... הזמן דומה לחלום, והשאלה היא אם אתה בתוך החלום או מחוץ לו, ומי בכלל חולם את החלום. אפשר להגיד שאתה חולם את החלום, אבל גם החולם שאתה חושב שהוא
חיצוני, בעצמו נמצא בתוך חלום אחר, וכך הלאה. בכל מקרה, אתה לא באמת מתקדם אם רק תאמר אני אלוהים שחולם, כי אולי יש עוד אלוהים שמעליך, עד שמגיעים למקום ... וליהנות, במקום לברוח. רבי נחמן, למשל, דיבר נגד תאוות הגוף, אך לא כי אסור ליהנות, הוא הסביר שהצדיק נהנה מהאותיות הפנימיות שבכל דבר, לא רק מהלבוש
החיצוני. כך גם לגבי כעס או כל חוויה אחרת - אפשר ליהנות מההיבט הפנימי העמוק שיש בכל צורה, בלי להתנתק מהצורות
החיצוניות. מדוע רבי נחמן מדבר על צדיק ולא צדיק אם הכל אחד? שאלה: למה רבי נחמן מבדיל בין צדיק לאחרים, אם בסופו של דבר אין הבדל אמיתי? אליעד: כשהוא ... לה שלמות שאין שלמות אחריה), האדם לא יכול להנהיג לא את עצמו ולא אחרים. מהי עבודת אלילים לפי הדברים האלו? עבודת אלילים מוגדרת כאן כהתייחסות לכוח
חיצוני כלשהו כאילו הוא הסיבה והמקור, במקום לזכור שיש שורש אחד לכל. למשל, מי שחושב שהמזון מחיה אותו עובד אלילים, כי הוא מייחס למזון כוח עצמאי, במקום ... ובו אין שום רצון מוגדר. גם רבי נחמן, שהתנגד לתאוות הגוף מבחינה מסוימת, הבהיר שלצדיק יש הנאה פנימית מהאותיות הפנימיות שבכל דבר, ולא רק מההיבט
החיצוני. האם רבי נחמן באמת שולל את כולם? הוא שולל את כל השיטות והתפיסות במובן שהוא טוען שאם לא הגעת לחוויה העמוקה ביותר, אתה עדיין לא מבין את אלוהים ... למי שסובל, אלא הבנה עמוקה יותר של המניעים. אדם עוזר לאחרים, אוכל בעצמו כשהוא רעב, מגן על גוף או נפש אחרת וכו, אבל הוא לא שוגה במחשבה שיש כאן כוח
חיצוני או שהדבר בוודאות טוב או רע. הוא פועל מתוך נקודת האמת הפנימית, ורק כשיש לו את המבט הכולל הזה, הוא באמת רחמן בשלמות. איך עניין האכזריות והרחמנות מתחבר למושג עבודת אלילים? רבי נחמן מלמד שלפעמים מי שחושב שהוא מרחם על עצמו או על האחר, עושה זאת מתוך הרגלי נפרדות ואחיזה בצורות
חיצוניות (עובד אלילים). לפעמים האדם מדמה לעצמו שכסף או אוכל או דבר מסוים יביא לו חיים. אבל מי שמבין את השורש האחד, יכול להשתמש בכל אותם דברים ... רק להבין את מקורם. כיצד הדברים מסכמים את הנושא? בסוף, לפי רבי נחמן וההסברים של אליעד, המטרה היא להגיע להכרה פנימית שיכולה להכיל גם את הצורות
החיצוניות של העולם הזה וגם את השורש העמוק ביותר שבו הכל אחד. מצד אחד, פועלים בתוך הנפרדות: אוכלים, עוזרים לאנשים, חווים כעס והנאה, ומהצד השני מודעים ... לפני הכעס, זה משהו לפני התחושה של האני. כשאתה כועס יש לך שתי חוויות, האחת אתה חווה את קיומך, והשנייה אתה חווה את קיומך ככועס, החוויה של הכעס היא
חיצונית ביחס לחוויה של האני, אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה כועס, אני מדבר איתך על משהו שנמצא לפני האני שלך, הוא מכיל הכל, אתה יכול לכעוס, אתה ... זה גם המציאות, זה גם המצומצם, יש לך את סך כל האפשרויות. כי אתה באמת סך כל האפשרויות. שאלה: האם זאת חוויה אחת? אליעד: כן, כן, כן, יש שולחן שהוא
חיצוני לי, יש אני שזה הבסיס הפנימי של הכל, הכי פנימי, ויש את האלוהים שהוא המציאות שלפני הכל, אבל זה עדיין לא אחד. יש את המקום והזמן שאני חלק מהם, ... פה, ולא להיות פה. למשל לגבי תאוות נשים, רבי נחמן היה הכי נגד תאוות נשים, תאוות הגוף, אבל הוא לא היה באמת נגד, הוא היה נגד זה שתהנה מהלבוש
החיצוני. רבי נחמן אומר שהצדיק נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, הוא מסביר שהאכילה של הצדיק היא מהאותיות. מה שאני בא להגיד הוא שתהנה מהנפרדות, אלוהים כן ... הוא כן מחייה את העולם, הוא כן משנה את רצונו בכל רגע, אבל הוא גם מחוץ לדברים בו זמנית. אם תבין למה כל דבר קיים, אז תהנה, אבל אתה לא נהנה מהלבוש
החיצוני, אמנם אתה נהנה מהלבוש
החיצוני, כי בפרקטיקה אתה רוצה אותו, אבל אתה נהנה ממשהו פנימי יותר, מהחוויה הפנימית של הדבר. שאלה: למה רבי נחמן עושה הפרדה בין צדיק ללא צדיק? אליעד: ... לבקש שינהיג אותך. כשאתה מבין שהכל אחד אז הרחמנות נתפסת אחרת. שאלה: אם אדם מרחם בחיי היום יום, בגשמיות. מה זה מעיד עליו? אליעד: זה לא מעיד, כי
החיצוני לא מעיד על הפנימי. אתה רוצה להסיק מהלבוש
החיצוני על הפנימי. שאלה: מה אתה עושה? אליעד: אני למשל מרחם על הגוף שלי ואוכל, אין בעיה בזה. שאלה: אבל כאשר אנשים מרחמים בשכל רגיל? אליעד: לזה קוראים רחמים אכזריים, הם אנשים אכזריים. שאלה: אז האם זה אומר שאין להם שלמות? אליעד: אתה לא יכול להניח לפי פעולות
חיצוניות. שאלה: אז על עצמי. אליעד: עליך אתה לא צריך להניח כי אתה יודע שאין לך תפיסה של שלמות. שאלה: אז מה הוא מלמד? אליעד: הוא הסביר, שהאדם ידע ...