... - הרצון לנצח, להיות צודק ולהישאר טיפש והעניין הוא, כי יש תכונה רעה שנקראת נצחנות. ונצחנות פירושה, הרצון של האדם לנצח ולהיות צודק. והנצחנות אינה סובלת את האמת. כי כאשר האדם רוצה לנצח, גם אם יראו לו את האמת מול עיניו, הוא ישקר ויאמר שהוא צודק, למרות שזה שקר גמור. והכל, זה רק בגלל הרצון של האדם לנצח ולהיות צודק. (ובפנימיות, האדם צודק תמיד, כי הכל מחויב. אבל זה נגד השכל האנושי). ומי שרוצה להיות איש אמת, עליו לנקות את עצמו מהרצון להיות צודק ולנצח. ועל האדם לוודא, שהוא שונא את הנצחנות ואוהב רק את האמת ... שהכל אחד, אבל הרצון של הנפרדות לנצח ולהיות קיימת כנפרדת, הוא גורם לאדם לשקר ולהתכחש לכך שהכל אחד. ואעפכ, כאשר האדם משתמש בשכלו באמת, אז הוא רואה את האמת המוחלטת, והנצחנות מתבטלת. כי החכם האמיתי, הוא מנצח תמיד. אבל ... רוצה לנצח ושהוא משקר כדי לנצח, אלא משום שהוא נצמד אל האמת, שהיא מנצחת תמיד. כי האמת מנצחת תמיד. וכאשר האדם בדרגה כזאת של האמת המוחלטת, הוא צודק תמיד והוא אינו טועה לעולם בפנימיות מחשבתו. משום שהוא מקבל את ...

... ויכוחים - האם יתכן שכולם טועים ורק אתה צודק? מי שיתבונן בעניין יראה, כי בעולם שלנו יש דעות שונות. וכמות הדעות שיש בעולם, היא כמעט כמו כמות האנשים שיש בעולם. וכל אחד ואחד נראה לו שהוא צודק. ויש כאלו שהם מוכנים להודות, שדעתם האישית היא דעתם האישית בלבד, ולא בהכרח שדעתם האישית היא אכן האמת, כי הכל סובייקטיבי. אבל יש כאלו שהם בטוחים, שהדעה שלהם היא האמת, ושכל מי שלא חושב כמותם טועה במקרה הטוב, והוא גרוע יותר במקרה הפחות טוב. ובמאמר הזה ניתן נקודה למחשבה, לכל מי שבטוח שהוא צודק, ושכל שאר הדעות השונות ממנו טועות. וכאשר האדם בטוח בכך שהוא צודק ושהאמת נמצאת לצידו, בשלב הראשון עליו להכיר בכך ולהודות בכך שיש גם דעות שונות משלו. ולצורך העניין אין בעיה שהאדם יחשוב שהוא נמצא באמת ושכולם נמצאים בשקר ושכולם ... אבל על האדם להכיר בכך, שיש עוד דעות שונות משלו. ועל האדם לשאול את עצמו (וכל תשובה תתקבל בברכה), האם יכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק?! ועל האדם להתבונן היטב על העניין הזה, ולנסות לענות לעצמו בכנות, האם הוא באמת חושב, שרק הוא צודק, ושהאמת האחת נמצאת אצלו, ושכל שאר הדעות ששונות ממנו, הן טעות ושקר וחוסר התאמה עם האמת?! וכנל, כל תשובה לשאלה הזאת תתקבל בברכה. ואם התשובה לשאלה הזאת, היא לא. דהיינו, אם האדם חושב שלא יכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק, הרי שעל האדם להתבונן שנית על הדעות שלו, ולנסות לראות האם ועד כמה הן האמת. ועל האדם להודות בכך, שהאמת שלו היא סובייקטיבית בלבד, ושיכול להיות שהוא טועה. ואין הכוונה לומר שעל האדם לשנות את דעתו. זא גם אם יכול להיות שאחרים צודקים, הרי שזה עדיין לא אומר שהאדם עצמו טועה. אבל זה כן אומר, שהאדם צריך לכבד גם את הדעות של האחרים. ועל האדם להמשיך בדרכו האישית ולפי האמת הסובייקטיבית שלו, וכל הזמן לחפש את האמת, עד שהאדם אולי יגלה אמת אובייקטיבית כלשהי. ואם התשובה לשאלה היא הפוכה. זא אם האדם חושב שכן, שיכול להיות שכולם טועים ושרק הוא צודק ושהאמת האחת נמצאת אצלו, הרי שבמקרה כזה על האדם להתבונן היטב על משמעות העניין הזה. ואין כאן כוונה לגרום לאדם לחשוב שאולי גם אחרים צודקים, אלא הכוונה היא לגרום לאדם להתבונן על המשמעות של המחשבה שאומרת, שיתכן שכולם טועים ושרק הוא צודק. ועל האדם להתבונן בעניין הזה ולהבין, שנכון, יכול להיות שאכן הוא צודק . ויכול להיות באמת שכולם טועים ושרק הוא צודק. אבל, על האדם להבין שהמשמעות של זה היא, שיש שקר ככ גדול בעולם, ויש טיפשות ככ גדולה בעולם, שהיא יכולה לגרום לכל האנשים בעולם להאמין בשקר כלשהו שהוא לא אמת. ואדרבה, אנחנו בעד לגמרי שהאדם יהיה צודק, בלי קשר למה שכולם חושבים. כי אמת אחת קיימת. והאמת היא אמת, גם אם אף אחד לא מכיר בה. ואדרבה, על האדם באמת להגיע אל האמת האחת, בלי קשר למה שכולם חושבים או לא חושבים. אבל על האדם להתבונן על המחשבה שאומרת, שיכול להיות שהוא צודק ושכולם טועים, ועל האדם להבין שהמשמעות של זה היא, שלפי המחשבה הזאת צריך לומר, שבעולם שלנו יש שקר ככ גדול, עד שכולם יכולים לטעות באיזו טעות. כי על העובדות אין טעם להתווכח. ואפשר להתווכח על הפרשנות ועל המשמעות של העובדות. אבל אין טעם להתווכח על העובדות. והעובדה היא, שגם אם האדם בטוח שהוא צודק ושכולם טועים, הרי שעדיין יש אין ספור אנשים אחרים עם דעות שונות משלו, שגם הם בטוחים באותה רמת וודאות כמו שלו, שהם אלו שצודקים ושכל השאר טועים. וכנל, אין הכוונה לגרום לאדם לשנות את דעתו, אלא הכוונה היא לגרום לאדם להתבונן על העניין, ולהבין שכל אותם אנשים שחושבים אחרת ממנו, ושהם בטוחים שהם צודקים ושכל השאר טועים, הרי שהם המראה של האדם עצמו. כי למרות שהאדם נדמה לו שהוא צודק ושכולם טועים. ולמרות שאולי ויתכן שזו האמת. הרי שהעובדה היא שיש עוד אנשים בעולם שחושבים אחרת. וגם הם בטוחים באותה רמת וודאות בכך שהם צודקים ושכולם טועים. וכל בתי המשוגעים מלאים באנשים, שהם בטוחים שהם צודקים, ושכולם טועים. והאדם הוא לא היחיד בעולם שחושב שהוא צודק ושכולם טועים, אלא העובדה היא שיש עוד אנשים שבטוחים שהם צודקים ושכולם טועים. והמשמעות של זה היא, שאם נאמר שבאמת יתכן שמישהו אחד צודק ושכל השאר טועים, הרי שזה אומר שיש בעולם שלנו שקר ככ גדול, שמרמה את כל האנשים בעולם. וכאשר האדם מתבונן ומבין את הדבר הזה, על ידי זה האדם עכשיו צריך להתבונן היטב היטב על עצמו, ולנסות לשאול את עצמו, במה בדיוק הוא שונה, מכל שאר האנשים בעולם שחושבים אחרת ממנו, ושגם הם בטוחים שהם צודקים ושכולם טועים. ונכון שהאדם בטוח שהוא צודק ושהאמת אצלו. אבל עדיין השאלה היא, במה בדיוק המחשבה הזאת שכולם טועים ושרק האדם עצמו צודק, במה בדיוק היא שונה מכל שאר האנשים שגם הם בטוחים שהם צודקים ושכל השאר טועים וכולי. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז גם אם הוא בטוח שהוא צודק ושכולם טועים, הרי שהוא אמור להבין שיכול להיות שגם הוא טועה. כי אם קיים בעולם שקר ככ גדול וטיפשות ככ גדולה, שמצליחה לרמות ככ הרבה אנשים, הרי שיכול להיות שהאדם גם ...

... השכל לא תמיד צודק? ולמה מאמץ לא תמיד מוביל לתוצאות? לפעמים האדם יושב וחוקר בשכלו באיזה עניין, ומגיע למסקנה כלשהי. ולפעמים נדמה לאדם, שמאחר שהוא השקיע בעניין ככ הרבה מחשבה, הרי שכנראה שהמסקנה שלו ...

... נחמן מברסלב, יהדות, התורה היהודית, אליעד כהן, כולם צודקים, כולם טועים, מצא את ההבדלים, ספר הזוהר, הכל נכון, הכל לא ... היהודית. השאלה הנשאלת היא מדוע רבי נחמן מסתמך על מקורות אלו? האם אין לו מספיק סמכות או ביטחון עצמי להציג את רעיונותיו לבד? אליעד כהן מסביר את הרעיון באופן פשוט: רבי נחמן עצמו אמר, יש כאלה שחושבים ... במיוחד אם האחרים האלה נתפסים כסמכות או כבעלי ערך רב. רבי נחמן השתמש בדרך זו כדי להבטיח שהמסרים שלו יתקבלו. האם רבי נחמן מחויב תמיד להיות צודק? נקודה חשובה נוספת שהועלתה היא שרבי נחמן עצמו לא התיימר להיות תמיד צודק. נאמר בפירוש, שאפשר לטעון שרבי נחמן טעה לפעמים. אליעד ... אותו להצטרף. לפעמים הוא יצטרף כי כולם עושים את זה, כך הוא מצדיק לעצמו את הפעולה, אף על פי שהוא בעצמו לא מעוניין בכך באמת. מה המשמעות של לראות את האמת והטעות בכל דבר? אליעד מסביר שבכל דבר יש גם צד נכון וגם צד לא נכון. לדוגמה, אפילו בתוך ... מה שהוא עצמו התכוון לומר, גם אם אלו דברים שנראים סותרים או הפוכים לגמרי. האם יש גישות מנוגדות בין מה שאליעד מלמד לבין היהדות? אליעד מסביר שאין באמת הבדל מוחלט בין הגישה שלו לבין הגישות אחרות, כולל ... ולראות את ההבדלים, מתוך ידיעה שהכל אחד. כך אליעד מציג את הרעיון של הכל נכון והכל לא נכון. מצד אחד הוא מסכים עם כל דבר שייאמר, כי הוא רואה את האמת היחסית שבו, ומצד שני הוא גם יכול לא להסכים עם כלום, כי הוא מבין שהכל רק ביטוי חלקי של האמת המוחלטת. מה משמעות להיות אלוהים לפי אליעד? אליעד מסביר שלהיות אלוהים פירושו להבין לעומק שכל דבר בעולם הוא ביטוי ... המצבים קיימים יחדיו. למה רבי נחמן מצטט את הזוהר? האם רבי נחמן יכול לטעות? מה זה ליקוטי מוהרן? האם הכל נכון והכל לא נכון? איך אליעד כהן מסביר את האמת היחסית? ...

... כהן, מאה אחוז הצלחה, התחייבות למאה אחוז הצלחה, הדרך של אליעד כהן, האם אליעד כהן נוכל, אליעד כהן צודק, השיטה של אליעד כהן, ההסמכה של אליעד כהן, אליעד כהן המלצות מהי הדרך של אליעד כהן להבטיח מאה אחוז הצלחה? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו מהי הדרך להגיע ... על מאה אחוז הצלחה. אליעד מבהיר שההצלחה תלויה בהתמדה ובעבודה יסודית. הוא מציין שאם האדם מוכן לבצע את התהליך בצורה מדויקת ויסודית, מובטח לו מאה אחוז הצלחה. הוא מסביר זאת כך: אם אתה עדיין לא ...

... בטוח בעצמך, רק אני צודק, גם אני צודק, חוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי, להאמין בעצמך, רק צודק, גם צודק, כולם צודקים מה גורם לאדם להרגיש חוסר ביטחון עצמי? ההרצאה עוסקת בהבנת ... האדם מזהה שחוסר הביטחון שלו במה שהוא אומר מטריד אותו יותר. איך מתבטא חוסר הביטחון ומה הקשר שלו לתפיסת הצדק? אליעד מסביר את תחושת חוסר הביטחון באמצעות התהליך של מעבר מהחוויה רק אני צודק לחוויה גם אני צודק. במצב הראשון, האדם בטוח בצדקתו המוחלטת, אבל כשהוא מתחיל להטיל ספק בעצמו, הוא עובר למצב של גם אני צודק, שמאפשר לו לראות נקודות מבט שונות. ככל שהוא מתרגל לראות את ההפך, הוא עשוי להרגיש שהוא מאבד את הוודאות שלו ואפילו להתחיל לחשוב אולי רק האחרים צודקים. אליעד מדגיש שכאשר אדם מעוניין להישאר בתוך האגו המצומצם ... לו פחד לטעות כי הוא משוכנע לחלוטין בצדקתו. אם הוא אינו בטוח כלל, גם אז הוא לא חושש לטעות כי אין לו בכלל תפיסת אני צודק. הבעיה מתרחשת במצב ביניים - כשהאדם גם בטוח וגם לא בטוח בו ... והצד הלא בטוח מערער על הוודאות שלו ומונע ממנו שלווה. איך אפשר להתמודד עם חוסר הביטחון ולהגיע לוודאות פנימית? אליעד מסביר שעל האדם לבחור לאיזה כיוון הוא רוצה למשוך את עצמו. אם הוא רוצה להיות במצב של רק אני צודק, עליו לבדוק כל דבר לעומק, לחזק את הוודאות שלו ולהיות משוכנע לגמרי. מצד שני, אם הוא רוצה להגיע לתפיסה של כולם צודקים, הוא חייב להרפות מהצורך להגן על דעותיו ולהסכים לראות את האמת בכל נקודות המבט. אליעד מבהיר שאם האדם לא בוחר כיוון ... משוכנע בצדקת דרכו ללא פשרות. אם הוא מוכן לחיות עם ספק ולראות אותו ככוח שמאפשר גדילה, עליו לקבל את חוסר הוודאות ולראות את האמת בכל נקודת מבט. אם הוא לא מחליט, הוא נשאר במתח מתמיד. ... רגשי אם הוא אינו מוכן להתמודד עם הקונפליקט הזה באופן מלא. איך לפתח ביטחון עצמי? איך להתמודד עם פחד לטעות? רק אני צודק או כולם צודקים? מה גורם לבלבול פנימי? האם אפשר להיות בטוח וגם לא בטוח? ... חוסר הביטחון עם דוגמאות קונקרטיות, אך האדם נמנע מכך. אליעד מציין כי חוסר הביטחון מתבטא בכך שהוא לא בטוח האם הוא צודק, והתחושה הזו נובעת מהיכולת לראות את ההיפוך של הדברים. כלומר, הוא כבר לא מרגיש רק אני צודק אלא מתחיל להרגיש שגם אחרים צודקים, עד כדי כך שהוא עלול לשאול את עצמו אם הוא בכלל טועה. ... אליעד מתאר את הדינמיקה של הביטחון והספק. אם אדם מחפש להיצמד לאגו קטן ומוגבל, עליו להימנע משאלות ולהמשיך להאמין שהוא צודק. אך אם הוא מחפש לצמוח, לפתח תובנות חדשות ולגלות דברים על ... גבוהות מאוד, אך גם עלול למצוא עצמו מבולבל אם אין לו אחיזה במהות הבסיסית שלו. הקשר בין ביטחון, פחד והאחזות אליעד מסביר כי תחושת חוסר הביטחון קשורה לפחד לטעות. - אם אדם בטוח במאה אחוז שהוא צודק - אין לו פחד לטעות. - אם אדם אינו בטוח כלל - גם אז אין לו ... וגם לא בטוח. הצד שבו הוא בטוח גורם לו לרצות לשמר את עמדתו, בעוד הצד הלא בטוח מפריע לו להאמין לחלוטין בצדקתו. כדי להסביר זאת, אליעד נותן דימוי כלכלי: - אם יש לך את כל הכסף ... אין לך כלל כסף, אין לך מה להפסיד. - אבל אם יש לך קצת, אתה חושש לאבד אותו. כך גם בביטחון עצמי: אם אדם מחפש להיות רק צודק, עליו לבדוק כל דבר עד הסוף כדי לוודא את צדקתו. אך אם הוא מחפש להגיע למקום שבו כולם צודקים, עליו לשחרר את ההאחזות בעמדותיו. הצורך לבחור כיוון אליעד מסכם כי על האדם לבחור - האם הוא רוצה להיאחז בעמדה מסוימת ולוודא את צדקתו, או שהוא רוצה לשחרר את הצורך להיות צודק ולראות שכל נקודות המבט נכונות. אם הוא לא בוחר, הוא ימצא עצמו קרוע בין שתי הגישות - מה שיגרום לו לתחושת סבל ובלבול. האדם שואל האם אפשר להיות גם וגם. אליעד מסביר שאפשר, אבל זה דורש להתמודד עם משיכה לשני הכיוונים - מצד אחד ... בעצמו, ומצד שני הרצון לשחרר ולהכיל את כל האפשרויות. סיכום השיחה עוסקת בהתמודדות עם חוסר ביטחון ובחקירה עצמית. אליעד מסביר שחוסר ביטחון נובע מהיכולת לראות נקודות מבט שונות, מה שמפרק ...

... שכנוע - רק צודק רק טועה גם צודק - שינוי עמדות, NLP, תורת המשחקים, מניפולציות, סוגסטיה, השפעה, לשתול מחשבות, ניהול משא ... מישהו לא מסכים איתך וברצונך לשכנע אותו, באפשרותך לעשות זאת במספר דרכים אפשריות. כאן נסביר חלק מהדרכים, וגם חלק מהיתרונות והחסרונות של כל דרך. אז כאשר מישהו לא מסכים עם דעתך, ... לשכנע אותו שהדבר הוא טוב ולא רע. אפשרות 3 - להסכים איתו שהדבר הוא אכן גם רע, ושהוא גם צודק. אבל שאעפכ הדבר הוא גם טוב ושהוא לא רק רע. ואם ננסח את האפשרויות בצורה של גם רק. אז האפשרויות הן: 1 - לומר לו שהוא רק טועה ושאתה רק צודק. 2 - לומר לו שהוא רק צודק, ואחכ לנסות לשכנע אותו שהוא רק טועה ורק אתה צודק. 3 - לומר לו שהוא אכן גם צודק, אבל גם אתה צודק. ועכשיו נסביר את היתרונות ואת החסרונות של כל דרך. האפשרות הראשונה היא, שלילה מוחלטת של דעתו של היריב, ... עצמי בדרך שלו. כי האדם מטבעו רוצה שיתנו לו לגיטימציה. והאגו של האדם רוצה להרגיש שהוא צודק. וברגע ששוללים לגמרי את מה שהאדם אומר, שאומרים לו שהוא רק טועה ושרק ההפך של דבריו הוא ... לגמרי, מתחיל לחשוב שאולי הוא משוגע, ושאם הצד השני מדבר בביטחון מלא, שרק הדעה שלך צודקת, ושהדעה שלו היא רק טעות, זה גורם לאדם להרגיש ששוללים ממנו את כל הלגיטימציה שלו, והוא ... האדם תחושה של ביטחון עצמי בדרך שלו. ואז לפעמים זה גורם לו להתעקש יותר מידי, שהוא רק צודק. וזה הכל בגלל שהסכימו איתו שהוא גם צודק. או בגלל שנתנו אפילו טיפת לגיטימציה לדעתו. ואז הוא מתחזק בדעתו, ואחכ זה יוצר קושי לשכנע ... מוחלט. ומנקודת המבט הזו, מומלץ להתייחס לדעה של היריב, כאילו שמחויב המציאות שהוא רק לא צודק, ושאין שום אפשרות בעולם שהוא צודק. ושהוא רק טועה ושהוא לא צודק, אפילו לא בטיפה אחת קטנה. והדבר הזה מערער אצל האדם את הביטחון שלו בדעה העצמית שלו, ומאפשר לו לראות ולקבל את הדעה הנגדית לדעה שלו. ונחדד: גם אם אתה חושב שהיריב שלך גם צודק, אבל לא רק צודק. גם במקרה כזה, לפעמים, אם תסכים איתו שהוא גם צודק, זה יכול לגרום לו להחזיק בדעה שלו שהוא רק צודק. ולכן מנקודת המבט הזו, הכי מומלץ זה לנקוט את העמדה ההפוכה והמנוגדת לגמרי לדבריו, ולומר לו שהוא רק טועה ולא גם צודק. ואחרי שהוא כבר איבד את הביטחון העצמי שלו בעצמו, עכשיו אפשר להציג לו תיאוריה חדשה לגמרי, שבה, הדעה הקודמת שלו, היא גם צודקת וגם שגויה. וזה בעצם היתרון הקיים בשלילה מוחלטת של דעתו של היריב שלך. שהיא ערעור הביטחון ... הגישה הזאת יוצרת בדיוק את התוצאה ההפוכה והנגדית. וישנם מקרים, שבהם, אתה חושב שהשני גם צודק וגם טועה. והוא חושב שהוא רק צודק ושרק הוא צודק. ואם תאמר לו שהוא רק טועה, זה ימנע ממנו להסכים איתך, שהוא גם צודק וגם טועה, והוא ימשיך להחזיק בדעתו שהוא ואך ורק הוא צודק. וההסבר הוא, שלפעמים האדם מרגיש שמערערים לו את הביטחון העצמי שלו בעצמו. ואז לפעמים האדם מרגיש סוג ... לאדם להיות מוכן לשקר ולהיות מוכן לסבול ולהיות מוכן לעשות כמעט הכל, כדי להמשיך להיות צודק, כדי לשמור על האגו שלו. ואם לדוגמה אתה חושב שמישהו הוא רק טועה ושרק אתה

... עם חוסר הסכמה, איך ליצור הסכמה? טיפול בהתנגדויות, אסטרטגיה ליצירת הסכמה, להראות למישהו שהוא טועה, להראות למישהו שאתה צודק, לנצח בויכוח, ניהול משא ומתן, שכנוע מהן שלוש הדרכים המרכזיות להתמודד עם טענה מנוגדת? כשאדם טוען טענה שנראית לנו שגויה, קיימות שלוש דרכים ... בשום אופן. הגישה השנייה: אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון - כאן אנחנו מודים שיש היגיון בטענתו של האדם, אך מסיקים שהמסקנה שלו שגויה. הגישה השלישית: אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה - בגישה זו אנחנו מודים שהצד השני צודק בהקשר מסוים, אך מדגישים כי זה לא חל על המקרה הנוכחי. כיצד פועלת הגישה הראשונה - שלילת הטענה במאה אחוז? בגישה הראשונה, המטרה היא להפריך את ... לילה, נענה לו באופן ישיר: לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. בגישה זו, המטרה היא להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד משמעי ולחסום כל אפשרות להאמין שהוא צודק. כיצד פועלת הגישה השנייה - הבנת ההיגיון אך שלילת התוצאה? בגישה השנייה, אנחנו מראים לצד השני שהבנו את ההיגיון מאחורי הטענה שלו, אך מבקשים ... נכונה. למשל, אם אדם טוען עכשיו יום, ניתן להגיב: אני מבין שאתה חושב כך כי היית בחוץ לפני שעתיים והיה שמש, אך למעשה כרגע לילה. בגישה זו אנחנו שומרים על אמפתיה, אך מסבירים למה הטענה עדיין שגויה. כיצד פועלת הגישה השלישית - הצגת הטענה כמוגבלת למצב אחר? בגישה השלישית, אנחנו לא שוללים את דברי האדם השני, אלא ממקמים ... או הוכחת טעות במצבים שבהם המטרה היא להגיע להסכמה, נעדיף את הגישות שבהן יש הכרה מסוימת בטענות הצד השני. בגישה השלישית, לדוגמה, לא נשדר לאדם שהוא טועה, אלא נוכל להסביר לו שהוא צודק במקרים מסוימים, אך לא במקרים הנוכחיים. לעומת זאת, אם חשוב לנו להראות לצד השני שהוא טועה, נבחר בגישה הראשונה או השנייה, בהתאם למידת החומרה של ... את הטענה באופן מוחלט. גישה שנייה: אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק, אך הארנק נמצא בכיס השני שלך - כאן מודים שההיגיון מאחורי הטענה ברור, אך מסבירים מדוע היא שגויה. גישה שלישית: נכון, אולי שדדו אותך במקומות אחרים, אך במקרה הזה זה לא רלוונטי - כאן אנחנו מסבירים שייתכן והטענה נכונה בהקשרים אחרים, אך במקרה הנוכחי היא לא חלה. כיצד לבחור את הגישה המתאימה? במידה ורוצים להראות לצד השני שהוא טועה באופן ... שהוא טועה, אפילו באופן חד - משמעי, בין אם זה כדי להראות שהוא טועה בפני אחרים, ובין אם זה כדי לערער אותו או להבהיר לו את גודל טעותו בלי להשאיר לו פתח מחשבה שהוא צודק. בשני המקרים הללו, הצורך שונה: במקרה הראשון, אין לנו עניין להוכיח לו שהוא טועה לגמרי, אלא רק לגרום לו להסכים, במקרה השני, אנו רוצים שהוא יבין ... בשום אופן. הגישה השנייה: אני מבין את ההיגיון שלך, אבל זה לא נכון - כאן מכירים בכך שיש סיבה לטענה של האדם, אך בכל זאת מסיקים שהמסקנה שלו שגויה. הגישה השלישית: אתה צודק, אבל זה לא רלוונטי במקרה הזה - כאן לא שוללים את דבריו באופן מוחלט, אלא אומרים לו: כן, העמדה שלך נכונה בהקשר אחר, אבל פה ועכשיו, הטענה הזו לא ... לדוגמה, אם מישהו אומר עכשיו יום למרות שהשעה היא חצות לילה, עונים לו באופן ישיר: לא נכון, אתה טועה לגמרי. זה לא הגיוני בכלל. אין שום מקרה שבו אתה יכול להיות צודק. במקרים מסוימים, אנשים בוחרים בדרך זו כאשר הם רוצים להבהיר לצד השני שהוא טועה באופן חד - משמעי ולחסום כל אפשרות של מחשבה ההפוכה. הקצנה של ... לעיתים כהאידיאלית ומה הרעיון שהיא מיישמת? תשובה: בגישה השלישית לא אומרים לאדם אתה טועה, אלא משתמשים בטכניקה שממקמת את דבריו בהקשר אחר. בפועל, אומרים לו: נכון, אתה צודק, אבל רק במצב מסוים או במקום אחר. למשל, אם מישהו טוען: עכשיו יום, כשאנו רוצים להגיד לו שעכשיו לילה, נוכל לומר: נכון, עכשיו יום - אבל רק במדינה ... יום. ואצלנו כאן, השעה לילה. כך, הצד השני יוצא עם תחושה שדבריו אינם בהכרח שגויים לגמרי, אלא פשוט לא רלוונטיים למקרה הנוכחי. במקום להגיד לו: אתה טועה, אומרים: אתה צודק בנסיבות אחרות. זה מונע ממנו לחוש שהוא לגמרי טעה ועוזר ליצירת הסכמה ותחושת הרמוניה. יחד עם זאת, אם הצד השני מתעקש לטעון טענה מוחלטת שאין בה ... או רק שיסכים איתנו? ומה קורה אם כן אנו רוצים שיבין שהוא טועה? תשובה: כאשר המטרה שלנו היא להגיע להבנה משותפת וליצור תחושה חיובית בין הצדדים, נשתמש בגישה של אתה צודק, אבל רק במקרה אחר (הגישה השלישית), או בגישה השנייה שבה אנו מבינים את ההיגיון שלו אך מסבירים מדוע הוא טועה. בשני המקרים הללו, האדם השני לא יצא עם תחושה חזקה שהוא הובס או הושפל. אם המטרה שלנו היא להראות שהאדם השני טועה באופן מפורש - ... לפעמים נדגיש שהצד השני טועה ב - 100 אחוז. לפעמים נרצה לומר לו, אתה לא טועה לגמרי, אך עדיין המסקנה לא נכונה בשום הקשר שאנו מדברים עליו. ולפעמים נעדיף להגיד, אתה צודק, רק שזה לא חל כרגע כאן. טכניקות שכנוע נוספות כלים בתקשורת בין אישית הבנת הפרספקטיבה של הצד השני איך להתמודד עם קונפליקטים מורכבים שלום לכולם ... איתך ואתה רוצה שהוא יסכים איתך, מישהו אומר לך עכשיו יום אתה רוצה להגיד לו לא נכון עכשיו לילה בקיצור יש שלוש דרכים איך אפשר להסתכל על הדבר הזה. עכשיו לפני שאני מסביר את השלוש דרכים צריך לשים לב שיש פה עוד שתי ווריאציות חלוקה אחת זה מקרה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם השני שהוא טועה, זאת אומרת יש לנו אינטרס ... רוצים לבלבל אותו, רוצים לזעזע אותו מה שזה לא יהיה רוצים להראות לו שהוא טועה. לעומת זאת יש מצבים שאין לנו עניין להראות לו שהוא טועה יש לנו עניין להראות לו שאנחנו צודקים ליצור איתו הסכמה. עכשיו בהנחה שאנחנו רוצים להראות לבן אדם שהוא טועה אז נעשה הכל כדי להראות לו שהוא טועה אבל בהנחה שאנחנו שאין לנו עניין בלהראות לו שהוא טועה יש לנו עניין בלהראות לו שאנחנו צודקים וליצור איתו הסכמה אז בעצם עכשיו זה מתחלק לשלושה חלקים, כשמישהו טוען טענה דרך אחת שאפשר להתייחס לזה היא להגיד לו לא נכון אתה טועה, מה אמרת ... אחרות. אוקי אז בקיצור יש איך שאמרתי אפשרות אחת להגיד לו לא נכון אתה טועה אפשרות שנייה להגיד לו אני מבין שאתה חושב שככה וככה בגלל שככה וככה ובאמת מההיבט הזה אתה צודק אבל זה לא נכון כי 4.. 5.. 6... והאפשרות השלישית היא שהיא בעצם האידיאלית היא הולכת ככה, כשמישהו טוען טענה אז בעצם אנחנו לא נגיד לו שהוא טועה אנחנו לא נגיד לו שיש אפשרות לחשוב שהוא צודק ואף על פי כן הוא טועה אנחנו נגיד לו שהוא צודק אבל הוא צודק רק במקרה אחר ובמקרה שלנו זה לא רלוונטי. זאת אומרת אם לדוגמה נגיד בן אדם יגיד עכשיו יום ונגיד שאנחנו רוצים להגיד לו שעכשיו לילה נגיד לו נכון ... הוא יצא עם חוויה שאמרו לו תראה אנחנו מבינים למה יש היגיון במה שאתה אומר אבל אף על פי כן זה לא נכון ולכן אתה טועה או אתה לא טועה בכלל כל מה שאמרת זה נכון אבל אתה צודק במקרה שככה וככה אבל במקרה שלנו זה לא רלוונטי ואז בווריאציה השלישית הזאת הבן אדם לא יצא עם תחושה שהוא טועה. עכשיו זה כמובן ברור שאם הבן אדם ... אדם מרגיש שהוא אמר משהו לא רלוונטי אבל בגדול אני מנסה להעביר את המסר שבסופו של דבר בווריאציה השלישית בצורה השלישית אנחנו לא אומרים לבן אדם אתה טועה אומרים לו אתה צודק נכון אבל פה יש מקרה אחר, בן אדם אמר שדדו אותי 1. לא נכון לא שדדו אותך 2. כן אני מבין שאתה חושב ששדדו אותך כי לא מצאת את הארנק תראה הוא בכיס ... שבהם זה בדיוק הפוך יותר מאשר חשוב לנו שהוא יסכים איתנו חשוב לנו שהוא יבין שהוא טועה ולכן יש שלוש דרכים להראות לבן אדם שהוא טועה. הדרך האחת זה להגיד לו תראה אתה צודק במקרה אחר לא במקרה שלנו הדרך השנייה היא להגיד לו, אני עכשיו מסביר את כל האפשרויות הפוך אז הדרך הראשונה זה להגיד לו תראה כל מה שאתה אומר זה נכון אבל זה לא רלוונטי כאן הדרך השנייה היא להגיד לו מה שאתה אומר אני ... לבן אדם שהוא טועה, אם לדוגמה יש וויכוח בין שני אנשים ואנחנו רוצים להראות שהבן אדם השני טועה באופן מוחלט אז אסור, זה בדיוק הפוך אז אסור לנו להגיד לו אתה יודע אתה צודק אבל כרגע זה לא המקרה לא זה לא טוב כי אסור שבראש שלו שהוא יחשוב שהוא צודק, אסור שמי שנמצא סביבנו ישמע את המילים אתה

... לשכנוע אנשים, חוקיות שכנוע אנשים, מה גורם למישהו לחשוב משהו? חוקי השכנוע, איך לשכנע מישהו? להוכיח שאתה צודק , אינטרס להרגיש טוב, יצירת אינטרס שכלי, ... רגשי, NLP, לשכנע מהם העקרונות הבסיסיים בשכנוע אנשים? כאשר אנו רוצים לשכנע אדם במשהו, בדרך כלל נשאף להראות לו כיצד זה טוב לו באופן אישי. המטרה היא לא להוכיח שאנחנו צודקים , אלא לגרום לו להרגיש שלשכנוע יש תועלת עבורו. במקום להציג את עצמנו כצודקים , חשוב להציג לו את היתרונות האישיים שהוא ... השכנוע? הגישה הראשונה היא להציג הוכחות חזקות כדי לשכנע את האדם שהוא חייב לפעול כפי שאנחנו מציעים. אם, לדוגמה, אנו רוצים לשכנע מישהו לאכול תפוח כי זה בריא, נתמקד בהסברים ובסיבות מדעיות לכך שהתפוח טוב לבריאות. ...

... איך לשכנע אנשים? איך להשפיע על אנשים? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך להתמודד עם חולי נפש? איך לטפל בהפרעת אישיות? אולי אני משוגע? אולי הוא צודק? איך לרפא סכיזופרניה והפרעות נפש באמצעות בירור האמת? הגישה המרכזית שאליעד כהן מציג לטיפול בהפרעות נפשיות קשות, כגון ... לשכנעו שהוא טועה. הרעיון המרכזי הוא שלא נכון לנסות לשכנע אדם עם תפיסות שווא שהן שגויות, אלא צריך לנהל איתו דיאלוג אמיתי ולברר יחד איתו האם הוא צודק או לא. למה גישה ישירה לשכנוע בדרך כלל נכשלת? הטעות הנפוצה בטיפול בסכיזופרנים ואנשים עם מחשבות שווא היא שהמטפל מניח מראש ... יקשיב למטפל, והטיפול ייכשל. אליעד מדגיש שכדי להצליח בטיפול, הגישה צריכה להיות שונה לחלוטין. במקום להתנגד למטופל, צריך להניח שאולי המטופל באמת צודק ואולי המטפל טועה, או אולי שניהם טועים. חשוב לבדוק את הטענות של המטופל באופן כן ורציני, כאילו הן טענות של מומחה או של אדם ... קריטיים להצלחת הטיפול? נקודה מרכזית בהרצאה של אליעד כהן היא החשיבות של כבוד הדדי ושל פתיחות אמיתית בין המטפל למטופל. אם המטפל בטוח שהוא צודק ושאינו יכול לטעות, הוא לא יצליח לשכנע את המטופל ואף לא יוכל להבין את נקודת המבט שלו. לעומת זאת, כשהמטפל בא מתוך הבנה שאולי המטופל צודק, נפתח מקום אמיתי לשיח, והמטופל מרגיש נוח יותר לבטא את מחשבותיו ורגשותיו. עצם היחס המכבד גורם למטופל להיות פחות מתגונן ויותר פתוח לשינוי אמיתי. כיצד הגישה הזו מתאימה למצבי שכנוע בחיי היומיום? אליעד כהן מסביר שהשיטה מתאימה לא רק להפרעות נפשיות, אלא גם למצבים יומיומיים של שכנוע. למשל, ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית. במקום לכפות עליו את הדעה שלך (אתה חייב להכין שיעורים!), כדאי לברר איתו למה הוא לא רוצה, מה מניע אותו, אולי באמת כרגע עדיף לו לשחק, ואולי אפשר למצוא פתרון ביניים. דוגמה נוספת קשורה לדיונים פוליטיים - אם אדם תומך בביבי נתניהו והשני מתנגד לו, שניהם בדרך כלל בטוחים בצדקת דרכם. אבל אם ינסו לשאול בכנות אולי השני צודק?, יוכלו להגיע להבנה ולמכנה משותף. הגישה הזו מאפשרת לפתור ויכוחים מורכבים וליצור הבנה אמיתית בין אנשים. איך לבצע בפועל את תהליך בירור האמת? הדרך המעשית לברר את האמת היא לשאול שאלות ענייניות ויסודיות. למשל, אם המטופל טוען שעוקבים אחריו במסוק, אפשר לשאול אותו: מי בדיוק עוקב אחריך? למה אתה חושב כך? איזה הוכחות יש לך לכך? באותו זמן המטפל צריך גם לשאול את עצמו: האם אני בטוח שאין מעקב אחריו? האם יש סיכוי שהמטופל צודק ואני טועה? שאלות אלו יוצרות דיאלוג פתוח, מקרבות את המטופל למטפל, ומאפשרות להגיע להסכמה או לפחות להבנה טובה יותר של המצב. האם קיימים מצבים בהם המטפל אינו יודע איך לברר את האמת? אליעד כהן מדגיש שאם המטפל אינו יודע איך לבדוק את האמת באופן ישיר, עדיין עליו להיות פתוח לאפשרות שהמטופל צודק. עצם ההבנה הזאת - אולי הוא צודק ואני משוגע - כבר מייצרת דינמיקה בריאה של טיפול ושיח. לסיכום, הגישה המרכזית של אליעד כהן מתבססת על הנחות יסוד פשוטות אך מהפכניות: לא לשלול מראש את טענות המטופל. להתייחס בכבוד וברצינות לכל טענה. לברר יחד מה האמת בלי הנחות מוקדמות. להיות פתוח לכך שהמטופל צודק. כך, לפי אליעד, אפשר לרפא גם הפרעות נפש קשות וגם להצליח לשכנע ולהגיע להסכמות במצבים מורכבים בחיים. שכנוע במצבים מורכבים ... (אתה מדמיין, אתה משוגע), הגישה היעילה ביותר, לפי אליעד כהן, היא בירור משותף של האמת. השיטה מבוססת על ההבנה העמוקה שתמיד קיימת האפשרות שהמטופל צודק והמטפל טועה, או ששניהם טועים, ולכן אין לבוא בגישה של עליונות אלא מתוך רצון אמיתי וכנה לברר את האמת ביחד. מדוע לא כדאי לנסות לשכנע את המטופל שהוא טועה? כאשר אדם סכיזופרן אומר, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה הנפוצה והלא נכונה היא להגיד לו: אתה טועה, אף אחד לא עוקב אחריך. גישה זו לא יעילה כי היא מיד סוגרת את האדם וגורמת לו להתבצר עוד יותר בעמדתו. לפי ההסבר, ככל שמנסים לשכנע אדם שהוא טועה, כך הוא פחות פתוח להקשיב או לשנות את דעתו. לדוגמה, אדם הטוען שיש מצלמה נסתרת בקיר שמצלמת אותו, מיד לומר לו שהוא מדמיין רק יגרום לו להרגיש מנותק ומבודד. במקום זאת, יש לומר: אולי באמת יש מצלמה, אולי אתה צודק, בא נבדוק את זה ביחד. ברגע שהאדם מרגיש שהמטפל פתוח להקשיב לו ברצינות, הוא מתחיל להיפתח לשיחה משמעותית ואמיתית יותר. איך ... והוא המשוגע. כאשר המטפל מגיע בגישה כזו, הוא סוגר מראש את האפשרות להבין לעומק את המטופל. המטפל חייב להיות פתוח לאפשרות שהוא עצמו טועה והמטופל צודק, או ששניהם טועים. עצם הגישה המכבדת והפתוחה מובילה את המטופל להרגיש מובן יותר ומאפשרת לדיאלוג להיות אפקטיבי ומשמעותי. כיצד ניתן ליישם את הגישה במצבי שכנוע אחרים? אליעד מסביר שהשיטה יעילה לא רק להפרעות נפשיות, אלא גם בכל מצב שדורש שכנוע. לדוגמה, אם ילד לא רוצה להכין שיעורי בית, ההורה לא צריך להכריח אותו מיד אלא לברר איתו בכנות: למה אתה לא רוצה לעשות שיעורים? אולי באמת כדאי לך לשחק עכשיו? אולי יש דרך אחרת לפתור את זה? בדיקה משותפת של האמת מאפשרת למצוא פתרון מוסכם שמתאים לשני הצדדים. גם בוויכוחים פוליטיים השיטה עובדת. אם אדם תומך בביבי ואחר מתנגד, במקום לשכנע בכוח, הגישה תהיה לברר ביחד איפה כל צד אולי טועה, איפה הוא צודק, ומה אפשר ללמוד מהאחר. רק בגישה כזו אפשר להגיע להסכמה אמיתית. איך מתמודדים עם ספקות ועם אי - ודאות במהלך הבירור? אחד ... כמו יש מצלמה נסתרת או עוקבים אחריי, השאלות הופכות להיות כלי לבירור עמוק ואמיתי. בשלב מסוים, המטפל והמטופל עשויים לגלות שהם לא בטוחים לגמרי מי צודק, ולכן עליהם להמשיך לבדוק ביחד. תהליך זה מקרב את המטפל והמטופל ויוצר קשר של אמון וכבוד. מה ההבדל המרכזי בין גישה זו לגישות ... אליעד מציע למי שמעוניין ללמוד עוד על הגישה הזו לחפש באינטרנט מושגים כמו איך לגרום למישהו להסכים איתך, איך לשכנע אנשים, טיפול בהפרעות נפשיות, איך להסביר דברים ואיך לשכנע משוגעים, כדי להרחיב את ההבנה של דיאלוג פתוח וכבוד אמיתי במהלך טיפול ושכנוע. שכנוע במצבים מורכבים ... עם מחשבות שווא בדיקת האמת מול כל אדם טיפול בהפרעות נפש באמצעות דיאלוג פתוח איך לרפא סכיזופרניה? איך להתמודד עם חולי נפש? אולי אני משוגע והוא צודק? איך ניתן לרפא אנשים סכיזופרניים והפרעות נפש קשות אחרות? ההסבר מתייחס לכל סוגי המחלות הנפשיות, גם לסכיזופרניה, פרנויה, פיצול אישיות והפרעות קליניות אחרות. הרעיון המרכזי הוא שלא צריך לנסות לרפא את האדם בכך שמשכנעים אותו שהוא טועה. במקום זאת, יש לבוא בגישה של בירור האמת יחד עם המטופל, מתוך ההבנה שאולי הוא צודק ואולי המטפל הוא זה שטועה. כאשר אדם סכיזופרן טוען, לדוגמה, שעוקבים אחריו, הגישה השגויה היא לנסות לסתור אותו מיד, להגיד לו ... אותו: מי עוקב אחריך?, למה אתה חושב שעוקבים אחריך?, איפה הם נמצאים? ולברר את הטענות שלו ברצינות. מדוע חשוב להתייחס לטענות המטופל ברצינות? על פי ההסבר, בכל אינטראקציה בין מטפל למטופל יש אפשרות שהמטופל