... האדם ברגע נתון לגבי המציאות שלו באותו הרגע. מצב הרוח של האדם משתנה בעקבות הצורה הסובייקטיבית שבה הוא חווה את השינויים שישנם במציאות שלו בכל רגע. המציאות החיצונית משתנה בכל רגע ממציאות אחת למציאות אחרת. התודעה של האדם חווה את השינויים השונים שמתרחשים במציאות בכל רגע, בצורה שונה. = שינויים במצב הרוח. הגורם המרכזי שמשפיע על מצב הרוח של ... הרצון של האדם לבין המציאות. רצון מציאות = רצון האדם = טוב. ככל שהפער בין רצון האדם לבין המציאות גדול יותר = סבל. התודעה הפנימית של האדם חווה את המציאות החיצונית לה בצורה שונה = שינוי במצב הרוח. כדי להגיע לאיזון חיובי במצב הרוח של האדם, עליו להעביר את המיקוד פנימה. זא על האדם להשתחרר מתלות רגשית במציאות החיצונית שלו, ועל האדם להעביר את התלות הרגשית שלו פנימה, דהיינו, להיות תלוי בפנימי ולא בחיצוני . העברת המיקוד פנימה אפשרית על ידי הבנת הפנימיות של המציאות של האדם. ככל שהאדם מבין את עצמו טוב יותר, ככל שהאדם מבין טוב יותר מה הוא רוצה, ולמה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, כך נקודת האחיזה של האדם עוברת פנימה, ומצבי הרוח משתנים פחות ופחות. כמו כן, ככל שהאדם מבין טוב יותר את הפנימיות של המציאות החיצונית לו, דהיינו, האדם מבין את הסיבות ואת הגורמים האמתיים שבגללם המציאות כפי שהיא, כך האדם מזדהה יותר עם המציאות ביותר מצבים וכך מצבי הרוח חיוביים יותר ביותר מצבים שונים. שינויים = חוסר אחדות. השינויים של המציאות מתרחשים בחיצוניות שלה ולא בפנימיות שלה. שינויים = חיצוני. ככל שמתבוננים על המהות האמיתית והפנימית של הדברים, כך הדברים נראים יותר דומים = אחדות. אחדות = פנימי. ככל שהאדם מחובר יותר לפנימיות שלו ושל המציאות, כך הוא חווה את המציאות ... רוצה מציאות אחת יותר מאשר מציאות אחרת = האדם רואה את ההבדלים שבין מציאות אחת לאחרת ומעדיף מציאות אחת על פני מציאות אחרת. טוב = האדם אינו תלוי רגשית בלבוש החיצוני של המציאות, אלא מחובר לנקודת חוזק פנימית בתוכו. כאשר האדם תלוי בנקודת חוזק פנימית שבתוכו, כך הצורה החיצונית של המציאות אינה משנה, וכך מצב הרוח טוב תמיד, מאחר שהאדם אינו רוצה דבר אחר ממה שיש לו, מאחר שהוא חווה את הכל כדבר אחד. דרך להגיע לנקודת חוזק פנימית, היא על ידי התבוננות והבנה ... כאשר האדם מתבונן פנימה, על מה הוא באמת רוצה, מה באמת חשוב וכולי, כך האדם מגיע לנקודת חוזק פנימית. ואז כאשר נקודת החוזק היא פנימית, אז ממילא המהות של החיצוני זהה תמיד, ואז תמיד טוב, כי אף פעם לא רוצים משהו אחר, מאחר שמבינים שהכל אחד מצד המהות הפנימית של המציאות הפנימית של האדם. מצב רוח מאוזן = תלות רגשית בפנימיות של האדם. שינויים ...

... המקום שאליו אפשר לברוח, הוא המקום שבתוכו נמצא המקום עצמו. דהיינו, מחוץ למקום. המציאות מכילה בתוכה שני רבדים. מקום ומחוץ למקום. מימד המקום הוא המימד החיצוני והנגלה של המימד שמקיף את המקום מחוץ למקום. המהות שממנה עשוי המקום = מחוץ למקום. המקום כולו נמצא בתוך המימד שמחוץ למקום. המימד שמחוץ ... המקום שלו הוא אחד מוחלט, הוא המימד שמנקודת המבט שלו המהות של כל המקומות כולם זהה לחלוטין. ההבדל בין מקום למקום, הוא רק מצד האדם עצמו ומהצד של המציאות החיצונית שיש בכל מקום. מה שגורם למקום אחד להיות שונה ממקום אחר, אלו השינויים שיש בין מקום אחד לשני. מצד המהות הפנימית של המקום עצמו, אין הבדל ... של הרצון הפנימי ביותר של האדם, ניתן להגשים את הרצון עצמו בכל מקום באשר הוא. הסיבה שאדם רוצה לברוח מעצמו וממקומו למקום אחר, היא משום שהוא מסתכל על החיצוניות של הרצונות שלו ועל החיצוניות של המציאות. כאשר האדם מסתכל לעומק על מה שהוא באמת רוצה, וכן כאשר האדם מסתכל לעומק על המהות האמיתית של המקומות השונים, על ידי זה ...

... להגיע אליה? בגלל מה לאהוב את עצמך? אהבה עצמית = האדם אוהב את עצמו. קיימים 2 סוגים של אהבה עצמית. 1 - אהבה עצמית חיצונית שתלויה בדבר. 2 - אהבה עצמית פנימית שאינה תלויה בדבר. אהבה עצמית חיצונית = האהבה של האדם לעצמו תלויה בדבר כלשהו אהבה עצמית חיצונית = יש סיבה לאהבה של האדם לעצמו. אהבה עצמית חיצונית = העוצמה שלה משתנה כל הזמן, לפי הסיבות שמהן נובעת האהבה. אהבה עצמית חיצונית = יכולה להפסק בנסיבות מסוימות. אהבה עצמית חיצונית = אהבה עצמית על תנאי. אהבה רק אם המציאות בצורה X. אהבה עצמית חיצונית = אהבה שנובעת מהסתכלות חיצונית של האדם על עצמו. אהבה עצמית חיצונית = אהבה שתלויה בגורמים שונים שסובבים את האדם, אך לא במהות הפנימית של האדם עצמו. אהבה עצמית חיצונית = האדם אינו מקבל את עצמו איך שהוא, אלא רק בתנאי שהוא. אהבה עצמית חיצונית = אהבה רגעית לזמן מוגבל. אהבה עצמית חיצונית = אהבה שיכולה למות ולהיעלם ברגע אחד. מולה קיימת האהבה האמיתית. אהבה עצמית אמיתית = האדם אוהב את עצמו איך שהוא ללא תנאי. אהבה עצמית אמיתית = האהבה אינה תלויה בשום גורם חיצוני . אהבה עצמית אמיתית = האהבה נובעת מהמהות הפנימית של האדם. המהות הנצחית שאינה משתנה לעולם. אהבה עצמית אמיתית = אהבה שאינה תלויה בשום גורם שהוא חיצוני לאדם. אהבה עצמית אמיתית = אהבה שאינה תלויה בדבר כלשהו. השאלה היא איך מגיעים ...

... של המציאות. מצד המהות של המציאות, האדם נמצא על קרקע מוצקה ואין סופית. מצד המהות של האדם, הוא מחובר באחדות גמורה לכל דבר שנראה לו כחיצוני לו. מצד המהות של המציאות, הכל זה אחד. מצד המהות של המציאות, האדם אינו נפרד ממנה כלל בשום צורה. ... של הדמיון של האדם. מצד האמת התודעה של האדם נמצאת תמיד בכל מקום בכל זמן באחדות גמורה עם המציאות כולה. מצד האמת, לא משנה מהי הצורה החיצונית של המציאות, המציאות עצמה היא תמיד אותו הדבר מצד מהותה. כאשר האדם חושב בטעות שהוא זאת הצורה החיצונית של המציאות, מכאן מגיע הפחד. כי הצורה החיצונית של המציאות משתנה כל הזמן = פחד מפני שינוי. כאשר התודעה של האדם יודעת מה היא באמת וחייה מתוך ...

... מתייאש, הוא עדיין לא מרגיש שמחה אמיתית, הרי זה בגלל שהוא התייאש רק מרצון חיצוני ולא הגיע עדיין אל הרצון הפנימי יותר. הרצון דוחף תמיד את האדם אל הטוב המושלם. כל זמן שאין לאדם שלמות, הוא תמיד ירגיש חסר עצבות דיכאון חוסר מצב רוח וכולי. ...

... יחד עם זאת, על האדם לדעת מתי להיות נחוש, ומתי אין צורך בנחישות אלא טוב יותר לוותר. על האדם לזכור תמיד שנחישות טובה רק על המהות, אך לא על הצורה החיצונית. הדרך לדעת האם להתעקש בנחישות על משהו או לא, היא על ידי זה שהאדם בודק אל מול עצמו, האם הרצון שחסר לו כרגע, האם הוא רצון פנימי או חיצוני. לדוגמה: רצון חיצוני = לשתות מיץ תפוזים. רצון פנימי = לשתות מיץ. רצון פנימי יותר = לשתות דבר כלשהו. רצון פנימי יותר = לא להיות ... האדם אינו מצליח למלא את רצונו. כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא אינו מצליח למלא את רצונו, הרי שנוצר הצור בנחישות. על האדם לזכור, כי אם מדובר על רצון חיצוני, הרי שאין צורך בנחישות. אפשר לוותר ולהמשיך הלאה. ככל שהרצון פנימי יותר, כך רמת הנחישות עולה. על האדם לחקור ...

... ליכולת התפיסה של השכל האנושי. אמת יחסית = ידיעה שתלויה בגורם חיצוני לה. אמת יחסית = לא ניתן לדעת אותה בלי לדעת דברים נוספים. אמת יחסית = ניתן לחשוב על ההפך שלה. אמת יחסית = ...

... התודעה שלו עצמה. זא רע לו בלי קשר לשום דבר חיצוני. רע לו בגלל עצם הקיום של התודעה עצמה. מוות של הגוף (התאבדות) לא יעזור לתודעה להינצל מהרע הזה. כאשר הרע נובע מעצם הקיום של האדם עצמו, הרי שזהו הרע הגדול ביותר שניתן לחוות. האדם מרגיש רע בלי קשר לשום דבר חיצוני. לא משנה לאדם מה תהיה המציאות החיצונית , רע לאדם בגלל הקיום של עצמו. הרצון היחיד של האדם באותו הרגע, הוא להיעלם = שהתודעה שלו עצמו תעלם. האדם רוצה לא להיות מודע לקיום של עצמו. אך מה לעשות שהאדם לא יכול בכוחות ...

... הרי שהיא הופכת להיות הגוף. אך כאשר התודעה אינה מזדהה עם הגוף החיצוני שלה, אלא עם המהות הפנימית שלה, דהיינו, השורש של האני של האדם, על ידי זה האדם הופך להיות אחד עם השורש של האני שלו, שזו כמובן מהותה של המציאות. כאשר האדם חושב כמו ...

... על עצמו? האם כל האוויר שיש בעולם חושב על עצמו כעל דבר אחד שנמצא בכל מקום? מאחר שיש רמות עומק שונות של המציאות, החל מהצורה החיצונית ביותר ועד הרמה הפנימית של האטומים קוונטים וכיוב, האם יתכן שכל רמה מודעת לעצמה באופן ... המציאות שהיא אחת, היא זו שמהווה את כל הדברים כולם. המהות של המציאות = הרובד הפנימי ביותר של המציאות, שאינו משתנה בשום צורה חיצונית של המציאות. המהות של המציאות = הדבר שנמצא בכל מקום ובכל זמן באופן שווה. המהות של ...