להטיל ספק והטלת ספק, האם כשמישהו בטוח בעצמו? הוא יחשוש להטיל ספק? האם הטלת ספק יכולה להוביל להתרחקות מהאמת? האם מי שבטוח במשהו שהוא אמיתי, יכול לשנות את דעתו? איך הטלת ספק משפיעה על ידיעת האמת? איך הטלת ספק משפיעה על ידיעת האמת? האם הטלת ספק יכולה להוביל לאובדן האמת? ההרצאה של אליעד כהן מתמקדת בשאלה הפילוסופית והפסיכולוגית לגבי ההשפעה של הטלת ספק על האמת שלנו. במהלך השיחה, עולה השאלה האם כאשר אדם בטוח במשהו, האם הוא יחשוש להטיל ספק כדי לא להתרחק מהאמת. הדוברים מנסים להבין האם הטלת ספק בדעה שמישהו אוחז בה יכולה להוביל לאיבוד האמת או להפוך את כל מה שהוא חושב לבלתי נכון. ההגדרה של אמת והטלת ספק בשיחה, אחד הדוברים מעלה את השאלה אם ניתן להטיל ספק בדעות שלנו אם אנחנו בטוחים שהן נכונות. מה שהתחיל כשאלה טכנית על האמת, התפתח לשיחה עמוקה יותר על מהי אמת. הדוברים מנסים להבין מה יקרה אם יתחילו להטיל ספק בדעותיהם - האם זה אומר שהם יסטו מהאמת, או שמא זו הדרך הנכונה להבין את האמת בצורה טובה יותר. יש שמחשיבים את הטלת הספק כמשהו שיכול להוביל אותנו לאובדן האמת, אך יש גם דעות המציעות שהטלת ספק יכולה דווקא להבהיר ולהדגיש את האמת שלנו. הסכנה בהימנעות מהטלת ספק הדוברים מתחילים לדון גם על הסכנה שגלומה בהימנעות מהטלת ספק, שכן כאשר אדם מפחד להטיל ספק במה שהוא בטוח בו, הוא בעצם סוגר את עצמו למחשבות חדשות ומונע מהאמת להתגלות בצורה ברורה ומדויקת יותר. אם ... שכבר לא משרתים אותו בצורה טובה או נכונה. אליעד כהן מציע שדווקא כאשר אנחנו פתוחים לבחינה של דעותינו, הטלת ספק עשויה לעזור לנו להכיר את האמת בצורה מלאה יותר. האם חשש להטיל ספק יכול להוביל לאובדן האמת? כחלק מהשיחה, אחד הדוברים מדבר על החשש להטיל ספק במחשבות או בעמדות שיש לנו. לדידו, אם אנחנו מטילים ספק, זה עלול להוציא אותנו מהאמת. זהו פחד שנובע מהרצון להישאר במקום בטוח עם האמת שלנו. אך אליעד כהן מסביר כי מדובר בכשל מחשבתי, שכן אם אנחנו באמת מחזיקים במשהו אמיתי, הטלת ספק לא תפגע באמיתות המסקנה שלנו - היא רק תסייע לנו להבין אותה בצורה טובה ומעמיקה יותר. האם הטלת ספק יכולה לשנות את האמת שלנו? בשיחה, יש ניסיון להבין עד כמה אפשר לשנות את הדעות שלנו על האמת כאשר אנחנו מטילים ספק. יש המחשיבים את הטלת הספק כהתדרדרות לכיוון שגוי, אך אליעד מציע כי אם האדם בטוח שהדעה שהוא מחזיק בה היא אמיתית, אז אין שום סיבה שהוא יפחד להטיל ספק בה. להפך, הטלת הספק עשויה להמחיש עד כמה הוא בטוח במה שהוא מאמין בו, ואולי אף תחזק את אמיתות המסקנה שלו. סוגיות של אמיתות אישית מול כללית בהמשך, השיחה מתפשטת גם לדיון האם האמת היא אישית או כללית. אם יש לנו ספקות, האם זה אומר שאין לנו אחיזה באמיתות האישית שלנו? אליעד כהן מציע שדווקא דרך שאלת הספקות, אנחנו יכולים להבין טוב יותר את האמת האישית שלנו ולא להישאר נעולים רק על דבר אחד. אמת יכולה להיות ... לא בודקים אותו מספיק לעומק? אליעד אומר כי אם אנחנו בטוחים במשהו, זה לא אומר שאנחנו יכולים להימנע מהטלת ספק. להיפך, אם אנחנו רוצים להיות בטוחים, כדאי לנו להטיל ספק, מכיוון שזה לא יפגע במסקנה שלנו אלא רק יחזק אותה אם היא נכונה. הדוברים מסכמים שהאמת אינה בהכרח דבר ... כשאנחנו בוחנים את הדעות והאמונות שלנו. אם אנחנו באמת רוצים להבין את האמת, עלינו להיות מוכנים לשאול שאלות ולהטיל ספק. מהי האמת? האם כדאי להטיל ספק? ההשלכות של הטלת ספק על הדעות האישיות איך הטלת ספק יכולה לחזק את האמת? מה קורה כשאנחנו בטוחים במשהו? האם ביטחון עצמי מונע הטלת ספק? הסיפור שזכה להדגשה בהרצאה מדבר על המתח שבין חיפוש אחר האמת לבין החשש להטיל ספק בדעות אישיות. אליעד כהן מציע דיון בו השאלות שנשאלות הן איך הטלת ספק עשויה להוביל אותנו לאיבוד האמת, האם כדאי להטיל ספק אם אנו בטוחים במשהו, והאם פעולה כזו עשויה דווקא לעזור לנו להבין טוב יותר את המציאות. ההגדרה של הטלת ספק והשפעתה על הידיעה האישית הדיון מתחיל בכך שמישהו מבקש להבין מדוע ישנה חוויה של התנגדות להטלת ספק על הדעות ...

למה לא להטיל ספק ברע? להילחם בטוב, הטוב הוא הרע, יתרונות וחסרונות בהטלת ספק, למה לא להטיל ספק בטוב? מתי לא להטיל ספק ברע? מתי להטיל ספק בטוב? להטיל ספק בטוב וברע, להטיל ספק רק ברע, הטלת ספק, האם להטיל ספק? למה לא להטיל ספק ברע? ההנחה המרכזית בהרצאה של אליעד כהן היא, למה לא להטיל ספק ברע, ואיך זה מתקשר לרע ולטוב בחיינו. אליעד מציין את המשפט אל תטיל ספק ברע, ומסביר את המשמעות הפילוסופית מאחוריו. מה זה אומר אל תטיל ספק ברע? המשמעות הראשונה שציין אליעד לגבי המשפט אל תטיל ספק ברע היא שאתה לא צריך לבדוק אם זה באמת רע או לא רע. פעמים רבות כשאנחנו חווים משהו רע, ... שאלות כמו למה זה קרה לי? או האם זה באמת כל כך רע?. אליעד מציע שאנחנו לא צריכים להטיל ספק בזה. למה? כי ברגע שאנחנו שואלים שאלות על הרע, זה יוצר פתח להרגיש יותר רע. אם אדם אומר מה ... או אולי זה לא רע, זה יכול לגרום לו להימנע מהרגשת הרע, וזו בעיה בעיניו. האם אין מקום להטיל ספק ברע? אליעד מציין את ההשפעות המזיקות של הטלת ספק ברע. הוא טוען שמי שמטיל ספק ברע יכול למצוא את עצמו בלא תוקף, ללא חוויות משמעותיות. במילים אחרות, אם אדם מתעקש להימנע להרגיש רע, הוא ... על כל דבר רע שקורה להם, מבלי להתעכב על הצורך להרגיש את הרע כדי לצמוח ממנו. האם כדאי להטיל ספק בטוב? כמו שמומלץ לא להטיל ספק ברע, אליעד מציין שלעיתים יש מקום להטיל ספק בטוב. כשדברים טובים קורים לנו, אנחנו לא תמיד מצליחים להעריך אותם כראוי, ונוטים לקחת אותם כמובן מאליו. פעמים רבות ... בחיים, כשאנחנו נהנים מהמותרות או מחוויות טובות, אנו חייבים להתמודד גם עם האתגרים והקשיים שיכולים להתרחש. מה הכוונה בלהטיל ספק בטוב? כחלק מההבנה על הקשר בין טוב לרע, אליעד מציין שגם בהנאה מהטוב יש מקום להטיל ספק. כשאדם נהנה ממצב טוב, עליו לשאול את עצמו: האם זה טוב באמת? מה אני מרוויח מזה? האם אני באמת מרוצה מזה? הטלת ספק בטוב יכולה לשמש כצורת בדיקה פנימית שתעזור לאדם להעריך את הדברים בצורה עמוקה יותר ולמנוע תחושת שעמום או חוסר ... להילחם רק בטוב או רק ברע, אלא יש להילחם בשני הכיוונים, כדי ליצור איזון פנימי ולמצוא משמעות בחיים. הטלת ספק למה לא להטיל ספק בטוב? הקשר בין טוב לרע היתרונות והחסרונות בהטלת ספק האם להילחם בטוב? איך להרגיש טוב בחיים?

לפטר עובד, לפטר ספק, 3 שיקולים האם לפטר עובד, 3 שיקולים לפני שמפטרים ספק, האם לפטר את העובד? האם לפטר את הספק? האם להחליף את העובד? האם להחליף את הספק? החלפת עובד, החלפת ספק, האם להחליף עובד? האם להחליף ספק? האם לפטר עובד? האם לפטר ספק? פיטורי עובדים, ניהול ספקים, ניהול עובדים והפעם אסביר 3 שיקולים, האם לפטר עובד? האם לפטר ספק? האם להחליף ספק? וכולי. אז כאשר מתלבטים לגבי האם כדאי לפטר את הספק / עובד, אפשרי לשאול 3 שאלות: 1 - האם אתה מרוצה מהתוצאות שהוא מביא לך? האם הוא עומד בציפיות ...

אמונה, הטלת ספק, חיפוש האמת, למה טוב להאמין? מתי להטיל ספק? מתי לא להטיל ספק? אמונה טובה, אמונה רעה, איך להאמין? איך לא להאמין? ספק טוב, ספק רע, ספקנות למה בכלל חשוב להאמין, ומתי צריך להטיל ספק? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומקיפה את נושא האמונה, הספקנות וחיפוש האמת, תוך מתן דוגמאות רבות. הוא מתחיל בהסבר על החשיבות של הטלת ספק, ומדגיש שהטלת ספק פירושה לשאול על כל דבר מי אמר שזה נכון?. הטלת ספק מוחלטת פירושה לבדוק לעומק כל אמונה, כל מחשבה וכל תחושה - כולל דברים בסיסיים כמו קיומו של האני, המחשבות שלנו, והעולם שמסביב. מה יקרה אם נטיל ספק בכל דבר בצורה מוחלטת? לדברי אליעד, הטלת ספק מוחלטת בכל דבר יכולה להביא למצב שבו האדם כבר לא יודע כלום, אפילו לא את הדבר הבסיסי ביותר, כמו עצם קיומו של האני. דוגמה שאליעד נותן: כאשר אדם רעב, הוא יכול להטיל ספק ולשאול מי אמר שאני רעב? מי אמר שזה משנה שאני רעב?, ובכך לבטל אפילו את התחושה הבסיסית הזו. הטלת ספק מוחלטת מביאה את האדם למצב שבו הוא כבר לא מסוגל לתפקד או לתקשר, כיוון שהכל מאבד ממשמעותו. מתי נכון להטיל ספק ומתי עדיף להאמין? אליעד מדגיש שהטלת ספק היא כלי שימושי שתלוי במטרה של האדם. אם המטרה של האדם היא לפתור בעיות יומיומיות ספציפיות, מומלץ להשתמש בהטלת ספק רק באופן יחסי ולא מוחלט. לדוגמה, אדם שחווה חרדה בעקבות חלום מפחיד, יכול להטיל ספק ולשאול מי אמר שהפירוש שלי לחלום נכון?, ובכך להקל על החרדה. עם זאת, גם זו הטלת ספק חלקית בלבד, כי אם הוא היה באמת מחפש את האמת, הוא היה חייב להטיל ספק בכל, כולל בעצם קיומו ובקיומה של החרדה עצמה. מצד שני, אדם שמעוניין בשלמות מוחלטת חייב להטיל ספק מוחלט בכל, כולל בעצם קיומו. אליעד מסביר שאדם שאוהב את האמת באמת, חייב להיות מוכן לשלם את המחיר הזה, גם אם הוא יוביל לכך שלא יישאר לו שום דבר. למה קשה לנו להטיל ספק בכל דבר? אליעד מתאר מדוע רוב האנשים מתקשים להטיל ספק באופן מוחלט. הוא מסביר שאנשים לא רוצים להטיל ספק בכל דבר מכמה סיבות: סיבה ראשונה היא הרצון להמשיך ולהתקיים. האדם מרגיש שאם הוא יטיל ספק באופן מוחלט, הוא יאבד את יכולתו לתפקד ולתקשר עם העולם, ולכן הוא נמנע מכך. סיבה שנייה היא שהאדם חושש שאם הוא יטיל ספק ברגשות או בחוויות חיוביות, גם אלו יאבדו את משמעותם. לדוגמה, אם אדם רב עם חבר ומטיל ספק באהבת החבר אליו, זה אמנם עשוי להפחית את הכאב מהסכסוך, אבל כשישלים איתו, גם החוויה החיובית של ההשלמה תאבד את משמעותה, כי גם בה הוא יטיל ספק. למה טוב להאמין במשהו, ולמה המשחק של החיים תלוי באמונה? אליעד מציג את הרעיון שהקיום של החיים תלוי באמונה, ... הבדל בין דבר לדבר, כל החוויות היו מאבדות משמעות והמשחק היה מסתיים מיד. מה התפקיד של ההיפוכים ושל הטלת הספק ככלי יומיומי? אליעד מתאר שההיפוכים והטלת הספק הם כלים יומיומיים שיכולים לעזור להתמודד עם בעיות יחסיות בחיים. אדם שחווה קושי או כאב יכול להשתמש בכלי של הטלת ספק ולשאול מי אמר שזה רע?. אך השימוש בכלי זה מוגבל תמיד למטרות ספציפיות ולא להבנה המוחלטת, משום שאם האדם ... עד הסוף, הוא היה מאבד את עצם האפשרות לחוות כל דבר. הוא מדגיש את הרעיון שלפעמים כדאי להימנע מהטלת ספק, כדי לא להגיע למצב של חוסר יכולת לתפקד. הוא מסביר שאדם שמשתמש יותר מדי בכלי הטלת הספק באופן אוטומטי בכל פעם שרע לו, יכול לאבד שליטה ולהגיע למצב שבו הוא מאבד את כל נקודות ההתייחסות בחייו ... וגם אלו ששואפים לכך בדרך כלל בוחרים להמשיך במשחק מתוך מודעות לכך שזה רק משחק. אליעד מסכם בכך שהטלת ספק ואמונה הן כלי עבודה שאדם יכול לבחור להשתמש בהם לפי המטרה שלו בחיים. הוא לא מחייב את השימוש בהם, אלא מציג אותם ככלים שניתן לתרגל ולהשתמש בהם בהתאם לצורך. למה כדאי להטיל ספק? מהי אמת מוחלטת? איך להתמודד עם חרדות? האם הטלת ספק היא תמיד טובה? מה התפקיד של אמונה בחיים? איך למצוא את האמת?

חרדות כתוצאה מהטלת ספק ברצון, האם הטלת ספק יוצרת חרדות? למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות למחבלים, ללכת עד הסוף, לא לפחד מהפחד, לא לפחד להטיל ספק האם הטלת ספק ברצון יוצרת חרדות? הטלת ספק ברצון היא תהליך עמוק של בירור והבנה עצמית, ואליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט מדוע התהליך הזה עשוי לייצר ... אצל אנשים. לדבריו, חרדות נוצרות כאשר אדם חושש שיקרה לו משהו רע. כלומר, האדם מפחד מהתוצאה האפשרית של הטלת הספק. לדוגמה, אם אדם פוחד למות, והוא מטיל ספק ברצון שלו לחיות, הדבר עלול לעורר בו חרדה גדולה יותר, מכיוון שהוא חושש שמא הספק הזה יביא אותו למצב לא ידוע ולא רצוי. למה אנשים מפחדים להטיל ספק ברצונות שלהם? אליעד כהן מדגיש שאנשים חוששים להטיל ספק ברצונות שלהם מפני שבתהליך החקירה העצמית וההטלת ספק, האדם חייב להתמודד באופן ישיר עם הפחדים הכי עמוקים שלו. כשמישהו מתחיל לחקור את הרצון, למשל את הרצון בזוגיות, ... אהיה לבד ארגיש חסר אונים. כלומר, האדם חושף בהדרגה את הפחדים הכמוסים ביותר שלו. מהו התהליך המדויק של הטלת ספק ברצון? אליעד כהן מסביר כי הטלת ספק ברצון היא בעצם תהליך של בירור עצמי שבו האדם בודק את אמיתות המחשבה שלו לעומק. הוא לוקח את הרצון, ... הפחדים הכי קשים של האדם, מה שמוביל להצפה רגשית ולחרדה. לדוגמה, אם אדם פוחד להיות לבד, כאשר הוא מטיל ספק ברצון שלו לזוגיות, הוא מיד נתקל בשאלות כגון מה יקרה אם אהיה לבד? למה אני כל כך מפחד מזה?, ומגיע לשורש הפחדים שלו. מדוע אנשים נרתעים מלהמשיך בתהליך הטלת הספק? על פי אליעד כהן, הסיבה שאנשים נרתעים מלהמשיך בתהליך הטלת הספק היא הפחד מפני התוצאות האפשריות. הוא משווה זאת לאדם שנפגע מאלימות, אך מפחד להגיש תלונה מפני שיצטרך לספר את כל פרטי האירוע ולחוות מחדש את הטראומה. באותו אופן, כשאדם מטיל ספק ברצון כלשהו, הוא נאלץ להתמודד עם פחדים שעד כה הצליח להדחיק או להתעלם מהם. איך אפשר להתמודד עם הפחד בהטלת ספק? אליעד כהן מציע שיטה ייחודית להתמודדות עם הפחדים שעלולים להתעורר במהלך הטלת ספק. הוא טוען שאם האדם מחליט ללכת עד הסוף עם הפחד, כלומר, להביא את כל הפחדים עד הסוף, להיות מוכן ... מה יקרה?, ולהמשיך בכך עד שלבסוף יגיע להבנה ששום דבר נורא לא יקרה לו באמת. מה הקשר בין הטלת ספק לפחדים גדולים יותר? אליעד כהן מדגיש שהטלת ספק ברצונות הקטנים מציפה את הפחדים הקטנים, אך ככל שהאדם מתקדם בתהליך, הוא מגלה פחדים גדולים ומורכבים יותר. בתחילה, האדם מסוגל להתמודד בקלות יחסית עם ספקות קטנים, אבל בהמשך, כשהוא מטיל ספק ברצונות עמוקים יותר, הפחדים שעולים הם קשים ומורכבים יותר להתמודדות. לדבריו, הסיבה לכך שאנשים נעצרים בתהליך היא שהם נתקלים בפחד שנראה להם גדול מדי, ומחליטים להפסיק את החקירה. איך דוגמת עונש מוות למחבלים קשורה לתהליך הטלת ספק? אליעד כהן מביא דוגמה פוליטית מחיי היום - יום כדי להמחיש מדוע אנשים חוששים ללכת עד הסוף בתהליך הטלת הספק. הוא מדגים זאת באמצעות הדיון על עונש מוות למחבלים. הסיבה המרכזית שהמדינה לא מטילה עונש מוות על מחבלים היא ... אך לא להישאר באמצע, מכיוון שדווקא חוסר ההחלטיות הוא זה שגורם לסבל ולחוסר התקדמות. איך להתמודד נכון עם הטלת ספק ופחדים שעולים? אליעד כהן מסביר שהדרך הנכונה להתמודד עם הפחדים שעולים בעקבות הטלת ספק היא לא לפחד מהפחד עצמו. הוא מציע לאדם לעמוד מול הפחדים שלו, אפילו לתת להם להציף אותו, ולא להירתע ... דבר להשתחררות מוחלטת מהפחד. האם אפשר להשתחרר לגמרי מפחדים? לדעת אליעד כהן, מי שמוכן ללכת עד הסוף בתהליך הטלת הספק יגיע בסופו של דבר למצב של חופש מוחלט מפחד. הוא מדגיש שדווקא בגלל הקושי וההצפה הרגשית במהלך התהליך, רבים ... של דבר יגלה שהפחדים נגמרים ואין יותר ממה לפחד, מכיוון שכל הפחדים נמצאים רק בראש של האדם. האם הטלת ספק יוצרת חרדות? איך להתמודד עם חרדות? למה קשה להטיל ספק ברצון? מהו תהליך הטלת ספק עצמי? איך לא לפחד מהפחד? למה אנשים מפחדים להטיל ספק ברצונות? האם אפשר להשתחרר לחלוטין מפחד? למה מפחיד להטיל ספק ברצון? למה קשה להטיל ספק? למה חקירה רגשית מפחידה? למה מפחיד להבין את עצמי? למה מפחיד להתמודד עם פחד? הצפה רגשית בחקירה רגשית, הצפה רגשית בהטלת ספק, פחדים בגלל הטלת ספק, להטיל ספק במחויב, איך לא לפחד מטיפול בפחד? איך לא לפחד להשתחרר מפחד? איך לא לפחד לבדוק פחד?

הספר להיות אלוהים - להטיל ספק באמת - האם באמת, יש לך ספק אמיתי? ספקנות, חיפוש האמת, וודאות מוחלטת, חלק 1 מהו ספק אמיתי ואיך הוא מוביל לגילוי האמת? כדי למצוא את האמת המוחלטת בחיים, האדם חייב להגיע למצב של ספק אמיתי. אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מחפש את האמת, הוא בעצם מחפש אחר הדבר המחויב, הדבר שהוא בטוח שחייב להיות קיים ואי אפשר להטיל בו ספק. הדרך היחידה למצוא את אותו דבר מחויב היא קודם כל להטיל ספק בכל דבר שקיים. האדם חייב להטיל ספק אמיתי בדעותיו, בתפיסותיו ובאמונותיו, עד לנקודה שבה הוא לא יכול עוד להטיל ספק. לדוגמה, אם יש לאדם מחשבה שאומרת אם יהיה לי כסף זה טוב, ואם לא יהיה לי כסף זה רע, ... לי כסף? אולי דווקא טוב יותר בלי כסף? אולי זה בכלל לא משנה? כשאדם שואל זאת מכל הצדדים ומטיל ספק אמיתי, הוא יגיע בסופו של דבר למסקנה שייתכן שיש הבדל, וייתכן שאין הבדל. הוא יבין שגם אם משהו נראה ... או רע, הוא לא חייב להאמין בכך באופן מוחלט. לדוגמה, ייתכן שעדיף לאכול מאשר לא לאכול, אבל האדם שמטיל ספק באמת לא יראה זאת כשני דברים נפרדים. הוא יבין שאפשר לחוות את שניהם כאותו דבר, מתוך תובנה עמוקה יותר. האם באמת יש לך ספק או שהספק הוא רק תאורטי? אליעד מדגיש נקודה חשובה מאוד: אנשים רבים חושבים שהם מטילים ספק, אבל הם לא באמת עושים זאת. כאשר אדם טוען שהוא מטיל ספק בשאלה אם יש או אין שולחן, אך הוא מתנהג כאילו יש שולחן, זה לא ספק אמיתי. ספק אמיתי הוא כאשר האדם נמצא במצב שבו הוא באמת לא יודע, באופן מוחלט, אם משהו קיים או לא. לדוגמה, אם האדם שואל את עצמו האם יש או אין שולחן, והוא באמת בספק לגבי התשובה, באותו רגע הוא צריך להיות גם בספק לגבי השאלה האם יש או אין פיל בחדר, כי ספק אמיתי לגבי היש, בהכרח מוביל לספק אמיתי לגבי כל מה שנתפס כאין. הספק האמיתי, אם כך, הוא לא ספק פילוסופי בלבד, אלא ספק מעשי, מוחשי ועמוק, שבו האדם חווה את חוסר הוודאות בצורה מלאה, עד שאין לו עדיפות לאפשרות אחת על פני האחרת. מה המשמעות של להטיל ספק בנפרדות? אליעד מסביר שבמציאות, האדם חווה נפרדות - שני דברים שנראים לו שונים ונפרדים זה מזה. לדוגמה, טוב ורע, או אדם אחד מול אדם אחר. הנפרדות קיימת כל עוד האדם מאמין בה, אך אם הוא באמת מטיל ספק בנפרדות, הוא יתחיל לראות את האחדות שבכל דבר. הוא ימשיך לראות הבדלים, אך הוא לא יראה אותם כהפרדה מוחלטת, ... אך גם כאותו הדבר בדיוק, כי הוא מבין שבעצם השונות והאחדות קיימים בו זמנית, ולכן אין הפרדה מוחלטת. מדוע הספק האמיתי משחרר את האדם מסבל? אליעד מתייחס לשאלה מדוע להגיע לספק אמיתי? למה זה טוב?, והוא מסביר שהספק האמיתי משחרר את האדם מן הצורך להיאחז בתכלית ובמשמעות. כאשר האדם מגיע למצב של ספק אמיתי, הוא כבר לא נאחז בשאלה אם עדיף להיות בכלא או להיות חופשי, אם עדיף שיהיה לו כסף או ... דבר הוא יחווה שאין הבדל בין להיות חופשי לבין להיות בכלא, וכך הוא ישתחרר מהסבל. האם אדם יכול להטיל ספק חלקי בלבד? אליעד מבהיר שלא ניתן להטיל ספק חלקי בלבד. אם אדם באמת מטיל ספק בדבר אחד, הוא חייב להטיל ספק בכל שאר הדברים גם כן. הוא מסביר שאדם שמטיל ספק בשאלה אחת באמת ובאופן מוחלט, באופן אוטומטי יטיל ספק בכל המציאות כולה, משום שכל ספק אמיתי מביא לשורש של כל השאלות - שאלת היש והאין. האם האמת המוחלטת נמצאת מעבר לספק? אליעד מסביר שהאמת המוחלטת נמצאת מיד אחרי הספק האמיתי. כל עוד האדם לא הטיל ספק מוחלט ואמיתי בכל דבר, הוא לא יכול לראות את האמת. רק לאחר שהאדם באמת שחרר את אחיזתו בוודאות ונותר ... אלא באופן עמוק ומוחשי. אדם צריך להטיל ספק בכל דבר שבו הוא מאמין, כולל השכל והידיעות שלו, ולבחון האם הספק הוא באמת מוחלט, או שרק נדמה לו שהוא מטיל ספק. כאשר האדם יגיע לספק אמיתי בכל, הוא ישתחרר לחלוטין ...

NLP / שכנוע - איך להשתמש בשאלות הסחה? איך להשתמש בשאלות הטעייה? איך לעשות מניפולציה? איך ליצור ספק אלטרנטיבי? איך לעשות הסחת הדעת? איך לשתול מחשבות בת מודע? איך לגרום למישהו להאמין לך? וכאן אבאר עוד דרך ... אחר, ולשכנע אותו לחשוב / לעשות מה שאתה רוצה. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מנתב את תחושת הספק שלו, מהרעיון שאתה רוצה שהוא יאמין לך, אל רעיון אחר שמאמין ברעיון שלך. ואבאר כאן גם: איך המוח של האדם מנתח את המידע שהוא שומע? ואבאר, מהן שאלות הסחה ושאלות הטעייה ואיך להשתמש בהן? ומהו ספק מהותי ומהו ספק צורני ומהו ספק אלטרנטיבי? ואסביר גם, מהן שאלות של צורה / שאלות מורכבות, ומהן שאלות של מהות / שאלות פשוטות ואיך להשתמש ... שאלה מהותית? ואבאר איך לעזור לעצמך לקבל החלטות יותר נכונות עבור עצמך, באמצעות שאלות עצמיות? ואבאר איך לחזק את הספק האלטרנטיבי שאתה מציב לאדם? ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד. ואסביר: כאשר אתה אומר למישהו רעיון כלשהו, אוטומטית תת המודע של השומע, מטיל ספק באינפורמציה שנתת לו ומנסה לבדוק, האם אכן זאת האמת, או שלא. וכאשר אתה רוצה שמישהו יסכים איתך ואתה מעביר ... תת המודע שלו, שבודקת את אמיתות המידע שהוא מקבל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מנתב את תחושת הספק שיש לאדם לגבי מה שאתה אומר לו, אל דבר אחר ואל רעיון אחר, שעצם הטלת הספק באותו הדבר, היא עצמה הבעת אמון ברעיון שלך. לדוגמה (חינוך ילדים): נניח שאתה רוצה שהילד שלך יאכל ארוחת צהריים. ... לאכול צהריים?, או אפילו לדוגמה תאמר לו בא לאכול צהריים, בכל אחד מהמקרים בתת המודע של הילד, תהיה תחושת ספק לגבי הרצון לאכול צהריים. דהיינו, תת המודע של הילד ישאל את עצמו, האם אני רוצה לאכול צהריים. לעומת זאת, באפשרותך לשאול את הילד שאלה אחרת ולומר לילד משפט אחר, שיעביר את הספק של הילד, למקום שבו בכל מקרה הוא מסכים עם מה שבאמת חשוב לך שהוא יסכים. לדוגמה: מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים?, שאז אתה בעצם מעביר מסר לתת המודע של הילד, שהספק הוא רק לגבי מה לאכול ולא לגבי האם לאכול. ואת הרצון של הילד להטיל ספק ולחשוב בחשיבה עצמאית לגבי מה שאתה אומר לו, את זה אתה מנתב אצלו לגבי מה לאכול, ולא לגבי האם לאכול. כי הטלת ספק, היא לא רק מנגנון הגנה, אלא היא גם צורך רגשי של האדם, שרוצה להרגיש שהוא מחליט בכוחות עצמו ושאף אחד לא מחליט לו מה לעשות וכיוב. ואז את הצורך הרגשי של האדם להטיל בך ספק, את זה אתה מנתב אצלו למקום שבו זה אפשרי מבחינתך שהוא יטיל ספק, כגון לדוגמה מה לאכול לארוחת צהריים. ולא למקום שלא נוח לך שהוא יטיל ספק, כגון האם בכלל לאכול צהריים. ויש כאן רמת תחכום נוספת, והיא שבאפשרותך עוד יותר להרחיק את הספק מהמקום שבו אתה לא רוצה שהאדם השני יטיל ספק. כגון לדוגמה, המשפט שאומר מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, שהוא בעצם מעביר את הפוקוס של השומע, מהשאלה האם ... עדיין יש בה חיסרון. כי כאשר האדם חושב על מה לאכול, המרחק מהשאלה מה לאכול, לשאלה האם לאכול, המרחק מהספק שאתה מוכן שהוא יחשוב עליו, אל הספק שאתה לא מוכן שהוא יחשוב עליו, המרחק הזה הוא לא ככ גדול. וכאשר אתה אומר לילד מה אתה רוצה לאכול, עדיין אתה לא מספיק מרחיק אותו מהספק של האם לאכול. ולשם כך יש אפשרות לעשות את המניפולציה בצורה יותר מתוחכמת, שבה אתה מרחיק את תחושת הספק שבתת המודע של השומע, למקום רחוק יותר מהמקום שאליו אתה לא רוצה שהוא יסתכל. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה הופך את הספק האלטרנטיבי שאתה מציג בפניו, ליותר ממשי וליותר מוחשי. לדוגמה: במקום לשאול מה אתה רוצה לאכול לארוחת צהריים, תשאל מה ... מסוג 3 וכיוב (בהמשך אסביר את ההבדל בין רוצה לבין מעדיף). כאשר הניסוח של השאלה, לוקח בעצם את תחושת הספק האלטרנטיבי שאתה יוצר לאדם, ומעצים אותה והופך אותה ליותר ממשית, כדי שהאדם יתמקד בספק האלטרנטיבי, במקום בספק המהותי לגבי מה שאתה אומר לו. כי יש שני סוגים של ספק. יש ספק מהותי (שאלות של צורה / שאלה צורנית), שהוא ספק שעוסק במהות של הדבר. ויש ספק צורני (שאלות של מהות / שאלה מהותית), שהוא ספק שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, אך מסכים עם המהות של הדבר. וכל ספק צורני, שעוסק בצורה החיצונית של הדבר, יכול להיות ספק אלטרנטיבי לספק המהותי. דהיינו, בכל פעם שאתה רוצה לגרום למישהו לא להטיל ספק מהותי באופן מהותי לגבי מה שאתה אומר, אז ... הצורה של מה לאכול, בעצם אין לאדם ספק לגבי המהות של האם בכלל לאכול. ובנוסף כפי שכבר אמרתי, את הספק הצורני שעוסק בספק לגבי צורה של המהות של הדבר שאתה רוצה לשתול במחשבה של השומע, את הספק הזה באפשרותך להרחיב אותו ולהפוך אותו ליותר ממשי, כדי שהאדם יתמקד בו כמה שיותר. כגון בדוגמה הנל, להרחיב ולפרט את השאלה לגבי הצורה של מה לאכול, כדי למקד את הספק במה לאכול, ולא באם לאכול. ובפועל, כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, קח את המהות של מה שאתה רוצה ... הרצון לפגוש אותך, תדבר איתו על מתי / איפה הוא רוצה להיפגש. וככל שתפרט יותר את שאלת ההסחה ואת הספק האלטרנטיבי, כך תרחיק את תת המודע שלו, מהספק המהותי של האם הוא רוצה לפגוש אותך. כגון לדוגמה במקום לשאול מתי אתה רוצה להיפגש, תשאל באיזה שעה נוח ...

הספר להיות אלוהים - להטיל ספק באמת - האם באמת, יש לך ספק אמיתי? ספקנות, חיפוש האמת, וודאות מוחלטת, חלק 2 מהו ספק אמיתי ולמה הוא מוביל לפעולה? הספק האמיתי, כפי שמוסבר בהרצאה המבוססת על הספר להיות אלוהים, הוא מצב בו האדם אינו בטוח לחלוטין במה שהוא חושב, מרגיש או יודע, ולכן הוא פועל בהתאם לאותו ספק. אליעד מסביר כי אם לאדם יש ספק אמיתי לגבי קיומה של סכנה בביתו, הוא מיד יפעל כדי לברר או להימנע מהסכנה. אם כך, כאשר האדם טוען שיש לו ספק אמיתי לגבי משמעות החיים, האמת או האחדות, ובכל זאת ממשיך בחיי היום - יום כרגיל, זה מעיד שלמעשה אין לו ספק אמיתי. זהו המבחן של ספק אמיתי: פעולה שנובעת ישירות מהספק. האם אפשר להטיל ספק מוחלט ועדיין לפעול בעולם? אליעד מסביר שבני אדם תוהים לעיתים איך ייתכן שיהיה ספק מוחלט באמיתות המציאות ועדיין יוכלו לפעול בעולם באופן ספציפי (לבחור פעולה אחת על פני אחרת). הוא מסביר שהקושי להבין זאת נובע מכך שהאדם מניח מראש שספק ואחדות מוחלטת אינם יכולים להתקיים יחד עם נפרדות (בחירה בפעולה מסוימת). למעשה, אם אדם אכן מגיע לספק מוחלט, אין הבדל אמיתי בין ספק לוודאות או בין פעולה לאי פעולה. באותו מצב של ספק מוחלט, האדם כלל לא יבין מדוע עולה שאלה כזו - כי מבחינתו כבר אין הפרדה בין אחדות ונפרדות. כלומר, ניתן להיות בספק מוחלט ויחד עם זאת להמשיך לבחור ולפעול, משום שבעומק ההבנה אין באמת סתירה בין ספק לפעולה. איך אדם יכול להרגיש שהוא כלום ולהמשיך לחיות ולפעול בעולם? אליעד מתאר מצב בו האדם מגיע למצב של כלום אמיתי - מצב בו הוא מטיל ספק מוחלט בעצם קיומו. במצב זה, האדם אינו יודע אם הוא קיים או לא, כי הוא מערער אפילו על ההבחנה בין אני ללא אני. אם אדם מגיע לספק אמיתי שכזה, הוא נמצא במצב שבו הוא לא יודע אפילו אם הוא קיים. אך כאן עולה שאלה נוספת: כיצד אותו אדם ממשיך להתנהל בעולם ולקבל החלטות? התשובה היא שמנקודת מבט מוחלטת של אחדות, אין הבדל בין ספק לוודאות, ולכן גם במצב של ספק מוחלט האדם ממשיך לחיות כרגיל, מבלי שזה סותר את המצב הפנימי של להיות כלום. מהו מצב של אחדות מוחלטת ואיך הוא קשור לזמן ולחוויה? ברגע שאדם באמת מטיל ספק מוחלט, הוא מגיע להבנה שכל מה שהיה, הווה ויהיה הוא אחד מוחלט. אליעד מדגיש שכאשר מגיעים להבנה אמיתית כזו, ... אליהם ולוודא שהם לא משפיעים על החיפוש האמיתי שלו אחר האמת. כיצד מחברים את הסכל ואת הרגש כדי להגיע לספק אמיתי? כדי להטיל ספק באמת, לא מספיק לשאול שאלות באופן שכלי בלבד. אליעד מדגיש שעל האדם לוודא שהוא גם חווה רגשית את השאלות ... שעמום? מה בדיוק הוא מרגיש? רק כאשר השאלה הופכת להיות ממשית, רגשית וחווייתית, האדם יכול באמת להגיע להבנה עמוקה וספק אמיתי. למה יש פער בין הבנת השכל להרגשה של האדם? אליעד מסביר שלמרות שהחוויה וההבנה תמיד מחוברות במהותן, לעיתים ... שאל לעומק באמת. כשהאדם שואל באמת ובאופן מוחלט, החוויה מתאימה עצמה מיד להבנה. לכן כאשר האדם מרגיש שיש לו ספק שכלי אך לא חווה זאת רגשית, הוא צריך להמשיך להעמיק בשאלה, עד שהחוויה תתחבר להבנה. בכך תושלם ההבנה האמיתית של הספק והאחדות. איך להטיל ספק באמת? מהו ספק מוחלט? איך מגיעים לאחדות מוחלטת? איך להטיל ספק בחוויה הרגשית? מה הקשר בין ספק לזמן? למה אנשים לא חיים לפי הספק שלהם? האם אפשר לפעול מתוך ספק אמיתי?

שכל נגד אמונה, להטיל ספק או להאמין, אמונה נגד שכל, אמונה נגד היגיון, היגיון נגד אמונה, למה אמונה זה היגיון? למה היגיון זה אמונה? למה אמונה זה שכל? למה שכל זה אמונה? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? אליעד כהן עוסק בשאלות פילוסופיות על הקשר בין אמונה ושכל, תוך שהוא ... בעצם לא יודע בוודאות שהמים אינם מזוהמים, אך בוחר להאמין בזה. האמונה, על פי אליעד, מכילה בתוכה מרכיב של ספק סמוי - אם אין ספק, אין צורך באמונה. אדם שאומר שהוא מאמין במשהו בעצם מכיר בכך שיש אפשרות סותרת לאותו הדבר, ומטיל ספק במשהו אחר. למה להאמין ולהטיל ספק הם בעצם אותו הדבר? אליעד טוען שלהאמין במשהו הוא למעשה הטלת ספק בהיפך שלו. אם אדם מאמין בקיומו של אלוהים, הוא בעצם מטיל ספק באפשרות שאין אלוהים. ובדומה לכך, אדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים מאמין במידת מה באפשרות שאין אלוהים. כל אמונה כוללת בתוכה ספק, וכל ספק מצריך אמונה נסתרת. לדוגמה, אדם שאומר שהוא מאמין בדבר מסוים בצורה מוחלטת, למעשה מטיל ספק בכל דבר שסותר את אמונתו. השניים - אמונה וספק - אינם הפכים מוחלטים, אלא משיקים ומחוברים באופן אינהרנטי. מהי עמדת רבי נחמן לגבי אמונה? אליעד מנתח את דבריו ... נחמן, שמסביר כי יש צורך להאמין בצדיקים ולהתקרב אליהם כדי להגיע לאמת. רבי נחמן למעשה מדבר על הצורך להטיל ספק בעצמך ובמה שאתה רוצה, ולפני הכל להאמין ברצונות הצדיקים. אמונה בצדיקים פירושה הטלת ספק ברצונות האישיים שלך, ובעצם האמונה והשפיית הספק הם שני צדדים של אותו דבר. האם קל יותר להאמין או להטיל ספק? לפי אליעד, כל אחד מהתהליכים - אמונה והטלת ספק - קל או קשה בהתאם להקשר התרבותי והחברתי. בחברה חילונית ומודרנית, לדוגמה, נטייה להטיל ספק נראית אינטליגנטית יותר מאמונה דתית. בעוד שבחברות דתיות קל יותר להאמין ולהחזיק במשהו בצורה מוחלטת. אך אליעד טוען שמהות השניים דומה מאוד: הם כולם בחירה, והאדם בוחר להחזיק במשהו ולהטיל ספק במה שסותר אותו. איך מגיעים אל האמת המוחלטת? הדרך להגיע לאמת מוחלטת, על פי אליעד, היא לבחור ללכת עד הסוף בשני הכיוונים - אם בחרת להאמין, עליך להאמין בצורה מוחלטת במה שאין בו שום היגיון, ואם בחרת להטיל ספק, עליך להטיל ספק בצורה מוחלטת גם בדברים הגיוניים. ההגעה לאמת המוחלטת פירושה מצב שבו אין הבדל בין שום דבר לדבר אחר - ואין עוד הבחנה בין אמונה לשכל, ודאות וספק. האם שכל הוא סוג של אמונה? אליעד מציין כי שכל ואמונה אינם שונים במהותם אלא במינוח בלבד. למעשה, השכל ... מדובר בבחירה שמבצע המוח. האם אמונה משחררת או כובלת? לפי אליעד, המהות של האמונה היא להתחבר לדבר, בעוד שהטלת ספק משחררת אותך ממנו. אך בשני המקרים מדובר בפעולה דומה - להאמין פירושו להשתחרר מהספק שמלווה אותך, ולהטיל ספק פירושו להשתחרר מהאמונה הקודמת שלך. לכן, אליעד מציין שאין למעשה הבדל מהותי בין השניים. מה המשמעות של אמונה שלמה? אמונה שלמה, לפי אליעד, היא להאמין במשהו שאין בו שום היגיון, באופן מוחלט וללא שום ספק. אם אתה יכול לקחת את הדבר הכי לא הגיוני ולהאמין בו בצורה מוחלטת, או לקחת את הדבר הכי הגיוני ולהטיל בו ספק מוחלט, הגעת לאמונה שלמה. זו הדרך להגיע לאמת המוחלטת. מהי העצה הפרקטית של אליעד? העצה של אליעד לאדם שמחפש את האמת היא פשוטה: לא משנה אם תבחר להאמין או להטיל ספק, עליך לעשות זאת באופן מלא וללא שום מקום לאפשרות הנגדית. רק ככה תוכל להגיע לאמת המוחלטת, שמרגע הגעת אליה, לא תבחין יותר בהבדלים בין שכל לאמונה, ודאות לספק. האם להאמין זה להטיל ספק? שכל ואמונה לפי אליעד כהן מהי אמונה שלמה? איך להטיל ספק עד הסוף? האם היגיון הוא אמונה? מהי הדרך לאמת מוחלטת? האם להטיל ספק ולהאמין אלו שני הפכים או אותו הדבר? בשיחה זו, אליעד כהן עוסק לעומק בשאלות של שכל מול אמונה, היגיון מול ספק, ומסביר מדוע למרות שלכאורה להאמין ולהטיל ספק נראים כשני הפכים, בפועל הם יכולים להיות אותו הדבר בדיוק. מה המשמעות של להאמין לפי אליעד? אליעד מסביר שלהאמין ... מורעלים, הוא אינו יודע בוודאות שאין במים רעל, אלא הוא בוחר להאמין בכך. בעצם האמונה קיים כבר מרכיב של ספק סמוי, כי אם אין ספק, אין צורך באמונה - זה כבר נקרא לדעת. מדוע להאמין ולהטיל ספק הם בעצם אותו הדבר? אליעד מדגיש שלמעשה להאמין במשהו פירושו להטיל ספק בהיפך שלו. לדוגמה, אדם שמאמין באלוהים מטיל ספק באפשרות שאין אלוהים, ואדם שמטיל ספק בקיומו של אלוהים מאמין באפשרות שאין אלוהים. בכל אמונה יש ספק, ובכל ספק ... הוא מרגיש מחובר אליו. אך הוא מראה שגם הטלת ספק וגם אמונה הן פעולות דומות - להאמין פירושו להשתחרר מהספק שבהיפך, ולהטיל ספק פירושו להשתחרר מהאמונה המקורית שהייתה לך. לכן אין הבדל מהותי בין השניים, אלא רק נקודת מבט ...

ליהנות מהספק, אין שמחה כהתרת הספקות, למה קשה להחליט? האם החלטה עושה טוב או רע? האם טוב להחליט? האם רע להחליט? למה קשה לקבל החלטה? ... טוב או רע? ההחלטה עצמה אינה בהכרח טובה או רעה, אלא יש לה יתרונות וחסרונות. מצד אחד, כאשר יש ספקות ואפשרויות פתוחות, האדם יכול ליהנות מהפנטזיה, מהאפשרויות הרבות ומהפוטנציאל הלא - מוגבל. לדוגמה, אדם ללא זוגיות יכול לדמיין בכל ... נהנה מהרכב בפועל. אך גם כאן הוא מפסיד את ההנאה מהאפשרויות שהוא ויתר עליהן. מה קורה לנו כשיש לנו ספק? ספק הוא מצב שיש בו אפשרויות רבות פתוחות. לפי אליעד כהן, כשאדם נמצא במצב של ספק הוא למעשה חי בכמה מציאויות מקבילות בו - זמנית. הוא יכול לדמיין מספר אפשרויות, ולהפיק הנאה מהאפשרויות הרבות הללו. אך לעיתים, עצם קיום הספק דווקא גורם סבל. לדוגמה, בחירתה של סופי ממחישה מצב שבו קבלת ההחלטה היא בלתי אפשרית וכואבת, והספק עצמו הופך לסבל מתמשך. אליעד מדגים זאת גם באמצעות דוגמה של אדם המחפש עבודה. כאשר אין לו שום הצעת ... עבודה וצריך לבחור ביניהן, הוא מתחיל לסבול, משום שכל אפשרות כוללת יתרונות וחסרונות, והוא נאלץ לוותר על אחת מהן. הספק הזה יכול לייצר כאב שלא היה קיים כאשר לא הייתה לו אף אפשרות. למה לפעמים אנחנו מעדיפים לא להחליט? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מעדיפים לא להחליט כיוון שהם נהנים ממצב הספק ומהפנטזיה שהוא מאפשר. למשל, אדם שלא מחליט באיזו עבודה לעבוד, ממשיך לדמיין את עצמו עוסק בעבודות שונות, וכך נהנה ... לאפשרות אחת בלבד. האם יש דרך מעשית להתמודד עם הקושי לקבל החלטות? אליעד מציע להיות מודעים לתועלת שאנחנו מפיקים מהספק. כאשר אדם מבין שהוא מפיק תועלת מסוימת מהספק (למשל, הנאה מפנטזיות ואפשרויות), הוא יכול לבחור בצורה מודעת אם להמשיך ליהנות מהספק או לוותר על ההנאה הזו לטובת קבלת החלטה ומימוש אפשרות אחת. המודעות הזו מאפשרת לאדם להחליט באופן מודע בין ... סיפוק ומימוש של אפשרות אחת בלבד. למה קשה לקבל החלטות? האם החלטה עושה טוב או רע? איך להתמודד עם ספקות? מה היתרון של לא להחליט? האם אפשר ליהנות מכל האפשרויות?