... הבורא, מהות המציאות, מה היה לפני הבריאה של רצון האלוהים, וכיוב שאר הנושאים האלו, שאותם אנשים מפחידים את האדם שלא יחקור את הנושאים האלו. והם מייאשים את האדם, שהוא לא יכול ושאין לו אפשרות לדעת ולהבין את הנושאים האלו ... בתוך האדם עצמו. והם המחשבות של האדם שאומרות לו שהוא לא יכול להשיג את השלמות, וכיוב שאר השקרים וההפחדות האלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, ולא רק להפסיק לסבול, אלא גם ליהנות באמת מכל רגע ורגע ומכל צורה וצורה של המציאות, ...

... של טוב אמיתי. והאמת היא נצחית. ומה שאינו נצחי, הוא אינו אמיתי. ועיקר הרע בעולם, הוא הפחד של האדם לאבד את הטוב. וכאשר יש לאדם טוב, שאינו נצחי ואמיתי, הרי שהאדם מפחד לאבד אותו. וכל טוב שהוא תלוי בדבר ובסיבה שהיא אפשרית המציאות אך אינה מחויבת, הוא טוב שקרי שסופו להתבטל, והוא לא באמת משחרר את האדם, מהפחד לאבד אותו (כסף לא יכול לקנות עבורך, את הפתרון לכך שאתה תלוי בו ומפחד לאבד אותו). ועפז אין שום אפשרות שלאדם יהיה טוב אמיתי ונצחי. כי כל דבר שקיימת האפשרות שהאדם לא יחווה אותו, ... תלוי בצורה החיצונית של השכל. ולכן, כאשר האדם נמצא בשכל של האחדות, אין לו שום חשש ופחד לאבד את הטוב שלו, שהוא השכל של האחדות. משום שמנקודת המבט של השכל של האחדות, גם השכל של הנפרדות, הוא טוב ...

... מכניס לאדם ספקות, גם לגבי הדבר הזה. והוא מפחיד את האדם, שמי יודע מה יכול לקרות לו, ושאם האדם יעשה את התהליך הזה, אולי הוא יאבד שליטה, ואולי הוא ישתגע וכיוב. והטעות הזאת, היא עצמה העונש של האדם. כי מי שלא מברר את האמת, כי הוא מפחד להשתגע, הוא נשאר משוגע, וסובל כאן מהספקות של עצמו. והמשוגע, הוא זה שאינו יודע את האמת המוחלטת. שאינו מבין שהכל מושלם, ושהוא שלמות אמיתית, אלא הוא חושב ... באמת, בלי לדעת את האמת המוחלטת?! והאדם מפחד, סתם וללא סיבה. כי אף אחד בעולם, לא יודע למה הוא באמת מפחד. וכל מי שהוא מפחד להשתגע, הרי שזה רק בגלל שהוא משוגע. כי אם היה לאדם שכל אמיתי, הוא לא היה מפחד להשתגע כלל. כי האדם מפחד להשתגע. אבל האם האדם באמת מבין, למה בכלל הוא מפחד להשתגע?! והאדם מפחד להשתגע, כי הוא חושב שאם הוא ישתגע, אז הוא ירגיש רע. כאילו שעכשיו הוא לא מרגיש רע לנצח. כי קיומו של הרצון והקיום העצמי, שנפרד משלמות המציאות, הוא נצחי. ... ממילא הוא חי בעולם של טוב ורע, ואז ממילא הוא מפחד להרגיש רע, ואז ממילא הוא מפחד להשתגע ולהרגיש רע. והאדם סובל, רק בגלל שהוא משוגע, ושהוא לא מבין, למה הוא רוצה את הרצונות של עצמו. ואין הכוונה לומר שלרצות זה רע. הכוונה היא לומר ... מהשקר הזה, זה רק האדם עצמו. ובגלל שהאדם מפחד לשחרר את האחיזה שלו בכל האמונות שלו, לכן הוא משקר את עצמו שהוא בטוח בדעות שלו, למרות שבתוכו הוא יודע שכל ידיעותיו הן מבוססות על אמונה. ובגלל השקר הזה, ...

... השכל פחד להמר על הכל - והמנצח, שלוקח את כל הקופה! והעניין הוא, כי כאשר האדם מחפש את האמת המוחלטת, הוא בעצם כאילו מהמר על הכל. כי כל הדברים שבעולם, כולם ... מגיע לשורש השכל העצמי שלו, אז האדם מפחד לאבד את הכל. כי כל מה שהאדם יודע, זה הכל מבוסס על השכל של האדם. ומי שחוקר את שורש השכל עצמו, עלול לאבד את הכל, דהיינו, לגלות תפישת מציאות אחרת ... האדם נמצא בנקודה הזו, הוא מרגיש פחד לאבד את הקיום העצמי של עצמו. כי להטיל ספק באמת, פירושו, שהאדם מכיל בתוכו בצורה שווה, גם את הצד שאומר שהוא לא קיים כלל, וגם את האפשרות שהוא ... ומיהו? ומהו קיומו העצמי? והאדם מפחד, שאולי יקרה לו איזה דבר רע, ושאולי התודעה של האדם, תתחבר לאפשרות שאומרת שהאדם לא קיים, ואז האדם יעלם לנצח נצחים. כי אם התודעה עצמה תתחבר לצד ... אין לאדם שום הוויה כלל. כי האדם מפחד לאבד את קיומו העצמי, למרות שהוא בכלל לא קיים כלל. והדבר דומה לפיל דמיוני, שנמצא בתוך חלום של איזה אדם, שהפיל מפחד שקיומו יפסק. וכמובן, שהפחד שלו הוא מוצדק. אבל הוא מוצדק, משום שבאמת הוא לא קיים כלל כישות עצמאית שאחראית לקיומה העצמי, אלא הוא רק ביטוי של ישות אחרת, שחושבת את הדמות ...

... האדם בטוח ב 100% שהדבר הוא כך, הרי שהדבר הזה, עדיין לא אומר שום דבר על האמת האובייקטיבית, כל שכן, כאשר האדם לא באמת בטוח ב 100%. בסיכומו של דבר, על האדם לא לשקר את עצמו אפילו לא כחוט השערה. כי מי שמאמין בלי לדעת, מפחד, כי הוא לא נשען על ידיעת האמת. וגם מי שמאמין בדבר שהוא אמת, כל זמן שהוא לא יודע את הדבר עצמו בשלמות, בבחינת אילו ידעתיו ...

... ולכן אי אפשר לדעת אותו, כי הוא אין לו שום הגדרה כלל. ואעפכ, מי שהוא איש אמת, שאומר תמיד את האמת, ובפרט, שעל מה שאינו יודע אומר איני יודע, ושאינו מטעה את עצמו ושאינו מפחד לחיות בספק, ושאינו מטעה את עצמו שאין לו ספק, כאשר כן יש לו ספק, הוא בסופו של דבר, זוכה לידיעת המוחלט. כי האדם מפחד לחיות בחוסר ידיעה. וזה משום שנדמה לאדם שכאשר הידיעה שלו נעלמת, אז עלול לקרות לו דבר רע. ... בטעותו אינו יודע את עצמו, ואכן קורים לו דברים רעים). ומשום כך, כאשר יש לאדם איזה ספק מהותי לגבי המציאות, האדם מעדיף לומר לעצמו, שהוא כן יודע מהי האמת, וזה רק משום שהוא מפחד לחיות בספק. כי קיומו של האדם עצמו, הוא תלוי בידיעת האדם את קיומו. ואם יש לאדם ספקות לגבי ... האני של האדם, וממילא הן מחזקות את האני של האדם. והכל מתחיל בשקר הלא מודע הראשון, שהוא ללא סיבה כלל (שסיבתו האמיתית, היא אחדות המציאות). כי הטעויות של האדם, כולם שורשם בפחד של האדם. והפחד עצמו, הוא עצמו שורשו בשקר הראשון של האדם, שהאדם משקר את עצמו סתם כך בלי שום סיבה, וחושב שהנפרדות שלנו היא האמת המוחלטת. והשקר הלא מודע הראשון, הוא בלי סיבה, כי בלי שקר אין פחד . ובלי פחד, אין שום סיבה לשקר. כך שהשקר הראשון הוא בלי פחד ובלי סיבה (מלבד סיבת אחדות המציאות). ומי שרוצה לעשות לזה סוף, ולא רק לעשות סוף, אלא גם לעשות ... לו לאדם שיסבול את כל הסבל שבעולם בבת אחת וגם יותר מכך (דהיינו בכל צורה שהיא), כדי לקבל שכל אמיתי, שמעביר את האדם לחוויית מציאות אחרת, שבה כל הרע מתהפך לטובה ממש. והאדם מפחד מדמיונות ושקרים, ואחכ הוא סובל עוד יותר הרבה. ובפועל על האדם לא לפחד כלל, אלא להיות איש אמת, ולומר לעצמו את האמת, שהוא לא יודע, את מה שהוא לא יודע. וזה עצמו מביא ...

... כי הוא לא מספיק משתמש בשכל שלו. אבל יש כאן עוד סיבה נסתרת, והיא שהסיבה האמיתית והיחידה שבגללה האדם סובל, היא רק משום שהוא מפחד לא להיות קיים. וזו סיבת הסבל של ...

פחד עושה רק טוב - מהו הדבר הטוב, שעושה הפחד? ובו יתבאר, מהו הדבר הטוב, שהפחד והחרדה נותנים לאדם? והעניין הוא, כי הפחד שיש לאדם, הוא עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו. כי האדם, יש לו יכולות אין סופיות, שהאדם לא מודע לקיומן. ובשעת פחד, האדם מוכרח למצוא פתרון לפחד שלו. ואז האדם מגלה את הכוחות הנסתרים שיש בו. ועל ידי זה הוא מוציא אותם מכוח אל הפועל. ואחכ, כאשר הפחד נרגע, אז הכוחות האלו עדיין נשארים בשימוש האדם. ובשורשו, הפחד הוא אם כל חטאת. והפחד נובע מכך, שהאדם חושב שהשלמות והחיסרון, הם נפרדים. ומאחר שהם נפרדים, האדם נפרד מהמציאות, וממילא הוא חווה חיסרון, וממילא יש רצון, וממילא יש גם פחד. כי בלי ישות נפרדת, אין חיסרון ואין רצון, ואז אין גם שום פחד. כך שהפחד נובע, מתפישת הנפרדות של היש והאין. והנה, האדם הוא גם רק ... (כי כל האפשרי, נכלל במחויב לבחינה אחת ממש, כאשר היש והאין מתאחדים). וכיצד יגלה האדם מיהו באמת? והפחד גורם לאדם לגלות את היכולות שלו, שהן הכוח האלוהי שבו. כי אלוהים, הוא הכוח הבלתי מוגבל. וכאשר יש פחד, אז הפחד עוזר לאדם, לגלות את היכולות שלו ואת האלוהים שהוא. עד שהפחד ככ מציק לאדם, עד שהאדם נאלץ לחקור ולהבין את המציאות, ומגלה שהכל אחד, וכל הפחדים נעלמים. ואז גם, אחרי שהאדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא ... בחינת הגיבור, שקירב את כל העולם אל המלך (במעשה מהבעל תפילה של רבי נחמן מברסלב). שהגבורות והדינים והפחד, הם מקרבים את האדם, אל המלך וכולי. ...

... באמת שהאדם יכול לקבל, והוא מגלה לאדם את האמת, שידע שהכל אחד ושהוא שלם כאלוהים של אמת, ושאין לו מה לפחד ומה לחשוש כלל. אבל האדם, בגלל שהוא חי בתוך השקר של עצמו ובגלל שהוא חי בתוך הרפש של עצמו, לכן הוא חושב שמפריעים לו לישון, בצינוק שבו הוא ...

... הם נפרדים זה מזה. ועל האדם לחקור ולחפש ולשאול, האם זו אכן האמת שיש נפרדות, או שמא היש והאין הם אחד, ואין שום נפרדות כלל? ואולי יש נפרדות, אבל היא נמצאת באחדות עם ההיפוך שלה, שהיא האחדות? ועל האדם לא לפחד מאלו שמעודדים אותו להאמין. אלא עליו לחקור ולדרוש, עד אשר האמת תתברר באשר היא. ועל האדם לזכור, שהשכל ...