... של אמת, והוא, האמת. כי כל זמן שהאמת לא מבוררת אצל האדם, אז תמיד יהיו לו ספקות. וכל הספקות, שורשם בחוסר אמת ובשיגעון. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום ספק כלל. וכאשר האדם מברר את האמת, אז הוא רואה את האמת גם בשכל שלו, שהכל מושלם, ואז הוא חי ... רק אז השכל של האדם הוא שלם באמת. ונסכם: כי האדם לא צריך שתהיה לו לא אמונה ולא שכל כלל, אלא אך ורק אמת בלבד. כי הטיפש, רגיל להאמין, והחכם לעומתו, מבין ומברר את האמת. ואם האמת אינה מבוררת, אין שום משמעות אמיתית לשום דבר, וכאשר האמת מבוררת, אז ...

... שקרנים, שהם כאילו מעודדים את האדם לשאול שאלות, כמו שעושה כל נוכל מצוי, אבל יש מדור מיוחד של שאלות שאסור לשאול אותן שאין לאדם רשות לחקור אותן שאין עליהן תשובה וכיוב. כי השאלות, הורגות את השקר ואת הטיפשות, והן חושפות את האמת האחת הטובה שנשארת בסוף של כל השאלות. שאז האדם מבין את המוחלט ומקבל גם את האמת וגם את הטוב האמיתי. וכל זמן שהאדם עוד לא השיג את המוחלט, אש הגיהנום של ...

... שיש לו, לעמוד נגד המציאות, ולקטר ולהתלונן ולשקר, שיש במציאות שלנו רע. והמציאות רוצה (ועושה) דבר אחד, והאדם בטיפשותו ובעזות פניו ובחוצפתו, רוצה שהמציאות תהיה אחרת. ולכן האדם סובל. אבל, יש חוצפה טובה שהיא הכרחית. והיא שהכרחי ...

... שכאשר יש אותה לאדם, הרי שהאדם כן יכול לאבד אותה, ולחזור למצב שבו הוא היה בטרם היה לו את השכל של האחדות, אבל זה אפשרי רק בצורה אקראית בלבד. כגון אם לדוגמה האדם ישתגע. כי עפ החוקיות של הסיבה תוצאה, לא רק שהדבר אינו אפשרי, אלא שבכל פעם האדם יותר ויותר מתחזק אצלו הטוב הזה. ואעפ שהדבר אפשרי שהאדם ישתגע באופן אקראי ויחזור לשכל של הנפרדות של העולם שלנו, הרי שכאשר ...

... לאדם ספקות, גם לגבי הדבר הזה. והוא מפחיד את האדם, שמי יודע מה יכול לקרות לו, ושאם האדם יעשה את התהליך הזה, אולי הוא יאבד שליטה, ואולי הוא ישתגע וכיוב. והטעות הזאת, היא עצמה העונש של האדם. כי מי שלא מברר את האמת, כי הוא מפחד להשתגע, הוא נשאר משוגע, וסובל כאן מהספקות של עצמו. והמשוגע, הוא זה שאינו יודע את האמת המוחלטת. שאינו מבין שהכל מושלם, ושהוא שלמות אמיתית, אלא הוא חושב שהוא עבד נרצע... ולא יעזור לאדם מאומה, הלב של האדם ... האדם את המציאות באמת, בלי לדעת את האמת המוחלטת?! והאדם מפחד, סתם וללא סיבה. כי אף אחד בעולם, לא יודע למה הוא באמת מפחד. וכל מי שהוא מפחד להשתגע, הרי שזה רק בגלל שהוא משוגע. כי אם היה לאדם שכל אמיתי, הוא לא היה מפחד להשתגע כלל. כי האדם מפחד להשתגע. אבל האם האדם באמת מבין, למה בכלל הוא מפחד להשתגע?! והאדם מפחד להשתגע, כי הוא חושב שאם הוא ישתגע, אז הוא ירגיש רע. כאילו שעכשיו הוא לא מרגיש רע לנצח. כי קיומו של הרצון והקיום העצמי, שנפרד משלמות המציאות, הוא נצחי. והאדם משקר את עצמו, שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? כי הוא לא רוצה להרגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להרגיש רע? תשובה: כי הוא משוגע! ולמה הרצון של האדם לא להרגיש רע, הוא רק בגלל שהוא משוגע? משום שאף אחד בעולם, לא באמת מבין, מהיכן בא לו הרצון שלו להרגיש טוב ולא להרגיש רע. והמשוגע, הוא רוצה את רצונותיו, ועושה את מעשיו, בלי להבין מדוע ולמה הוא עושה ורוצה אותם. ומי יכול לומר שהוא יודע, למה באמת הוא רוצה את הרצונות של עצמו?! כי אם האדם היה חכם באמת, הוא היה רוצה תמיד את המציאות כפי מה שהיא, בלי לרצות לשנות אותה כלל. ואז ממילא האדם היה מרגיש טוב תמיד. אבל האדם הוא משוגע. שהוא רוצה לשנות את המציאות, גם בלי שהוא מבין מהיכן מגיעים הרצונות שלו, וגם למרות שהוא מבין שבכל מקרה יהיה לו רע, גם אחרי שהוא ישנה את המציאות. כי הרע נשאר תמיד, רק בגלל הרצון לשנות את המציאות. ונמצא אם כן, כי האדם לא רוצה להשתגע, בגלל שהוא משוגע . שבגלל שהאדם משוגע, לכן הוא לא מקבל את המציאות איך שהיא, ואז ממילא הוא חי בעולם של טוב ורע, ואז ממילא הוא מפחד להרגיש רע, ואז ממילא הוא מפחד להשתגע ולהרגיש רע. והאדם סובל, רק בגלל שהוא משוגע, ושהוא לא מבין, למה הוא רוצה את הרצונות של עצמו. ואין הכוונה לומר שלרצות זה רע. הכוונה היא לומר שלרצות לשנות את המציאות, בלי להבין מהיכן באמת ... בכל האמונות שלו, לכן הוא משקר את עצמו שהוא בטוח בדעות שלו, למרות שבתוכו הוא יודע שכל ידיעותיו הן מבוססות על אמונה. ובגלל השקר הזה, האדם נשאר בטיפשות שלו, ולא מבין את המציאות באמת, ועל ידי זה האדם גם סובל באמת. ועל האדם לחפש בתוכו את אותה ידיעה, שקיומה לא תלוי בשום דבר. כי האדם יודע הרבה ...

... האמת, חשובה מכל. והטועים חושבים, שאחרי המוות של הגוף, אז האדם רואה את אלוהים. והם טועים, שאינם מבינים את הטיפשות של עצמם. כי הסיבה שהאדם לא יכול לראות את אלוהים, דהיינו, להסתכל על המציאות כולה מבחוץ, היא לא בגלל הלבוש של הגוף הגשמי, אלא בגלל הקיום העצמי של האדם. וגם הנשמה, גם היא גוף, ... האמת, ומוכן להשליך את עצמו לרפש ובוץ, דהיינו, מוכן למען הבנת האמת לנסות לחשוב גם בצורה שנראית כלא שכלית ומשוגעת, אז הוא זוכה להשגת המוחלט, שזוכה להבנת השכל שמעל השכל. ועל ידי זה שהתודעה של האדם והשכל הקטן של האדם, מתחברים אל השכל הגדול שמעל ושמתחת לשכל, שבו הכל אחד ממש. על ידי זה האדם ...

... שלו, האפשרות שהוא טועה, היא זהה בדיוק ובאופן שקול לגמרי, לאפשרות שהוא צודק. כי מי שאינו חכם נדמה לו, שגם אם הוא לא בטוח שהוא צודק ב 100%, הרי ...

... רע... והאדם הוא ככ טועה, עד שקשה לו להבין, למה התפישה האנושית שהחיסרון והשלמות הם נפרדים, למה היא שקר. כי האדם הוא לא מספיק חכם. והאדם פועל בטיפשות, משום שהוא משקר, לרעתו. כי מילא אם השקר של האדם היה מביא לו תועלת, אך השקרים של האדם גורמים לו רק נזק. כך שהאדם פועל בטיפשות, שהוא משקר את עצמו לרעתו. ואפילו ...

... דבר בעולם. בפרט כאשר אומרים לאדם שכל כלשהו, שמי שהוא איש אמת הוא מפיק הנאה אמיתית מכל שכל שיש בעולם, כולל מהשכל של השקרנים ושל הטיפשים. כי בכל שכל שיש בעולם, יש את היופי של האחדות. ואדרבה, בשכל של השקרנים והטיפשים, יש בו צורת שכל גדולה עוד יותר (והמהות היא אחת, אך הצורה היא גדולה יותר). כי השכל הגדול ביותר, הוא מלובש דווקא בשכל הקטן ביותר. עד שרוב השיגעונות שיש בעולם, הם ביטוי של השכל הגדול ביותר שבו הכל אחד, שהוא רק נדמה לשיגעון וכולי. וכאשר האדם שומע איזה דיבור ואיזה שכל, אם הוא לא נהנה מהשכל שיש בדבר, בידוע שהוא משקר את עצמו במשהו. כי מי שהוא איש אמת, אז האחדות של המציאות, היא ... הוא גורם לו להרגיש רע. והאדם לא מבין, שהוא דומה למלך, שמרצונו החופשי בבחירה חופשית מלאה, הוא בוחר להיות עבד בבית הכלא. והמלך השתגע , עד שהוא נכנס בטעות לדמות שאליה הוא התחפש, והוא חושב, שהוא באמת עבד, ואז הוא מתלונן על כך שהוא עבד. והחכם האמיתי מנסה להסביר למלך, שהוא יכול לחזור ולהיות מלך. והמלך המשוגע, מתלונן על כך, שהחכם גורם לו להרעת תנאים בכלא. והוא לא מבין שהוא בכלל מלך, ושמקומו הוא לא לסבול בכלא כעבד, אלא מקומו הוא להיות מלך, או ליהנות באמת, מכך שהוא בוחר להיות עבד. כי האדם הוא השלמות האין סופית (ולמרות שיש כאן דבר והיפוכו, שהסוף הוא אין סוף, אעפכ כך הוא הדבר). אבל האדם הוא משוגע, ונדמה לו שהוא חתיכת בשר או חתיכת שכל מצומצם (זה עבור כל אלו שנדמה להם שהם נשמה רוחנית. והם לא מבינים, שגם הם טועים. כי הם חושבים שהם חתיכת שכל מטופש, במקום ...

... תמיד. וראשית כל, על האדם להבין את האמת, שהכל יכול להיות. ויכול להיות, שבאמת כולם טועים תמיד. ויכול להיות, שהכל שקר, מתחילתו ועד סופו. ויכול להיות גם, שהאדם הוא משוגע ככ גדול, עד שהוא חושב שהוא חכם קצת או הרבה. ויכול להיות גם, שהשקר הוא ככ ... השקר והחיסרון של העולם, הוא טוב מאוד. כי הוא הריבוי של האחדות והשלמות האין סופית. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. ועוד נוסיף ונאמר, כי עבור מי שהוא לא חכם אמת, כל השקרים של העולם, הם הקדמות, אל האמת האחת של המציאות. ומצד אחד, ...