי כשאת שואלת את השאלה, את רואה דברים משתנים, ואז את שואלת, אלו מהשינויים תלויים בי ואלו לא? אבל אם במציאות אין שום שינוי, אז האם אפשר לשאול, מה תלוי בי? שום דבר לא משתנה, אז מה זה קשור אליך בכלל. את רואה שיש הרבה אפשרויות, כמו לשבת ולעמוד וכו, אבל אם הייתה רק אפשרות אחת, אבל אי אפשר לדמיין זאת, אבל נגיד שהייתה רק תמונה אחת, שאין בה אפילו אפשרות של שינוי, אז אין מה לשאול, האם זה תלוי בי? מצד האמת האמיתית, אין בכלל שאלה היכן את, כי כשאת פה, את גם שם, וכשאת שם את גם פה. אז אין אף שינוי, ולכן אי אפשר להגיד שזה תלוי בי. למרות שזה נגד ההיגיון, בסוף זה כך, הכל זה אחד. כשיש רק ישות אחת, ואין שינוי , אז מה הטעם בלשאול אם יש בחירה? שאלה: אז מה התפקיד שלי פה? אליעד: אין לך שום תפקיד, כי את גם שם. מצד האמת לא צריך לשנות שום דבר, הכל כמו ... אבל את אומרת שאת לא חווה שזה טוב, את רוצה לשנות. אני אומר לך לשנות כמה שפחות, והשינוי המינימלי הוא הבנה. הבנה בתוכך זה השינוי הכי קטן שיש. וכאשר האדם שואל במי זה תלוי מה שאני עושה? הוא בעצם מניח הנחה שהוא קיים, שהוא נפרד מהמציאות, שהמציאות משתנה, הוא שואל הרבה שאלות, אבל רגע, מי אמר שזה נכון. הדבר שהכי קשה להבין אותו במוח, זה עניין הנפרדות, אתה בטוח שזה שולחן וזה כסא. ואני אומר ... רק כסא אחד. ואתה סגור על זה שאתה רק פה ולא שם. אני מגלה לך סוד שאומר, ששום דבר לא השתנה אף פעם. וגם לא משתנה אף פעם, וזה כולל בתוכו גם את השינויים. אני לא אומר ששום דבר לא קיים, אני אומר שהכל קיים, כל הזמן, בו זמנית. שאלה: ההבנה שלי היא שכול העולם הזה הוא מדע מדויק. אליעד: זה מדע ... כי רק הוא בתוכו יודע מה הוא מרגיש. אם אני שואל אותך, אם הכל טוב אצלך, למה את עושה שינוי? אם את מבינה את השאלה, זה סימן שלא הכל טוב אצלך. זה סימן שאת לא באחדות. שאלה: כשאתה אומר אחדות, למה אתה מתכוון? אליעד: שאין הבדל בין אחד ...