לעזור לעצמך, לקחת אחריות, להיות אלוהים... עצמו דרך החוויות, המחשבות והבעיות שהוא עצמו יוצר לעצמו. לדוגמה, הוא נותן מצב שבו האדם מחכה שמישהו או משהו חיצוני יעזור לו או יפתור לו את הבעיות. אבל אליעד מדגיש שאם האדם הוא זה שיוצר את הבעיות לעצמו, אז אף אחד חיצוני לא באמת יוכל לפתור אותן. כי בעצם, מי שיוצר את הבעיה, הוא גם היחיד שיכול לפתור אותה. אם האדם ... לו. אליעד מתאר את המציאות מנקודת המבט הזאת, שלפיה כל הבעיות והקשיים שיש לאדם הן באחריותו בלבד. אף גורם חיצוני אינו אשם או אחראי. לכן, האדם חייב להפסיק להאשים גורמים חיצוניים כגון אנשים אחרים, סיטואציות, או אפילו גורל או אלוהים חיצוני. אליעד מדגיש שהנטייה האנושית היא להאשים תמיד את האחר: אם האדם לא מאשים את עצמו, הוא מאשים אחרים. אך ... מאשימים את אלוהים, הגורל, המדינה, בני הזוג, ההורים או החברים בצרות שלהם. אך ברגע שהאדם מבין שאין שום אשם חיצוני, אלא רק הוא עצמו - אז הוא נעשה חופשי באמת. אליעד מציין כי החופש האמיתי מגיע מתוך ההכרה הפנימית ... היא שהם מפחדים לקחת אחריות מלאה על כל מה שקורה להם. הרבה יותר קל ונוח להאשים אחרים או גורמים חיצוניים בבעיות שלהם. להודות בכך שאתה הוא היחיד שאחראי לכל מה שקורה לך, משמעו שאתה הוא היחיד שיכול לפתור את זה - וזה דורש אומץ וכוח פנימי עצום. אך כאשר האדם עושה את הצעד הזה, ומפסיק להאשים כל דבר חיצוני, הוא מגיע להבנה עמוקה של כוחו האמיתי. מהנקודה הזאת, האדם כבר לא מרגיש קורבן של המציאות, אלא הוא מרגיש ... הוא מפסיק להרגיש חסר אונים או מאוים, ומתחיל לראות את המציאות בצורה שלמה ואחדותית. במצב הזה, אין עוד מאבק חיצוני, אין עוד אשמים, אין עוד כוח חיצוני שנגדו צריך להילחם. האדם פשוט נמצא מול עצמו, מול מה שהוא ברא, ומבין שיש לו את הכוח המלא לשנות ...