... מוגבלת. כגון לדוגמה שהאדם לא יכול להכיל בתוך מחשבה אחת שלו, את כל מרחב המקום כולו, או את כל ציר הזמן, או את כל שרשרת הסיבה והתוצאה של כל האירועים שיש בעולם. דהיינו, יכולת התפישה של האדם מוגבלת להכיל בתוכה ... בעצם תת המודע של האדם. כי יש אצל האדם רמות מודעות שונות. והתודעה של רוב בני האדם בעולם רוב הזמן, היא לא יודעת בכלל שיש שכל גדול יותר, שכל אין סופי כנל, וכל שכן שרוב בני האדם גם לא יודעים ... עומק גדול. כי מי שרוצה לגלות ולהבין את הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי המהות של סיבה? ומהי סיבה? ומהו זמן? כי הסיבה התוצאה קשורים למהותו של הזמן. וכדי להבין את הסיבה של כל הסיבות, לשם כך יש להבין את מהותו של הזמן, שבו מתרחשים כל האירועים שיש בעולם. כי כל הסיבות והתוצאות, כולם הם חלקים של הזמן. כי כל הסיבות וכל התוצאות, נמצאים בתוך הזמן. והם חלק מהזמן. ובנוסף, כל הסיבות והתוצאות שיש בעולם, שהם יוצרים את כל האירועים שיש בעולם, כולם גם מתרחשים ונמצאים בתוך מרחב המקום. ... האירועים, לשם כך יש להבין גם את מהותו של מרחב המקום. כי אם לא היה מרחב מקום ולא היה מרחב זמן, הרי שלא היו אירועים ולא היו סיבות ולא היו תוצאות. ואכ קיומה של הסיבה הראשונה, תלוי בקיומם של הזמן ושל המקום. וכדי לגלות את מהותה של הסיבה הראשונה, לשם כך יש להבין את מהותם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא כי גם למקום וגם לזמן, גם להם יש סיבה. כי יש סיבה מדוע המקום והזמן הם כפי מה שהם. כי מרחב המקום ומימד הזמן, היו יכולים להיות אחרת ממה שהם. וזה בעצם אומר, שיש עוד סיבה אחרת שהיא נמצאת מחוץ למרחב המקום ומחוץ לציר הזמן, שהיא הסיבה של מרחב המקום ושל ציר הזמן, שבתוכם מתרחשים כל האירועים. וכדי לגלות את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם לגלות את הסיבה של מרחב הזמן ומרחב המקום, שהיא נמצאת מחוץ ולפני קיומם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק יותר גדולה, והיא שגם הסיבה הראשונה של הזמן והמקום, גם היא נמצאת בתוך ציר זמן ומרחב מקום גדול עוד יותר. כי כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה מחוץ לציר הזמן, והתוצאה שלה היא ציר הזמן, הרי שבעצם הגדרנו אירוע שהתרחש מחוץ למסגרת הזמן שלנו, אך גם הוא עצמו יש לו זמן. כי גם הוא עצמו אירוע. וגם לו עצמו יש סיבה ותוצאה. דהיינו, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא ... סופי מהתודעה של האדם. כי בכל פעם שהאדם מגדיר אותה, גם אם היא תוגדר כסיבה מחוץ לכל ציר האירועים של הזמן ושל המקום, הרי שתמיד היא עצמה תהיה חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. ומי שרוצה להבין את כל המציאות ...

... את יכולת התפישה האנושית. ולכן, כאשר האדם מגיע לנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שהיא בכלל נמצאת הרבה לפני ציר הזמן ומרחב המקום שלנו, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שהיא נמצאת מחוץ לכל מעגלי הזמן האפשריים. כי גם הזמן שלנו הוא חלק מישות זמן גדולה עוד יותר. וגם מרחב המקום שלנו, גם הוא חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, נמצאת מחוץ לכל ציר הזמן ומרחבי המקום. דהיינו, היא נמצאת מחוץ לאין סוף מרחבי זמן. והיא נמצאת אחרי אין סוף תהליכים של סיבה ושל תוצאה, כי היא לפני שהיו בכלל סיבות או תוצאות. דהיינו, ... מבינים את סיבת כל הסיבות. וכל אחד מפרש פירוש אחר מהי סיבת כל הסיבות. אך על האדם להבין, כי כל זמן שסיבת כל הסיבות יכולה להיות אחרת ממה שהיא, הרי שהיא עצמה צריכה סיבה. ואכ היא לא סיבת כל הסיבות. ... כלשהו בעולם מה הסיבה שלו? ומדוע הוא דווקא כך ולא אחרת? ומדוע מוכרח שכל הדברים יהיו כפי מה שהם? כל זמן שהאדם עוד לא יודע להסביר כיצד הסיבה הראשונה מכריחה את כל הדברים שיש בעולם בכל רגע ורגע להיות כפי ...

... שיטה רוחנית אחת בכל העולם כולו, שמסוגלת להציע לאדם דרך כלשהי כדי להשיג הנאה אין סופית שמתחדשת וגדלה כל הזמן, כאן בעולם הזה כאשר האדם עדיין יכול לבדוק את נכונות הדרך שבה הוא הלך. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את ... שיש בעולם ניתן לחלק למספר קטגוריות שונות. כי יש שיטות רוחניות שמבטיחות לאדם הנאה רוחנית אין סופית, הנאה שכל הזמן מתחדשת וגדלה עד אין סוף, אבל שום שיטה לא מראה לאדם איך הוא יכול להשיג את ההנאה הזאת כאן בעולם הזה בזמן אמת. ובנוסף על כך, גם אלו שמבטיחים לאדם אושר אין סופי והנאה אין סופית, גם הם עצמם מודים שהם עצמם ... בסוף הדרך. וזה בעצם היה סוג השיטות הרוחניות הראשון, שמציע לאדם הנאה רוחנית אין סופית, של התחדשות מתמדת כל הזמן, ושל טוב אין סופי וכולי, אך כל אלו שמציעים את הדרך הזו, הם כאלו שהם עצמם עוד לא הצליחו להשיג ... ילך בה, אז הוא יוכל לבדוק אותה ולראות האם ועד כמה היא טובה או לא, כבר כאן בעולם הזה כל זמן שהאדם עדיין חי. ואת השיטות האלו שמציעות לאדם תשלום במזומן, אותם ניתן לחלק לשני סוגים. והסוג הראשון הוא מציע ... שתפישת החיים הזאת של המרדף אחרי ההנאות, ברור לגמרי שהיא לא יכולה להציע לאדם הנאה אין סופית, שמתחדשת כל הזמן וכולי. ויש גם את השיטות הרוחניות שמציעות לאדם את האושר כבר כאן בעולם הזה. והאושר שלהן מוגדר שחוסר סבל, וכרוגע ... והאדם מטבעו מחפש איזה דבר טוב שאליו הוא יוכל להתמכר, ושהדבר הזה יהיה בחינם, ושיהיה זמין עבורו בכל מקום ובכל זמן, ושהוא יוכל להשיג את הדבר הזה ללא כל מאמץ, ושההנאה של האדם מהדבר הזה רק תגדל כל הזמן, ושהדבר הזה לא ישעמם את האדם ולא יגרום לאדם שום נזק אלא רק תועלת וכיוב. ואין שום שיטה רוחנית בעולם ... האדם. וההתגלות שלה בכל דבר, היא קסם אמיתי שאין שום קסם בעולם יותר גדול ממנו. וכל אדם בכל מקום ובכל זמן, יכול להגיע להנאה אין סופית שמתחדשת כל הזמן. כי רק לא לסבול, זה לא ממש מעניין. וליהנות מהשטויות של העולם, גם זה לא ממש מעניין. ולחכות ליהנות מאיזה דבר לא ברור באיזה זמן לא ברור, גם זה לא ממש מעניין. אבל יש דרך סלולה לכל אחד ואחד בעולם, להגיע כבר כאן בחיים ...

... האמת שהיא השורש של הכל. והדרך להגיע לנקודת האמת הזו, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו כל הזמן לשאול שאלות על כל דבר. וגם על דברים שנדמה לאדם שהם ברורים, על האדם לשאול את עצמו, מי אמר שזאת ... לבין אין סיבה, או בין סיבה לבין תוצאה או בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי וכל כיוב. כי גם למרחב זמן יש שורש. כי הזמן לדוגמה הוא הבדל התחושה שבין העבר הווה ועתיד. וגם לתחושות האלו יש שורש. ולכל האירועים שבעולם יש שורש. וההבדל שבין האירועים השונים, הוא זה שיוצר את הזמן. ובשורש של כל האירועים, אין הבדל בין כל האירועים שקרו בעבר לבין אלו שקורים בהווה לבין אלו שיקרו בעתיד. וזהו השורש של הזמן. כי שם לזמן יש שורש. ובשורש של המציאות, שם אין הבדל בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי. ובשורש של המציאות, אין הבדל גם ... התחושה הזאת של המקום, שם אין הבדל בין המקומות השונים. ובשורש של המציאות, לא רק שאין הבדל בין רגעי הזמן ~~~~~~~~~~זמן ולא רק שאין הבדל בין המקומות השונים שבמרחב המקום, אלא שם גם אין הבדל בין מרחב המקום לבין ציר הזמן. כי גם למרחב המקום ולציר הזמן, גם להם יש שורש. כי בשורשם (לפני המפץ הגדול / לפני בריאת העולם), שם לא אין הבדל בין המקום לבין הזמן. כי שם הכל אחד. וזאת נקודת האיפוס של המציאות, שהיא השורש של המציאות. שאותה תופש החכם האמיתי בשכלו, שהוא מחובר ... שם גם אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות. כי יש את השכל האנושי שבו לדוגמה יש הבדל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הזמן לבין המקום. ויש את השכל הגדול יותר שבו אין הבדל בין רגעי הזמן לבין המקומות השונים, ושבו אין הבדל בין זמן לבין מקום. וגם לדוגמה אין שם שום הבדל בין סיבה לבין תוצאה, או בין יש סיבה או אין סיבה. ...

... מצליח לשים את האצבע על הדבר שיביא לו את האושר ושיאפשר לו להפסיק לחפש את האושר. כי האדם כל הזמן רודף אחרי הזנב של עצמו ולא מצליח להיות מאושר. והאדם מתאמץ שנים רבות כדי להשיג דברים שלא מביאים לו תועלת ... מקרה כל מה שיש לאדם, בסופו של דבר האדם מתרגל אליו, ומרגיש תחושה של חסר. ובגלל שהאדם מנסה כל הזמן למצוא את האושר ולא מצליח לעשות זאת, על ידי זה נוצר בתוך האדם כעס עצור וכעס פנימי, שבא לידי ביטוי ... מלאה אצל המעביד הגדול ביותר של בני האדם בעולם, שהוא הרצון האנושי, שהוא משגע את בני האדם לרוץ כל הזמן אחרי מטרה לא ברורה ובלתי מושגת. ואף אחד לא יכול לקחת חופשה מהרצון העצמי שלו. כי הרצון כל הזמן קיים ואף אחד לא יכול להשתחרר ממנו. כי האדם לא בחר להיות בעל רצון עצמי ובעל בחירה חופשית, וממילא גם ... אם בסוף הייתה איזו תחנת עצירה שבה הרצון נירגע והאדם מתחיל ליהנות מהחיים כפי מה שהם בלי להרגיש כל הזמן חסר, אבל הרצון העצמי לעולם לא נירגע. אלא הוא רק מתחזק ומתחזק כל הזמן. כי בהתחלה האדם רוצה דברים קטנים, ומתאמץ עבורם מעט. ואחכ האדם רוצה דברים עוד יותר גדולים, ומתאמץ עבורם עוד יותר ... אם היה יכול האדם להיפטר מהרצון העצמי שלו להרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם היה מרגיש טוב. כי כל זמן שיש לאדם רצון להיות מאושר ולהרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם לא מאושר ולא מרגיש טוב. ויש בזה ... הפושעים מגלים למושבת עונשין. ששם הם עובדים בפרך. וכאן העולם הזה הוא הגיהנום ממש, שבו כולם עובדים קשה כל הזמן כדי להשיג את הרצונות של עצמם, בלי שום הפסקה ובלי שום אפשרות להשתחרר מהעבודה. ובכל פעם רמת התסכול עולה ורמת ...

... את הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, והוא שכל רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות ... הוא לא יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחה אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם ... שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין אולי שיש יותר אקראיות מאשר סדר. ואז אולי האדם היה ... אחר. עכשיו יש לשאול, מה בעצם מחבר את הסיבה הזאת לתוצאה הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות בשני רגעים שונים. ועל האדם לנסות להבין, האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של ... דבר כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, היא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ לציר הזמן. ושהוא הסיבה לכך שכל רגעי הזמן הם כפי מה שהם, בלי קשר סיבתי בין רגעי הזמן השונים. וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את ... המציאות שמקיפה את כל האירועים ושבתוכם מתרחשים כל האירועים. ומי שיתבונן יראה, כי כל האירועים מתרחשים בתוך מימד המקום ומימד הזמן. כי קיומם של האירועים, תלוי בקיומם של זמן ומקום. וכדי להבין את המהות האמיתית של האירועים, לשם כך יש להבין את המהות של הזמן ושל המקום. ויש בזה עוד רמת עומק, והיא שמצד האמת, גם הזמן והמקום גם הם סוג של אירועים. כי יש משהו אחר גדול יותר מהזמן והמקום, שבתוכו נמצאים הזמן והמקום. כי כדי להבין את מהותם של הזמן והמקום, גם עליהם יש לשאול שאלות. כגון לדוגמה יש לשאול, למה בכלל יש זמן ומקום. והאם יכול להיות מקום בלי זמן? ואם כן, אז מדוע באמת אין רק מרחב מקום בלי זמן? וגם להפך, האם יכול להיות זמן בלי מקום? וכיוב שאלות שונות שאמורות לעזור לאדם להבין מהם הזמן והמקום. ויש בזה עוד רמות עומק. כי נניח שהזמן והמקום נמצאים בתוך מימד אחר גדול עוד יותר, אז יש להבין מהו המימד ההוא שמקיף את הזמן ואת המקום. האם שם יש או אין זמן ומקום. ומה מקיף את מה שמקיף את הזמן ואת המקום. וכיוב עוד שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.

... הבעיות והקשיים והספקות שאיתם מתמודד האדם בחיים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בכל פעם שהאדם פותר בעיה אחת, מיד אחרי זמן כלשהו ולפעמים אפילו מיידית, נוצרת בעיה חדשה. ולא משנה מה הפתרון שאותו מצא האדם לבעיה שלו, בוודאות מוחלטת שבכל ... שלו בעיה חדשה. וכך הוא גם לגבי הספקות שיש לאדם בחיים. שבכל פעם שהאדם מוצא תשובה לשאלה כלשהי, מיד אחרי זמן כלשהו נוצרת שאלה חדשה. ובכל פעם שהאדם מוצא תשובה לשאלה החדשה, מיד הוא מקבל שכל חדש, ונוצרת גם שאלה ... אותו, על ידי זה האדם יפסיק לחפש את האושר. כי האדם מחפש את האושר, כדי להפסיק לחפש את האושר. וכל זמן שהאדם מחפש את האושר, הרי שהוא לא מאושר. וכל זמן שהאדם עדיין בתוך נפשו מרגיש שהוא מחפש אושר כלשהו, הרי שהוא עדיין לא מאושר. כי המאושר, הוא זה שהפסיק ... להיות קיים? וכיוב שאלות נוספות שעוזרות לאדם להבין מיהו ומהו. כי כאשר האדם אומר אני רוצה להיות מאושר, הרי שכל זמן שהוא לא מבין מהו האני הזה שרוצה להיות מאושר, אז כיצד בדיוק הוא מצפה למצוא את האושר? ומי שרוצה ... מיהו, ממילא הוא לא מבין מה הוא רוצה, ולא יודע מה עליו לחפש, ולכן החיפושים ממשיכים וגם ימשיכו הלאה, כל זמן שהאדם לא מבין מיהו ומה הוא רוצה. כי על האדם להתבונן היטב גם על הרצונות שלו. ועל האדם לשאול ... ידי זה להיות מאושר תמיד. אבל בפועל האדם לא באמת מצליח לשלוט ברצונות של עצמו. והרצון של האדם כל הזמן משתנה. ואין הכוונה לומר כי בהכרח האדם לא שולט ברצון העצמי של עצמו, אלא הכוונה לומר שעל האדם לגלות ולנסות ... את האושר, הרי שמה שהאדם באמת מחפש, זה להשביע ולמלא את הרצון העצמי של עצמו. כי האדם מנסה כל הזמן להגיע למצב שבו הוא יחווה מילוי רצון. וכל רגעי האושר שיש לאדם בחיים, הם כולם תוצאה של מילוי הרצון של ... וכך גם להפך לגבי הסבל. כי כאשר המון רצונות נוצרים בבת אחת, אז האדם מרגיש המון רע בבת אחת. וכל זמן שהאדם לא מבין את הרצון העצמי שלו, כיצד בדיוק הוא חושב שהוא יצליח למלא אותו? כי בלי להבין מהו ... באמת. דהיינו, כאשר האדם יבין את האמת לגבי האני שלו. שעל ידי זה בעצמו האדם יהפוך להיות מאושר באמת. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות בשלמות, הרי שתמיד תחושת חוסר האושר תחזור על עצמה. ולכן בכל פעם שהאדם פותר ... ולכן, כאשר יש לאדם בעיות, עליו לשמוח. כי הבעיות מקרבות אותו אל האושר שלו. ועל האדם להתעודד מכך שכל הזמן צצות בעיות חדשות, כי זה אומר שהוא מתקדם יותר מהר אל האושר. כי לבעיות יש סוף, ולאושר אין סוף.

... אין בו שום קיום לעולם. כי מאחר שהוא אין סופי, ממילא בשכל הגדול יותר אין אפשרות להבדיל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הישויות השונות. כי שם הכל אין סוף. וכאשר אין סוף וגבול, אז גם אין גבול לרגעי הזמן ואין גבול למקומות ואין גבול לישויות השונות. ובכל מקרה, שם אין שום קיום לעולם כפי מה שהאדם מכיר אותו, כי ... האדם, הוא יוצר רע עבור האדם. כי אם האדם לא היה רוצה שום דבר, לא היה לו רע. כך שכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, הרי שמוכרח שיהיה בעולם שלו גם רע. כי כאשר יש לאדם רצון כלשהו, בזה בעצמו ... אין רצון, אין התנגדות הרצון, כי אין הבדל בין הרצון של האדם לבין המציאות. וממילא גם אין סבל. ולכן כל זמן שיש לאדם רצון, הרי שיש אצלו סבל. וגם המשוגע הגדול ביותר בעולם, כל זמן שהוא מודע לקיום העצמי שלו, הרי שיש לו רצון וממילא יש לו גם סבל. אלא, שיש דרגות של סבל. ... מספיק חכם להבין שמרמים אותו ושרע לו. וגם הטיפש גם הוא סובל. אלא שעוצמת הסבל שלו נמוכה יותר. כי כל זמן שיש רצון, יש סבל. ולכולם יש רצון. אלא שיש גם צד שני למטבע, והוא שאם אין שכל, אין גם ... את המצב שבו אין שכל אין דאגות בכלל. כי כפי שאמרנו, גם כאשר אין שכל, עדיין יש קצת דאגות, כל זמן שיש רצון עצמי. ובנוסף, כאשר אין שכל, אין דאגות, אבל גם אין אושר ושמחה גדולים. אבל יש מצב שבו ... האנושי, את התגלות השכל שמעל לשכל. כי כפי שאמרנו, השכל האנושי, הוא רק ביטוי של שכל אחר גדול יותר. וכל זמן שהאדם לא מבין מהו הדבר הפנימי, שבא לידי ביטוי בשכל האנושי, על ידי זה השכל של האדם יוצר אצל ...

... להבין את המציאות מנקודת המבט העצמית שלה, לשם כך עליו להתחיל לנסות לקרוא אנשים ולהבין את האנשים שסביבו. כי כל זמן שהאדם לא מסוגל להבין בשלמות את חבריו, את המשפחה שלו, את העובדים שלו, את הלקוחות שלו, ואת בני האדם ... בשעת חלום, כל אותן דמויות שהוא רואה בשעת החלום שלו, הן בעצם הוא עצמו ממש. כי כל המקום וכל הזמן של החלום, הם כולם נמצאים בתוך האני של האדם עצמו שחולם את החלום, שהוא נמצא מחוץ לחלום והוא מכיל בתוכו ... מה שקיים, זה הכל האני של האדם. כי יש אני אחד כללי של המציאות, שבתוכו קיימים כל הדברים. וגם מימד הזמן ומרחב המקום, גם הם לא יותר מאשר תחושה. כי הזמן והמקום, הם בסך הכל תחושה. כי יש תחושה מסוימת שהאדם קורא לה עבר. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם הווה. ... ניתן לראות שאפשר ליצור תחושת מקום, גם בלי מקום של ממש. וכל המקום כולו הוא רק תחושה בלבד. וגם הזמן עצמו, גם הוא רק תחושה. כי מצד האמת כל מה שקרה בעבר וכל מה שקורה בהווה וכל מה שיקרה בעתיד, אלו הכל מצבים שקיימים בו זמנית בפחות מרגע אחד של המציאות. כי גם הזמן עצמו, גם הוא נמצא בתוך מימד גדול יותר, שבו אין זמן. וכל אירועי הזמן, כולם נמצאים ומתרחשים בפחות מרגע אחד של זמן. וכל האירועים כולם קיימים כל הזמן בו זמנית. אלא שבכל פעם האדם חווה תחושת זמן אחרת כלפי אפשרות אחרת של המציאות. ויש תחושה כלשהי שהאדם קורא לה עבר, ויש תחושה אחרת של הווה, ותחושה ... איזה דבר שקרה בעבר, מצד האמת יכול להיות שהאדם בכלל חושב על משהו שעוד לא קרה בפועל, אלא שתחושת הזמן של האדם התהפכה, ושהוא מרגיש תחושת עבר כלפי משהו שיקרה בעתיד. ולפעמים גם האדם מתכנן שאיזה משהו יקרה בעתיד, ואחכ בטעות האדם חושב שהדבר הזה כבר קרה בעבר וכיוב. ובכל מקרה בכל רגע ורגע האדם חווה מציאות, שבה יש תחושת זמן ומקום. וגם הזמן כולו וגם המקום כולו, הם נמצאים בתוך האני העליון של האדם, שהיא המציאות עצמה. כי האני התחתון של האדם שנמצא בתוך החלום, הוא עצמו חווה תחושת מקום ותחושת זמן. וכל מה שקיים, הכל קיים בתוך אני אחד גדול יותר, שהוא המציאות עצמה. ולכן, כל דבר שאותו רואה האדם, ... שישנו במציאות, זה הכל השתקפויות וחלקים והיבטים וגוונים וצמצומים של האני העליון של האדם, שהוא נמצא מחוץ למקום ומחוץ לזמן ושבתוכו נמצאים כל הדברים כולם. וכדי שהאדם יבין את עצמו דהיינו, את האני של המציאות, לשם כך על האדם לנסות ...

... בו יש רמות שונות של נפרדות. כי ברמה החיצונית ביותר האדם רואה אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי ... יש עוד רמות שונות של נפרדות. כי כל בני האדם רוצים בתוך תוכם את אותו הדבר. וכל אדם כל הזמן רוצה את אותו הדבר ממש. ואף על פי כן, כל אחד בכל רגע ורגע רוצה משהו אחר ורצון אחר. והתהליך ... האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים ... המציאות, יש טוב ויש רע. ויש רצון ויש חוסר רצון. ויש סיבה ויש אין סיבה. ויש סיבה ויש תוצאה ויש זמן ויש מקום וכולי. והכל קיים כישויות נפרדות זו מזו, גם בשורש המציאות עצמה. אלא שמנקודת המבט של שורש המציאות, ... טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ושאין זמן ומקום וכיוב. אך המחשבה הזאת עצמה היא נפרדות. כי היא מפרידה בין הדבר לבין שורשו. כי הם בטעות חושבים ...