פחד מוות, חרדת מוות, פחד מהמוות, חרדה ממוות, מפחד למות, לא רוצה למות, חיים לאחר המוות, חרדות מפני המוותפחד מוות, חרדת מוות, פחד מהמוות, חרדה ממוות, מפחד למות, לא רוצה למות, חיים לאחר המוות, חרדות מפני המוות ובו יתבאר העניין של פחד מהמוות, שהאדם מפחד למות. ויתבאר, למה יש לאדם פחד מהמוות? והאם יש אפשרות לחיות בלי לפחד למות? והאם יש דרך להתגבר על חרדות מפני המוות? והעניין של פחד מוות, לא שונה מכל שאר הפחדים והפרעות החרדה שיש לאדם. וכפי שכבר ביארתי, כל הפחדים והחרדות שיש לאדם בחיים, כולם נובעים מאמונה ומבוססים על אמונה. והאמונה, היא יכולה להיות טובה או רעה. אבל בלעדיה, לא היו שום פחד ושום חרדה. ומי שיתבונן יראה, כי האדם, כאשר הוא נולד, תכף ומיד שהוא נולד, הוא מתחיל למות ולהתקרב אל המוות. אלא, שכאשר תינוק נולד, הוא לא מפחד מהמוות. כי תינוק שנולד, עוד אין לו שום שיפוטיות כלשהי על העולם, ועדיין כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים. ובעיני ... שונות וצורות שונות, בתוך המציאות האין סופית שלנו, שמשתנה כל הזמן וכולי. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחיות, כך הוא מפחד יותר למות. והילד הקטן, מלמדים אותו שעליו להישמר בכל כוחו מהמוות, ושעליו ללמוד איך לחיות, ולעבוד כדי לחיות, ולאכול ... למען קדושת החיים. וכל המאמצים האלו שהאדם עושה כדי לחיות, הם מחזקים אצל האדם את חרדת המוות שלו ואת הפחד מפני המוות שלו. כי ככל שהאדם עושה יותר פעולות למען איזה דבר, כך הוא נקשר רגשית יותר ויותר לאותו הדבר, וכך הוא יותר בחרדת נטישה, שלא לאבד את אותו הדבר. והאדם, יש לו חרדת פרידה רצינית ביותר ופחד מפני נטישה חזק ביותר, כלפי החיים שלו, שלא לאבד אותם וכולי. וכמובן, שגם אין קשר לעניין של חיים אחרי המוות ... המוות הם כאלו או אחרים, וגם אם יש גלגול נשמות וגם אם אין גלגולי נשמות וכיוב, מחויב המציאות, שיהיה פחד מהמוות. ומי שטוען שהוא לא מפחד למות בכלל, שינסה להתבונן, למה הוא אוכל כל יום, ולמה הוא בורח מאש וכיוב. והמסר הוא פשוט מאוד, והוא, שכל זמן שהאדם חי והוא עושה פעולות כדי לחיות, מחויב המציאות שהוא יפחד למות. ואי אפשר לחיות בלי שום פחד מהמוות. ומחויב המציאות, שאם האדם רוצה משהו, שהוא יפחד שלא לאבד אותו. ולכן, מחויב המציאות, שככל שהאדם רוצה יותר לחיות, כך הוא מפחד יותר למות. ואין לזה שום פיתרון בעולם. דהיינו, אין שום אפשרות לרצות לחיות, ולעשות פעולות כדי לחיות, בלי שיהיה שום פחד מהמוות. ואין הכוונה לומר, שעל האדם להפסיק לעשות פעולות כדי לחיות. אלא הכוונה היא, שעל האדם להכיר בכך, שכל זמן שהוא חי, ועושה פעולות כדי לחיות, כגון לאכול / לברוח מאש וכיוב, הרי שמחויב המציאות, שהוא יפחד למות ולא ירצה למות. אלא, שיש דרך להתמודד עם הפחד מפני המוות, והיא, על ידי זה שהאדם מסתכל על הרצון שלו לחיות, מנקודת מבט חיצונית, נייטרלית, שאינה מעדיפה את החיים ... גם את נקודת המבט החיצונית, שכן רוצה לחיות ולא רוצה למות. שהיא מחייבת את זה שהאדם לא ירצה למות ויפחד מהמוות. אלא, שעל ידי ההתבוננות הפנימית ביותר, על ידי זה יש לאדם איזון של הרצון שלו לחיות, וממילא גם דרך איך לא לפחד למות, ועדיין לרצות לחיות.