פחד קהל, חרדה חברתית, דיבור בפני קהל,
פחד במה, ביטחון עצמי, דימוי עצמי, חרדת קהל, הערכה עצמית למה
פחד קהל וחרדה חברתית ממשיכים גם כשהם לא הגיוניים? אנשים רבים חווים
פחד קהל, חרדה חברתית או
פחד במה, אפילו כשהם מבינים שאין סיבה הגיונית
לפחד. אליעד כהן מסביר שתופעה זו מתרחשת בדיוק מכיוון שהאדם לא מצליח להבין את הסיבה האמיתית
לפחד שלו. ככל שאדם פחות מבין את מקור
הפחד, כך
הפחד הופך לעיקש יותר וממשיך ללוות אותו. כאשר אדם חושב
שהפחד שלו לא הגיוני הוא למעשה מדחיק אותו, ובכך מנציח את קיומו. הפתרון הוא דווקא להבין לעומק את הסיבה
לפחד . מדוע אנשים
מפחדים לדבר בפני קהל למרות שזה לא הגיוני בעיניהם? כאשר אדם עולה לבמה או צריך לדבר בפני קהל, החרדה מתעוררת בדרך כלל משתי סיבות עיקריות:
הפחד מכישלון במשימה שהאדם הציב לעצמו.
הפחד מתגובת הקהל ומאיך שהאנשים ישפטו אותו אם הוא ייכשל. אליעד מדגיש שבעיני האדם עצמו,
הפחד לא הגיוני, כי הוא יודע שהקהל לא באמת מסוכן לו. ועדיין, האדם לא מצליח להשתחרר
מהפחד, משום שבפועל הוא כן מייחס חשיבות רבה למה שיחשבו עליו. מה הפתרון הפרקטי שפותר
פחד במה? אליעד מציע גישה יוצאת דופן: לפני שהאדם עולה לבמה, עליו לדמיין את הסיטואציה הגרועה ביותר שתוכל לקרות לו. למשל, אם אדם
מפחד שיצחקו עליו, אליעד מציע לדמיין שהקהל כבר צוחק עליו מראש. לדוגמה, אם הקהל יזרוק עגבניות, אפשר ממש להזמין את זה מראש, במטרה לצמצם את הלחץ והציפייה השלילית. כך האדם משתחרר מהלחץ ומהמתח הפנימי, משום שהוא כבר הכין את עצמו לגרוע ביותר. למה
הפחד מהקהל כל כך משפיע על ההערכה העצמית? אליעד מבהיר שהבעיה האמיתית איננה הכישלון עצמו, אלא ההערכה העצמית של האדם שמתערערת בעקבות הכישלון או התגובות של הקהל. כאשר ... לגמגם או שוכח את מה שרצה לומר, הבעיה האמיתית מבחינתו היא לא הגמגום או השכחה, אלא החשש שהקהל יתפוס אותו כבלתי מוכשר או טיפש.
הפחד הזה מפני השיפוט של הקהל הוא שמפעיל את החרדה החזקה. מה הקשר בין הערכה עצמית לבין
הפחד מדיבור מול קהל? הקשר בין הערכה עצמית
ופחד קהל הוא קריטי להבנה, כי האדם תולה את הערך שלו באופן מוחלט באיך שהסביבה תופסת אותו. כאשר האדם מאמין שהוא חייב להעריך את עצמו, הוא גם מאמין שהערכה זו תלויה בשיפוט החברתי. ככל שהתלות בהערכה החברתית גדולה יותר, כך האדם יסבול יותר
מפחד במה. אליעד מסביר שישנן שתי הנחות בסיסיות שיוצרות את החרדה: ההנחה שהאדם חייב להעריך את עצמו. ההנחה שההערכה העצמית חייבת להיות מושפעת ממה שהקהל חושב עליו. אליעד טוען שהבעיה היא שהאדם מתייחס להנחות האלו כאל עובדות מוחלטות (מחויב המציאות), ולכן כל פגיעה מהקהל מובילה אותו להרגיש רע עם עצמו.
הפחד הוא תוצר ישיר של אמונות אלו. איך אפשר להפסיק
לפחד מדחייה ושיפוטיות של הקהל? אליעד מציע לאתגר את האמונות הבסיסיות שמייצרות את החרדה. הוא ממליץ לשאול את השאלות הבאות באופן כנה: האם באמת חובה להעריך את עצמך? ... אותך? לדבריו, רק כאשר האדם יבין באמת שלא חובה להעריך את עצמו, או שההערכה העצמית לא חייבת להיות תלויה באחרים, הוא יוכל להשתחרר
מהפחד. למה כדאי לאמץ את האפשרות של כישלון מול קהל? אליעד טוען שאימוץ האפשרות של כישלון ואפילו הרצון לחוות דחייה או כישלון יפחית את החרדה. לדבריו, האדם לא חייב לראות בדחייה או בכישלון בעיה מוחלטת. אם האדם יבין שכישלון הוא לא באמת דבר רע מוחלט, הוא יוכל להרגיש טוב גם כאשר הוא
מפחד, וכך
הפחד יקטן. לדוגמה, אם מישהו יצחק עליך, לא חייבים לראות בזה אירוע שלילי. האדם יכול לראות בזה הזדמנות להשתחרר מהתלות שלו בשיפוטיות חיצונית. כך הוא יהפוך להיות עצמאי רגשית. לסיכום: מה הדרך להשתחרר
מפחד במה וחרדה חברתית? הדרך היא להבין לעומק למה באמת מפריע לאדם שהקהל יצחק עליו או יחשוב עליו דברים רעים. אליעד ממליץ לבחון לעומק את ההנחות שהאדם מחזיק בהן, ולזהות ... הללו הן בעצם רק אפשרויות שאינן בהכרח נכונות. ככל שהאדם יוכל באמת לראות את האופציות השונות ולא יהיה כבול להנחות היסוד שלו,
הפחד יתפוגג בהדרגה. איך להפסיק ל