... השכן יכעס?. בתגובה הוא עשוי לענות: כי אני חושש שתתפתח מריבה. מדוע אני כל כך
מפחד מאלימות? בשלב הבא אליעד מסביר שצריך להעמיק יותר: איזו מריבה? למה אתה
מפחד שתהיה מריבה?. אז אותו אדם עשוי להשיב שהוא חושש מאלימות. כעת אנחנו מתחילים להבין את ההיגיון הפנימי: אם אדם מאוד חושש מאלימות, כל דבר קטן שמזכיר לו אפשרות של אלימות עלול לגרום לו
לפחד מוגזם, גם כשהסיכוי קטן מאוד. אליעד ממשיך ושואל את האדם: האם
הפחד שלך נובע מכך שהסיכוי לאלימות הוא באמת גבוה, למשל האם השכן שלך באמת מתנהג באלימות, מאיים או רב איתך בעבר, או שהסיבה שאתה חושש היא כי אתה פשוט מאוד לא רוצה אלימות?. ... אני כל כך לא רוצה שתהיה אלימות, שגם סיכוי קטן ביותר מלחיץ אותי. ממה נובע
הפחד המוגזם שלי מאלימות? כדי להבין את
הפחד מאלימות, צריך לבדוק אם יש מאחורי זה טראומה אישית. למשל: אולי האדם עצמו חווה אלימות בילדותו ולכן חושש לחוות זאת שוב. אולי הוא היה עד להתנהגות אלימה של מישהו אחר, ... וכעת כל מצב דומה מלחיץ אותו. לדוגמה, אדם שראה בילדותו את אביו מכה את אמו,
יפחד מכל סימן או רמז קטן לאלימות, כי זה מזכיר לו את הטראומה. אליעד מסביר שכדי להבין את הסיבה
לפחד, צריך להיכנס עמוק ולזהות את הסיפור האישי. למה אני מרגיש אחריות להתנהגות של אחרים? לפעמים האדם כלל לא
מפחד שהשכן יהיה אלים כלפיו, אלא שהוא חושש שהשכן יפגע במישהו אחר, למשל באשתו של השכן, בגלל שהכלב שלו נובח. זה נשמע אפילו פחות הגיוני, כי לכאורה לא ברור מדוע אכפת לו מהשכן ... משכנע את עצמו שהוא לא אשם, ומישהו אחר אחראי להתנהגות הרעה שלו. איך זה קשור
לפחד שלי שהשכן יפגע באשתו? מכיוון שהאדם עצמו משתמש בתירוץ של מישהו אחר הכעיס אותי, הוא חושב שגם השכן יכול להשתמש באותו תירוץ. לכן, כשהכלב שלו נובח ומעצבן את השכן, הוא ... במקרה הנוכחי, הפתרון הוא להבין את הקשר בין ההתנהגות של האדם עצמו לבין
הפחד מאלימות של אחרים, ולקבל החלטה מודעת על לקיחת אחריות אישית בלבד. הכלב שלי מפריע לשכן לקיחת אחריות על התנהגות של אחרים להאשים אחרים בצרות שלך השכן והכלב הכלב והשכן מחשבה טורדנית לא הגיונית איך להתמודד עם
פחד מאלימות? דוגמה לטיפול במחשבה לא הגיונית על ידי מציאת ההיגיון שבה שלום חברים, הפעם ניתן דוגמה לטיפול במחשבה לא הגיונית, על ידי מציאת ההיגיון שבה. נניח שיש אדם ... נובח. אז נשאל: ומה אכפת לך שהכלב שלך נובח ומפריע לשכן? והוא עשוי להשיב: אני
מפחד שזה יוביל למריבה בינינו. חקר
הפחד בשלב הבא נעמיק יותר ונשאל: איזו מריבה? מה מטריד אותך בכך? והוא ישיב: אני
מפחד שתתפתח אלימות. כעת יש לנו נקודת אחיזה: אם אדם
מפחד מאוד מאלימות, זה מעיד על כך שהוא רגיש מאוד לנושא. כלומר, כל דבר שמזכיר לו אפשרות של אלימות,
מפחיד אותו גם אם בפועל אין לכך בסיס. הבנת המקור
לפחד השלב הבא הוא לבדוק האם החשש שלו נובע מסיכוי גבוה לאלימות, או
מהפחד העצום שלו מאלימות, גם אם הסיכוי להתרחשותה הוא מזערי. כאשר שואלים אותו זאת, הוא עשוי להשיב: אני מבין בהיגיון שלי שהסיכוי לאלימות הוא נמוך מאוד, אבל אני כל כך לא רוצה שזה יקרה, שאני
מפחד אפילו מהאפשרות הקטנה ביותר שזה יקרה. מה גורם
לפחד הקיצוני? כאן אנו בודקים - מדוע
הפחד שלו מאלימות כל כך חזק? ייתכן שזה נובע מטראומה אישית, חוויה קשה מהעבר, או
פחד מצפייה באלימות כלפי אחרים. לדוגמה: אם בילדותו חווה אלימות, הוא עשוי לפתח
פחד קיצוני ממנה. אם היה עד לאדם אחר שעבר התעללות, זה יכול להשפיע עליו בצורה עמוקה. אם ראה הורה מתנהג באלימות, הוא עלול לחשוש לשחזר את הדפוס הזה. הקשר בין
הפחד לאחריות אישית לעיתים, כאשר מעמיקים בחקירת המחשבה, מגלים שהאדם כלל אינו
מפחד מאלימות כלפיו, אלא שהוא
מפחד מהאפשרות שהשכן יתנהג באלימות כלפי מישהו אחר בגלל שהוא התעצבן מהכלב. למשל, הוא עשוי לומר: אני
מפחד שהשכן יתעצבן וירביץ לאשתו בגלל שהוא היה עצבני מהנביחות של הכלב שלי. לכאורה, זה נשמע אפילו פחות הגיוני - הרי מה אכפת לו אם השכן יפגע במישהו אחר? אך כאשר ממשיכים לחקור, מגלים שהסיבה האמיתית
לפחד היא שהוא מרגיש אחריות למעשה של השכן. כלומר, בתת המודע שלו, הוא רואה קשר בין הכעס של השכן לבין אלימות אפשרית - וזה מעורר בו אשמה. השלכת
הפחד על המציאות הסיבה לכך שהאדם מרגיש אחריות למעשה של השכן עשויה לנבוע מדפוסי חשיבה אישיים. למשל, אם הוא בעצמו פוגע לעיתים באנשים כאשר הוא כועס, הוא עשוי להאמין שזו תגובה ...