כל דבר הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת... דבר הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת והעניין הוא, שעבור מי שמחובר לאמת, הרי שכל רעיון בעולם, הוא בחזקת ספק, עד שלא הוכח אחרת. וגם אם יש אין סוף הוכחות שהוא אמת, הוא עדיין מוטל בספק, כי הכוח של ההוכחות עצמן, הוא עצמו מוטל בספק. כי כל הכוח של ההוכחות עצמן, הוא רק בגלל האמונה, שהשכל הוא אכן כלי שאפשר באמצעותו להבין את האמת. אך זו כמובן אמונה, אך לא יותר מכך. ולכן, גם אם יש אין סוף הוכחות שהדבר הוא כך ולא אחרת, הרי שעדיין הדבר מוטל בספק אמיתי, שמא ואולי השכל של האדם הוא ככ משוגע, עד שהוא בטוח שהדבר הוא כך, למרות שבאמת הדבר הוא אחרת. ויש גם היגיון לחשוב, שהשכל של האדם הוא משוגע. משום, ששום שכל רגיל, לא יכול להבין ... ככ גדול, והוא מבין, שכל אמת, היא בחזקת ספק אמת ספק שקר, עד שהאדם לא מגיע אל האמת האמיתית, ששם אין שום ספק כלל. עד שבסופו של דבר, האדם רואה את האמת האמיתית, שהיא לא צריכה שום הוכחה כלל. דהיינו, שהאדם יודע את מחויב המציאות, שהוא יודע את הדבר שמוכרח שהוא יהיה נכון, ושאין שום אפשרות ...