... רוצים ליצור אמון בין שני אנשים, חשוב להימנע מקונפליקטים לא הכרחיים שעלולים לגרום לתחושת אנטי אצל הצד השני. המטרה המרכזית היא למנוע מראש תחושה של התנגדות, או תחושה של
עימות עם האדם האחר. איך להציע הצעות בצורה שלא תיצור התנגדות? אליעד מסביר שכאשר רוצים להעלות הצעה ... שתיקח גם את המוצר הזה אם אתה רוצה בכך, אבל אם לא, זה גם בסדר. בצורה זו, מראש יש אפשרות להימנע מתחושה של קונפליקט. אם האדם יגיד לא, הוא לא ירגיש שהוא חייב להיכנס
לעימות , כי כבר אמרנו לו מראש שזה מקובל ובסדר גם אם הוא לא יסכים. לדוגמה, במקום לומר ללקוח בצורה ... החבילה הזאת?, מומלץ לומר יש אפשרות להוסיף את החבילה הזאת אם תרצה, אבל אם לא, זה גם בסדר גמור. הגישה הזאת מאפשרת ללקוח לסרב בלי להרגיש לא נעים, וכך נמנעת מראש תחושת
עימות או חוסר
נעימות. עוד דוגמה שאליעד נותן היא בתחום מערכות היחסים: כאשר רוצים להזמין מישהו לפגישה, עדיף לא ... אם לא מסתדר לך, זה גם בסדר. כך האדם השני לא ייכנס אוטומטית לתחושה של חוסר נוחות, גם אם הוא מסרב. האם לפעמים לחץ עשוי לגרום להסכמה? למרות שיש חשיבות ליצירת תחושה של
נעימות והרמוניה, אליעד מסביר שלפעמים דווקא לחץ והבעת דרישה בצורה מחייבת יכולה להוביל להסכמה של האדם השני. במקרים שבהם האדם השני ממש לא רוצה להיות בקונפליקט איתנו, הלחץ עצמו עשוי לגרום לו להסכים רק כי הוא לא רוצה להיכנס
לעימות. לדוגמה, אם אומרים לאדם מסוים כמה פעמים בוא ניפגש היום, ובכל פעם הוא אומר לא, בסופו של דבר הוא עשוי להסכים להיפגש רק כדי להימנע מתחושת חוסר
נעימות עקב
העימות שנוצר. עם זאת, אליעד מזהיר מהחיסרון של השיטה הזאת: האדם השני נכנס לקונפליקט פנימי. אם הוא מרגיש שמכריחים אותו להסכים, הוא יכול להיכנס לקונפליקט פנימי בין הרצון שלו לסרב לבין הרצון שלו לא להיות במצב של
עימות איתנו. זה מצב מסוכן, כי בשלב מסוים הוא עלול להחליט שדווקא לא אכפת לו
מהעימות איתנו, וכך אנו מפסידים אותו לגמרי. איך להגיב נכון כאשר מישהו מסרב לנו? אליעד מדגיש שגם אם ...