9:37טיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתיתטיפול בחשיפה, טיפול קוגניטיבי, שיטות טיפול, אימון למטפלים, לימודי אימון אישי, טיפול בפחדים, פחד טיסה, פחד מגוקים, טיפול בהתמכרות, איך לטפל בפחד? פחד קהל, חרדה חברתית מה זה טיפול בחשיפה ואיך הוא עובד? טיפול בחשיפה הוא שיטת טיפול נפוצה המבוססת על ההנחה שכאשר אדם מתמודד באופן ישיר עם הדבר שמפחיד אותו, הוא מגלה בהדרגה שהמציאות אינה מאיימת כפי שדמיין. לדוגמה, אדם הסובל מחרדה חברתית יתחיל את הטיפול בחשיפה בכך שהוא מדבר מול קהל מצומצם, ולאט - לאט יגדיל את מספר האנשים שהוא עומד מולם. באופן דומה, אדם עם פחד גבהים יתמודד תחילה עם מקומות מעט גבוהים, ואז יתקדם בהדרגה למקומות גבוהים יותר, עד שהחרדה פוחתת באופן משמעותי. האם טיפול בחשיפה תמיד מצליח? למרות שטיפול בחשיפה יכול להיות יעיל מאוד, הוא אינו מצליח תמיד. לדוגמה, במקרים של פחד טיסה קשה לבצע חשיפה הדרגתית, משום שאי אפשר לטוס חלקית. במקרים כאלו, האדם נאלץ להתמודד מיד עם המצב השלם, ... עוד יותר, ואף יסרב לטוס שוב, מתוך אמונה שהפעם החרדה הייתה אמיתית ומוצדקת. מדוע החשיפה בלבד אינה מספיקה בטיפול בפחד? חשיפה לבדה עשויה שלא להספיק, ולכן חשוב להוסיף לטיפול אלמנט של התבוננות והבנה. אדם הסובל מפחד קהל לא רק צריך לדבר מול אנשים שוב ושוב, אלא גם לבחון את המחשבות שעוברות לו בראש לפני, תוך כדי ואחרי ההתנסות. לדוגמה, מטפל יכול לשאול: ממה פחדת שיקרה? מה באמת קרה בפועל? איך זה שינה את מה שחשבת לפני?. הבירור השכלי הזה מאפשר לאדם להפחית משמעותית את הפחד, כי הוא מברר ומערער את ההנחות הראשוניות שבבסיס החרדה. כיצד דוגמת התפוז המכני ממחישה את מגבלות הטיפול בחשיפה? בסרט ... רגשי אמיתי. גם כאשר מראים לאדם שוב ושוב סיטואציה מסוימת, זה לא תמיד יגרום לו לאהוב אותה או להפסיק לפחד ממנה. כדי שהטיפול יהיה יעיל באמת, יש צורך לשלב חשיפה עם הבנה פנימית עמוקה של מקור הרגשות והמחשבות. איך מטפלים בפחדים ספציפיים כמו פחד מגוקים או מים? במקרה של פחד מגוקים, אפשר להציע לאדם להתקרב לגוק באופן הדרגתי כדי לראות שלא קורה דבר רע. אבל חשוב גם לשאול שאלות שיבררו את המקור הפנימי של הפחד: מדוע אתה מפחד שהגוק יקפוץ עליך? ואם הוא יקפוץ עליך, מה יקרה?. בדומה לכך, במקרה של פחד מים, אפשר להתחיל בשפיכת מעט מים על האדם ולהגדיל בהדרגה את החשיפה. לעומת זאת, במצבים בינאריים כמו פחד טיסה, החשיפה צריכה להיות מלווה בבירור פנימי עמוק וממוקד על הנחות היסוד. למה חשוב לבחון גם את הנחות היסוד ... מה המשמעות של דברי רבי נחמן לגבי שבירת תאווה או פחד? רבי נחמן מברסלב הסביר שכאשר שוברים תאווה או פחד מבלי להבין את השורש האמיתי שלהם, בדרך כלל יופיעו תאוות או פחדים אחרים, לפעמים אפילו חזקים יותר. לדוגמה, אדם שנדמה לו שנפטר מפחד מסוים עשוי לפתח פחד חדש, כי הבעיה העמוקה לא נפתרה. אותו עיקרון נכון לגבי תאוות או רצונות חזקים: אם לא ... בחשיפה? ש: מה זאת השיטה הזאת שנקראת טיפול בחשיפה? תשובה: הטיפול מבוסס על כך שכאשר אדם נחשף בהדרגה למצב מפחיד (כמו חרדה חברתית או פחד גבהים), הוא לומד, דרך החוויה עצמה, שהמצב אינו גורם לרע כפי שחשב. לדוגמה, מישהו ... ועוד, האם זה תמיד יעלים את הפחד? תשובה: לא בהכרח. יש מקרים שבהם לא ניתן לחשוף אדם בהדרגה (למשל, פחד מטיסות כשאין טיסה קטנה או חצי המראה). כמו כן, לפעמים עצם החשיפה עלולה להגביר את החרדה אם החוויה תהיה שלילית ... את הבעיה לגמרי? תשובה: לעיתים קרובות, חשיפה לבדה לא מספיקה. חשוב לשלב בתהליך גם התבוננות על המחשבות עצמן. אדם מפחד מטיסה? יש לברר איתו ממה בדיוק הוא חושש. אם הוא בפחד קהל, כדאי לא רק לעלות ולדבר שוב ושוב מול ... לפני? ממה פחדתי? ומה גיליתי תוך כדי ולאחר שעשיתי זאת?. הבירור השכלי מסייע להפחית את העוצמה של הנחת היסוד המפחידה. כיצד דוגמת התפוז המכני מתקשרת לנושא? ש: הוזכרה הדוגמה של התפוז המכני. איך זה מתחבר? תשובה: הרעיון הוא שגם ... גורמת לאדם לאהוב או לא לפחד, אלא אם משלבים הסבר והתבוננות פנימית בהנחות היסוד. מה לגבי פחדים ספציפיים כמו פחד מים או גוקים? ש: איך זה בא לידי ביטוי בפחדים נקודתיים, כמו פחד גוקים או פחד להיכנס למים? תשובה: במקרה ... עליך?. עצם ההתנסות היא רק צעד אחד, והצעד השני הוא להבין את מקור החשש ולהפיג אותו דרך בחינת המציאות. בפחד ממים, לפעמים עושים זאת בהדרגה (שופכים טיפה, אחר כך עוד קצת), אבל אם יש מצב של כן או לא (כמו ... לעשות משהו (למשל, התמכרות)? תשובה: אפשר לראות את ההיגיון ההפוך. טיפול בחשיפה מתבסס על המנגנון אם תתרגל שהדבר לא מפחיד, תפסיק לפחד. כך גם בקיצוניות השנייה: אם אתה רוצה משהו יותר מדי, אפשר לחוות את המצב ההפוך של הימנעות, ... תן דוגמה. ש: נניח שידבר מול קהל או משהו כזה שידבר מול אנשים לאט לאט כאילו ליותר סיטואציות שהוא מפחד מהם. אליעד: נכון אז זה הפירוש הפשוט של טיפול בחשיפה נגיד בן אדם נגיד מפחד במקום גבוהה אז בוא נעלה אותו למקומות גבוהים ואז הוא יראה שזה לא באמת מפחיד, אם הוא מפחד ללכת לעשות איזה משהו בוא ניתן לו לעשות את זה ואז הוא לא יפחד. אוקי עכשיו ... הרבה פעמים והוא יראה שלא קורה לו מזה שום דבר רע אז מחויב שזה יחליש לו את המחשבה את הפחד מזה כי הפחד אומר אם תעשה את זה יהיה לך רע אז אם הוא יעשה את זה הרבה פעמים ולא יהיה לו רע אז הוא פחות יפחד מזה שיהיה לו רע, השאלה היא זה בדיוק איך גורמים לו לעשות את זה הרבה פעמים ולראות שזה לא עושה ... הרכיב זה רכיב ההתבוננות כאילו זה לא מספיק רק שאתה עושה את הדבר אלא בא תנסה להבין למה אתה מפחד מזה ואחרי שעשית את זה מה אתה חושב על המחשבות שחשבת קודם זה יותר עובד. לדוגמה בא נגיד נדבר עוד ... זה זה יגרום לך לחשוב שאתה אוהב אותו אז פה טיפול בחשיפה עובד על אותו מנגנון, אם לא היית מפחד ממשהו והיית עושה אותו יפה אז תעשה אותו ואז תשכנע את המוח שאתה לא מפחד ממנו, סבבה יש בזה היגיון אבל מצד שני זה גם פשטני מדי כי אם בן אדם יש לו איזה הנחות יסוד שבגללן הוא מפחד מהדבר צריך גם לטפל בהנחות היסוד האלה זה לא רק טוב אם תעשה את זה מספיק פעמים אז המוח שלך יגיד למה אני עושה את זה כנראה שאני אוהב את זה, כנראה שאני לא מפחד מזה. אוקי ולכן בן אדם צריך לבדוק גם את הנחות היסוד שלו וכשהוא חושף את עצמו לדבר נגיד בן אדם מפחד מגוקים אוקי אז בוא תתקרב לגוק, אוקי בא תראה שהוא לא יעשה לך כלום נניח אבל אז לא מספיק בא תנסה להגיד למה אתה מפחד מהגוק פחדתי שהוא יקפוץ עלי, הנה והוא קפץ עליך ומה קרה לא קרה כלום נכון יפה אז זאת אומרת גם ... להבין את ההתניות לא רק החשיפה, חשיפה היא יכולה להיות עזר להתבוננות אם אתה חושף את עצמך לדבר שאתה מפחד ממנו אז אתה יכול מזה אחר כך להשתמש במידע החדש שצברת באמצעות ההתנסות כדי להתבונן על המחשבות שלך אם הן ...