... מתגברים בכל פעם מחדש. ובכל פעם ופעם, האדם נופל מחדש אל הטעויות של העולם הזה, ובכל פעם ופעם, הוא מתעורר מחדש להתקרב אל אחדות המציאות. ובדרך, האדם סובל מכך שבכל פעם הוא נע ונד, בין חיפוש האחדות, לבין שיגעונות העולם. וככל שהאדם משתדל יותר ויותר בכל כוחו להתקרב אל האמת, כך הוא מזרז את תהליך הגאולה ... השנייה? ואולי זו רק הטעייה של השכל, שאינה אמיתית באמת? ובכל פעם כשהאדם נתקל בספק כלשהו, שקודם כל יהמר על האחדות. דהיינו, שקודם כל יבדוק את האפשרות, שאולי בכלל אין שום שאלה כלל, כי הכל אחד, ורק מחלת השיגעון של האדם, רק היא גורמת לאדם שיראה נפרדות, ושיסבול ממנה. ועל ידי זה שהאדם עושה התחלה חדשה בכל ...

... עצמו מהאגו של עצמו. ויש שנדמה להם, שהם הצליחו להשתחרר מהאגו שלהם, ושהם יודעים שהם כלום וכיוב שאר שיגעונות. והם לא מבינים, שהדבר היחיד שהם עשו, ...

... שמשהו נראה לך משוגע, זה לא אומר שהוא המשוגע - כי המשוגע הוא אתה! והעניין הוא, שכאשר האדם מתבונן סביבו, הוא נתקל בתופעות שונות ומשונות, שלפעמים הן נראות לאדם כמשוגעות. ובפרט כאשר האדם מסתכל על השכל של מי שהוא חכם אמיתי, שאז מוכרח שהשכל של החכם האמיתי, יראה בעיני האדם כסוג של שיגעון, או אולי אפילו כשיגעון הגדול ביותר, ואולי אפילו כמו השקר הגדול ביותר. עד כדי כך, שיש כאלו שנדמה להם, שהחכם האמיתי הוא שרלטן, ונדמה להם שהם חכמים גדולים, שהצליחו לגלות את הסוד הזה. ... אלא שאינו מבין את השאלה). ויש רק מצב תודעתי אחד, שבו אין לאדם שום שאלה על המציאות, והוא, כאשר הוא משוגע כמו המציאות בשלמות. והכוונה היא, שכל זמן שהיש והאין נפרדים אצל האדם, תמיד יהיו לו שאלות כלשהן, שנובעות מהפרדת היש והאין. ורק כאשר היש והאין מתאחדים בתוך ... על המציאות כלל. כי כאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. וכאשר היש והאין מתאחדים אצל האדם, אז הוא נחשב למשוגע בעיני אחרים. כי גם המציאות והשכל שלה, נחשבים לשיגעון בעיני העולם. כי השכל של המציאות ככ מוזר, עד שאף אחד לא באמת יודע מה היה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ולמה המציאות היא דווקא כך ולא אחרת. וכל זמן שהמציאות עצמה לא ברורה לאדם, עליו להבין שביחס להיגיון של המציאות, הוא משוגע. כי האדם לא מבין את המציאות, רק בגלל שהוא משוגע שלא מתחבר להיגיון של המציאות, ושהוא חווה את היש והאין כישויות נפרדות. וכל זמן שהאדם הוא לא מספיק חכם להבין את כל המציאות, עליו לדעת את האמת, שהוא לא יכול לדעת מיהו ומהו משוגע ומיהו ומהו חכם. כי אצל המשוגע, אצלו החכם הופך למשוגע ולהיפך. והאדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר, עד שהוא לא מבין את כל המציאות. וכאשר האדם רואה איזה דבר שנראה לו כמשוגע, על האדם להיות איש אמת, ולהבין שאם משהו באמת נראה לו כשיגעון, הרי שזה אומר שיכול להיות שהוא עצמו משוגע. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא רואה את כל בני האדם גם כמשוגעים. ואפילו את עצמו הוא רואה גם כמשוגע. משום שגם הוא חי בתודעה של נפרדות. אלא, שהחכם האמיתי לא באמת רואה את כולם כמשוגעים, אלא רק ברמה החיצונית של הנפרדות בלבד. כי בפנימיות דעתו של החכם האמיתי, אין שום משוגעים כלל, כי הכל אחד ממש, ואין שום הפרדה ונפרדות כלל. ובסיכומו של דבר, על האדם להתבונן על עצמו, ולהבין שכל זמן שיש לו שאלות כלשהן לגבי המציאות, וכל זמן שלא ברורה לאדם בשלמות שאין שלמות אחריה, כל תמונת המציאות כולה, מלפני ואחרי הזמן והמקום וכולי, הרי שהאדם הוא משוגע, ביחס להיגיון שלפיו פועלת המציאות. ועליו לרפא את נפשו, ולנסות להשתמש בשכל שכן יש לו, השכל שהוא האמת היחסית של האדם עצמו. עד שבסופו של דבר, האדם יקבל שכל אמיתי, ויראה את האמת שהכל אחד, ואז הוא יהפוך להיות חכם אמיתי באמת. על ידי זה שהוא ישתגע ויבין את המציאות החכמה באמת, שהיא רק נראית כמשוגעת, עבור כל המשוגעים שלא מבינים אותה. ...

... ממשיות באמת! כי הממשות של העולם הזה, היא בדיוק כמו הממשות, של עולם שנמצא בתוך החלום של המשוגע . והעולם שלנו, הוא לא יותר ממשי, מאשר הדבר הממשי ביותר, שנמצא בתוך החלום הממשי של האדם. והדבר הממשי באמת, זאת האחדות של המציאות, שהיא ...

... האמת. אבל, יש שאלה אחת ויחידה, שאותה השכל מסתיר מהאדם, והיא, האם בכלל השכל עצמו הוא נכון, או לא? כי שכלו של האדם הוא פגום. וההוכחה לכך היא, שבעיני האדם המציאות נראית כמשוגעת . ומי שבעיניו המציאות היא לא ברורה בשלמות, הרי שזה רק משום שהוא משוגע. וככל שהמציאות יותר לא ברורה ...

להשתגע לצאת מהדעת - איך לצאת מדעתך באמת? איך להשתגע לגמרי? כי הטיפשים שיצאו מדעתם, דהיינו, בני האדם שנמצאים בתוך דעתם, שנדמה להם שהם בתוך דעתם, למרות שבאמת הם מחוצה לה, הם מפחדים לצאת מדעתם. כי האדם הוא משוגע אמיתי. משום שהאדם, נדמה לו שיש נפרדות בעולם, למרות שבאמת הכל אחד ממש. והאדם המשוגע , בעיניו הוא עצמו חכם, ובעיניו, מי שחושב שהכל אחד ממש, הוא המשוגע. כי בעיני המשוגע, החכם הגדול, הוא דווקא נדמה בעיניו למשוגע. והמציאות, היא זאת שמחליטה מיהו משוגע. כי מי שלא מבין את המציאות, הוא המשוגע. וכל זמן שיש לאדם שאלה כלשהי על המציאות, למה היא כך ולא אחרת, הרי שהוא משוגע ממש, שאינו מבין שהיש והאין הם אחד ושאין שום שאלה כלל. והמשוגע האמיתי שחי בתוך השיגעון של הנפרדות שלו, הוא מפחד להשתגע. ולמה הוא מפחד להשתגע? כי הוא מפחד שאם הוא ישתגע, אז שמא יקרה לו דבר רע. והאדם הוא ככ משוגע, עד שהוא מפחד להפסיק לסבול. כי הסבל של האדם, הוא רק בגלל שהוא חכם בעיני עצמו, למרות שבאמת הוא משוגע. כי הסבל של האדם, הוא רק בגלל השיגעון של האדם, שחושב שהיש והאין הם נפרדים. וכל זמן שנדמה לאדם שהיש והאין הם נפרדים, הוא סובל. ואם יצליח האדם המשוגע להשתגע באמת, ולצאת מדעתו המשוגעת באמת, ולראות את השכל האמיתי, שהכל אחד ממש, אז ממילא, לא יהיה לאדם שום רע כלל, אלא רק טוב אמיתי. כי אם התודעה חווה שהכל אחד ממש, קיומה הנפרד נעלם, ואין שום חיסרון כלל. כך שהמצב הוא, שכרגע האדם הוא משוגע מצד האמת, משום שהוא לא מבין את המציאות באמת, שבה היש והאין הם אחד. ובגלל שהאדם הוא משוגע, לכן הוא תמיד סובל בעינוי איטי ונצחי, של תחושת חסר רציפה לנצח נצחים, שהיא נובעת, רק בגלל השכל של האדם. והאדם הוא ככ משוגע, עד שהוא מפחד לאבד את דעתו, ולחשוב שהכל אחד, שמא יקרה לו איזה דבר רע. והאדם לא מבין, שהוא כרגע נמצא בגיהנום ממש, שהוא חוויית הנפרדות. ושהדרך היחידה שלו לצאת מהגיהנום, היא על ידי זה שהוא ישתגע בשלמות, ויבין באמת שהכל אחד ממש. שרק על ידי זה, האדם עובר לגור בגן עדן. וכיצד יכול האדם לצאת מדעתו לגמרי ולהשתגע לגמרי? והדרך לכך היא, על ידי זה שהאדם משתמש בשכל שלו עצמו, כדי לפרק את השכל עצמו. כי בשכל עצמו, יש מנגנון השמדה עצמית, שהוא מאפשר לאדם לפרק את חוויית הנפרדות שלו ... בלבד, אלא כבירור ממשי באמת, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד, ואז האדם יוצא מהשיגעון שלו של הנפרדות, ומבין שהכל אחד ממש, והופך להיות חכם אמיתי, שאין לו שום שאלה על המציאות כלל. ואז האדם חי חיים טובים באמת. ...

... ריבוי של האחדות. שזה כבר עניין אחר לגמרי. וכמה שהאמונה טובה עבור החכם האמיתי, כך היא רעה וגרועה עבור מי שאינו חכם אמיתי. ושורש כל הצרות וכל הבעיות וכל הדברים הרעים והשקריים שבעולם, שורשם באמונה ...

... לא מדויקת אפילו כחוט השערה, שאכ היא שקר שרק נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ביותר בעולם, מסכים איתה! ואפשרי לחיות בלי אמונה בכלל. דהיינו, אפשרי לחיות ולהאמין לדוגמה שמחר תזרח השמש, תוך כדי שאתה יודע שאתה לא באמת בטוח בכך, ...

... לא רק שהוא לא יצליח לעשות זאת, אלא שזה יכניס אותו בעצמו לדיכאון. וכיוב, מי שחושב שהוא חכם אמיתי, שינסה להוציא את כל המשוגעים מהשיגעון שלהם. ומי שינסה לרפא את המשוגעים, הוא בעצמו יהפוך למשוגע , כפי שניתן לראות בחוש. ורק מי שהוא שמח באמת מבפנים, ורק מי שהוא חכם אמיתי באמת, רק הוא יכול לרפא את כל המשוגעים ואת כל הסובלים בסבל אין סופי. ...

... כי האדם טועה בלי לשים לכך לב. והחכם מדבר אל האדם, מתוך השכל של האדם עצמו, שהשתגע. אבל האדם, מחמת שהוא השתגע, אז נדמה לו שהשכל של החכם האמיתי, הוא שכל שהוא זר ונפרד ורחוק ממנו וכולי. ...