... כאשר האדם נצמד אל המוחלט, הוא כאילו מהמר על הכל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא לפעמים חושש, כאילו הוא הולך לאבד את הכל. בפרט, כאשר האדם מטיל
ספק אמיתי, גם בקיום העצמי של עצמו ושל כל מה שקיים, שאז האדם באמת עלול להתחבר אל האמת ולאבד את הכל. כי יש הרבה שטוענים, שהם הטילו מטילים
ספק אפילו בקיומם העצמי. אך הטלת
הספק שלהם, היא לא אמיתית. כי אני חושב משמע אני קיים, זו כמובן שטות מוחלטת. משום, שההיקש הלוגי, הוא עדיין ללא הטלת
ספק, בלוגיקה עצמה ובתפישה האנושית עצמה. וכאשר האדם רוצה להיות בטוח באופן מוחלט במשהו, עליו להטיל
ספק אמיתי בכל הדברים. כי בלי להטיל
ספק בכל היסודות ובכל הנחות היסוד כולן, אין ולעולם לא יהיה לאדם שקט נפשי אמיתי. כי תמיד יישאר
הספק, שנובע מכך, שהאדם לא באמת הטיל
ספק ולא באמת בירר את האמת. ולהטיל
ספק באמת בכל דבר, פירושו, שעל האדם להכיל בתוכו את שתי האפשרויות ואת שני הצדדים של
הספק. ועל האדם לנסות לגלות, מהי האמת ואיזה צד הוא הנכון. ומצד אחד, האדם נמצא בבעיה גדולה. והיא, שאם האדם מטיל
ספק אמיתי בכל דבר, אז בסופו של תהליך הוא מגיע לנקודה, שבה כבר אין לו שום דרך לצאת
מהספק. כי הדרך של האדם לצאת
מהספקות, היא על ידי השכל העצמי של האדם. ואם האדם יטיל
ספק אמיתי, בנכונות של השכל העצמי שלו, אז כיצד ובאיזו דרך הוא יצליח לגלות מהי האמת?! וכאשר האדם מגיע לשורש השכל העצמי שלו, אז ... שמא, אולי דווקא ההפך שלה הוא הנכון? ואולי יש תפישת מציאות אחרת נכונה? וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, עליו לנסות להכיל בתוכו, את כל הצדדים השונים של
הספק. ולהכיל את כל הצדדים השונים, פירושו, שעל האדם להכיל בתוכו, גם חשיבה ותפישת מציאות שאינה שכלית. וזה אפשרי, רק כאשר האדם מבין ... המציאות בלי שום שכל כלל, פירושו להסתכל על המציאות מנקודת מבט, שבה היש והאין הם אחד. שאז כל ההגדרות מתפרקות והתודעה מתפרקת והכל מתאחד וכולי. ולהטיל
ספק באמת, פירושו, שהאדם לא יטה לצד אחד, יותר מאשר לצד הנגדי לו. ועל האדם להכיל בתוכו באופן שווה, את התפישה השכלית, ואת התפישה ... זה לזה, או שמא הם ישות אחת. ועל האדם לשאול את השאלה הזאת מעמקי ליבו. כי התשובה לשאלה הזאת, נמצאת מחוץ לשכל עצמו. כי השאלה הזאת, היא בעצם מטילה
ספק בשכל עצמו. וממילא לא ניתן להשיב עליה עם השכל, אלא בדרך אחרת. והשאלה הזאת, היא המקדח הנכון והחיבור הנכון של האדם, אל מה שיש ... המבט הזו, היא מגלה לאדם את השכל האחר, שבו הכל אחד ממש, שהוא גדול יותר והוא מכיל, גם את השכל האנושי, כחלק ממנו, אך לא כמוחלט. וכאשר האדם מטיל
ספק באמת, בהכל, כדי לראות מה הדבר המוחלט שיישאר אחכ, ממילא הוא כאילו מהמר על הכל. כי אם השכל לא צודק, אז ממילא הכל משתנה באמת. ... לתפישת מציאות אחרת, גם כל הידיעות והחוויות וכל שאר הדברים, ישתנו. וכאשר האדם נמצא בנקודה הזו, הוא מרגיש פחד לאבד את הקיום העצמי של עצמו. כי להטיל
ספק באמת, פירושו, שהאדם מכיל בתוכו בצורה שווה, גם את הצד שאומר שהוא לא קיים כלל, וגם את האפשרות שהוא קיים ולא קיים בו זמנית, ... האפשרות שהוא רק קיים, וגם את האפשרות שהוא רק קיים וגם רק לא קיים, וגם את האפשרות שאולי כל האפשרויות נכונות או לא נכונות בו זמנית. שרק זוהי, הטלת
ספק באמת. ואז האדם, קופץ אל המוחלט. שהאדם מנסה להבין מהי האמת, האם באמת הוא קיים? ומיהו? ומהו קיומו העצמי? והאדם מפחד, שאולי ...