... לבדוק את האמת עד הסוף. לדוגמה, אדם שמפחד לדבר מול אנשים חדשים או בסיטואציות חברתיות, יכול לשאול את עצמו מה הסיכון האמיתי שיקרה משהו גרוע. חשוב לוודא האם המחשבה
השלילית היא אמת או שהיא רק דמיון
שלילי. אם זו רק דאגה מוגזמת, אפשר להשתחרר ממנה על ידי זיהוי האמת, אבל אם זאת האמת, צריך לקבל אותה כמציאות ... אליעד מדגיש קשר חשוב: אם אדם חווה רגשי נחיתות או פחד מכישלון, הסיבה לכך היא שבמקום מסוים, הוא חשב שהוא מוצלח יותר או יכול יותר ממה שהוא באמת מסוגל. כל חשיבה
שלילית או פחד מעידה שבמקביל האדם גם משקר לעצמו לכיוון ההפוך. למשל, אדם שמרגיש אני לא שווה, כנראה שבשלב מסוים הוא שיקר לעצמו והגזים בהערכת היכולות שלו. כל הגזמה לחיוב (אני הכי טוב, אני הכי מוצלח) עלולה להפוך מהר מאוד למחשבה
שלילית (אני כישלון, אני לא שווה). הדרך להתמודד עם זה, לפי אליעד, היא להפסיק לשקר לעצמך, לא לטובה ולא לרעה. ... אני גרוע אם אין לכך בסיס אמיתי. עדיף להיצמד לאמת במחשבות ובאמונות הפנימיות, וכך אפשר למנוע הרבה מאוד סבל נפשי וחרדות חברתיות. כיצד להתגבר על חרדה חברתית ומחשבות
שליליות בסיטואציות חברתיות? כאשר אדם מפחד לדבר בסיטואציה חברתית כי הוא חושש מתגובה
שלילית או מכך שיתבזה, אליעד ממליץ לו לבדוק את האמת של המחשבות שלו. למשל, אם הוא חושב אם אדבר עכשיו יזלזלו ... ופשוט לא מפחד בשום צורה, אלא אם הוא באמת צמוד לאמת לחלוטין. אין אפשרות להגיע למצב שבו אדם חופשי להגיד כל דבר שעולה בדעתו בלי שיהיה סיכון כלשהו לכך שיקרה משהו
שלילי. אם האדם רוצה להרגיש רק ביטחון ולהיות בהיי כל הזמן, הוא חייב לקבל שיכול להיות גם מצב של דכדוך. מי שרוצה לחוות רק תחושות טובות ללא
השליליות , ימצא שזה בלתי אפשרי. איך לפעול נכון כדי לא לפחד מהתגובות של אחרים? אליעד מסביר שכאשר אדם מבין ומוכן לכך שהוא עלול להיכשל או לחוות תגובה
שלילית, הפחד כבר פוחת. כמו אדם שמבין שיש סיכון לתאונת דרכים, אבל נוהג בזהירות בהתאם לכך. הפחד לא נעלם ...