... בלתי נמנע - הוא לא אמור לסבול מזה. הכוונה היא שלפי הלוגיקה הזאת, כאשר אדם בטוח שאין שום אפשרות אחרת ממה שקורה, אין לו מקום להתנגדות או רצון
לשינוי. במילים אחרות, אם אדם לא יכול לדמיין מציאות אחרת, הוא לא יכול לרצות לשנות את המציאות ולכן לא יחווה סבל. עם זאת, ... במצבים כאלה, זה מעיד על כך שהוא לא באמת משוכנע ב - 100% שמדובר במצב בלתי הפיך. ברגע שיש לאדם ספק, אפילו קטן, הוא מתחיל לחשוב אם יכול להיות
שינוי במציאות, וזהו מקור הסבל. איך המוות ממחיש את הרעיון של מחויב? בהמשך ניתנת דוגמת המוות: כאשר אדם מת, על פי התפיסה ... שנראה כמחויב? השיחה מסבירה שני אופנים עיקריים להתמודד עם סבל במצב כזה: 1. קבלה של המצב כמחויב - כאשר אדם משכנע את עצמו שהמצב הוא בלתי ניתן
לשינוי (כמו מוות של אדם קרוב), הסבל עלול להתמתן, שכן הוא משלים עם מציאות שכזו ומפסיק לרצות לשנות אותה. 2. חיפוש פתרון או
שינוי - לעיתים, גם אם אדם משלים עם מציאות כלשהי, הוא עשוי להמשיך לחפש פתרון או
שינוי. בשלב זה, הסבל עלול להימשך כל עוד לא נמצא פתרון. אולם, אם ימצא פתרון, הסבל יפחת או ייעלם. האם תמיד קיימת אפשרות
לשינוי? המרצה מדגיש רעיון חשוב: אף מצב אינו באמת מחויב ב - 100%. לעיתים אנחנו בטוחים שמשהו הוא בלתי נמנע - כמו המוות, ... לתקווה שמשהו יכול להשתנות, מה שגורם להרגשת סבל. המסר המרכזי של השיחה המסר המרכזי הוא שאם אדם מצליח להגיע למקום שבו הוא משוכנע במאה אחוז שאין
שינוי אפשרי, הוא מפסיק לרצות לשנות את המצב וכתוצאה מכך הסבל פוחת. אך למעשה, אין שום דבר שמחויב בצורה מוחלטת, ולכן תמיד יש מקום לספק. כל עוד יש מקום לספק, יש מקום לרצון
לשינוי, וכך חוזר הסבל. מהם הגורמים לסבל במצבים שנראים כמחויבים? האם תמיד יש חיסרון במציאות? כיצד הספק משפיע על חוויית הסבל? האם כל דבר אפשרי
לשינוי? כיצד מתמודדים עם רצון לשנות את העבר? כיצד הסבל והקבלה קשורים זה לזה? למה דבר שהוא מחויב לא גורם לסבל? השאלה ... כמחויב לחלוטין, הוא לא אמור לגרום לסבל. לדוגמה, אם אדם בטוח ב - 100 אחוז שאין אפשרות אחרת ממה שקורה כרגע, אז אין לו מקום להתנגדות או לרצון
בשינוי, ולכן לא אמור להיות סבל. כאשר אין לאדם יכולת לדמיין אפשרות הפוכה, הוא לא יכול לרצות מציאות שונה, ולכן לא סובל. ... לא צפוי. מהן הדרכים להתמודד עם סבל במצב שנחווה כמחויב? על פי ההסבר בשיחה, יש שתי דרכי התמודדות עיקריות: לשכנע את עצמך שהמצב באמת בלתי ניתן
לשינוי (כלומר מחויב) - ואז, באופן יחסי, תפסיק לרצות לשנות אותו ותסבול פחות. כך קורה שלפעמים אדם משלים עם העובדה שזהו, אי אפשר להחזיר אותו לחיים או אין שום אפשרות שהיא תרצה אותי, ובצורה חלקית הסבל מתמתן. לנסות למצוא פתרון או
שינוי בכל זאת - כלומר, לשמור על נקודת המבט שיש אפשרות לשנות את המצב. אבל זה מעורר סבל כל עוד הרצון לשנות לא מתממש או לא ... מצד שני, אם באמת יימצא פתרון לאותו מצב שנראה מחויב, הרי שהסבל עשוי להיעלם או לפחות לפחת. אליעד מוסיף שלאדם יש בפועל אפשרות לדמיין כמעט כל
שינוי שהוא, ואפילו למצוא פתרונות הנראים דמיוניים לחלוטין. אבל לא כל אחד באמת רוצה להתעקש לחפש פתרון כזה. חלק מהאנשים ... שאפילו לגבי דברים שברור לנו שהם מחויבים, ניתן תמיד לערער ולומר אולי זה לא באמת סופי. מצד שני, רוב האנשים מקבלים שיש מצבים שאינם ניתנים
לשינוי, משלימים עם כך וכך מקטינים את הסבל. אבל עצם הידיעה המוחלטת לא באמת אפשרית, כי תמיד יש לאדם היכולת להטיל ספק ... שאין לו עניין לשנות אותו, הסבל קטן. אבל בפועל, אין שום דבר שנתפס כבלתי אפשרי לחלוטין, ותמיד קיים ספק. כאשר הספק מתעורר, מתעוררת גם התקווה
לשינוי או הרצון שמשהו יהיה אחרת, ובכך חוזר הסבל. בסיכומו של דבר, אפשר להתמודד עם הסבל או על ידי קבלה והשלמה (יחסית), או על ידי בחינה מחודשת וחיפוש דרכים לשנות את המצב, גם אם על פניו הוא נראה מחויב. בכל מקרה, ההבנה שכל עוד יש ספק, תיתכן אפשרות
לשינוי, יכולה להסביר מדוע אנשים ממשיכים לסבול, גם במצבים שנראים סגורים או סופיים. האם תמיד יש חיסרון במציאות? כיצד מתמודדים עם רצון לשנות את העבר? האם באמת כל דבר אפשרי
לשינוי? כיצד הספק והוודאות משפיעים על חוויית הסבל? אנחנו עכשיו נדבר על נושא של דבר שהוא מחויב לא גורם לסבל, אוקי מה זה ...