... מודע, קונפליקט רגשי, התנהגות אובססיבית, התנהגות טורדנית, טיפול ב ocd, הפרעת OCD, הפרעה לא הגיונית, התנהגות לא הגיונית, עומד להשתגע, מחשבות מנוגדות מדוע קונפליקט בין המודע לתת מודע גורם להתנהגות אובססיבית? קונפליקט בין המודע לתת מודע מתרחש כאשר האדם ... תוצאה ישירה של הניסיון לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה, אך בפועל הם יוצרים סבל נפשי גדול ותחושה של עומד להשתגע. כיצד מסנכרנים בין המודע לתת מודע כדי לטפל בקונפליקט? הדרך לסנכרן בין המודע לתת מודע היא באמצעות חקירת האמת ... חולקים זה על זה, האדם עשוי לבצע פעולות חוזרות כדי לוודא מי צודק וכך נוצרות מחשבות טורדניות ותחושת עומד להשתגע. מדוע אדם מבצע בדיקות מסוכנות למרות שהוא מרגיש שהן לא הגיוניות? לעיתים, התת מודע משדר שלא יקרה שום דבר ... שעלול לגרום לסבל נפשי. אדם עלול להיכנס ללופ של התנהגות לא הגיונית, לחוש מחשבות מנוגדות או לפחד שהוא עומד להשתגע. אחת הדרכים להקל על המצב היא להשוות את המודע עם התת מודע: - לזהות היכן קיימות סתירות בין אני ... חושב ככה ולמה אני חושב ככה עד שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע. ש: אם במודע זה מסוכן ובתת מודע זה לא מסוכן? אליעד: אז הוא בודק אם זה מסוכן או לא ...

... עובד? אליעד: אומרים לו דרך אחת מי עושה דברים בלי היגיון רובוט, עכשיו מי עוד עושה דברים בלי היגיון משוגע אתה משוגע? לא אני לא משוגע נגיד שהוא יגיד לך אני משוגע בזה נגיד אוקי אז למה דווקא בזה בוא נמצא את ההיגיון למה אתה משוגע דווקא בזה זה כמו לדחוף היגיון לאין היגיון נגיד לו אם באמת היית פועל בלי היגיון אז למה דווקא ... זה למה שאר הדברים אתה עושה בצורה הגיונית ומצד האמת אף אחד בעולם לא עושה דברים בלי היגיון גם משוגע בבית משוגעים הוא לא עושה דברים בלי היגיון, הוכחה נניח שזאת הוכחה שעובדה שזה רק בתחום מסוים. הישות היחידה בעולם שעושה ...

... שיש תועלת כלשהי. שאולי לך היא נראית זניחה / לא שווה את הכסף / לא ראויה / מיותרת / טיפשית. אבל זוהי כמובן רק נקודת המבט שלך. כי אולי מנקודת המבט של הלקוח, היתרון היחסי הקטן הזה, והתועלת הקטנה ...

... באמת לא תמיד צודק, אעפכ עליך לדעת, כי גם אם אתה צודק, וגם אם הלקוח טועה. וגם אם הלקוח טיפש גמור ואתה חכם מוחלט, ואתה יודע בדיוק מה נכון ללקוח וכולי, אעפכ אין מצווה להראות ללקוח שהוא טועה. המטרה ...

... יכול להמשיך להילחם בך. וברמה הרטורית זה אומר כך: נניח שאתה רוצה לטעון טענה שאומרת X הוא בן אדם טיפש. עכשיו, ברגע שתאמר את זה, האדם השני בהנחה שיש ניגוד אינטרסים ביניכם, יכול להשיב לך לדוגמה לא נכון, X הוא לא טיפש, אתה טיפש / למה אתה אומר שX הוא בן אדם טיפש / X הוא בן אדם חכם או כל מיני תגובות אחרות. עכשיו הרעיון הוא כך, אם אתה טיפש, אז אתה בעצם חושף את הקלף שלך, דהיינו, טוען את הטענה שלך, לאחר מכן אתה רואה את התגובה של ... לאחר מכן אתה מחליט / חושב איך להגיב על מה שהוא אמר, כתגובה להתקפה שלך. אבל אם אתה לא טיפש אלא חכם, אז לפני שאתה חושף את הקלף שלך, דהיינו, לפני שאתה טוען את הטענה שלך, מראש אתה חושב על הטענה ... על ידי שיפור הניסוח של הטענה המקורית שלך. או לדוגמה במקרה שלנו, נניח שאתה רוצה לומר ש X הוא טיפש ונניח שאתה חושב לדוגמה שהשומע ינסה להעביר אליך את נטל ההוכחה, שאתה תצטרך להוכיח ש X הוא טיפש, אז במקרה כזה, מראש תעביר את נטל ההוכחה אל השומע. דהיינו,, שהוא יצטרך להוכיח ש X הוא לא טיפש, במקום שאתה תצטרך להוכיח ש X הוא טיפש. לדוגמה: X הוא טיפש, למה נראה לך שלא?!. דהיינו, מראש ניסחת את המשפט בצורה שמראש ממקדת את השומע בכך שנטל ההוכחה האם X הוא טיפש או לא, נטל ההוכחה מוטל עליו. ואם אתה עוד יותר חכם, אז אתה אמור לדעת, שכאשר אתה מתחיל משפט בטענה כלשהי, כגון כאשר אתה אומר X הוא טיפש, אז אוטומטית בתת המודע של השומע, מתעוררת השאלה האם זה נכון או לא. דהיינו, אוטומטית, נטל ההוכחה מוטל עליך, ... מוטל עליך. ולכן מראש עדיף שתאמר (אאכ זה לא אפשרי מסיבות שונות), למה נראה לך ש X הוא לא טיפש, X הוא טיפש. דהיינו, שמראש תמקד את השומע שיחשוב הוא שנטל ההוכחה עליו, ושהוא צריך להוכיח האם X טיפש או לא. ומאחר שאם אתה חכם, אז אתה יודע ש (יש היבט ויש גם יוצא מן הכלל וש) עדיין ... נטל ההוכחה אליך. לכן לדוגמה עדיף שמראש תנסח את המשפט בצורה של למה נראה לך ש X הוא לא טיפש?! X הוא טיפש, למה נראה לך שלא?! ואז גם אמרת את מה שרצית בצורה מפורשת, אבל גם תחמת את הרעיון שלך, בשני רעיונות נוספים, שבהם יש רעיון שאומר, שנטל הוכחה מוטל על הצד השני ושהוא צריך להוכיח אם X הוא טיפש או לא. ואם אתה עוד יותר חכם, אתה יודע לדוגמה שיש גם היבט (ויש גם יוצא מן הכלל), שאומר שברגע שאתה מעביר את נטל ההוכחה על מישהו ומבקש ממנו לדוגמה להוכיח ש X הוא לא טיפש, הרי שממילא הוא תמיד יוכל למצוא הוכחה יחסית כלשהי, לכך ש X הוא לא טיפש. ומאחר שאתה רוצה לנטרל מראש את ההוכחה שהוא יביא לך, לכן מראש עדיף שתאמר לדוגמה אתה באמת בטוח חושב ש X הוא לא טיפש. דהיינו, שתנסח את משפט השאלה שלך, בצורה שמראש תנטרל מהשומע את היכולת שלו לתת תשובה יחסית לשאלה שלך, וכפי שהסברתי את זה במקום אחר. ואם לדוגמה אתה יודע שהשומע יגיד לך, שאין שום הוכחות ש X הוא טיפש, אז מראש אתה בשאלה שלך ובטענה שלך, כבר יכול להוסיף את הרעיון שאומר, שאין שום הוכחות ש X הוא לא טיפש. או לדוגמה לומר, שיש המון ראיות יחסיות לכך ש X הוא טיפש. או לדוגמה לומר שיש הוכחות עמוקות ומורכבות, שמראות ש X הוא טיפש. או כל מיני טענות אחרות, שמראש שוללות את האפשרות שלו להתגונן ולטעון את הטענה שלו. ואם לדוגמה אתה יודע ... לאדם מאוד חכם. אז מראש לדוגמה באפשרותך לנסח את הרעיון שלך, שהוא בעצם אומר, ש X הוא בתקופה הנוכחית טיפש / או הפך להיות טיפש. ואם לדוגמה יאמרו לך, שלא יכול להיות שאדם חכם הפך להיות טיפש, אז מראש באפשרותך לדוגמה לומר, שדברים משתנים וגם אנשים משתנים (וגם כאן כבר יש תשובה להתנגדות נוספת) ו X ... אבל המסר הוא פשוט. ברגע שאתה טוען טענה כלשהי / מעביר מסר כלשהו / מוכר רעיון כלשהו, אם אתה טיפש שלא רואה את הנולד, אז מראש אתה תאמר את מה שיש לך לומר, ואחכ יגיבו לך ואחכ תגיב בהתאם ...

... היה רוצה לחשוב על עצמו? (רוצה לחשוב על עצמו = אוהב). נניח לדוגמה שמישהו רוצה לחשוב שהוא חכם ולא טיפש, אז באפשרותך לדוגמה להרכיב משפט שאומר אתה חכם, אתה בטוח חושב X. או אתה בטוח חכם שחושב X. או אתה בטוח לא טיפש לחשוב ש X לא נכון. וכיוב ניסוחים שונים, שבתוך המשפט עצמו מניחים הנחת יסוד, שאם השומע לא יסכים איתך, ...

טיפול בהפרעת אישיות, טיפול בסכיזופרניה, חושב שהוא המשיח, מחשבות שווא של גדלות, שיגעון גדלות, טיפול במחלות נפש, פסיכיאטריה, דלוזיה, תסביך משיח, חושב שאני המשיח, תסמונת נפוליאון, מגלומניה

... שיש סיבה להתנהגות, ולו קטנה, מכיוון שאם הוא יאמין שהפעולה היא באמת חסרת סיבה לחלוטין, הוא ייאלץ לראות בעצמו משוגע והוא ירגיש תקוע וחסר אונים. אליעד מסביר לעומק שכל רצון וכל פעולה של האדם מורכבים משילוב של אקראיות וסיבתיות: ... שלו אכן משרתת מטרה כלשהי, אפילו אם המטרה היא רגשית ולא מודעת באופן מלא. מה הקשר לסיפור בן המלך שהשתגע וחשב שהוא תרנגול? אליעד מתייחס לסיפור הידוע על בן המלך שהשתגע וחשב שהוא תרנגול, ומסביר את עומקו הפסיכולוגי. הוא מראה שרוב האנשים נלחצים מהתנהגות מוזרה או בלתי רציונלית כי היא מאיימת על תחושת ההיגיון שהם מנסים לשמר אצל עצמם. לטענתו, דווקא החכם בסיפור היה מסוגל להזדהות עם המשוגע, ובכך אפשר לו להתקרב אליו, לשוחח איתו בגובה העיניים, ובהמשך לעזור לו. אליעד מוסיף כי כאשר האדם מסוגל להזדהות ...

... עוד שכל יש בדבר אם בסופו של דבר כל הדברים הם בעצם ישות אחת כמו שפעם הסברתי נגיד שיש משוגע, זאת פרספקטיבה נגיד שיש משוגע שיש לו כיסא והוא אומר אני רואה פה שניים ואז הוא מתלבט איזה כיסא אני אמור לשבת תקשיב כולם ...

איך לא להשתגע? איך לא לאבד שליטה? פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, לפעול בלי היגיון, אני מתחיל לאבד שליטה, פחד מאיבוד שליטה, איבוד שליטה עצמית, חרדה מפני איבוד שליטה, תחושת אובדן שליטה מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לעשות מעשים משוגעים? קיימים שני סוגים עיקריים של פחד הקשורים לתחושת שיגעון או אובדן שליטה עצמית. הראשון הוא פחד להשתגע במובן הרחב, כלומר, החשש לאבד את השפיות לחלוטין, להגיע למצב שבו האדם אינו מודע למעשיו ופועל באופן לא הגיוני ... הסוג השני הוא פחד נקודתי וספציפי, שבו האדם חושש שיבצע פעולה לא הגיונית מאוד, פעולה שהוא עצמו תופס כפעולה משוגעת, אך מבלי לאבד את כל שפיותו. לדוגמה, אדם שחושש שיפגע בילדיו ללא שום סיבה, או אדם שחושש שפתאום יוריד ... לו. ההבדל כאן משמעותי: האדם מודע שהוא עשוי להצטער מיד לאחר ביצוע הפעולה, אך עצם החשש שיבצע את הפעולה המשוגעת מטריד אותו מאוד. איך להתמודד עם פחד לבצע פעולות לא הגיוניות? כאשר מתמודדים עם פחד מפני ביצוע פעולה לא ... הגיוני יתרחש, על ידי הגברת מודעות ושליטה עצמית, והימנעות מפעולות אימפולסיביות או חסרות היגיון. איך ניתן להקטין את הסיכוי להשתגע ולבצע פעולות אימפולסיביות? אליעד כהן מדגיש שכדי להקטין את הסיכון להשתגע, האדם חייב לפתח את החשיבה ההגיונית שלו ולהגביר את המודעות שלו לפעולות שהוא מבצע. ככל שאדם יותר חכם ומחושב, ... מבצע שום פעולה, אלא אם כן הוא בטוח שהיא נחוצה, חיונית, ומועילה עבורו. גישה זו מפחיתה משמעותית את הסיכוי להשתגע, כי היא בנויה על מנגנון של שליטה עצמית ובדיקה מוקדמת של כל פעולה לפני ביצועה. איזה הרגלים מגדילים את ... שבו הוא מודע לפעולותיו, חוקר אותן ובודק אותן, אבל לא מגביל את עצמו בצורה קיצונית. איך להפחית את הפחד להשתגע בצורה מעשית? אליעד כהן מסכם את ההסבר באמירה ברורה: אדם שחושש להשתגע צריך לפתח מודעות לפעולות שהוא עושה, לבדוק באופן עקבי מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, ולחזק את החשיבה ההגיונית ... אני עושה את מה שאני עושה?, כך הוא מוריד משמעותית את הסיכוי לאיבוד שליטה ולביצוע פעולות לא הגיוניות או משוגעות. איך להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה? איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות? מהם ההרגלים שמגדילים את הסיכון לפעול בטירוף? פחד להשתגע - ניתוח והבנה מעמיקה קיים מצב שבו אדם מפחד להשתגע, אך יש להבחין בין שני סוגים של פחד זה. שני סוגים של פחד להשתגע יש אדם שחושש ממצב שבו הוא יאבד שליטה מוחלטת על עצמו, ייצא מדעתו, ולא יהיה מודע למעשיו. הוא חושש ... מודעות. לעומת זאת, יש מי שלא חושש מהתפרקות כללית, אך כן מפחד לבצע מעשים ספציפיים הנתפסים כלא הגיוניים או משוגעים. כלומר, הוא חושש שבעתיד תעלה בו דחף לבצע פעולה חריגה מאוד, כזו שבדרך כלל רק משוגעים עושים, אף שהוא מודע להשלכותיה. דוגמאות לפחדים מסוג זה דוגמה קלאסית היא הורה שחושש שהוא עלול יום אחד לפגוע בילדו ללא סיבה. הפחד כאן אינו בכך שהוא יהפוך למשוגע לחלוטין, אלא בכך שברגע מסוים תעלה בו מחשבה והוא יפעל לפיה באופן לא הגיוני. דוגמה נוספת היא אדם החושש ... להקטין את הסיכוי שזה יקרה - האם יש דרכים להגביר שליטה עצמית ולהפחית דחפים אימפולסיביים? הקשר בין רמת היגיון לשיגעון באופן כללי, אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע על ידי כך שיהפוך לחכם יותר. אדם שחושב ומתנהל בהיגיון, מקטין משמעותית את הסיכוי לפעול באימפולסיביות חסרת פשר. התנהגות והרגלים המשפיעים על הסיכוי להשתגע כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: האם אדם מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא יפסיק, ... שעולה על דעתו עד שיוכיחו לו שהיא מזיקה, יש לו סיכוי גבוה יותר לבצע דברים חסרי היגיון - כלומר, להשתגע. לעומת זאת, אם אדם מתרגל לא לבצע שום פעולה עד שהוא בטוח שהיא הכרחית ומועילה, הסיכוי שלו לפעול באופן בלתי צפוי קטן משמעותית. איך להפחית את הסיכון להשתגע? כדי להקטין את הסיכוי לפעול ללא היגיון, כדאי להימנע מפעולות אוטומטיות או אימפולסיביות ללא בחינה מעמיקה של הסיבות והתועלת ... אליעד: יכול להיות כזה דבר אוקי עכשיו בתוך הרובריקה של פחד להשתגע יש תת סעיף שנקרא פחד לעשות דברים משוגעים יש אחד שמפחד להשתגע לצאת מדעתו ויש אחד שמפחד שהוא יעשה דברים שהם עצמם משוגעים הוא לא מפחד להשתגע ואז להיות משוגע הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דברים לא הגיוניים. ש: אבל זה נחשב להשתגע. אליעד: לא יש בן אדם שאומר ... הסתעפות של זה הוא אומר אני מפחד שפתאום אני בטעות אעשה x וה - x הזה הוא x שרק משוגעים עושים אותו. ש: אבל אז הוא יהפוך למשוגע. אליעד: כן אבל זה x זה לא יצאתי מדעתי ופתאום עשיתי דברים אלא עשיתי משהו ואפילו אחרי שנייה אני ... אני ארצה לפגוע בעצמי יפה ואז נשאלת השאלה. ש: אבל מבחינתו הוא חושב. אליעד: לא אבל זה לא אני אשגע במובן של אני פתאום לא שולט בעצמי ואני פתאום עושה דברים בלי היגיון יש בן אדם שאומר אני מפחד להשתגע במובן של אני מפחד שפתאום אני לא אשלוט בעצמי ופתאום אני אעשה דברים שמשוגע עושה ואני לא יודע מה עובר עלי ופתאום אני עושה פעולות זה אחד זאת חרדה אחת יש חרדה אחרת שבן אדם לא מפחד מזה אבל הוא מפחד שפתאום הוא יעשה דבר שהוא משוגע לעשות אותו יש מלא דברים שבן אדם לא עושה אותם כי הם לא הגיוניים הוא מפחד שהוא יעשה אותם. ... הבנתי. אליעד: כללי הכוונה שהוא לא פתאום השתגע לגמרי ופרטי הכוונה איך אנחנו נקטין את הסיכוי שתעשה פעולות של משוגעים אז איך בן אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע תשובה על ידי שהוא יהיה יותר חכם ככל שתהיה יותר חכם ככה יש יותר סיכוי שלא תשתגע כחכם והמשוגע משני הקצוות זה א תשובה גנרית כללית אוקי אבל יש פה עוד שכל השכל בעוד רמה נוספת, אוקי תסתכלו ... יש יותר סיכוי להשתגע כי מה זה להשתגע להשתגע זה בעצם לעשות דבר שלא מביא לך תועלת מה זה משוגע מישהו שעושה פעולות לא הגיוניות מה הופך פעולה ללא הגיונית שהיא לא מביאה לך תועלת זאת אומרת אז למה ... לי מזה ולכן בסוף צריך איזון ולכן לענייננו אנו אם בן אדם מפחד להשתגע שישאל את עצמו מה מאפיין משוגע משוגע מאפיין שהוא עושה דברים ללא היגיון אתה רוצה להקטין את הסיכוי שתשתגע תתחיל לפעול בהיגיון לא בא לך לפעול בהיגיון אתה כבר משוגע כרגע חכה שגם השיגעון הזה יעלה לך בעוד הרבה נזקים. הבנו את הסיפור?