9:48ייאוש משיטות רוחניות חסרות תועלת - מה לעשות?
מה עושים כשמתייאשים משיטות רוחניות שלא עובדות?
אליעד כהן מסביר שייאוש משיטות רוחניות הוא מצב מוכר שבו אדם מרגיש שהוא ניסה דרכים רבות להשגת אושר, אך כל השיטות נכשלו. הוא מציין שאדם כזה מרגיש שהוא מספיק אמיתי עם עצמו להודות ששום שיטה לא באמת הביאה אותו להפסיק לחפש את האושר. אליעד מדגיש שאין אף שיטה, אפילו אם יכניסו את האדם לתוך גן עדן עצמו עם שילוט ברור "גן עדן", שתגרום לו להפסיק לחפש משהו טוב יותר.
האם באמת אפשר להפסיק לחפש את האושר?
אליעד טוען שביום שבו האדם יפסיק לחלוטין לחפש דרכים להיות מאושר או לחפש את האמת, רק אז ניתן לומר שהוא באמת נמצא באושר או באמת. לפי ההסבר שלו, מי שמאושר באמת לא יחפש אושר יותר, בדיוק כפי שאדם שבע לא מחפש אוכל. ברגע שהאדם מפסיק לחפש באופן מוחלט, זה סימן שהוא כבר מצא.
למה כל השיטות הרוחניות בסופו של דבר מובילות לייאוש?
אליעד כהן מסביר שכל שיטה רוחנית, ללא יוצא מהכלל, סופה להוביל את האדם לייאוש, משום שהאדם מנסה שוב ושוב ומבין ששום דבר לא באמת מספק אותו. הסיבה לכך היא שבתוך האדם קיים ספק תמידי, שאולי בכל זאת קיים משהו שיכול לגרום לו אושר אמיתי והוא פשוט עדיין לא מצא אותו. לדעת אליעד, הספק הפנימי הזה הוא מה שגורם לאדם להמשיך ולנסות שוב ושוב דרכים רוחניות חדשות, עד שהוא מתייאש.
מה הסיבה שאנשים ממשיכים לחפש למרות הייאוש?
הסיבה העיקרית שאליעד מציג היא שעמוק בפנים, האדם עדיין מאמין שתיאורטית קיים מצב שבו הוא יכול להיות יותר מאושר. אליעד כהן מציע שאדם חייב לשאול את עצמו: "האם תיאורטית, במדע בדיוני, קיים סיכוי שפתאום אמצא משהו שיהפוך אותי למאושר לחלוטין?". כל עוד התשובה היא "כן", האדם ימשיך לחפש. אם האדם היה בטוח לחלוטין שאין שום דרך להיות מאושר יותר, הוא היה מפסיק מיד לחפש.
האם באמת קיים פתרון לאושר בשכל האנושי?
אליעד כהן מסביר שהשכל האנושי מוגבל מאוד והוא אינו מסוגל לחשוב על הפכים בו - זמנית. למשל, השכל אינו יכול לתפוס מצב שבו צד ימין וצד שמאל נמצאים בו זמנית באותו מקום וגם במקומות נפרדים. לכן, אם פתרון האושר דורש תפיסה כזו, האדם לא יוכל להגיע אל הפתרון בעצמו. עם זאת, הוא מדגיש שעצם העובדה שהאדם לא מצליח למצוא פתרון בשכלו, אינה מוכיחה שהפתרון לא קיים בכלל. זה רק אומר שהשכל הנוכחי של האדם לא הצליח לגלות אותו.
איך להתמודד נכון עם הייאוש מחיפוש האושר?
אליעד כהן אומר שכאשר אדם מתייאש, הוא צריך להתייאש עד הסוף, ולהגיד לעצמו בבירור: "אני מיואש לחלוטין, אין לי יותר מה לחפש", ואז להמשיך הלאה. לדבריו, אם האדם היה באמת מתייאש באופן מלא, הוא היה משוחרר מהרצון להיות מאושר, ואז היה הופך למאושר באמת. הבעיה היא שאנשים בדרך כלל לא מצליחים להגיע לייאוש מוחלט, ולכן נשארים תמיד עם תחושת חוסר מסוימת.
מה היא הדרך היחידה והפשוטה באמת להגיע לאושר אמיתי?
לפי אליעד כהן, הפתרון לבעיה הגדולה ביותר - שאלת האושר - הוא הפתרון הפשוט ביותר: להיות אמיתי באופן מוחלט עם עצמך. הוא מבהיר שאין צורך לשנות את המחשבות, המעשים, ההרגלים או הרצונות. כל מה שנדרש הוא פשוט לומר את האמת לעצמך: כשאתה מיואש, תגיד שאתה מיואש, כשאתה משקר, תגיד שאתה משקר, כשאתה מרגיש רע, תגיד שאתה מרגיש רע. לדבריו, האמת הפשוטה הזו מביאה בסופו של דבר להבנה עמוקה של המציאות ושל האושר האמיתי, כיוון שרק כאשר האדם מתמודד עם המציאות כפי שהיא, העיניים שלו נפתחות, והוא יכול לראות שהכל טוב והכל אחד.
מה קורה כשמבינים באמת שהכל אחד?
כאשר האדם מבין באמת שהכל אחד, לא נותר לו לאן להתקדם יותר, כי מבחינתו הכל כבר שלם ומושלם. אליעד מסביר שאושר אמיתי הוא מצב של שלמות אינסופית שבו המילה "אושר" כבר לא מעניינת את האדם, כי אין יותר שום דבר שיכול לשפר את המצב הקיים. במצב כזה, אין צורך להתקדם, ואין תחושה של חוסר או של חסר כלשהו.
מה חשוב לזכור כשמרגישים ייאוש רוחני מוחלט?
אליעד כהן מדגיש שוב שהחשוב ביותר הוא להיות אמיתי עם עצמך עד הסוף. אם אדם רוצה להתייאש, שיתייאש לגמרי. אך אם הוא לא מתייאש באופן מלא, הוא חייב להמשיך להיות אמיתי ולהודות שלמרות כל מה שניסה, הוא עדיין לא בטוח שאין שום אפשרות בעולם להשגת אושר. לדבריו, האמת הזאת תוביל את האדם באופן טבעי אל האושר האמיתי.
אליעד כהן מסביר שייאוש משיטות רוחניות הוא מצב מוכר שבו אדם מרגיש שהוא ניסה דרכים רבות להשגת אושר, אך כל השיטות נכשלו. הוא מציין שאדם כזה מרגיש שהוא מספיק אמיתי עם עצמו להודות ששום שיטה לא באמת הביאה אותו להפסיק לחפש את האושר. אליעד מדגיש שאין אף שיטה, אפילו אם יכניסו את האדם לתוך גן עדן עצמו עם שילוט ברור "גן עדן", שתגרום לו להפסיק לחפש משהו טוב יותר.
האם באמת אפשר להפסיק לחפש את האושר?
אליעד טוען שביום שבו האדם יפסיק לחלוטין לחפש דרכים להיות מאושר או לחפש את האמת, רק אז ניתן לומר שהוא באמת נמצא באושר או באמת. לפי ההסבר שלו, מי שמאושר באמת לא יחפש אושר יותר, בדיוק כפי שאדם שבע לא מחפש אוכל. ברגע שהאדם מפסיק לחפש באופן מוחלט, זה סימן שהוא כבר מצא.
למה כל השיטות הרוחניות בסופו של דבר מובילות לייאוש?
אליעד כהן מסביר שכל שיטה רוחנית, ללא יוצא מהכלל, סופה להוביל את האדם לייאוש, משום שהאדם מנסה שוב ושוב ומבין ששום דבר לא באמת מספק אותו. הסיבה לכך היא שבתוך האדם קיים ספק תמידי, שאולי בכל זאת קיים משהו שיכול לגרום לו אושר אמיתי והוא פשוט עדיין לא מצא אותו. לדעת אליעד, הספק הפנימי הזה הוא מה שגורם לאדם להמשיך ולנסות שוב ושוב דרכים רוחניות חדשות, עד שהוא מתייאש.
מה הסיבה שאנשים ממשיכים לחפש למרות הייאוש?
הסיבה העיקרית שאליעד מציג היא שעמוק בפנים, האדם עדיין מאמין שתיאורטית קיים מצב שבו הוא יכול להיות יותר מאושר. אליעד כהן מציע שאדם חייב לשאול את עצמו: "האם תיאורטית, במדע בדיוני, קיים סיכוי שפתאום אמצא משהו שיהפוך אותי למאושר לחלוטין?". כל עוד התשובה היא "כן", האדם ימשיך לחפש. אם האדם היה בטוח לחלוטין שאין שום דרך להיות מאושר יותר, הוא היה מפסיק מיד לחפש.
האם באמת קיים פתרון לאושר בשכל האנושי?
אליעד כהן מסביר שהשכל האנושי מוגבל מאוד והוא אינו מסוגל לחשוב על הפכים בו - זמנית. למשל, השכל אינו יכול לתפוס מצב שבו צד ימין וצד שמאל נמצאים בו זמנית באותו מקום וגם במקומות נפרדים. לכן, אם פתרון האושר דורש תפיסה כזו, האדם לא יוכל להגיע אל הפתרון בעצמו. עם זאת, הוא מדגיש שעצם העובדה שהאדם לא מצליח למצוא פתרון בשכלו, אינה מוכיחה שהפתרון לא קיים בכלל. זה רק אומר שהשכל הנוכחי של האדם לא הצליח לגלות אותו.
איך להתמודד נכון עם הייאוש מחיפוש האושר?
אליעד כהן אומר שכאשר אדם מתייאש, הוא צריך להתייאש עד הסוף, ולהגיד לעצמו בבירור: "אני מיואש לחלוטין, אין לי יותר מה לחפש", ואז להמשיך הלאה. לדבריו, אם האדם היה באמת מתייאש באופן מלא, הוא היה משוחרר מהרצון להיות מאושר, ואז היה הופך למאושר באמת. הבעיה היא שאנשים בדרך כלל לא מצליחים להגיע לייאוש מוחלט, ולכן נשארים תמיד עם תחושת חוסר מסוימת.
מה היא הדרך היחידה והפשוטה באמת להגיע לאושר אמיתי?
לפי אליעד כהן, הפתרון לבעיה הגדולה ביותר - שאלת האושר - הוא הפתרון הפשוט ביותר: להיות אמיתי באופן מוחלט עם עצמך. הוא מבהיר שאין צורך לשנות את המחשבות, המעשים, ההרגלים או הרצונות. כל מה שנדרש הוא פשוט לומר את האמת לעצמך: כשאתה מיואש, תגיד שאתה מיואש, כשאתה משקר, תגיד שאתה משקר, כשאתה מרגיש רע, תגיד שאתה מרגיש רע. לדבריו, האמת הפשוטה הזו מביאה בסופו של דבר להבנה עמוקה של המציאות ושל האושר האמיתי, כיוון שרק כאשר האדם מתמודד עם המציאות כפי שהיא, העיניים שלו נפתחות, והוא יכול לראות שהכל טוב והכל אחד.
מה קורה כשמבינים באמת שהכל אחד?
כאשר האדם מבין באמת שהכל אחד, לא נותר לו לאן להתקדם יותר, כי מבחינתו הכל כבר שלם ומושלם. אליעד מסביר שאושר אמיתי הוא מצב של שלמות אינסופית שבו המילה "אושר" כבר לא מעניינת את האדם, כי אין יותר שום דבר שיכול לשפר את המצב הקיים. במצב כזה, אין צורך להתקדם, ואין תחושה של חוסר או של חסר כלשהו.
מה חשוב לזכור כשמרגישים ייאוש רוחני מוחלט?
אליעד כהן מדגיש שוב שהחשוב ביותר הוא להיות אמיתי עם עצמך עד הסוף. אם אדם רוצה להתייאש, שיתייאש לגמרי. אך אם הוא לא מתייאש באופן מלא, הוא חייב להמשיך להיות אמיתי ולהודות שלמרות כל מה שניסה, הוא עדיין לא בטוח שאין שום אפשרות בעולם להשגת אושר. לדבריו, האמת הזאת תוביל את האדם באופן טבעי אל האושר האמיתי.
- ייאוש משיטות רוחניות
- איך להפסיק לחפש אושר?
- האם אפשר להיות מאושר באמת?
- מה זה אושר אמיתי?
- למה שיטות רוחניות לא עובדות?
- איך להתמודד עם ייאוש רוחני?
- להיות אמיתי עם עצמך
הפעם אני רוצה לענות על השאלה, מה עושים במקרה של ייאוש משיטות רוחניות
ומחיפוש איך להיות מאושר?
ואני אסביר, אדם מחפש את האושר כמו כולם, ניסה שיטה אחת, ניסה שיטה אחרת
והוא לא מאושר עדיין.
והוא מספיק ישר עם עצמו להודות שהוא עדיין לא מצא, ואינו מאושר.
ואין שום שיטה בעולם, שתאפשר לך להפסיק לחפש משהו יותר טוב
אין שום שיטה שתגרום לך להפסיק לחפש את עצמך.
ויש אנשים שיגידו, אבל אני כבר לא מחפש את עצמי אני מצאתי, ואם נתבונן באמת
הם לא באמת מצו את עצמם, הם רק מצאו את הדרך המתאימה להם, להמשיך לחפש את עצמם.
ביום שלא יעניין אותך יותר לחפש דרכים להיות מאושר, ביום שלא תחפש את האמת
תדע שאתה נמצא באמת, או באושר. כי האמת היא מספיק אמיתית עם עצמה, היא לא מחפשת אמת, ומי שמאושר לא יחפש בכלל אושר.
וכל דרך, תכניס את האדם לייאוש, כי הוא ניסה וניסה, הוא רואה שכל שיטה לא מספקת להביא אותו אל האושר המיוחל.
ומי שמחפש, זה בגלל שבתוכו הוא עדיין חושב שיש משהו שיכול לגרום לו להיות יותר מאושר.
כי אם היתה ידיעה לאדם ברמה של מחויב המציאות, שאין אפשרות יותר להיות מאושר
הוא מייד היה מפסיק לחפש, אבל על האדם להיות אמיתי עם עצמו
ולשאול על כל דבר, האם תאורטית, גם ברמה דמיונית, מדע בדיוני, האם עדיין יש סיכוי להיות מאושר יותר? זה אומר שעדיין הוא חושב שיש מצב להיות יותר מאושר.
כשתהיה באמת מאושר, או שתבין את תפישת האושר, לא יהיה אפשרי להפוך את הידיעה.
הרעיון שהאדם מוגבל למצוא פתרונות לעצמו, לפי התפישה האנושית שלו.
ואם השכל שלך לא יכול לחשוב על הפכים בו זמנית, אז גם לא תוכל למצוא את פתרון האושר בשכל.
אבל זה שאתה לא מצליח בשכל שלך למצוא דרך להיות מאושר, זה לא אומר שאי אפשר להיות מאושר.
ואם אדם מתייאש מלמצוא את האושר, אז שיתייאש עד הסוף, כלומר, עליו להגיד זהו אני מיואש
לא מנסה יותר, ושיסע הלאה, ממילא אם יהיה עד הסוף בייאוש, לא ירצה לחפש יותר את האושר.
אבל אנשים בתוכם ימשיכו להרגיש חסר, וירצו להתקדם.
ואם אתה יודע שאתה יכול להתקדם, אז אתה עדיין בתפישה של טוב ורע
ואם תהיה בתפישה של הכל אחד, הכל טוב באותה מידה, או הכל רע באותה המידה
אז ממילא לא יהיה לאן להתקדם, אין אפשרות, כי הכל אחד.
והדרך של אדם להגיע לאושר היא כך:
תהיה אמיתי עם עצמך, הפתרון לבעיה הקשה ביותר, הוא הפיתרון הפשוט ביותר
אתה לא סותר שום דבר בעשייה שלך, אתה לא משנה את החשיבה שלך, ולא דבר מדרך החיים שלך, ולא כלום.
רק תהיה אמיתי עד הסוף, כשאתה מיואש תגיד שאתה מיואש, שאתה משקר, תגיד לעצמך אני משקר, כשרע לך תגיד שרע, אל תזגזג בכלום, תהיה אמיתי.
ומי שיהיה אמיתי עד הסוף, יבוא אליך הפתרון והבנת האושר האמיתי
ואז יהיה מאושר באמת.
ומחיפוש איך להיות מאושר?
ואני אסביר, אדם מחפש את האושר כמו כולם, ניסה שיטה אחת, ניסה שיטה אחרת
והוא לא מאושר עדיין.
והוא מספיק ישר עם עצמו להודות שהוא עדיין לא מצא, ואינו מאושר.
ואין שום שיטה בעולם, שתאפשר לך להפסיק לחפש משהו יותר טוב
אין שום שיטה שתגרום לך להפסיק לחפש את עצמך.
ויש אנשים שיגידו, אבל אני כבר לא מחפש את עצמי אני מצאתי, ואם נתבונן באמת
הם לא באמת מצו את עצמם, הם רק מצאו את הדרך המתאימה להם, להמשיך לחפש את עצמם.
ביום שלא יעניין אותך יותר לחפש דרכים להיות מאושר, ביום שלא תחפש את האמת
תדע שאתה נמצא באמת, או באושר. כי האמת היא מספיק אמיתית עם עצמה, היא לא מחפשת אמת, ומי שמאושר לא יחפש בכלל אושר.
וכל דרך, תכניס את האדם לייאוש, כי הוא ניסה וניסה, הוא רואה שכל שיטה לא מספקת להביא אותו אל האושר המיוחל.
ומי שמחפש, זה בגלל שבתוכו הוא עדיין חושב שיש משהו שיכול לגרום לו להיות יותר מאושר.
כי אם היתה ידיעה לאדם ברמה של מחויב המציאות, שאין אפשרות יותר להיות מאושר
הוא מייד היה מפסיק לחפש, אבל על האדם להיות אמיתי עם עצמו
ולשאול על כל דבר, האם תאורטית, גם ברמה דמיונית, מדע בדיוני, האם עדיין יש סיכוי להיות מאושר יותר? זה אומר שעדיין הוא חושב שיש מצב להיות יותר מאושר.
כשתהיה באמת מאושר, או שתבין את תפישת האושר, לא יהיה אפשרי להפוך את הידיעה.
הרעיון שהאדם מוגבל למצוא פתרונות לעצמו, לפי התפישה האנושית שלו.
ואם השכל שלך לא יכול לחשוב על הפכים בו זמנית, אז גם לא תוכל למצוא את פתרון האושר בשכל.
אבל זה שאתה לא מצליח בשכל שלך למצוא דרך להיות מאושר, זה לא אומר שאי אפשר להיות מאושר.
ואם אדם מתייאש מלמצוא את האושר, אז שיתייאש עד הסוף, כלומר, עליו להגיד זהו אני מיואש
לא מנסה יותר, ושיסע הלאה, ממילא אם יהיה עד הסוף בייאוש, לא ירצה לחפש יותר את האושר.
אבל אנשים בתוכם ימשיכו להרגיש חסר, וירצו להתקדם.
ואם אתה יודע שאתה יכול להתקדם, אז אתה עדיין בתפישה של טוב ורע
ואם תהיה בתפישה של הכל אחד, הכל טוב באותה מידה, או הכל רע באותה המידה
אז ממילא לא יהיה לאן להתקדם, אין אפשרות, כי הכל אחד.
והדרך של אדם להגיע לאושר היא כך:
תהיה אמיתי עם עצמך, הפתרון לבעיה הקשה ביותר, הוא הפיתרון הפשוט ביותר
אתה לא סותר שום דבר בעשייה שלך, אתה לא משנה את החשיבה שלך, ולא דבר מדרך החיים שלך, ולא כלום.
רק תהיה אמיתי עד הסוף, כשאתה מיואש תגיד שאתה מיואש, שאתה משקר, תגיד לעצמך אני משקר, כשרע לך תגיד שרע, אל תזגזג בכלום, תהיה אמיתי.
ומי שיהיה אמיתי עד הסוף, יבוא אליך הפתרון והבנת האושר האמיתי
ואז יהיה מאושר באמת.