... למישהו עד הסוף לפני ששוללים אותו? כשמדברים על אומנות השכנוע, אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה של הקשבה מלאה לטענה של הצד השני, גם כאשר אתה בטוח מראש שהטענה שלו לא נכונה. כאשר מישהו טוען טענה, הנטייה הטבעית של אנשים רבים היא לקפוץ ולנסות לשלול אותה מיד, במיוחד אם הם כבר יודעים מראש למה הטענה הזו לא נכונה. אך לפי אליעד כהן, פעולה כזו עלולה ליצור התנגדות נוספת אצל האדם שאיתו אתה מתדיין, משום ... לשלוף מהר את הטיעונים שלך ולהפריך מיד את הדברים של הצד השני, כדאי לנקוט בגישה שונה. חשוב מאוד להקשיב לטענה של האדם השני במלואה, ולגרום לו להרגיש שבאמת הבנת את הנקודה שהוא ניסה להעביר. אפשר לעשות זאת באמצעות משפטים ... יותר ומשכנעת יותר, משום שהיא מתרחשת לאחר שהראית שאתה מבין את נקודת מבטו באופן מלא. באילו מצבים כדאי לשלול טענה באופן מיידי? אליעד כהן מציין כי אמנם בדרך כלל עדיף להקשיב עד הסוף, אך קיימים מקרים יוצאי דופן שבהם כדאי דווקא לשלול טענה במהירות ובאופן חד - משמעי. דוגמה לכך היא מצב שבו אינך רוצה שהטענות של האדם השני יישארו בכלל בתודעה של השומעים, שלך או שלו. למשל, אם יש חשש שהטענות האלה עלולות להזיק, להטעות או להשפיע בצורה שלילית על אחרים, כמו בעולם הפוליטיקה, ייתכן שתעדיף לקטוע את האדם מיד ... חוששים להקשיב לצד השני מחשש להשתכנע? שאלה נוספת שאליעד כהן מתייחס אליה היא מה קורה כאשר אתה חושש להקשיב לטענות של הצד השני, כי אתה מפחד שהוא ישכנע אותך או שתחוש מבולבל ותאבד את הביטחון במה שרצית לומר. לדבריו, ... אף פעם לא תשכח את מה שרצית להגיד. אדם שחושב בהיגיון ושהוא נצמד לאמת, לעולם לא יכול לשכוח את טענותיו, ולכן אין שום סיבה לחשוש להקשיב לצד השני עד הסוף. אם בכל זאת יש לך חשש שתשכח, הפתרון הפשוט ... הצד השני ייצרו נזק או יטעו, כדאי לקטוע ולשלול באופן מיידי. איך לשכנע מישהו? איך להקשיב נכון? איך לשלול טענה בצורה נכונה? כיצד יוצרים הסכמה? רטוריקה ודיבייטינג מתי לשלול מידית ומתי להקשיב? עכשיו עוד דבר נושא של שכנוע של אנשים, לפעמים מישהו טוען טענה ורוצים להפריך אותך להסביר שהיא לא נכונה אז הרבה פעמים מישהו טוען טענה וישר קופצים עליו לא נכון ולא נכון. עכשיו הרבה פעמים כשמישהו טוען טענה וישר מנסים לשלול אותה נגיד שאתה יודע מה הוא רוצה להגיד ואתה יודע למה היא לא נכונה אתה ישר תוקף את מה שהוא אומר נניח יש בזה חסרונות. יש אלטרנטיבה שאומרת כשמישהו טוען טענה ואתה מראש כבר מה הוא הולך להגיד ואתה יודע מראש מה אתה רוצה להגיד לו והכל אתה לא צריך ... עכשיו באיזה מקרים נגיד זה לא יהיה נכון נניח באיזה מקרים עדיף ישר לשלול אותו? אם אתה לא רוצה שהטענות שלו אפילו שאתה הולך לשלול אותן אתה לא רוצה שהן בכלל יהיו באוויר נגיד. ש: כמו הפוליטיקאים. אליעד: לא יודע, בהנחה שאתה לא רוצה שהטענות שלו יהיו באוויר בכלל מסיבה כלשהי שהן לא יהיו ב - memory שלו שהן לא יהיו ב - memory ... אולי יש מקרים שיש היגיון לחתוך אותו ישר ולהשתיק אותו ולהיכנס אבל הרבה פעמים בדו שיח רגיל מישהו טוען טענה גם אם אתה יודע שהוא טועה אתה לא חייב ישר לשלול אותו, כי הרבה פעמים כשאתה ישר שולל אותו ...

... - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר בודקים את אמיתותה של טענה כלשהי, עלינו לבדוק האם יש לטענה זו מספר פירושים אפשריים או שיש רק אפשרות אחת בלבד מוגדרת באופן ספציפי להבין את הטענה. ואז אם יש רק אפשרות אחת להבין את הטענה, נשאל, האם זו האמת. ולא נשאל, עד כמה זו האמת. כי או שזו האמת או שלא. אבל אם יש מספר אפשרויות לפרש את הטענה, נשאל, עד כמה זו האמת. לדוגמה: טענה שאומרת, שבזמן מסוים ובמקום מסוים, יש משהו כלשהו. טענה כזו היא מוגדרת באופן ספציפי. ונוכל לשאול, האם היא נכונה או שלא. לעומת זאת, רוב הטענות יהיו טענות שניתן לפרש אותן בכל מיני צורות. לדוגמה: היום חם. שהמושג חם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל האם ... ניתן לפרש אותו בצורות שונות. אז נשאל, האם ועד כמה הוא חכם. תוספות - איך לבדוק האם ועד כמה טענה נכונה? ברמת העיקרון, בין השלב של הבנת 4 הטענות לבין השלב של בדיקת אמיתות הטענות האלו, יש שלב של הבנת הטענות השונות מהטענות שנטענו. לדוגמה: אני טוען שבגלל שנכשלתי אכשל בעתיד. הטענה הראשונה היא שנכשלתי בעבר. אז הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה נכשלתי בעבר. אבל בין השלבים האלו, יש שלב שבו אמורים לקחת את הטענה, ולהבין, מה ההפכים האפשריים שלה. דהיינו, איזה משפטים מנוגדים יש למשפט נכשלתי בעבר. כגון: אני כל הזמן נכשל בעבר ... פעם אחת / נכשלתי ביחס למישהו מסוים. וכיוב, להכין רשימה של הפכים. וביחס אליהם אחכ בודקים, האם ועד כמה הטענה נכונה, אולי המשפטים ההפוכים שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: ... עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה ... שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ולגבי התוצאה נבדוק: האם ... שאין אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם, כי הזמן שהשמש שוקעת לא משתנה ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, האם יש אפשרות ... עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, ... הוא הנכון?: אז הדרך הפשוטה לבדוק אולי ההפך הוא הנכון, היא ב 3 שלבים: שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום לא חם. עוד דוגמה (כן / לא): שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: אני לא מוצלח. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: אני כן מוצלח. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אני כן מוצלח. עוד דוגמה (יש / אין): שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: יש כאן פיל. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: אין כאן פיל. שלב 3 - תשאל, אולי ההפך הוא הנכון. לדוגמה: אולי אין כאן פיל. כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה ואז בדקנו אולי הוא נכון. והגרסה היותר מתקדמת היא ב 4 שלבים: שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם. שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות. שלב 4 - תשאל, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון. לדוגמה: אולי היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות. כאשר המהות היא, שלקחנו את ההפך של הטענה שנטענה הקצנו אותו באופן מוחלט ואז בדקנו אולי הוא נכון. והגרסה העוד יותר מתקדמת היא ב 5 שלבים: שלב 1 - זהה את הטענה. לדוגמה: היום חם. שלב 2 - זהה את ההפך של הטענה. לדוגמה: היום לא חם. שלב 3 - הקצן את ההפך של הטענה, באופן מוחלט. לדוגמה: היום הכי קר שאי פעם יוכל להיות. שלב 4 - זהה את ההפך המוחלט של ההקצנה המוחלטת של הטענה. לדוגמה: היום הכי חם שאי פעם יוכל להיות. שלב 5 - תשאל, היכן האמת בין 2 ההפכים המוחלטים. לדוגמה: ...

איך לשאול למה? איך להבין תהליך סיבתי? למה כל סיבה מורכבת מ 2 טענות? מהן 2 השאלות שאפשר לשאול על כל סיבה? איך לחקור סיבתיות? ניתוח סיבתיות, ניתוח תהליך של סיבה ותוצאה, איך ... להתרחש. לדוגמה, אם מתרחש משהו שאין לו קשר לשום דבר אחר, אין סיבה לשאול למה זה קרה?. מהן שתי הטענות שקיימות בכל סיבה? כאשר אנו נתקלים בטענה סיבתית, תמיד מדובר בשתי טענות נפרדות, וחשוב להפריד ביניהן: הטענה הראשונה האירוע או העובדה שנקבעה כסיבה. הטענה השנייה הקביעה שהסיבה בהכרח מובילה לתוצאה או לפעולה מסוימת. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה צריך לאכול חסה כי חסה זה בריא, הוא מציג למעשה שתי טענות: טענה ראשונה: חסה היא דבר בריא. טענה שנייה: בגלל שחסה היא דבר בריא, אתה צריך לאכול אותה. ניתן להעלות שאלות על כל אחת מהטענות הללו בנפרד: למה חסה היא דבר בריא? - שאלה הבוחנת את נכונות הטענה הראשונה. למה זה שחסה היא דבר בריא אומר שאני חייב לאכול אותה? - שאלה הבוחנת את הקשר המחייב בין ... כיצד דוגמת התפילין מדגימה את העיקרון הזה? כאשר מישהו אומר: צריך להניח תפילין כי אלוהים אמר, הוא טוען שתי טענות: אלוהים אמר שצריך להניח תפילין. בגלל שאלוהים אמר, אתה חייב להניח תפילין. גם כאן אפשר להעלות שתי שאלות נפרדות: ... את השאלות הסיבתיות? אם מישהו אומר אסור לך ללבוש חולצה אדומה כי אז לא תוכל לטוס לחלל, קיימות שתי טענות נפרדות: לבישת חולצה אדומה מונעת טיסה לחלל. בגלל שזה ימנע ממך לטוס לחלל, אסור לך ללבוש חולצה אדומה. גם ... ממני לטוס לחלל? למה העובדה שלא אוכל לטוס לחלל פירושה שאסור לי ללבוש חולצה אדומה? מה עושים בפועל כשחוקרים טענות סיבתיות? בפועל, כדי לנתח נכון כל טענה סיבתית (X בגלל Y), יש לבצע את השלבים הבאים: זיהוי הטענות קודם כל, להבין שיש תמיד שתי טענות נפרדות - הטענה לגבי הסיבה עצמה והטענה על הקשר בינה לבין התוצאה. בחינת כל טענה בנפרד האם הסיבה עצמה אמיתית, נכונה או מבוססת? האם באמת קיימת תלות הכרחית בין הסיבה לבין התוצאה? בדיקת הסברים ... קשורות לסיבה המדוברת? לדוגמה, כאשר מישהו אומר אני צריך להתפטר מהעבודה כי רע לי שם, הוא בעצם מציג שתי טענות: טענה ראשונה: רע לי בעבודה. טענה שנייה: בגלל שרע לי, אני צריך להתפטר. אפשר לשאול שאלות נפרדות: האם באמת רע לי בעבודה? למה רע לי? ... אחרים? מה אפשר להרוויח מחקירת סיבתיות בצורה זו? שיטת החקירה הסיבתית שאליעד כהן מלמד מאפשרת לנו לבחון את אמיתות הטענות באופן מעמיק, להבין טוב יותר את עצמנו ואחרים, ולדייק במחשבות ובטיעונים שלנו. הדבר עוזר לקבל החלטות נכונות יותר ולשפר את איכות החשיבה שלנו, מכיוון שאנו לומדים לא לקחת טענות כמובן מאליו אלא לשאול ולברר היטב את כל חלקיהן. מה לסיכום חשוב לזכור כאשר שואלים למה? כאשר נשאלת השאלה למה, תמיד נבדוק שיש לנו לפחות שתי שאלות אפשריות לשאול: לגבי נכונות הטענה עצמה - האם הסיבה אכן נכונה? לגבי הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה - האם הסיבה באמת מובילה בהכרח לתוצאה ... ביקורתית, חדה ומדויקת יותר, שמובילה להבנה ברורה ומלאה יותר של המציאות. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח טענות וחקירתן מהי שאלה סיבתית? למה בכלל לשאול למה? השאלה למה עוסקת בחקירת סיבתיות. כאשר מישהו אומר משהו, או כשעולה ... רק אם אומרים שקרה אירוע אחד שגרם לאירוע אחר, ולפיכך האירוע הראשון הוא הסיבה, והשני הוא התוצאה. איך לזהות טענות סיבתיות? כאשר מישהו אומר עשה X כי Y, יש כאן שתי טענות עיקריות: 1. הטענה ש - Y נכון (למשל חסה זה בריא). 2. הטענה שמכך ש - Y נכון, נובע שצריך לעשות X (למשל בגלל שחסה בריא, צריך לאכול אותו). בכל פעם שיש לנו סיבה ותוצאה, יש לפחות שתי טענות שאפשר לבחון כל אחת מהן בנפרד. איך דוגמת החסה ממחישה זאת? בדוגמת החסה מישהו אומר: תאכל חסה, כי חסה ... הנחת התפילין מציגה עיקרון דומה? אם מישהו אומר אתה צריך להניח תפילין כי אלוהים אמר, הוא בעצם מציג שתי טענות: 1. אלוהים אמר להניח תפילין. 2. בגלל שאלוהים אמר להניח תפילין, אתה צריך להניח תפילין. מכאן שניתן לשאול: - ... האדומה מבהירה את העניין? נניח שמישהו אומר: אסור ללבוש חולצה אדומה, כי זה ימנע ממך לטוס לחלל. לכאורה זו טענה אחת, אבל בפועל יש כאן שתיים: 1. לבישת חולצה אדומה מונעת טיסה לחלל. 2. בגלל שלבישה של חולצה אדומה ... בהכרח אומרת שאסור לי ללבוש אותה? האם תמיד יש שתי שאלות בכל מקרה של סיבה ותוצאה? בכל פעם שעולה טענה של סיבתיות (כלומר A קורה בגלל B), אפשר לאתר שתי טענות: עצם האמירה ש - B נכון, והקביעה ש - B גורם ל - A. מכאן שמתגבשות לפחות שתי שאלות ... נכונה? ניתן להרחיב את החקירה עוד יותר ולשאול שאלות נוספות, אבל הדבר הבסיסי הוא להבין שתמיד מתקיימות לפחות שתי טענות כאשר אומרים X קורה בגלל Y. איך אפשר להתקדם בחקירה סיבתית? ראשית, מזהים את שני החלקים של הסיבתיות: הסיבה ... העיקריים השאלה למה היא שאלה של חקירת סיבתיות. כדי להבין למה, צריך לזהות מהי הסיבה ומהי התוצאה, ולזכור שבכל טענה של עשה כך כי כך חבויות שתי טענות: אחת על נכונות הסיבה, ואחת על הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה. בעזרת הכללים הללו ניתן ללמוד לשאול למה בצורה חדה יותר, הן לגבי הדברים שאנחנו שומעים מאחרים והן לגבי המחשבות והטענות שלנו עצמנו. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח טענות וחקירתן

פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? ... ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד? השיטה שנקראת ניתוח סיבתיות מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה ... אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה. הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית: הצהרה על קיום הסיבה: לדוגמה, קיללו אותי. הצהרה על קיום התוצאה: לדוגמה, אני כועס. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה: האם תמיד קיללה תוביל לכעס? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו: האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה? דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים: אני רעב, ולכן אני הולך לאכול: כאן יש 4 טענות: הסיבה: רעב. התוצאה: הליכה לאכול. הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ? אני כועס כי קיללו אותי: כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס. הסיבה: הקללה. התוצאה: כעס. הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה תגרום לכעס? הטענה שהכעס נגרם רק מהקללה: אולי יש עוד גורמים כמו תסכול או עייפות? יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות: כאן חשוב לשאול האם מגיפת קורונה באמת מחייבת מסכות. הסיבה: מגיפת קורונה. התוצאה: חובת עטיית מסכות. הטענה שהמגיפה מחייבת את המסכות: האם יש דרכים אחרות להתמודד עם המגיפה? הטענה שהמסכות נגרמות רק מהמגיפה: האם יש מניעים נוספים שמובילים לחוק המסכות? כיצד לפתח חשיבה ביקורתית דרך ניתוח סיבתיות? הניתוח הסיבתי מסייע בשיפור החשיבה הביקורתית. כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו אני רעב ולכן אני הולך לאכול) צריכה להיות מנותחת לפי ארבעה שלבים: חקירת הסיבה: האם ... המון שימושים שונים בשיטה זו, כולל טיפול אישי, פתרון בעיות אישיות, ובחינת החלטות מקצועיות או ציבוריות. בשיטה זו, כל טענה נבחנת לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה. סיכום בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ובכך מביאים לפתרון בעיות בצורה חכמה יותר. עלינו לשאול את השאלות הנכונות על כל סיבה, ... כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת יכולות לפתרון ... לא בהכרח מוכיח אותו כיאות. הרעיון הוא שבכל פעם שמישהו אומר X קרה בגלל Y - מסתתרת סדרה של טענות נפרדות שיש לפרק ולחקור צעד אחר צעד, כדי לוודא שאנחנו לא מקבלים כמובן מאליו את כל מה שנאמר, וגם ... ומישהו בישראל מדליק טלוויזיה, אין סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע. הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל משפט סיבתי מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט אני כועס כי קיללו אותי יש לכאורה שני מרכיבים ... קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים: ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי). ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס). הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס). הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר). אנשים רבים נוטים לחשוב שיש כאן רק טענה אחת או שתיים, אבל בפועל, כשמפרקים את האמירה ומבררים כל חלק לגופו, מקבלים ארבעה שלבים למחקר, וזה מאפשר לגלות פרטים שלא נראים ממבט ראשון. דוגמאות ליישום ארבע הטענות כדי להמחיש היטב, נציג כמה דוגמאות נפוצות מחיי היומיום: אדם אומר: אני רעב, ולכן אני הולך לאכול. הסיבה: אני רעב. התוצאה: אני הולך לאכול. הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח כשאני רעב - זה מאלץ אותי לאכול? הטענה שהתוצאה באמת קורית בגלל הרעב: האם אני אוכל רק כי אני רעב, או גם כי משעמם לי? אדם אומר: אני כועס כי קיללו אותי. הסיבה: קיללו אותי. התוצאה: אני כועס. הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס? הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: אולי היו עוד סיבות, כמו עצבנות כללית, לחץ נפשי קודם? אדם אומר: יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות. הסיבה: מגיפת קורונה. התוצאה: חובת עטיית מסכות. הטענה שהמגיפה מחייבת בהכרח מסכות: האם זו באמת הדרך היחידה או ההכרחית? אולי יש דרכים אחרות? הטענה שהמסכות מוטלות דווקא בגלל הקורונה: יכול להיות שיש עניינים נוספים, כמו אינטרסים כלכליים או חברתיים? בכל פעם שמבקשים להבין ... האם יש תוצאה אמיתית? האם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה? האם התוצאה באמת קשורה לסיבה הזאת? איך חוקרים בפועל כל טענה מתוך הארבע? כאן נכנסת טכניקה של שאילת שאלות לכל אחת מארבע הטענות, לפי סדר הגיוני: חקירת הסיבה עצמה: מה הסיבה? האם היא באמת קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא יכלה ... האם אתה בטוח שזה כעס ולא תסכול או עלבון? כמה זמן אתה כועס? האם זה כעס פנימי או חיצוני? הטענה שהסיבה מחייבת את התוצאה: האם זה באמת הכרחי? האם ייתכן שהסיבה קורית - ולא מתקבלת התוצאה הזאת? אולי יש ... בדוגמה של קיללו אותי ואני כועס: האם תמיד כשמקללים מישהו הוא מוכרח לכעוס? אולי הוא מתעלם? אולי הוא צוחק? הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה הזאת דווקא: אולי התוצאה נגרמת מסיבות נוספות, או שאולי הסיבה הזו לא כל כך קשורה לתוצאה? ... לא לתמיד? התוצאה: אני עצוב. האם אני באמת עצוב, או מרגיש בדידות, או כעס? האם זו רק תחושה חולפת? הטענה שהעזיבה מחייבת עצב: האם כל פרידה בהכרח מביאה צער קיצוני, או שייתכן שיש אנשים שמגיבים אחרת? הטענה שהעצב מגיע רק מהעזיבה: אולי אני כבר כמה ימים לחוץ מעוד עניינים, והעזיבה היא רק התירוץ לכעוס או להתעצב? ... נובעת רק מהדאגה לבריאות הציבור, או אולי מעורבים גם שיקולים כלכליים, פוליטיים, חברתיים? ברגע שעוברים בצורה מסודרת ומפרקים את הטענה המרכזית לארבעת חלקיה, מגלים איזו אינפורמציה יכולה להיות חסרה, אילו אינטרסים עשויים לעמוד מאחורי קבלת החלטות, ומה עלול להשתנות ... כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת יכולות לפתרון ... זה סיבתיות? מהי חשיבה סיבתית? איך לזהות סיבה ותוצאה? איך לזהות קשר סיבה ותוצאה? מהו קשר סיבתי? מהן 4 הטענות של הסיבתיות? מהם 4 התהליכים של הסיבתיות? מהן 4 השאלות של ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות של הקורונה, ניתוח סיבתיות ...

דיבייטינג, רטוריקה, שיטת ויכוח, לדעת מה לענות לאנשים, לנצח בוויכוח, לסתום למישהו את הפה, להתמודד עם טענות, לעשות מניפולציה על אנשים, להתמודד עם אנשים, להתמודד עם טענות איך להתמודד עם טענות בוויכוח ולהגיב בצורה חכמה? בהרצאה של אליעד כהן, הוא מציע שיטות שונות להתמודד עם טענות ויכוחים באופן חכם ויעיל, שמסייעות גם לשמור על שקט נפשי, גם להימנע מוויכוחים מיותרים, וגם להוציא את הצד השני טועה מבלי להיגרר לוויכוחים מיותרים. איך לשבור טענה ולהגיב בצורה חכמה? אליעד מציע שיטה פשוטה אך יעילה להתמודד עם טענה שאתה לא מסכים איתה. במקום להתווכח, פשוט תגיד נכון, ואף על פי כן. בכך אתה מאבד את המשמעות של הטענה של הצד השני מבלי להיכנס לוויכוח. כל טענותיו מאבדות את ערכן כי אתה לא מסכים אתו במפורש, אך לא מספק לו אפשרות להמשיך להתווכח. איך לשבור את ... את השיטה של אתה צודק ואף על פי כן. בכך אתה מסכים עם הצד השני מבלי באמת להסכים עם הטענה המרכזית. אתה לוקח את טענותיו, מתייחס אליהם בצורה מנוגדת ונותן לו חוויה שבה כל טענותיו לא משפיעות. למה חשוב לדעת מה המטרה שלך בוויכוח? אליעד גם מדגיש את החשיבות של לדעת מה המטרה שלך ... מיותרים? המרצה מדגיש גם את החשיבות של לא להיגרר בוויכוחים מיותרים. פעמים רבות אנחנו מרגישים מחויבים לענות על כל טענה או שאלה, אך אין חובה כזו. במקום להילחם על כל נקודה, אפשר פשוט לבחור לא להיגרר ולסיים את השיחה ... ולהתייחס אל המצב בצורה מבוקרת, לשמור על עקרונותיך מבלי להיגרר לפאניקה או להיכנס לכעסים שלא תורמים. איך להתמודד עם טענות? מה זה נכון ואף על פי כן? איך לשבור את המושג מקור הפרנסה? איך להתמודד עם שליטה ורטוריקה? למה חשוב לדעת מה המטרה בוויכוח? איך להתמודד עם טענות ויכוח ולנצח בוויכוח? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם טענות ויכוח, לנצח בוויכוח ולהגיב בטכניקות רטוריות שיכולות לשבש את הטענות של הצד השני. בהתחלה, אליעד מציין כי כאשר מישהו תוקף אותנו או מציב בפנינו טענה, הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות הוא לא להתפתות מיד ולהגיב בצורה חפוזה. במקום זאת, צריך להבין איך להתמודד עם המצב ולהשיב בצורה חכמה. מהי השיטה להתמודד עם טענה שאתה לא מסכים איתה? אם מישהו אומר טענה ואתה לא מסכים איתה, אליעד מציע שיטה פשוטה אך יעילה: להודות לצד השני שהוא צודק, ואז להוסיף ואף על פי כן. בכך, כל הטענות של אותו אדם מאבדות את משמעותן. הוא לא יודע איך להגיב כי הוא מצפה שתתחיל להתווכח איתו, אבל במקום ... כך או אתה מתנשא על אחרים, אליעד מציע להשתמש בשיטה של אתה צודק ואף על פי כן. בכך, כל הטענות שואלות את עוקצן, ונותנות לנו את היתרון בוויכוח. אם מישהו מציב בפניך את המושג מקור העבודה, אתה יכול להגיב ... איך להתמודד עם לחץ בסיטואציות חברתיות? במהלך שיחה, אליעד נותן דוגמאות של סיטואציות שבהן אנשים מרגישים לחוצים או מציבים טענות שאינן נכונות. הדרך להתמודד עם זה היא להקשיב בשקט, להודות בצדק של הצד השני ואז לשבור את הטענה. לדוגמה, אם מישהו אומר מה, איחרת?, תגיב בקור רוח אתה צודק, וזה יטשטש את כל הוויכוח וימנע את האפשרות ... עם הצד השני ולהפסיק את השיחה. איך לנצח בוויכוח? מה זה נכון ואף על פי כן? איך להתמודד עם טענות שקריות? מהי טכניקת שבירת המושג בוויכוח? איך להתמודד עם שליטה ורטוריקה? מה שאתה רוצה לא? תבחר איזה שאלה שאתה ... תוקף אותי באופן כללי כשמישהו תוקף אותי. אליעד: אוקי אז אני אתן לך שיטה עכשיו מעניינת. אם מישהו אומר טענה ואתה רוצה לשלול את הטענה שלו, ואין לך כוח להתווכח איתו מה שאתה צריך לעשות זה לתעתע בו. מה זה אומר? להגיד לו אתה ... הוא לא ידע מה לעשות כי כל הטיעונים שלו איבדו את המשמעות כי אז מה הוא יגיד לך עוד טענות? אמרת לו זה נכון. ש1: נראה לי שאתה צודק מצד אחד. ש2: להגיד לו אתה מתנשא עלי. אליעד: תגיד ... נכון, אתה לא חייב לענות על מה ששאלו אותך. אתה הנחת שאם מישהו שואל אותך שאלה, מביא לך איזה טענה אתה כדי לענות לו אתה צריך לענות לו על מה שהוא שאל, אתה לא חייב לענות לו על מה ... עכשיו אם זה נגיד מול אנשים. ש: רגע אבל כן מול אנשים ואחר כך אני רציתי לשאול כאילו על הטענה עצמה. אליעד: חוץ מזה גם מול אנשים אתה יכול להגיד את אותה תשובה. ש: כן נכון. אליעד: גם מול ... לענות לו? ש: אני רוצה לשבור את המושג הזה מקור הפרנסה איזה מן משהו לענות שזה לא מקור הפרנסה שהטענה הזאת לא. אליעד: מה אומר לך מקום העבודה? ש1: הוא מקור הפרנסה שלך. ש2: זה נכון, זה כאילו אתה ...

... והפרכת הנחות יסוד? כאשר אדם נתקל בביקורת, תלונות, או שאלות עוינות, קיימות שתי דרכים מרכזיות להגיב לדבריו: להתייחס ישירות לטענה או לשאלה שהוצגה, תוך קבלת הנחות היסוד הטמונות בדברים. להפריך ולשלול את הנחות היסוד שנמצאות בבסיס הטענה או השאלה. כיצד ניתן לענות ישירות לביקורת בצורה עניינית? כאשר מתייחסים ישירות לטענות או שאלות, בעצם מסכימים עם הנחות היסוד הכלולות בשאלה או בטענה עצמה. לדוגמה, אם מישהו שואל: למה איחרת לפגישה? תגובה ישירה תהיה הסבר מנומק כמו איחרתי כי היו פקקים, או ... לזהות את הנחות היסוד מאחורי הדברים שהוא אומר ולשלול אותן לחלוטין. פעולה זו יוצרת אצלו בלבול, תהייה ואיבוד ביטחון בטענותיו. לדוגמה, כשאדם שואל: למה איחרת לפגישה?, ניתן לערער את ההנחה שהייתה פגישה בכלל ולענות לא קבענו פגישה בכלל. כאשר ... קיום השיחה עצמה: לא דיברנו בטלפון, כנראה טעית או הטלפון שלך מקולקל. כך האדם ירגיש מבולבל ויאבד את הביטחון בטענותיו. איך ניתן להשתמש בהפרכת הנחות יסוד בחיי היומיום? השיטה הזאת יכולה לשמש גם בסיטואציות יום - יומיות רבות. למשל, ... הזו לא תפעל לרעתו בעתיד. לדוגמה, אם אדם טוען משהו לא נכון (עכשיו בכלל לילה כשבאמת יום), עליו לזכור שבטענה זו הוא לא יוצר תנאים שעלולים לפגוע בו בדיון עתידי. לסיכום, מהי המהות של הטכניקה הרטורית? המהות המרכזית היא שבכל טענה, ביקורת, או אפילו מחשבה פנימית קיימות הנחות יסוד סמויות שניתן להסכים איתן או לחלופין להפריך אותן לחלוטין. הסכמה עם ... לערער את הביטחון של האדם שמולנו ולגרום לו לתהות אם מה שהוא טוען נכון בכלל. ככל שהוא ינסה להיאחז בטענותיו, ניתן להמשיך להפריך אותן ולגרום לו להרגיש אבוד. דוגמאות נוספות אם ילד נשאל על ידי אמו: למה לא הכנת ... תועלת. שימוש ברטוריקה זו בדיונים פוליטיים הטכניקה הזו משמשת לעיתים גם בדיונים פוליטיים או עימותים תקשורתיים. למשל, אם יש טענה כמו: למה צהל הרג חפים מפשע במלחמה? - ניתן להפוך את הנחת היסוד ולהשיב: מי אמר שהם חפים מפשע? ... פגישה זה היה ברור אין פה מה לחדש אבל אני מחדש ברמה הרטורית אם רוצים לזעזע בן אדם באיזה טענה שהוא טוען טענה ורוצים לזעזע אותה מה שצריך לעשות זה שכשהוא אומר את הדבר במקום להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס למה ... וככה ומנסים להוציא אותו מפוקוס. מה המהות של מה שאני אומר? היא פשוטה, עוד פעם בא בן אדם טוען טענה למה לא הכנת שיעורים? סתם האמא אומרת לילד למה לא הכנת שיעורים? אז אם הוא רוצה לשגע את האמא ... אוקי זאת אומרת לבדוק מה הנחת היסוד ואותה להפריך. עכשיו אני אסביר עוד פעם את המהות של הפרינציפ כל טענה כל שאלה כל אמירה, כל דעה כל ביקורת יש לה הנחות יסוד מסוימות, עכשיו כשמישהו טוען טענה אומר אמירה וכו ניתן או להסכים עם הנחות היסוד שלו ולהתייחס אליהן להשיב עליהן לדוגמה לקוח שואל את המוכר ... אני משוגע וככה אני רוצה זה הכל. מה אני מנסה להגיד? עוד פעם לפעמים המוח אומר משהו טוען איזו טענה והבן אדם רוצה לתקוף את הטענה שהמוח אומר לו הוא רוצה להתנגד למוח של עצמו אז לא תמיד צריך להתייחס לטענה עצמה, לפעמים אפשר פשוט לבדוק מה הנחת היסוד של הטענה ואותה להפריך. לדוגמה נגיד המוח מפחיד את הבן אדם המוח אומר לו תקשיב תזהר שלא יפטרו אותך יכול לקרות ...

... הוויכוח. אליעד מדגיש כי ויכוח הוא הזדמנות לצמיחה אישית, ודווקא בזמן הוויכוח האדם חייב להכריח את עצמו להסתכל על טענות הצד השני בצורה ביקורתית ולהפוך אותן. הרעיון הוא לא להיכנע מיד להאשמות של הצד השני, אלא לבדוק היטב האם הטענות נכונות מצד הגדרתן או שהן רק פרשנויות סובייקטיביות. איך לבדוק אם הטענות בוויכוח נכונות? בכל פעם שמישהו מעלה טענה נגדך, כמו למשל אתה לא בסדר, עליך לבדוק את אמיתותה של הטענה בשני היבטים: נכונות בצד ההגדרה: האם הטענה מחויבת המציאות בצד ההגדרה שלה? כלומר, האם זו עובדה אובייקטיבית שאי אפשר לערער עליה, או שמדובר בפרשנות סובייקטיבית בלבד? נכונות בצד הפירוש האם הטענה מתבססת על פירוש סובייקטיבי של האדם שמולך, או שהיא אכן נכונה בצורה מוחלטת ואובייקטיבית? רוב הטענות שאנשים מעלים הן טענות סובייקטיביות שאינן מחויבות. למשל, אם אדם טוען אם עשית ככה, זה אומר שאתה לא בסדר, יש לבדוק האם הפעולה בהכרח מובילה למסקנה הזו, או שזו רק דעה אישית. מה עושים כשהטענה בוויכוח אינה נכונה אובייקטיבית? במקרה שבו הטענה אינה נכונה בצורה אובייקטיבית, מה שעליך לעשות הוא להפוך את הטענה. לדוגמה, אם מישהו אומר לך אתה לא בסדר כי כולם מתלוננים עליך, אפשר מיד לטעון את ההפך המוחלט: העובדה ... על האמת שלי, ולכן הם מתלוננים. אליעד מביא דוגמה מפורטת של אדם שמואשם בכך שהוא שורף את האוכל. לכאורה, הטענה האוכל נשרף היא נכונה עובדתית, כי האוכל אכן נשרף. אבל הטענה שהאדם לא בסדר כי האוכל נשרף היא כבר טענה של פרשנות. אליעד מציע אסטרטגיה כיצד לענות על טענה כזו ולהפוך אותה על האדם שטוען אותה. לדוגמה, אם אומרים לך: אתה לא בסדר כי שרפת את האוכל, אפשר ... במקום לקבל את ההאשמה, אתה הופך אותה לכיוון השני, ומראה שהאחריות נמצאת דווקא אצל האדם המאשים. איך להשתמש בהפיכת הטענות בוויכוח? הטכניקה של הפיכת טענות בוויכוח היא לא סתם טריק, אלא מיומנות חשובה שצריך לתרגל. הרעיון הוא שבכל טענה שהצד השני מעלה, האדם יכריח את עצמו לראות את ההפך, ויוכיח מתוך הטענה של הצד השני בדיוק את ההפך ממה שהוא ניסה להוכיח. למשל, כשמישהו אומר לך אתה לא אחראי, מיד לבדוק איפה הוא עצמו לא אחראי, ולציין זאת כתגובה לטענתו. הדגש כאן הוא שכמעט כל טענה שהצד השני מעלה היא סובייקטיבית וניתנת להפיכה. טענה עובדתית אובייקטיבית היא נדירה מאוד בוויכוחים, ולרוב כל מה שנאמר הן פרשנויות. לדוגמה, הטענה אם עשית את זה, אתה ככה וככה אינה מחויבת. הדבר היחיד שהוא אכן מחויב הוא המשפט הפשוט: אם עשית ... הכרחית לא רק כדי לנצח בוויכוח, אלא גם כדי לפתח את החשיבה שלך. אדם שמתאמן לראות את ההפך מכל טענה שהאחר מעלה נגדו מפתח גמישות מחשבתית, יכולת ניתוח עמוקה, וביטחון עצמי גדול יותר להתמודד עם טענות נגדו. למה טוב להתווכח ולמה חשוב להתכונן לוויכוחים מראש? ויכוח הוא לא דבר שלילי בהכרח. להפך, זו הזדמנות מצוינת ... ביקורתית, לחדד את המחשבה ולמצוא את האמת הפנימית שלך. אליעד מדגיש כי ההתכוננות מראש לוויכוחים, ובמיוחד האימון של הפיכת טענות והסתכלות על ההפך, מפתחת כישורי רטוריקה, דיבייטינג ויכולת שכנוע גבוהה. איך לנצח בוויכוח? מה לענות כשמאשימים אותך? איך להתמודד עם ביקורת בוויכוח? איך להפוך טענות נגדך? איך להתכונן לוויכוח מראש? מה טוב בוויכוחים?

... היסוד של הצד השני. אליעד כהן מסביר שכאשר אנחנו נמצאים בוויכוח, המטרה המרכזית שלנו צריכה להיות הבנה יסודית של הטענה שהוצגה מולנו. כדי להבין לעומק, עלינו לזהות על מה בדיוק מתבסס האדם שמולנו כאשר הוא טוען את הטענה שלו. כלומר, לזהות את הבסיס או את השורש שממנו נובעת הטענה. מדוע צריך לתקוף את הבסיס ולא את הטענה עצמה? אליעד ממחיש זאת באמצעות דוגמה פשוטה של אדם או עץ שרוצים להפיל אותו: אם ניתן מכה בראש העץ ... להפילו גבוה בהרבה. המשל מדגים שכאשר מתווכחים, חשוב לתקוף את הבסיס - את הנחות היסוד - ולא ישירות את הטענה המוצגת. זיהוי הבסיס, אותן הנחות יסוד שעליהן הטענה נשענת, הוא המפתח לפירוק הטענה כולה. איך ניתן לזהות הנחות יסוד בשיחה? כדי לזהות את הנחות היסוד, אליעד ממליץ לנתח את הדברים שנאמרים בשיחה לעומק ולשאול שאלות מנחות כמו: על מה מבוססת הטענה? מה הן ההנחות הסמויות שהאדם מסתמך עליהן? מה המהות או הסיבה שבגללה נאמרו הדברים? האם קיימת אפשרות אחרת לפרש את הטענה או להסיק ממנה מסקנות שונות? הסיבה לחשיבות שלב זה היא שרק לאחר שמזהים את הנחות היסוד, אפשר לערער עליהן ... היסוד של הטיעון, ישנן שתי דרכים מרכזיות לערער עליהן: היפוך ההנחה - למצוא את ההפך המדויק של ההנחה הבסיסית שהטענה נשענת עליה. אם מצליחים למצוא את ההיפוך, הטענה מאבדת מיד מתוקפה. בדיקת ההכרחיות - אם קשה למצוא היפוך להנחה, יש לשאול בצורה ביקורתית מי אמר שזה נכון?, ובכך לבדוק האם ההנחה בכלל מחייבת את המסקנה שהועלתה. לדוגמה, אם מישהו טוען טענה פוליטית או אידיאולוגית, ואנחנו מזהים שההנחה היא המדיניות הזאת טובה לאזרחים, נוכל לשאול מי אמר שזה באמת טוב?, או להציע את ההיפך ולטעון שיש ראיות לכך שהמדיניות הזו דווקא מזיקה. מה אפשר לעשות כשלא מצליחים להפריך טענה? אליעד מתייחס גם למצב שבו נראה שאי אפשר להפריך את הטיעון. הוא מדגיש שכדאי תמיד לבדוק האם המידע שמוצג ... אפשר להתאמן כדי להשתפר בוויכוחים? אליעד כהן מדגיש שהדרך הטובה ביותר להשתפר ביכולות וויכוח ושכנוע היא להתאמן על ערעור טענות שאנחנו עצמנו מאמינים בהן. ככל שנתאמן יותר על זיהוי וערעור ההנחות שלנו, כך נפתח מיומנות גבוהה יותר לנתח ולהבין טיעונים של אנשים אחרים. הוא מסביר שאם אנחנו יכולים למצוא חולשות בטענות שלנו, נוכל בקלות למצוא חולשות גם בטענות של אחרים. באמצעות תרגול מתמיד של פירוק טענות והבנת ההנחות שלהן, אפשר להגיע למצב שבו כמעט כל טענה הופכת להיות ברת ערעור, ולמעשה לנצח בכל ויכוח באמצעות יכולת ניתוח עמוקה של הנחות היסוד. איך לנצח בוויכוחים? שכנוע ורטוריקה כיצד לזהות הנחות יסוד? טכניקות דיבייטינג איך להתמודד עם טענות נגד? איך ניתן לנצח בוויכוחים ולשכנע אחרים? כאשר אנו מתווכחים עם מישהו, השלב הראשון לניצחון הוא לזהות את הבסיס של טענותיו - כלומר, את הנחות היסוד שעליהן הן נשענות. מהי הדרך הנכונה להפיל טיעון של מישהו? השיטה המומלצת היא לדמות ... אם נרצה להפיל אותו, עלינו לפגוע בבסיס ולא רק בחלקו העליון. כך גם בוויכוחים - במקום לתקוף ישירות את הטענה שהוצגה, יש לחפש את הנחות היסוד שעליהן היא מתבססת. כיצד מזהים הנחות יסוד בוויכוח? כאשר מישהו מציג טענה, חשוב לנתח אותה ולשאול: - על מה מבוססת הטענה? - מה ההנחות הסמויות מאחוריה? - האם יש הסבר נוסף או מסקנה שונה שיכולה לנבוע ממנה? ניתוח זה מאפשר להבין את הטענה לעומק ולגלות נקודות חולשה שאפשר לערער עליהן. כיצד מערערים על הנחות יסוד? לאחר זיהוי הנחות היסוד, ניתן לערער עליהן בשתי דרכים: 1. היפוך ההנחה - אם ניתן למצוא הפך הגיוני של ההנחה, הטענה נחלשת אוטומטית. 2. בדיקת ההכרחיות שלה - אם לא מוצאים היפוך ישיר, ניתן לשאול מי אמר שזה נכון?, וכך ... ההנחה מחייבת באמת את המסקנה שהוצגה. מה עושים אם נתקלים בטיעון שאי אפשר להפריך? אם לא מוצאים דרך להפריך טענה, יש לבדוק האם המידע שמוצג מחייב בהכרח את המסקנה שהוסקה ממנו. לפעמים, עצם קיומו של מידע מסוים אינו מספיק ... להשתפר בוויכוחים? כדי להיות טובים יותר בדיבייטינג, יש להתאמן על ערעור של אמונות ודעות משלנו. אם מצליחים למצוא פגמים בטענות שאנו עצמנו מאמינים בהן, יהיה קל יותר לעשות זאת גם מול אחרים. איך לנצח בוויכוחים? שכנוע ורטוריקה כיצד לזהות הנחות יסוד? טכניקות דיבייטינג איך להתמודד עם טענות נגד? כן. ש: אם אתה נמצא בשיחת סלון כזאתי, מדבר עם אנשים ואז מישהו מביא טענה נגד מה שאתה אומר. אליעד: אוקי. ש: עכשיו, אם נגיד כאילו לא היית מדבר מלכתחילה אז בסדר היית עכשיו ... אליעד: אוקי, כן. ש: מאיתנו, משהו נגיד בפוליטיקה, לא יודע, נקטת באיזושהי, נקטת באיזה עמדה ומישהו בא והביא איזה טענה נגד הטענה שלך, איך אפשר לחשוב כאילו לשמוע את מה שהבן אדם אומר וכאילו לחשוב על המחויב ואפשרי של מה שהוא ...

... למישהו שהוא טועה, להראות למישהו שאתה צודק, לנצח בויכוח, ניהול משא ומתן, שכנוע מהן שלוש הדרכים המרכזיות להתמודד עם טענה מנוגדת? כשאדם טוען טענה שנראית לנו שגויה, קיימות שלוש דרכים עיקריות בהן ניתן להגיב. כל אחת מהדרכים הללו שונה במידת הקבלה או השלילה ... השני צודק בהקשר מסוים, אך מדגישים כי זה לא חל על המקרה הנוכחי. כיצד פועלת הגישה הראשונה - שלילת הטענה במאה אחוז? בגישה הראשונה, המטרה היא להפריך את העמדה הנגדית בצורה חדה וחותכת. לדוגמה, אם מישהו טוען עכשיו יום ... פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה? בגישה השנייה, אנחנו מראים לצד השני שהבנו את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, אך מבקשים להדגיש שהמסקנה שלו עדיין לא נכונה. למשל, אם אדם טוען עכשיו יום, ניתן להגיב: אני מבין ... היית בחוץ לפני שעתיים והיה שמש, אך למעשה כרגע לילה. בגישה זו אנחנו שומרים על אמפתיה, אך מסבירים למה הטענה עדיין שגויה. כיצד פועלת הגישה השלישית - הצגת הטענה כמוגבלת למצב אחר? בגישה השלישית, אנחנו לא שוללים את דברי האדם השני, אלא ממקמים אותם בהקשר אחר. לדוגמה, אם ... אם אנחנו רוצים לשמור על יחסים טובים ולהגיע להסכמה, נבחר בגישה השנייה או השלישית, שבהן אנחנו לא שוללים את הטענות של הצד השני באופן מוחלט. אם המטרה שלנו היא להראות לו שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה. שימוש ... לשם יצירת הסכמה או הוכחת טעות במצבים שבהם המטרה היא להגיע להסכמה, נעדיף את הגישות שבהן יש הכרה מסוימת בטענות הצד השני. בגישה השלישית, לדוגמה, לא נשדר לאדם שהוא טועה, אלא נוכל להסביר לו שהוא צודק במקרים מסוימים, אך ... של הטעות שברצוננו להבהיר. דוגמה מעשית - שדדו אותי בדוגמת שדדו אותי, יש שלוש דרכים בהן ניתן להתמודד עם הטענה: גישה ראשונה: לא נכון, לא שדדו אותך - כאן שוללים את הטענה באופן מוחלט. גישה שנייה: אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק, אך הארנק נמצא בכיס השני שלך - כאן מודים שההיגיון מאחורי הטענה ברור, אך מסבירים מדוע היא שגויה. גישה שלישית: נכון, אולי שדדו אותך במקומות אחרים, אך במקרה הזה זה לא רלוונטי - כאן אנחנו מסבירים שייתכן והטענה נכונה בהקשרים אחרים, אך במקרה הנוכחי היא לא חלה. כיצד לבחור את הגישה המתאימה? במידה ורוצים להראות לצד השני שהוא טועה באופן מוחלט, נבחר בגישה הראשונה ונדגיש את חוסר ההיגיון בטענותיו. אם המטרה היא לשמור על הרמוניה ולהגיע להסכמה, נבחר בגישה השנייה או השלישית, בהתאם למקרה. טכניקות שכנוע נוספות כלים ... אנו רוצים שהוא יבין שטעה ושיצא עם תחושה ברורה שעמדתו לא נכונה כלל. מהן שלוש הדרכים המרכזיות להתמודד עם טענה מנוגדת? שאלה: כשאדם אומר דבר שנראה לנו מנוגד למציאות, כמו עכשיו יום כשבעצם לילה, אילו שלוש צורות בסיסיות של תגובה אפשריות? תשובה: כאשר מישהו מעלה טענה שנראית לנו שגויה, אפשר להגיב בשלוש דרכים עיקריות. ניתן לחשוב על שלוש הגישות הללו כשלוש רמות של שלילה או ... בשום אופן. הגישה השנייה: אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון - כאן מכירים בכך שיש סיבה לטענה של האדם, אך בכל זאת מסיקים שהמסקנה שלו שגויה. הגישה השלישית: אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה ... כאן לא שוללים את דבריו באופן מוחלט, אלא אומרים לו: כן, העמדה שלך נכונה בהקשר אחר, אבל פה ועכשיו, הטענה הזו לא חלה. כיצד פועלת הגישה הראשונה - שלילת הטענה במאה אחוז? שאלה: מה בדיוק קורה בגישה הקיצונית שבה אומרים לאדם אתה טועה בלי להשאיר לו שום מרחב לחשוב ... ואיך מיישמים אותה בדוגמה יום - לילה? תשובה: בגישה השנייה משתדלים להראות לצד השני שאנו מבינים את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, או מבינים מדוע הוא עלול לחשוב כך. אבל, חשוב לנו להדגיש שהמסקנה שלו עדיין לא נכונה. אם ניקח ... אפשר אפילו להגיד: אני מבין את ההיגיון שבדבריך, אבל עדיין זו טעות. כך האדם השני מרגיש שמכבדים אותו ואת טענותיו, אך לא מסכימים עמו במסקנה הסופית. כיצד פועלת הגישה השלישית - הצגת הטענה כמוגבלת למצב אחר? שאלה: מדוע דווקא גישה זו מתוארת לעיתים כהאידיאלית ומה הרעיון שהיא מיישמת? תשובה: בגישה השלישית לא ... מונע ממנו לחוש שהוא לגמרי טעה ועוזר ליצירת הסכמה ותחושת הרמוניה. יחד עם זאת, אם הצד השני מתעקש לטעון טענה מוחלטת שאין בה שום מקום לפשרה, למשל: אני אומר שפה ועכשיו זה יום באופן מוחלט וללא כל אפשרות אחרת, ... יש לנו עניין בלהראות לו שאנחנו צודקים וליצור איתו הסכמה אז בעצם עכשיו זה מתחלק לשלושה חלקים, כשמישהו טוען טענה דרך אחת שאפשר להתייחס לזה היא להגיד לו לא נכון אתה טועה, מה אמרת עכשיו יום? לא נכון עכשיו ... ככה כי ככה וככה ובאמת יש היגיון להגיד כי ככה וככה כמו שאתה חושב אבל זה לא נכון כי... טענות אחרות. אוקי אז בקיצור יש איך שאמרתי אפשרות אחת להגיד לו לא נכון אתה טועה אפשרות שנייה להגיד לו ... אבל זה לא נכון כי 4.. 5.. 6... והאפשרות השלישית היא שהיא בעצם האידיאלית היא הולכת ככה, כשמישהו טוען טענה אז בעצם אנחנו לא נגיד לו שהוא טועה אנחנו לא נגיד לו שיש אפשרות לחשוב שהוא צודק ואף על ...

... שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח מדוע אנשים חוזרים על אותה טענה שוב ושוב במהלך דיון? כשמנסים לשכנע מישהו בנושא מסוים, למשל ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית, אדם אתאיסט שיש ... הצד השני נראה כאילו הוא לא מקשיב כלל. במקום להתייחס להסבר החדש שניתן לו, הוא ממשיך לחזור על אותה טענה פעם אחר פעם. לדוגמה, אם ילד מתנגד להכין שיעורים, אפשר לנסות להסביר לו דרכים שונות ללמוד ביעילות, אך הוא עלול להמשיך ולהתעקש שהוא לא רוצה. דוגמה נוספת היא בוויכוח בין דתי ואתאיסט, כאשר במקום להתייחס לטענות של הצד השני, כל אחד מהצדדים חוזר על אותה עמדה, כאילו לא נאמר שום דבר חדש. דוגמה מעשית נוספת ... ממשיך להתעקש יש לכלוך ליד הנעליים שלך ולכן לכלכת. הוא לא מוכן להקשיב להסבריך, אלא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו. האם חוסר ההקשבה הוא תמיד בעיה של הצד השני? אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו, בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ייתכן שהצד שחושב שהוא צודק לא מבין לעומק את מה שהצד השני טוען, ולכן הוא תופס ... איתו בכל מחיר או אפילו מתוך התעקשות לא לשמוע את הצד השני. כיצד אפשר לגרום לצד השני להקשיב באמת לטענות שלך? לפי אליעד כהן, ישנה שיטה מרכזית וחשובה מאוד שנועדה למנוע חזרה אין - סופית על הטענה של הצד השני: להראות לאדם מולך שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, עוד לפני שאתה מציג את הטענה שלך. הדרך לעשות זאת היא לעצור לרגע את הדיון, ולומר באופן ברור לצד השני: לפני שנמשיך, אני רוצה לוודא שאני באמת מבין אותך. לאחר מכן, לחזור על הטענה של הצד השני בצורה הכי מלאה ומפורטת שאפשר, כולל כל הסיבות וההסברים שלו. למשל: אתה טוען שיש לכלוך ליד ... הכתם מופיע בדיוק במקום שבו עמדתי. רק אחרי שהצד השני מאשר במפורש שהבנת אותו נכון, אפשר לעבור להסביר את הטענה שלך. בצורה כזו, הצד השני מרגיש שנתנו לו את מלוא תשומת הלב, שהוא נשמע והובן היטב, ולכן הוא כבר ... צורך לחזור על עצמו שוב ושוב. אם אחרי שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?. זה גורם לצד השני להתמקד בעניין עצמו, במקום לחזור ללא הפסקה על אותם דברים. מדוע אנשים חוששים להראות ... לצד השני שמבינים אותו, היא פחד פנימי מכך שהצד השני צודק. אנשים רבים חוששים שאם הם יראו שהבינו את הטענה של הצד השני בצורה מלאה, זה ייתפס כהזדהות איתה, או כהסכמה עקיפה. עם זאת, אליעד מבהיר שאין שום סיבה ... - להראות לצד השני שמבינים אותו דווקא מחזק את הביטחון של הטוען, כי הוא יודע שהוא מוכן להתמודד עם הטענה במלואה. ניתן אפילו לפרט לצד השני את טענתו בצורה יותר מדויקת ומלאה מאיך שהוא עצמו הציג אותה, כדי להראות ... לפי אליעד כהן היא עצומה: לא רק שהיא מפחיתה את הצורך של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את ... הוא להראות לצד השני שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, לפני שאתה מתחיל להציג את עמדתך. איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון? מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני? איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג? דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח איך לגרום למישהו להקשיב לך באמת? מדוע עלול אדם לחזור שוב ושוב על הטענה שלו ולא להקשיב להסבר שניתן לו? כאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, כמו להסביר לילד שעליו להכין שיעורי בית, או ... אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא התייחסות מלאה לדברינו. איך הדבר בא לידי ביטוי בדוגמאות שונות? למשל, במקרה של ילד שלא רוצה להכין ... אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו חמור (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך. האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע? מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה ... השני פשוט בוחר להתעלם ולחזור על טענתו ללא הפסקה. מה אפשר לעשות כדי שיפסיקו לחזור שוב ושוב על אותה טענה? ישנה דרך אחת מרכזית שהוצעה: לוודא קודם כל שהצד השני מבין שאתה באמת מקשיב לו ומבין אותו. כדי שזה יקרה, חשוב להציג בפניו את הטענה שלו בצורה מלאה, להראות לו שחזרת על הרעיון שלו במדויק ושאין לו צורך להבהיר זאת שוב. יש להבהיר: בוא ... טענתו הקודמת, אפשר להזכיר לו: הרי כבר הבהרנו שאכן הבנתי אותך. האם תרצה להקשיב עכשיו לדעתי? איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח עכשיו נניח שמנסים להסביר למישהו משהו, ... לו, המסביר חווה את ההוא שהוא מנסה לשכנע אותו שהוא בעצם לא מקשיב לו אלא כל הזמן חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם. אתה מסביר למישהו אולי תעשה ככה וככה והוא חוזר על הטענה לא זה וחוזר על הטענה וחוזר על הטענה, הוא לא מקשיב אתה אומר לו תקשיב רגע בוא תקשיב אני מסביר לך טענה אחרת והבן אדם עבור המשכנע הוא חווה את זה שמנסים לשכנע אותו, נתקלת בכזה דבר נכון? ש: כן. אליעד: יפה, שהוא לא מקשיב הוא חוזר על הטענה שלו עוד ועוד פעם. השאלה היא מה צריך לעשות בשביל שרוצים שהוא יקשיב. ש: לא הבנתי מי רוצים שיקשיב ... אליעד: עוד פעם אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו ואתה מסביר לו והוא במקום להתייחס למה שאתה אומר חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם. ש: על ההתנגדויות? אליעד: כן הוא מעלה איזושהי יש לו איזו טענה והוא אומר אותה עוד פעם ועוד פעם ואתה חווה שהוא לא מקשיב בכלל מה אתה אומר לו, אתה מסביר ... חושב שהוא לא מקשיב. אליעד: כן. ש: לדעתי זה אני שלא מקשיב. אליעד: למה? ש: כי הוא חוזר על הטענה שלו ואני לא מתייחס לטענה שלו. אליעד: לא בהנחה שאתה מתייחס לטענה שלו. ש: אני מתייחס ואני מדבר איתו על הטענה? אליעד: כן והוא לא מעניין אותו שאתה מדבר לדוגמה נגיד מישהו בא לדוגמה נניח יש לכלוך על הרצפה מישהו ... שלו עוד פעם ועוד פעם כמו חמור או לא כמו חמור כמו חמור זה כמוהו בכלל והוא לא מקשיב לטענה, אומרים לו א הוא עונה ג מה לעשות בהנחה שרוצים שהוא יקשיב מה ענו לו כי לא שוללים אותו ... ש: שאתה תחזור על מה שהוא אומר. אליעד: ומה זה אומר מה זה נותן? ש: שיהיה בטוח שהבנת את הטענה שלו. אליעד: נכון אז מה שנתת זאת התשובה הנכונה אז קודם כל ככה לפעמים בן אדם חוזר על הטענה שלו עוד פעם ועוד פעם והוא לא פנוי להקשיב למה שאומרים לו כי הוא לא בטוח שהבינו אותו, הוא ...