חרדה חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמיחרדה חברתית - חרדה חברתית אצל ילדים, טיפול בחרדה חברתית, פחד קהל, פחד חברתי, הפרעת חרדה חברתית, ביישנות וחוסר ביטחון עצמי ובו יתבאר, מהי הפרעת חרדה חברתית? ואיך לטפל בחרדה חברתית באופן ... בהפרעת חרדה חברתית אצל ילדים? ועוד. והעניין הוא, כי כאשר האדם נולד, כמעט ואין לו עדיין שום חרדה או פחד בכלל ולא חרדה חברתית בפרט. ולמה? כי כל חרדה בעולם, נובעת מרצון כלשהו שיש לאדם. שהאדם מפחד, שהרצון הזה לא יתממש. ואין שום חרדה בעולם, שאין מאחוריה איזה רצון נסתר של האדם, ושהוא מפחד, שאולי המציאות לא תהיה כרצונו. וכאשר האדם נולד, כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים כלל. כך שממילא, גם אין ... כולם לא עושים. ושעליו לפעול לפי קודים חברתיים מסוימים. ובכך ההורים והמורים של הילד, זורעים בליבו של הילד, אימה פחד וחרדה, מכך שהוא יעשה בטעות משהו שנוגד את הכללים החברתיים. וכך, במקרים מסוימים, נוצרת אצל האדם הפרעת חרדה חברתית ... בני האדם, כפי רמת הרצונות המוגדרים שלהם, הרי שכל זה ביחד, יוצר הפרעת חרדה חברתית קשה, אצל האדם. הן מהפחד הכללי שלו, שמא יגרם לו דבר רע בכלל. והן מהפחד הפרטי של האדם, מכך שהוא רוצה לעמוד בציפיות של החברה שבה הוא חי. וחרדה חברתית, יכולה להתבטא גם כהפרעת חרדה ממשית. וגם במקרים הפחות קשים, החרדה החברתית יכולה להתבטא, כביישנות וחוסר ביטחון עצמי / פחד קהל / פחד במה / וכיוב שיש לאדם, מפני הסביבה שבה הוא חי ושאיתה הוא מתקשר. וזה עצמו נובע מחרדה פנימית של האדם, ממה שיחשבו עליו. וזה מתבטא בביישנות / פחד קהל / חוסר ביטחון עצמי וכיוב. ויש סוגים שונים של טיפול בחרדה חברתית. והפסיכיאטרים, שלא מבינים כמובן את השורש ... גם חלק מהפסיכולוגים, ואת שיטת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שבה מנסים לגרום לאדם להבין בצורה הגיונית ורציונאלית, שהוא לא צריך לפחד מהסביבה שלו. כגון לדוגמה, שבאופן הדרגתי מלמדים את האדם לדבר עם אנשים וכיוב. ושיטת הטיפול הזו של חלק מהפסיכולוגים, היא אכן שיטת טיפול טובה. כי היא פועלת מול השכל של האדם, שיבין שהוא לא צריך לפחד מאחרים. אבל היא שיטת טיפול טובה, רק באופן יחסי ולא באופן מוחלט. כי לפעמים, טיפול התנהגותי עוזר לאדם לצאת מהחרדה ... סוציאלית / הפרעת אישיות אנטי חברתית וכיוב. כך שלכל אדם נורמטיבי, יש חרדה חברתית כלשהי, בעוצמה כלשהי. (רצון = פחד. רצון להתחשב באחרים = פחד מפני אי התחשבות באחרים). ונמצא אם כן, כי החרדה החברתית, מושרשת עמוק בליבו של האדם. החל מהשלב שבו הוא ילד ... הוא, שמצד אחד, מי שסובל מהפרעה חברתית, אז יש את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שמלמד את האדם, שהוא לא צריך לפחד מהחברה שבה הוא נמצא. וקו החשיבה הזה, מזדהה עם המחשבה שאומרת, שהאדם צריך להתחשב במה שחושבים עליו. אך הוא מחדד ... הפנימית הזאת, מאפשרת לאדם, כן להתנהג בצורה ראויה ברמה החברתית החיצונית. אבל בתוכו לא להיכנס לחרדה ופרנויה חברתית או לפחד חברתי כלשהו, מההבנה שלו, שאולי הוא יעשה איזו טעות ברמה החברתית.