אד הומינם, כשל לוגי, לגופו של אדם, לגופו של עניין, קבל את האמת ממי שאמרה, לוגיקה, רטוריקה, למי להאמין? לגופו של טיעון, לגופו של טוען, טול קורה מבין עיניך, שיח טיעוני, כשלים לוגיים, כשלים רטוריים... מתייחסים לתכונות או להתנהגות של האדם שהעלה את הטיעון. המטרה של השימוש בכשל כזה היא להחליש או לבטל את הטענה באמצעות החלשת הדובר, במקום להפריך את הטענה לגופה. לדוגמה, אם אדם אומר אסור לאכול בעלי חיים, ומישהו אחר עונה לו אבל אתה בעצמך אוכל בשר, זוהי דוגמה קלאסית לאד הומינם. במקום להתמודד עם השאלה המוסרית על אכילת בעלי חיים, התגובה מתייחסת להתנהגות האישית של הטוען. הטענה המקורית יכולה להיות נכונה או לא נכונה ללא קשר להתנהגות של הדובר. מתי דווקא כן צריך להתייחס לגופו של ... לא מאמין לטענתו. במקרה זה, התייחסות לגופו של אדם (מעשיו בפועל) היא כלי לגיטימי כדי להראות חוסר עקביות בין טענותיו לאמונותיו בפועל. האם אדם חייב להיות עקבי בכל מעשיו כדי שנאמין לטענותיו? אליעד מסביר כי למרות הדוגמאות לעיל, לא תמיד חייבת להיות התאמה מלאה בין האמונה לבין המעשים. ייתכן שאדם מחזיק ... שהאמונה שלו עצמה מוטעית. אפילו שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום, ולכן ייתכן בהחלט שאדם טועה ברוב טענותיו, ועדיין הטענה הספציפית שהוא מעלה כרגע תהיה נכונה. מדוע אנשים נוטים להשתמש בכשל אד הומינם בשיח? הסיבה המרכזית לשימוש בכשל אד הומינם, לפי אליעד, היא שזהו קיצור דרך מנטלי. לאנשים אין זמן או רצון לבדוק לעומק כל טענה שעולה בשיח, ולכן הם בוחרים בדרך המהירה ביותר כדי לשלול טענה. קל יותר לפסול אדם מאשר להתמודד באופן ישיר עם הטיעונים שלו, בעיקר כשאין להם טיעון מספיק חזק כתגובה עניינית. ... בכלל למדת את הנושא? במקום לענות לגופו של עניין. כך הוא בעצם משתמש באד הומינם, משום שהוא פוסל את הטענה של השואל דרך חוסר ההכשרה שלו, במקום לענות ישירות לטענה עצמה. האם ניתן בכלל להפריד בין האדם לבין הדעות שלו? אליעד מדגיש כי בפועל קשה מאוד להפריד בין האדם ... ובתגובה ישראל אומרת תראו איך אתם מתנהגים, אתם לא יותר טובים. זו דוגמה לכשל אד הומינם, מכיוון שבמקום להתייחס לטענות שהועלו נגדה, ישראל מתמקדת בהתנהגות של המדינות המאיימות עליה. התנהלות כזו מסיטה את הדיון מהטענות עצמן ומקשה על קיום דיון אמיתי ואובייקטיבי. האם יש הבדל בין לגופו של עניין לבין לגופו של טוען? אליעד ... הבדל ברור בין להתייחס לגופו של עניין לבין להתייחס לגופו של טוען. לגופו של עניין פירושו לבדוק את אמיתות הטענה באופן אובייקטיבי, ללא תלות במי שהעלה אותה. לגופו של טוען הוא מצב שבו במקום לבדוק את הטענה, מתייחסים לתכונות האדם שהעלה אותה כדי לפסול אותה מראש. ההבדל הזה חשוב לשיח יעיל והוגן. לסיכום, כיצד לנהל דיון טיעוני נכון ואובייקטיבי? כדי לקיים דיון טיעוני אפקטיבי, אליעד ממליץ להתמקד בטענות עצמן (לגופו של עניין) ולא במי שטוען אותן (לגופו של אדם). יש לשאוף לבדוק כל טענה בצורה עניינית, ללא קשר למי אמר אותה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שלפעמים ההתנהגות האישית של הדובר כן יכולה ...