... אומרת לא להבחין בין טוב לרע, אלא להבין את המהות של כל דבר, כולל ההבנה שאין באמת הפרדה אמיתית בין הדברים. כיצד הטלת ספק מובילה להבנה של דבר והיפוכו? העקרון המרכזי בשיטת ההיפוכים הוא הטלת ספק בכל דבר, כולל במחשבות, פירושים, תחושות, ואף בקיום עצמו. אליעד מסביר כי ככל שמטילים ספק חזק יותר, מגיעים לרובד עמוק יותר של תודעה. לדוגמה, אם אדם בטוח שמישהו כועס עליו, הוא יכול להטיל ספק בכך ולשאול אולי הוא לא כועס?, אולי הוא אפילו אוהב אותי?. כך, עקרון ההיפוכים לא רק מתבטא בפירושים (מה טעים? אולי לא טעים?) אלא גם בהשערות לגבי המציאות (האם זה קיים בכלל? אולי אין כאן כוס?). הטלת הספק החזקה ביותר מובילה בסופו של דבר לאי - ודאות מוחלטת לגבי קיום המציאות כפי שאנחנו תופסים אותה, וכך אפשר להתחיל ... גם מסוגל לבחור האם לסבול או לשמוח מתוך חופש פנימי, ולא מתוך אילוץ. שיטת ההיפוכים וכיצד ליישם אותה ביום יום הטלת ספק והעמקת המודעות העצמית הקשר בין רבי נחמן והרעיון של אין הבדל כיצד להפוך את הסבל לחוויה רצויה הדרכים לשלב אחדות ... אפשר לפעול בעולם בצורה רגילה ולהמשיך לנהל חיים אנושיים, ובמקביל להיות מודע לכך שבעומק, אין שום הבדל אמיתי. כיצד הטלת ספק מובילה לחוויה של דבר והיפוכו? השיטה המוצעת היא לברר תמיד את האמת האובייקטיבית לגבי מחשבותינו. לדוגמה, אם אדם ... עיקרון ההיפוכים מתבטא גם בפירושים (האם משהו טעים? אולי לא טעים?) וגם בחושים (אולי אין כאן כוס בכלל?). ככל שמטילים ספק חזק יותר, מגיעים לרובד עמוק יותר של התודעה. בתחילה מערערים על פירושים (אני חושב שהוא טיפש, אולי הוא לא טיפש?), ואז מערערים על החושים (האם באמת יש כאן קיר?), עד שמגיעים לטלת ספק בקיום עצמו (אולי אני לא קיים? אולי שום דבר לא קיים?), ולבסוף מגיעים למצב שבו רואים שאין הפרדה בין דבר להיפוכו. איך נראה המסלול הארוך שאליו הגיע אליעד וכיצד הוא משפיע על חוויית המציאות? אליעד מעיד שהלך בדרך ארוכה של הטלת ספק בכל מה שנתפס אצלו כמוחלט: פירושים, חושים, מחשבות, רגשות, אמונות. בסופו של דבר, לדבריו, מגיעים להבנה שבשורש, ... חופש מוחלט לבחור אם דבר הוא רע או טוב, לפי מה שרוצים לחוות באותו רגע. שיטת ההיפוכים וכיצד ליישם אותה ביום יום הטלת ספק והעמקת המודעות העצמית הקשר בין רבי נחמן והרעיון של אין הבדל כיצד להפוך את הסבל לחוויה רצויה הדרכים לשלב אחדות ... לחשוב את ההפך שלהם. לדוגמה, אולי הכוס עשוייה מפלסטיק? אולי אולי אין פה כוס? זה הפך שיותר קשה לחשוב אותו, כי הוא מטיל ספק בתהליך של החושים. מה אתה מחזיק עכשיו? כוס. מה וודאי לך יותר שזה כוס או שאתה מחזיק משהו? שאני מחזיק משהו. מה ... שאני מרגיש משהו. אתה מבין מה קורה, אתה מרגיש משהו, שאתה מחזיק בו ביד, בצורה שקוראים לזה כוס. יש כאן רעיון של הטלת ספק בכל מה שאתה בטוח. אתה בטוח שזה כוס, אולי זה לא כוס אלא משהו אחר? קודם כל אתה מטיל ספק בפירושים, למשל, אני חושב שהוא טיפש, אולי הוא לא טיפש? אני חושב שהתמונה יפה, אולי היא לא יפה? הכוונה שמה שאתה רואה תתחיל לראות בעוד זוויות. אחר כך מטילים ספק בחושים, כמו אתה רוא קיר, אולי אין כאן קיר? אתה לא בטוח שיש כאן קיר. שאלה: מה זה נותן? אליעד: אם אדם רוצה להתעלות על התחושות של עצמו, ובסוף אם הוא יעשה את זה הוא יגלה משהו. ובסוף הוא יגלה את הדבר והיפוכו. אחרי הטלת ספק בחושים, יש משהו שיותר וודאי שזה התחושות הפנימיות, כמו אני אוהב, אולי אני לא אוהב? למשל, היד שלך נשרפה באש, ... עד למצב שאתה כועס. ואתה רואה גם מהכעס עד לסוף העולם. יש לך את כל המהלך לכל הצדדים ולכל הכיוונים. אני לא רק שהטלתי ספק בפירושים ובחושים, אלא הטלתי ספק במחשבות, בתחושות, באמונות, להטיל ספק בהכל, בקיום, עד שהגעתי למצב שבעצם ראיתי שכול מה שאני מרגיש, הראשון בשרשרת, זה שיש תחושה של הפרדה בין דבר ... אותו שורש, מה שאתה בטוח, תראה גם את הצד השני. שתראה את הדבר מכל הזוויות, תראה את התמונה כולה. אתה צריך להתחיל להטיל ספק בדברים שאתה בטוח בהם. לפעמים אתה כל כך רוצה משהו, וכל כך בטוח בו, ואולי מה שצריך זה ההפך? שאלה: איך אפשר ...

... אליעד: כי אם המשמעות נובעת מהשכל, אז תמיד יהיה לך ספק שאולי השכל טועה. אלא אם תבין משהו לא מתוך השכל, אלא מתוך המחויב ואז לא יהיה לך ספק שאולי אתה טועה. עכשיו השאלה היא, איך ליצור משמעות יחסית ואיך להגיע למשמעות מוחלטת. איך אתה יכול לייצר עוד משמעות ועוד משמעות וכו, עד שתגיע לראשון, מה דעתך? שאלה: זה קשור ...

... וניתוחן לעומק. לדבריו, הבחירה במילים אלו לכאורה מסמלת הסכמה מלאה לשאלת הלקוח, אך בפועל היא עשויה ליצור תחושה של חוסר נוחות, ספק, ואף לזלזל בלקוח. הדוגמה המרכזית שבה השתמש אליעד היא ... לגרום ללקוח להרגיש שלא היה צורך בכלל בשאלתו, ושהוא למעשה שאל שאלה מיותרת. הביטוי איזה שאלה? - עוד יותר בעייתי מכיוון שהוא מטיל ספק בעצם הלגיטימיות של השאלה שנשאלה. הוא לא רק מאשר שאפשר ... נעימות? לפי אליעד, המוכר צריך להיות מודע למצב הנפשי שבו נמצא הלקוח בעת שהוא שואל את השאלה. אם לקוח שואל שאלה, הוא נמצא במצב של ספק או חוסר ודאות . לכן, התשובה של המוכר צריכה להיות מנוסחת בצורה שתעניק ... יכולה להעצים את תחושת הביטחון ולסייע ביצירת תחושת הזדהות. עם זאת, הוא מדגיש כי יש להשתמש בביטוי זה רק כשהשאלה אכן אינה במצב של ספק אמיתי, אלא רק לצורך חיזוק מחויבות ברורה שכבר קיימת. מה ...

... לוודאות מוחלטת על המשמעות. למה לא קיימת משמעות מוחלטת? משמעות מוחלטת היא רעיון שאינו נתון לשום ספק ושאי אפשר לשאול עליו יותר שאלות. אך כל משמעות שהשכל שלנו מייצר מבוססת על הנחות יסוד יחסיות. לכן כל משמעות שהמוח יכול להבין היא יחסית, ואי ...

... להגיע אל הבסיס של כל ההבנות: ההבדלה בין יש לבין אין. ברגע שהאדם מנסה להבין באופן מוחלט את ההבדל הבסיסי הזה, הוא מתחיל להטיל ספק גם בו. בשנייה שהוא לא בטוח עוד שההבדל בין יש לאין הוא ודאי, אז נעלמת כל אפשרות לשאול שאלות, שכן שאלות נשענות תמיד על קיומו של הבדל ... אלא הן הנחות בסיסיות שהוא מניח. האדם מגלה שהוא לא יכול להיות בטוח באופן מוחלט באף אחת מן ההנחות האלו. מה קורה ברגע שמטילים ספק בהנחת היסוד הראשונה? ברגע שהאדם מגיע לשאלה הראשונה והבסיסית ביותר - איך אני מבין שיש הבדל בין יש לאין? - והוא מטיל בה ספק, אז כל ההבנות האחרות שלו מתמוטטות. כאשר הוא לא בטוח עוד בהבדלה הבסיסית הזאת, המנגנון שמאפשר לשאול שאלות ולהבין דברים מפסיק לפעול. ... עמוקה יותר של התודעה שלו. כשהוא ימשיך לשאול למה זה ככה?, בסופו של דבר הוא יגיע לשאלה הראשונה ביותר - לשורש כל השאלות. כשהוא מטיל ספק בשאלה הראשונה והבסיסית ביותר, הוא מפסיק לשאול שאלות לחלוטין, כי הבין את המנגנון של השאלות והבין שאין באמת תשובה מוחלטת מאחורי שום ... המשמעות המעשית של הרעיון הזה היא שאם אדם מתעקש להבין משהו עד הסוף, כל תפיסת המציאות שלו תתפרק, כיוון שבסוף הדרך הוא יגיע להטלת ספק אפילו בהבדל הבסיסי ביותר - בין קיום לבין אי - קיום, בין יש לאין. איך נוצרת הבנה? מהי משמעות של משהו? איך המוח מבין דברים? מהו לופ ... הרגשות, התחושות וכו מושתתות על ההבנה הבסיסית של ההפרדה בין מה שיש לבין מה שאיננו. ואם אתה שואל מה עומד מאחורי זה, ברגע שהטלת בזה ספק, הפסקת לשאול. ...

... את אותו רעיון: אם תעשה X, יהיה לך טוב בעתיד. בשני המקרים מדובר בהבטחה שאף פעם אינה מתממשת לגמרי, כיוון שתמיד נותר חיסרון מסוים. ההבטחות האלו הן תמיד יחסיות, ותמיד קיים בהן ספק. אליעד מסביר שאפילו מי שיאמר אם תעשה פעולה ... הוא באמת יכול להגיע למצב של סיפוק מוחלט ללא חיסרון. אבל כל עוד הוא חי בתפיסת הנפרדות (העולם שלנו), הוא לעולם לא יוכל להגיע לאושר מוחלט. עם זאת, אפילו בתפיסת האחדות ישנה בעיה של ספק מסוים, כיוון שתמיד אפשר לשאול מי אמר שהשגת את האמת המוחלטת? לכן, לטענת אליעד, האושר האמיתי והשלם נמצא מעבר לכל ספק, והאדם יכול להשיג אותו רק על ידי הבנה מוחלטת ...

... התלמיד לא להאמין בצורה עיוורת לשום דבר, כולל למורה עצמו. לפי אליעד, כאשר האדם לומד להטיל ספק אמיתי ועמוק בכל דבר, כולל בדברי המורה, הוא מגיע להבנה גבוהה ...

... והבדלה. מה החשיבות של לא לדעת אפילו שאני קיים? אחת הנקודות העמוקות שאליעד מציין היא שהאדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא אפילו לא יודע שהוא קיים. מצב זה הוא שיא הספקנות, משום שהוא מערער את ההנחה הבסיסית ביותר של התודעה האנושית - ההנחה שיש הבדל בין יש לבין אין. כאשר האדם מגיע למצב זה, המחשבה מפסיקה לפעול, כי אין יותר בסיס לשאול שאלות או לחוות חיסרון. במצב של ספק מוחלט זה, האדם חווה מצב אמיתי של לא יודע כלום ובכך גם מצב אמיתי של לא רוצה כלום. מה התועלת במצב של רצוא ושוב? אליעד מתייחס למצב של רצוא ושוב, שבו האדם מגיע לתודעה של ספק מוחלט ואז חוזר למודעות של העולם הגשמי. במצב של שוב, האדם זוכר את התודעה של רצוא, כלומר, את התודעה של הכלום המוחלט. הדבר מעניק לו פרספקטיבה חדשה שמאפשרת לו ...

... כל כך הרבה שנים, אין סיבה שפתאום יהיה בטוח לחלוטין שהגיע לאמת. עליו להישאר ספקן ולבדוק את עצמו שוב ושוב. מה המשמעות האמיתית של ...

... ולחקור לעומק, עד שלא תישאר אפילו אפשרות לחשוב אחרת, כי האדם הבין עד הסוף, מעבר לכל ספק , מהי האמת. מדוע בכל דרך לחיפוש תשובות יש חיסרון? אליעד מסביר שאין שיטה מושלמת, וכל ניסיון למצוא מתודולוגיה מסודרת תמיד יכלול ...