... ביחד את המציאות ולראות שהאמת תחשוף את עצמה בהדרגה. גישה כזו תסייע לאדם להתמודד טוב יותר עם הפרנויות, החרדות והפחדים, מבלי שהוא יחוש בדידות או ניכור. רק כאשר מקפידים על אמת מוחלטת ומדייקים בעובדות, נוצרת סביבה בטוחה שמאפשרת תקשורת ... היצמדות לאמת בטיפול בסכיזופרניה טיפול בפרנויות האם צריך לשקר לסכיזופרן? הטלת ספק וסכיזופרניה איך לעזור לאדם סכיזופרן שמתמודד עם פחדים ופרנויות? כאשר ניגשים לעזור לאדם סכיזופרן שסובל מפרנויות או חששות, אחד הדברים החשובים ביותר שצריך להבין הוא שאסור לשקר ...

... למה אכפת לך אם השכן יכעס?. בתגובה הוא עשוי לענות: כי אני חושש שתתפתח מריבה. מדוע אני כל כך מפחד מאלימות? בשלב הבא אליעד מסביר שצריך להעמיק יותר: איזו מריבה? למה אתה מפחד שתהיה מריבה?. אז אותו אדם עשוי להשיב שהוא חושש מאלימות. כעת אנחנו מתחילים להבין את ההיגיון הפנימי: אם אדם מאוד חושש מאלימות, כל דבר קטן שמזכיר לו אפשרות של אלימות עלול לגרום לו לפחד מוגזם, גם כשהסיכוי קטן מאוד. אליעד ממשיך ושואל את האדם: האם הפחד שלך נובע מכך שהסיכוי לאלימות הוא באמת גבוה, למשל האם השכן שלך באמת מתנהג באלימות, מאיים או רב איתך ... שהסיכוי לאלימות קטן, אבל אני כל כך לא רוצה שתהיה אלימות, שגם סיכוי קטן ביותר מלחיץ אותי. ממה נובע הפחד המוגזם שלי מאלימות? כדי להבין את הפחד מאלימות, צריך לבדוק אם יש מאחורי זה טראומה אישית. למשל: אולי האדם עצמו חווה אלימות בילדותו ולכן חושש לחוות זאת ... שלו הורה שהיה אלים, וכעת כל מצב דומה מלחיץ אותו. לדוגמה, אדם שראה בילדותו את אביו מכה את אמו, יפחד מכל סימן או רמז קטן לאלימות, כי זה מזכיר לו את הטראומה. אליעד מסביר שכדי להבין את הסיבה לפחד, צריך להיכנס עמוק ולזהות את הסיפור האישי. למה אני מרגיש אחריות להתנהגות של אחרים? לפעמים האדם כלל לא מפחד שהשכן יהיה אלים כלפיו, אלא שהוא חושש שהשכן יפגע במישהו אחר, למשל באשתו של השכן, בגלל שהכלב שלו נובח. ... קודם. כך האדם בעצם משכנע את עצמו שהוא לא אשם, ומישהו אחר אחראי להתנהגות הרעה שלו. איך זה קשור לפחד שלי שהשכן יפגע באשתו? מכיוון שהאדם עצמו משתמש בתירוץ של מישהו אחר הכעיס אותי, הוא חושב שגם השכן יכול ... מדוע היא נוצרה ולמצוא לה פתרון. במקרה הנוכחי, הפתרון הוא להבין את הקשר בין ההתנהגות של האדם עצמו לבין הפחד מאלימות של אחרים, ולקבל החלטה מודעת על לקיחת אחריות אישית בלבד. הכלב שלי מפריע לשכן לקיחת אחריות על התנהגות של אחרים להאשים אחרים בצרות שלך השכן והכלב הכלב והשכן מחשבה טורדנית לא הגיונית איך להתמודד עם פחד מאלימות? דוגמה לטיפול במחשבה לא הגיונית על ידי מציאת ההיגיון שבה שלום חברים, הפעם ניתן דוגמה לטיפול במחשבה לא הגיונית, ... על כך שהכלב שלי נובח. אז נשאל: ומה אכפת לך שהכלב שלך נובח ומפריע לשכן? והוא עשוי להשיב: אני מפחד שזה יוביל למריבה בינינו. חקר הפחד בשלב הבא נעמיק יותר ונשאל: איזו מריבה? מה מטריד אותך בכך? והוא ישיב: אני מפחד שתתפתח אלימות. כעת יש לנו נקודת אחיזה: אם אדם מפחד מאוד מאלימות, זה מעיד על כך שהוא רגיש מאוד לנושא. כלומר, כל דבר שמזכיר לו אפשרות של אלימות, מפחיד אותו גם אם בפועל אין לכך בסיס. הבנת המקור לפחד השלב הבא הוא לבדוק האם החשש שלו נובע מסיכוי גבוה לאלימות, או מהפחד העצום שלו מאלימות, גם אם הסיכוי להתרחשותה הוא מזערי. כאשר שואלים אותו זאת, הוא עשוי להשיב: אני מבין בהיגיון שלי שהסיכוי לאלימות הוא נמוך מאוד, אבל אני כל כך לא רוצה שזה יקרה, שאני מפחד אפילו מהאפשרות הקטנה ביותר שזה יקרה. מה גורם לפחד הקיצוני? כאן אנו בודקים - מדוע הפחד שלו מאלימות כל כך חזק? ייתכן שזה נובע מטראומה אישית, חוויה קשה מהעבר, או פחד מצפייה באלימות כלפי אחרים. לדוגמה: אם בילדותו חווה אלימות, הוא עשוי לפתח פחד קיצוני ממנה. אם היה עד לאדם אחר שעבר התעללות, זה יכול להשפיע עליו בצורה עמוקה. אם ראה הורה מתנהג באלימות, הוא עלול לחשוש לשחזר את הדפוס הזה. הקשר בין הפחד לאחריות אישית לעיתים, כאשר מעמיקים בחקירת המחשבה, מגלים שהאדם כלל אינו מפחד מאלימות כלפיו, אלא שהוא מפחד מהאפשרות שהשכן יתנהג באלימות כלפי מישהו אחר בגלל שהוא התעצבן מהכלב. למשל, הוא עשוי לומר: אני מפחד שהשכן יתעצבן וירביץ לאשתו בגלל שהוא היה עצבני מהנביחות של הכלב שלי. לכאורה, זה נשמע אפילו פחות הגיוני - הרי מה אכפת לו אם השכן יפגע במישהו אחר? אך כאשר ממשיכים לחקור, מגלים שהסיבה האמיתית לפחד היא שהוא מרגיש אחריות למעשה של השכן. כלומר, בתת המודע שלו, הוא רואה קשר בין הכעס של השכן לבין אלימות אפשרית - וזה מעורר בו אשמה. השלכת הפחד על המציאות הסיבה לכך שהאדם מרגיש אחריות למעשה של השכן עשויה לנבוע מדפוסי חשיבה אישיים. למשל, אם הוא בעצמו ... לעומק, ניתן להבין את שורש הבעיה ולמצוא פתרון אמיתי. אם אתם רוצים ללמוד עוד על טיפול במחשבות לא הגיוניות, פחדים, אובססיות, רגשות אשמה, והתמודדות עם כעסים, אתם מוזמנים להיכנס לאתר ולחפש: איך לטפל במחשבות לא הגיוניות איך להשתחרר מפחדים לא רציונליים איך לא להרגיש אשמה על דברים שלא בשליטתי איך לקחת אחריות על עצמי בלי להאשים אחרים חפשו ...

... שלכם ואולי לשנות משהו בדרך שלכם. אליעד מסיים בהסבר כי חשוב תמיד לבדוק האם הספקות אמיתיים או שהם רק פחדים ודאגות חסרות בסיס. ברגע שמנטרלים את הספקות הללו, קל הרבה יותר להמשיך ולהתמיד. התמדה איך להתמיד מוטיבציה להתמדה ביטחון ...

אלוהים - מי ברא את אלוהים? מי ברא את הבורא?

תלמידי חכמים שדים יהודאין - מהם שדים יהודים? מיהו השטן? - ליקוטי מוהרן חא כח (ברסלב)

האם להחליט מתוך פחד? איך לקבל החלטות מתוך פחד? איך פחד משפיע על קבלת החלטה? פחד לא הגיוני והחלטות לא הגיונית, האם אפשר לקבל החלטה בלי פחד? איך להחליט החלטות מפחידות? למה כל החלטה נובעת מפחד? למה בלי פחד אין החלטה? האם הגיוני לקבל החלטות מתוך פחד? אליעד כהן מסביר שדווקא כן הגיוני לקבל החלטות מתוך פחד, ולא רק שזה הגיוני, אלא שכל החלטה שקיימת בעולם, בלי יוצאת מן הכלל, נובעת מתוך פחד. ההסבר הוא פשוט: כל החלטה שמתקבלת, אפילו הפשוטה ביותר כמו מה לאכול, נובעת מהרצון של האדם להימנע ממצב פחות ... בפועל, הוא בעצם חושש לאכול דבר שעלול להזיק לו או להיות לא נעים עבורו, ולכן הוא מקבל החלטה מתוך פחד. למה כל החלטה בעולם נובעת מפחד? אליעד מפרט שכל החלטה שמתקבלת, נעשית במטרה להימנע ממשהו רע או לא רצוי. אם האדם לא היה מפחד מדבר, והכל היה נראה לו טוב באותה המידה, הוא לא היה צריך לקבל החלטות כלל. לדוגמה, אילו לא היה קיים הפחד לאכול אוכל מזיק או לא טעים, לא היה צורך לבחור מה לאכול - אפשר היה פשוט לבחור באקראי או לא לבחור בכלל. מכאן נובע שכל ההחלטות בעולם נולדות מתוך פחד טבעי, וזה אינו מצב יוצא דופן או שגוי, אלא המצב הבסיסי של כל אדם. האם אפשר לקבל החלטה ללא פחד? התשובה של אליעד חד - משמעית וברורה: לא קיימת אפשרות כזאת. בלי פחד לא תהיה סיבה להחליט. אליעד נותן דגש על כך שהפחד הוא המנגנון המרכזי של קבלת החלטות. כאשר אדם נמצא במצב שבו אין פחד, אין גם סיבה להעדיף אפשרות אחת על פני אחרת, וההחלטה הופכת למיותרת וחסרת משמעות. למה חשוב להיות מודע לפחד שמאחורי ההחלטה? הדגש המרכזי בדבריו של אליעד הוא שחשוב להכיר בכך שכל החלטה נובעת מפחד. לא מספיק רק להכיר בזה, אלא צריך להיות מודע במיוחד במקרים שבהם ההחלטה מורכבת או בעלת השלכות משמעותיות. המודעות לכך יכולה לסייע לאדם להבין האם הפחד שלו רציונלי או לא רציונלי, והאם הפחד באמת מצדיק את ההחלטה. לדוגמה, אם מישהו מפחד מאוד מכך שאשתו תבגוד בו והוא מתלבט האם להתגרש או לא, אליעד מסביר שהאדם חייב להיות מודע לכך שהחלטתו להתגרש או לא להתגרש מבוססת בעיקר על פחד מסוים. אם האדם מודע לכך, הוא יכול לבדוק האם הפחד הזה מבוסס על מציאות או שהוא פחד לא הגיוני, שאולי גורם לו לקבל החלטה מוטעית. כיצד אפשר להחליט החלטות מפחידות באופן הגיוני? אליעד מציין בפירוש שהדרך להתמודד עם החלטות מתוך פחד אינה להימנע מלקבל החלטה כלל, אלא דווקא לקבל את ההחלטה עם מודעות גבוהה לפחד. חשוב לזכור שהפחד הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההחלטה, ואז לבחון אותו באופן הגיוני ככל האפשר. כאשר אדם מודע לפחדיו, הוא יכול לבדוק בצורה שקולה: האם הפחד רציונלי או לא? מהו הסיכון האמיתי שהוא עומד מולו? מה הסיכוי שהחשש שלו באמת יתממש? מודעות זו מאפשרת לו לקבל החלטה טובה יותר, תוך צמצום ההשפעה של פחדים לא מבוססים על ההחלטות שלו. האם הפחד תמיד משפיע באופן שלילי על החלטה? לפי אליעד, הפחד אינו שלילי או חיובי בפני עצמו, אלא הוא מנגנון טבעי שמשפיע על כל החלטה. הבעיה מתעוררת כאשר האדם אינו מודע לכך שההחלטה שלו מבוססת על פחד, וכך אינו יכול לבדוק את הרציונליות שלה. פחד שאינו מבוקר ואינו נבדק יכול להוביל להחלטות לא הגיוניות. לעומת זאת, ... שהחלטות אלו מתקבלות מתוך מודעות וחשיבה ביקורתית ולא מתוך פחד עיוור ולא הגיוני. האם הגיוני להחליט מתוך פחד? איך פחד משפיע על קבלת החלטות? האם קיימת החלטה ללא פחד? איך להחליט החלטות מפחידות? האם כל החלטה נובעת מפחד? איך להתמודד עם פחד בקבלת החלטות? פחד וקבלת החלטות, קבלת החלטות מתוך פחד, קבלת החלטה בגלל פחד, קבלת החלטה מתוך פחד, להחליט בגלל פחד, פחד והחלטות מפחידות

הספר להיות אלוהים, ספר הספרים, הספר החכם בעולם, הסיפור של אליעד כהן, רבי נחמן מברסלב, הספר הטוב בעולם

סוף הדרך הרוחנית, וודאות מוחלטת, להיות בטוח במאה אחוז, אמת אובייקטיבית, אמת מוחלטת, מחוץ לשכל האנושי, הארה רוחנית, מורה רוחני מואר, חיפוש האמת

... תחושת סיפוק זמנית ותחושה כאילו הוא כבר השיג את מטרתו. מנגד, קיימת גם התופעה ההפוכה, שבה אדם חושש או מפחד מאוד שמשהו יקרה, ובתגובה לכך מתחיל לדמיין באופן כפייתי שהדבר אכן מתרחש. אליעד מדגיש כי במצב כזה הדמיון הוא מעין ... להאמין באופן פרנואידי שהדבר כבר מתרחש, למרות שבמציאות אין לכך בסיס. הדמיון הזה מאפשר לו כביכול להתמודד מראש עם הפחד, ובכך לתת לעצמו תחושה של שליטה או היערכות מוקדמת לתרחיש השלילי. כיצד דמיון מוגזם קשור למחשבות שווא ופרנויה? אליעד כהן מוסיף ומסביר כי פרנויה ומחשבות שווא רבות נוצרות בשל פחדים מודחקים או רצונות עזים ובלתי נשלטים. כך לדוגמה, אדם הסובל מפרנויה (מחלת הרדיפה) משוכנע שמישהו רודף אחריו או רוצה לפגוע בו, בעיקר מתוך פחד עמוק ולא רציונלי. הפחד הזה מוביל אותו להתחיל לדמיין תרחישים שונים שבהם הוא נרדף או נמצא בסכנה. ההזיות הללו הופכות עבורו למציאות חלופית שבה הוא חי את הפחדים שלו באופן ממשי. אליעד מדגיש כי חשוב להבין שהדמיון הוא ביטוי של צורך פנימי. הוא יכול להיות תוצאה של רצון חזק מאוד שמשהו יקרה או פחד גדול שמשהו יקרה. שני המקרים יכולים להוביל לאדם לחשוב בטעות שמשהו מתרחש בפועל. איך מטפלים במחשבות שווא ובהזיות? לפי ... שהאדם פחות ירצה את הדבר, כך הוא פחות ידמיין שהוא קורה במציאות. אם, לעומת זאת, מדובר בדמיון שנובע מתוך פחד גדול שמשהו יתרחש, על המטפל לעבוד עם האדם כדי להוריד את רמת הפחד ואת עוצמת החששות. ברגע שהאדם פחות מפחד מהתרחיש השלילי, הוא גם פחות ידמיין שהוא מתרחש בפועל. כך, ההתמודדות עם הפחד או הרצון עצמו היא למעשה הדרך לטפל במחשבות השווא ובדמיונות המטרידים. איך לזהות האם אדם מדמיין מתוך פחד או רצון חזק? אליעד כהן ממליץ שכאשר פוגשים אדם המאמין או מדמיין שמשהו קורה, יש לברר האם הסיבה לכך היא רצון חזק מאוד שדבר זה אכן יקרה, או להיפך - פחד גדול מאוד שדבר זה יקרה. הזיהוי המדויק של הסיבה הוא קריטי לתהליך הטיפולי, שכן הוא מאפשר לטפל ישירות בשורש ... לסיכום, מחשבות שווא, הזיות ופסיכוזה, על פי ההסבר של אליעד כהן, אינן נוצרות יש מאין. הן נובעות מצורך עמוק, פחד גדול או רצון עז, והתמודדות אפקטיבית איתן חייבת לכלול הבנה עמוקה של הגורמים הנפשיים שמייצרים אותן. למה אנשים מדמיינים ... אליעד מסביר שהתהליך הזה קורה כי עצם הדמיון עושה לאדם תחושה טובה, כאילו המציאות כבר מתאימה לרצונות שלו. מדוע הפחד שמשהו יקרה עלול לגרום להזיות או למחשבות שווא? הסיבה השנייה שאליעד כהן מתאר קשורה דווקא לפחד העמוק שמשהו מסוים יתרחש. כאשר מישהו מאוד מפחד ממשהו, הוא יכול להתחיל לדמיין שהדבר שמפחיד אותו כבר מתרחש. לדוגמה, אדם שחרד מאוד ממחלה מסוימת עלול לדמיין שהוא כבר חולה בה, למרות שאין שום עדות ... מכל, ולכן הוא מתחיל להאמין שהדבר הרע כבר קורה, כדי שיוכל להתמודד איתו מיידית. מהו הקשר בין מחשבות שווא ופחדים לבין הטיפול בהן? אליעד כהן מסביר שהבנת הסיבות למחשבות שווא או להזיות חשובה במיוחד, מפני שהטיפול במחשבות אלה יהיה ... שהאדם ירצה את הדבר פחות, הוא יפסיק לדמיין אותו באופן מוגזם. לעומת זאת, כאשר מדובר באדם שמדמיין דברים מתוך פחד, הטיפול צריך להתרכז בהפחתת הפחד והחרדה מאותו אירוע או מצב מאיים. ברגע שהפחד יופחת, גם המחשבות וההזיות שקשורות אליו ייחלשו או ייעלמו לחלוטין. מה חשוב לבדוק כשמישהו הוזה או מדמיין שמשהו קורה? ... האלה. האם אותו אדם מאוד רוצה שהאירוע הזה יתרחש, ולכן מדמיין אותו כמתרחש, או שמא האדם מאוד חושש או מפחד מהתרחשות אותו אירוע, ולכן מתחיל לדמיין אותו כבר מתרחש, כדי להתמודד עם האפשרות שזה יקרה. לסיכום, אליעד ממליץ לזהות היטב את מקור המחשבות, ההזיות או הפחדים, ולהתאים את הטיפול לפי המנגנון הפסיכולוגי שמאחוריהן. אם הרצון החזק הוא המקור להזיות, צריך לטפל ברצון, ואם הפחד הוא המקור, צריך לטפל בפחד. איך נוצרת פסיכוזה? טיפול במחשבות שווא מה גורם להזיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? למה אדם הופך לפרנואיד?

איך לא לפחד מטילים? איך לא לפחד להיפגע מטילים? איך לא לפחד מהמצב הבטחוני? איך לא לפחד ממלחמה? איך לא לפחד באזעקה? איך לא לפחד בממד? איך לא להיכנס לפחד מהמוות? חרבות ברזל, איך לא לפחד ממתקפת טילים? לא חייב לפחד, התקפי חרדה קיצונית, לוחמה פסיכולוגית, טרור נפשי, טרור פסיכולוגי, להיכנס לממד בזמן אזעקה, מלחמה בטרור, לוחמה תודעתית, התראה על התקפת טילים, פגיעה מטילים, להתגונן מטילים, להיכנס לפאניקה להיפגע מטילים, לבחור כמה לפחד, פגיעה נפשית, פגיעה פיזית וכאן נסביר, איך לא לפחד מהמצב הבטחוני ואיך לא לפחד מאזעקות / טילים מאירן וכיוב. ואיך להתמודד עם התקפי חרדה בזמן התקפת טילים? ואיך להתמודד עם פחד מתרחישי קיצון? ונסביר האם כדאי להיכנס לממד? ועוד. ויש בזה כל מיני היבטים והמון נקודות מבט. לדוגמה: יש את נקודת ... 2 חלקים. הדבר הרע עצמו שקורה לאדם בפועל, זה חלק אחד. והחלק השני, זה הסבל שיש לאדם, מכך שהוא מפחד שהולך לקרות לו דבר רע, שזה חלק שני. לדוגמה: בן אדם שמפחד ממתקפת טילים, הוא סובל בראש ובראשונה מהפחד שיש לו להיפגע מהטילים. ובנוסף, הוא יכול לסבול או לא לסבול אם בפועל הוא יפגע מהטילים. ואלו 2 חלקים שונים של הסבל. ואם טיל בפועל פוגע באדם, האם הגיוני שהאדם יסבול מכך? נניח שכן. אבל הפחד להיפגע מהטיל, האם האדם מחויב לסבול ממנו? תשובה: לא בהכרח. ונזכיר את דבריי רבי נחמן מברסלב שאמר https://breslev.eip.co.il/?key=520 שיש ... שהם יותר נובעים מחיסרון הדעת שיש לאדם. וכמובן שיש בזה המון היבטים. וכמובן שהחיים כאן ומשמעות החיים, מבוססת על פחד. ובלי פחד אין חיים. ומשמעות החיים נובעת מהרצון. והרצון יוצר פחד. ובלי שום פחד, אין שום רצון ואין שום משמעות לחיים וכולי. ולכן בהחלט כן הגיוני לפחד ברמה מסוימת, כי זאת משמעות החיים, הרצון שיוצר את הפחד. ומצד האמת, עוצמת הסבל של האדם תלויה בעיקר בכמה הוא מזדהה עם הרצון שלו, בלי קשר לשאלה אם הסבל ... ברמת העיקרון ניתן להבין, כי יש את הסבל ממה שבאמת קורה בפועל באופן ממשי. ויש את הסבל מכך שהאדם מפחד ממה שיכול לקרות לו בעתיד. או שהוא סובל ממה שכבר קרה לו בעבר. וכמו שאמר מי שאמר הציפיה למוות קשה מהמוות עצמו. דהיינו, הפחד שהאדם מפחד למות, הוא קשה יותר מאשר המוות עצמו. וכאשר מישהו מרביץ לך, האם הגיוני שתנסה להתנגד לו? או שתתן לו ... באמצעות פגיעה פיזית, אלא גם באמצעות פגיעה נפשית. והטרור יורה טילים, כדי לפגוע בנו פיזית, אבל גם נפשית. באמצעות הפחדה של תושבי מדינת ישראל. ולפעמים, הטרור יורים עלינו טילים לאזורים לא מיושבים, בכוונה, כדי לא לפגוע בנו פיזית, אלא ... כדי להתגונן מכך? נניח שכן. אבל אם מישהו מנסה לפגוע בך נפשית ולגרום לך לפגיעה נפשית, לגרום לך לסבול מפחד מטילים, לגרום לך לפחד מהתקפת טילים, האם הגיוני להתגונן גם מהפגיעה הנפשית הזאת? או שהגיוני להתגונן רק מפגיעה פיזית של טילים, אבל לא משנה ... להיפגע נפשית, מהפחד, לחץ, טראומה, חרדה וכולי. כך שצריכים להתגונן, גם מפני הפגיעה הפיזית מהטילים, אבל גם מהפגיעה הנפשית מהפחד מהטילים, גם ממנה צריכים להתגונן. ואני מזכיר, שהפגיעה הנפשית מהפחד מטילים, גורמת גם לפגיעה פיזית, בטווח הזמן הבינוני והארוך. ואנשים מביאים על עצמם מחלות פיזיות ונפשיות, בגלל הפחדים שיש להם. ... גם להיפגע נפשית ולא רק פיזית. ועליו להתגונן גם נפשית ולא רק פיזית. ואם הטיל לא פגע בך, אבל הפחד מהטיל פגע בך, הרי שאתה נפגעת במלחמה. ובדיוק כמו שצריכים להילחם בטילים עצמם, כך צריכים להילחם בפחד מהטילים. ובנוסף, יש כמובן את כלי התקשורת / כלי התשקורת, שיש לחלק אינטרס להפחיד את האנשים, מהמון סיבות. החל מסיבות של רייטינג, כי זה מעלה את הרייטינג ואנשים מרותקים למסך, כאשר הם מפחדים. ובנוסף יש להם גם אינטרס מוצדק או שלא, להפיל את הממשלה וככל שאנשים יותר יפחדו, ככה יש יותר סיכוי שהם יצליחו להפיל את הממשלה, בצדק או שלא, שזה כמובן נושא אחר (האם ביבי אשם). בשורה התחתונה, כמו שהאדם מבין שיש מולו סכנה להיפגע מטילים, הוא צריך להבין שיש מולו גם סכנה להיפגע מהפחד מהתקפת טילים. וצריכים להתגונן גם מפני הפחד עצמו. ונכון, שבמובן מסוים, ככל שהאדם פחות מפחד מהטילים, ככה יש יותר סיכוי שהוא יפגע מהם, אבל עדיין, מי שעושה הכל כדי לא להיפגע מהטילים, אומנם הוא לא ניפגע מהטילים, אבל הוא נפגע מהפחד מהטילים וגם זאת פגיעה נפשית וגם פיזית כנל. ואפשרי להרוס לאדם את החיים, לא רק באמצעות לפגוע בו בטילים, אלא גם באמצעות להרוס לו את החיים, שהוא לא יישן בלילה, כי הוא מפחד מאזעקה וכיוב. ואחרי שמבינים שיש כאן 2 סכנות, עכשיו צריך למצוא נקודת איזון. שהיא לדוגמה, להיכנס למרחב מוגן וכיוב, אבל ... וברמת העיקרון, איך אפשרי לפחד פחות מטילים? תשובה: זה גם על ידי שהאדם לומד להבדיל בין עובדה לפירוש. כי הפחד מהטיל, הוא על הפירוש, שאולי תיפגע. אתה סובל בגלל הפירוש שיש אפשרות שתיפגע. אבל אתה לא נפגע כרגע בפועל פיזית. ... עני, זה סבל. ולהיות חולה, זה סבל. אבל גם לפחד להיות חולה, זה סבל וכולי. ולכן צריכים ללמוד לראות בפחד מפגיעה מטילים אויב בפני עצמו, כמו שרואים בפגיעה עצמה אויב בפני עצמה. בהצלחה!