... מגוף עירום? אליעד מסביר שבתהליך היסטורי, בני האדם התלבשו מסיבות פרקטיות כמו הגנה מפני קור, חום, פציעות וכדומה, אבל לאחר זמן, הסיבה המקורית נשכחה, ונוצרה תפיסה שצריך להתלבש תמיד. כאשר הילד שואל את הוריו למה להתלבש, הם לא תמיד נותנים ... של בגדים היה צורך הישרדותי. בני אדם התחילו ללבוש בגדים מסיבות פרקטיות כמו הגנה מפני מזג האוויר או מפציעות. לאחר זמן רב, הצורך הפך למחויבות תרבותית. אנשים כבר שכחו למה הם התחילו ללבוש בגדים מלכתחילה, ולכן פיתחו סיבות חדשות, כגון ...

... היעילות של עובדים בעסק או בארגון. הכוונה ביעילות היא להשיג את מטרות החברה בצורה המיטבית, כלומר, להשיג את המקסימום מהזמן שהעובדים משקיעים ביחס לתפוקה שהם מביאים. אליעד מסביר שישנן שתי גישות נפוצות בעניין זה: הגישה הראשונה היא מדידה, כלומר, למדוד את הזמן שהעובדים משקיעים, לבדוק את התפוקה שלהם, להציג נתונים ברורים ולנסות לזהות את נקודות החולשה ואת בעיות היעילות כדי לשפר ... לא בא לעבודה רק כדי לעבוד. הוא עובד כדי להשיג תחושת חופש - שיהיה לו כסף ושהוא יוכל להשתמש בזמן שלו למטרות אחרות. לכן, אם הוא מרגיש מוגבל מדי, הוא יאבד מוטיבציה. מצד שני, אם נותנים לו יותר מדי חופש ... ירגיש שהוא רק עבד. איזון זה יוצר אצל העובד מוטיבציה מתמשכת ואמיתית. איך להתמודד עם תירוצים של עובדים על חוסר זמן או חשיבות המשימה? אליעד מציע שיטה יעילה להתמודדות עם תירוצים נפוצים של עובדים כמו אין לי זמן או זה לא הדבר הכי חשוב עכשיו. הוא מדגיש שכאשר עובד טוען שאין לו זמן, הבעיה האמיתית היא בדרך כלל חוסר ההבנה של חשיבות המשימה. יש צורך להסביר לו את המטרה ואת החשיבות של ... שבן אדם. אליעד: שישיגו את המטרות של החברה בצורה הטובה ביותר. ש: כן אבל אני מבדיל בין העניין של העבודה זמן העבודה שהם משקיעים. אליעד: ביחס לכמות התפוקה שהם מביאים בזמן הזה. ש: זהו בקיצור אז זה זה, אז יש לי שיטה שאומרת תמדוד אותם תמדוד את הזמן תראה מה התפוקה, תעשה סקר כזה תראה להם את הנתון ותמצא את הבעיות לאי היעילות ותשפר מדידה. שיטה שניה ... אז הוא יגיד לי אני לא יודע אני לא טוב אני לא יודע איך לעשות את זה, אין לי את הזמן זה שטויות. אליעד: לא אז רגע כל אחד בפני עצמו מה זאת אומרת אין לי את הזמן את הזמן של מה, למה הוא עושה דברים אחרים באותו זמן? ש: במקום להתמקד בזה שזה יותר חשוב עכשיו אתה נותן לי לעשות תוכניות עבודה וגרפים וכל מיני דברים. אליעד: ... בא נעבור אחד אחד, אוקי בא נעבור אחד אחד אתה רוצה שנרשום את הרשימה, מה הרשימה אומרת 1. אין לי זמן 2. זה שטויות נכון? ש: זה שטויות זה לא הדבר החשוב עכשיו. אליעד: מה עוד הוא אמר אין לי ... איך לעשות את זה, אני לא יודע איך. ש: לא הוא לא אומר אין לי ידע אבל לוקח לי המון זמן עד שאני מוציא את הנתונים. אליעד: זה עוד פעם על רובריקה של אין לי זמן, אוקי זה התירוצים או שיש עוד תירוצים? ש: זה העיקריים כן. אליעד: אז מה העיקריים? ש: הראשון לוקח לי המון זמן אין לי זמן להתעסק עם הדבר הזה זה המניח הראשון. אליעד: שזה גם קשור לשני וזה נובע מהשני כי הוא אומר, ומה ... ואני מסכים איתו אני מסכים גם איתו, אני אסביר לך משהו תסתכל המקרה הזה שהעובד אומר לך תראה אין לי זמן קודם כל זה תלוי בזה שהוא חושב שזה לא חשוב כי אם הוא היה חושב שזה חשוב אז הוא ... ככה וככה, יש דברים יותר טובים תציע אתה זרוק את זה אליו ואז הוא לא יכול להגיד לך אין לי זמן זה שטויות כי הוא הציע את זה. כשהוא אומר לך זה שטויות יש שתי אפשרויות או שהוא באמת חושב ... איתו וזה מדובר על מצב כזה, מקרה פשוט אתה אומר לו תעשה אם לא אתה לא פה אם אין לך זמן אנחנו נמצא מישהו אחר שיש לו זמן בסדר אבל לא תמיד זה אפשרי. ש: כן לפעמים זה עובד טוב אבל הוא לא רוצה להפסיד אותו. אליעד: ... כן תוסיף עוד איזושהי עבודה אני צריך שתעשה עוד משהו. אליעד: תגיד לו בסדר ואל תעשה, תגיד לו אין לי זמן זה ידפוק דברים אחרים הנה שמעת את התירוצים. ש: תשובה פשוטה בסדר ולא עושה. אליעד: לא אבל אם נגיד אחר כך הוא שואל אותך ולמה אתה לא עושה תגיד לו תראה לא היה לי זמן לא הספקתי יש דברים אחרים שצריך לעשות. עכשיו מה שאמרתי פה זה נכון לדוגמה גם לנגיד ילד אתה רוצה ... מה הילד יגיד נגיד שתגיד לו תסדר את החדר ואז הוא יגיד לך למה שאני אסדר, אי אפשר אין לי זמן לזה וזה אתה אומר לו אוקי טוב תקשיב צריך ככה וככה אתה מסכים איתי הוא יגיד לך כן, תגיד ...

... משימות חדשות מיד לאחר שהעומס יורד. הוא נותן כדוגמה מקרה שבו אישה החליטה להפחית עומס לאחר שסבלה מכאב גב. בזמן הכאב, היא החליטה בצורה חד - משמעית שהיא תנוח יותר, אך כשהגב החלים מעט, היא מיד התחילה לחשוב על פרויקטים ... הסיבה שאנשים לא מצליחים לנוח באמת? אליעד מציג את הסיבה העיקרית לכך שאנשים לא מצליחים באמת לנוח או ליהנות מזמן חופשי. הוא מסביר שברגע שאדם יושב לנוח, הוא מיד מרגיש חייב לעשות משהו אחר, כי יש לו בראש רשימה ארוכה ... דווקא מתוך פחד משעמום, בדידות או תחושה של חוסר משמעות. הוא מסביר שרוב האנשים חושבים בטעות שהם חייבים כל הזמן להיות פעילים, לעשות דברים, ולמלא את הזמן שלהם במשימות כדי לא להרגיש לבד או חסרי משמעות. למשל, אותה אישה סיפרה שהיא חוששת שאם היא תפסיק להעמיס ... להיות מסוגל לשבת מבלי להרגיש שחייב להספיק עוד משימה, אבל רוב האנשים לא מסוגלים לכך, כי הם חיים כל הזמן מתוך תחושת מחויבות לרצונות שלהם. למה אנשים חוזרים להעמיס על עצמם משימות חדשות? לפי אליעד, אנשים מוסיפים לעצמם משימות חדשות ...

... ברור. למשל, אם תגיד לעובדים: אם תוסיפו שעה להתבוננות וחשיבה, תוכלו בתוך כמה שבועות לבצע את אותה כמות עבודה בפחות זמן, העובדים עשויים לראות בכך רווח אמיתי - לעבוד פחות שעות או לפחות באותה כמות שעות, אך בפחות לחץ. אליעד ... כיצד להתייעל, היא העובדה שהם שרויים במצב של לחץ מתמיד. אליעד נותן דוגמה על אדם שנוסע לחיפה, ואומר שאין לו זמן לבדוק אם הוא בכלל נוסע בדרך הנכונה, כיוון שהוא עסוק מדי בנסיעה עצמה. כלומר, עובדים לעיתים כה שקועים בשגרת ...

... שמטרידים אנשים רבים הוא האיחור של אחרים לפגישות. יש אנשים שמרגישים מתח, כעס או תסכול כאשר מישהו לא מגיע בזמן שנקבע. אליעד כהן מסביר את התופעה הזו לעומק באמצעות מספר דוגמאות, ומציע להבין את הבעיה דרך ההבנה של מנגנוני הכבוד ... אליעד כהן, להיות מחויב ללוח זמנים זו צורה של צמצום והגבלה של האדם, שדומה במידת מה לעבדות. עצם הרעיון של זמן מוגדר ומחויבות להגיע בזמן, הוא הגבלה של חופש התנועה והרצון של האדם. לכן, מי שמתקשה עם לוח זמנים מתקשה בעצם עם עצם ההגבלה, הצמצום, ... זה מרגיש כאילו הוא לא מכבד אותך, או מזלזל בך ובזמנך. האדם שממתין חש כאילו הצד השני אומר לו: הזמן שלך פחות חשוב. ולכן האיחור מעורר תחושות של חוסר ערך עצמי, פגיעה בדימוי העצמי ותחושת זלזול. כיצד קשור האגו לאיחורים ... באופן סמוי הוא רוצה להרגיש סוג של שליטה או חשיבות. הוא בעצם מצמצם את האחרים על ידי כך שהוא קובע זמן, ומצפה שהצד השני יכבד אותו ויעמוד בזה. כשהם לא עומדים בזה, הוא מרגיש פגיעה באגו ובכבודו העצמי, כי הוא ... כשמישהו אחר מאחר? אליעד מציין מצב הפוך: לפעמים האדם עצמו לא אוהב לעמוד בלוח זמנים. כשהוא בעצמו מתאמץ ומגיע בזמן, הוא מרגיש סבל מסוים. לכן, כשאחרים מאחרים זה נותן לו תחושת הקלה מסוימת, כאילו הסבל שלו לגיטימי, כי הוא מרגיש שהלחץ והמאמץ להגיע בזמן הם נחלת הכלל. הוא משתמש בכך כהגנה עצמית נגד תחושת האילוץ שהופעלה עליו. מה עושים עם הכעס שמתעורר מאיחורים? אליעד ... הפתרון שאליעד מציע הוא למעשה תהליך פנימי של בירור עצמי, לשאול שאלות יסוד כמו: למה חשוב לי שמישהו יגיע בזמן?, האם באמת זה משפיע על הכבוד שלי?, ולמה אני זקוק לאישור חיצוני של אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמי? איך להתנתק מהצורך שאנשים יתחשבו בך ויגיעו בזמן? אליעד מסביר שהדרך הכי טובה להשתחרר מהתלות באנשים אחרים, שיגיעו בזמן, היא לייצר את תחושת הכבוד העצמי והערך מתוך עצמך, ולא להסתמך על אישורים מבחוץ. אם אדם יצליח להשיג את תחושת החשיבות והערך מתוך עצמו, לא יזדקק שאנשים אחרים יעמדו בציפיות שלו. כך גם אם לא יגיעו בזמן, הוא לא ירגיש פגיעה אישית. הוא מציע דרך תודעתית נוספת: מצד אחד ליהנות כשאחרים כן עושים כרצונך ומגיעים בזמן, אך מצד שני לא להיות תלוי בכך רגשית. אם הדברים לא קורים לפי הרצון שלך, אפשר להזכיר לעצמך שהעולם לא ... בעל ערך וחשוב, בלי להזדקק לחיזוקים מבחוץ. למה אנשים מאחרים לפגישות? כיצד להתמודד עם איחורים? למה חשוב לי להגיע בזמן? איך להתגבר על תחושת זלזול? כיצד לא להיפגע כשמאחרים לי?

... של אדם, אליעד כהן מסביר קודם כל איך הזיכרון עובד במוח האנושי. לפי אליעד, הזיכרון תלוי בשני פרמטרים עיקריים: הזמן שעבר מאז החוויה - ככל שהחוויה התרחשה לאחרונה, כך היא תהיה טרייה יותר בזיכרון. עוצמת המשמעות הרגשית של החוויה - ... יותר, האדם יזכור אותה בצורה ברורה וארוכת טווח יותר. אליעד מדגים זאת על ידי דוגמה פשוטה: אדם שפוגש מישהו לאחר זמן ממושך, מחליט אם הוא אוהב או לא אוהב אותו לפי מה שהוא זוכר לגביו. הזיכרון הזה מתבסס על חוויות ... אותך שוב לאחר שהוא איבד את האמון בך), עליך ליצור איתו חוויות חדשות שיהיו בעלות משמעות חיובית חזקה ויתקיימו בזמן הקרוב. כלומר, זה לא יספיק להזכיר לו את מה שהיה בעבר הרחוק, כי המוח של האדם מתעדף את ההווה על ... שהיה בעבר הרחוק ויותר למצב החשבון שלך כרגע. גם בזיכרון, מה שמכריע הוא בעיקר מה שקורה עכשיו, או קרה בזמן הקרוב והיה משמעותי. איך להפוך את ההתנהגות הטובה לטבעית? אליעד טוען שאם האדם יתנהג באופן טבעי טוב כלפי האחרים, בלי ...

... אני לא רוצה לחשוב על זה. דווקא הרצון לא לחשוב על משהו, מחזק את ההתמקדות בו וגורם לו להישאר יותר זמן בראש. אליעד מסביר שכאשר עולה מחשבה טורדנית, האדם בדרך כלל חושב אני לא רוצה לחשוב על זה, ובכך יוצר ... האדם חושב מחשבה כמו אני חייב להפסיק לחשוב את זה, הוא יוצר התנגדות פנימית למחשבה ובכך רק גורם לה להישאר זמן רב יותר. המחשבה הכפייתית עובדת כמו מוזיקה שמתנגנת בראש ללא הפסקה, והניסיון להפסיק אותה בכוח, רק מגביר את ההתמקדות ... מי אמר שזה נכון?. ככל שהחקירה נעשית עמוקה ויסודית יותר, כך המחשבה מאבדת את הכוח שלה. למה מחשבות מסוימות נשארות זמן רב ואחרות לא? אליעד מסביר שבמציאות יש דברים שמשתנים מהר ודברים שמשתנים לאט יותר. בדומה לכך, גם מחשבות מסוימות יכולות להופיע ולהיעלם במהירות, ואחרות נשארות זמן רב יותר. כאשר יש במחשבה מסוימת התעסקות, התנגדות או ניסיון להיפטר ממנה בכוח, היא הופכת להיות אובססיבית ונשארת זמן רב יותר במודעות. האם מחשבות כפייתיות הן בעיה אמיתית? לפי אליעד, המחשבות עצמן אינן הבעיה, אלא התגובה של האדם ...

... באמצעות דוגמה פשוטה של אדם שחוצה כביש. אם המטרה היא להגיע לצד השני של הכביש ללא פגיעה, הוא חייב לתזמן את המעבר שלו לפי מהירות המכוניות והמרחק שלהן ממנו. במקרה כזה, יש נתונים ברורים שאפשר למדוד ולחשב, ולכן ניתן להגדיר ... שמשפיעים על התוצאה. האם תזמון הוא רק הימור? בהרבה מקרים תזמון נתפס כהימור. לדוגמה, אם מישהו רוצה לדעת מתי הזמן הנכון לפנות למעסיק בראיון עבודה, הוא יצטרך לשקול שיקולים רבים: האם להציג נתון מסוים בהתחלה או מאוחר יותר? מתי להעלות ... החלטה היא למעשה הימור מסוים. מתי תזמון באמת חשוב? תזמון הופך לקריטי כאשר ישנה הצלחה שמוגדרת באופן מדויק ותלויה בזמן. לדוגמה, כאשר אדם חוצה כביש, ההצלחה תלויה בכך שהוא יגיע לצד השני ללא פגיעה, ולכן עליו לתזמן את המעבר בהתאם למהירות המכוניות. במקרים כאלה, אפשר לנתח את הנתונים - מהירות התנועה, הזמן הנדרש למעבר, תנאי הדרך - ולחשב את התזמון האידיאלי. מה קורה כשיש מטרות סותרות? כאשר אדם רוצה להשיג שתי מטרות מנוגדות, כמו למשל לשדר עניין אך גם לא להיראות להוט מדי, קשה למצוא את הזמן המושלם לפעולה. במקרה כזה, אין תזמון נכון אחד, אלא צריך לבחור איזון בין המטרות ולפעול בהתאם להרגשה ולסיטואציה. איך ... וחיסרון, ושלעיתים פשוט צריך לקבל החלטה ולפעול בהתאם. מה הפתרון כאשר התזמון לא ברור? כאשר לא ניתן לדעת מהו הזמן הנכון לפעולה, הפתרון הוא להפסיק לחשוב שהתשובה חייבת להיות ברורה מראש. במקרים כאלה, יש להבין שהתהליך עצמו כרוך בהימור, ושההחלטה ... הכביש ונגדיר הצלחה במעבר הכביש פירושו שאתה מגיע לצד השני של הכביש חי ובוא מולך רכב אתה צריך לדעת לתזמן את עצמך ביחס לרכב בשביל לחיות כי זה דבר שתלוי בדבר כאילו, אתה מבין את הכוונה כאילו אם יבוא רכב ... שהיא תחשוב שאתה לא רוצה אותה, אתה מבין אז אתה כבר מציב שתי מטרות מנוגדות אז איך אתה רוצה לתזמן אם יש לך כמה מטרות מנוגדות. אתה מבין את הכוונה, מה הבנת? ש: שאין לזה תשובה. אליעד: מתי תזמון הוא כן רלוונטי? ש: כשיש לך הגדרה ספציפית למטרה והצלחה. אליעד: נכון ואז זה ממש נמדד בזמן כאילו לפני אחרי ואז אפשר לתזמן. ש: גם אז זה הימור. אליעד: למה לא אבל אז אתה מהמר כשאתה לא יודע את הנתונים אבל אם היית ... אם היית יודע באיזה מהירות לוקח לך לעבור את הכביש, באיזה מהירות מתקרב הרכב, באיזה מהירות זה היית יודע לתזמן מתי הכי טוב לעבור את הכביש אבל זה בגלל שיש לך מטרה מוגדרת שתלויה באופן מוגדר בזמן של הדברים. אבל פה יש לך מטרות מנוגדות, נגיד בראיון עבודה אתה אומר אני אגיד ככה או אגיד ככה, מתי ...

... ולחקור מדוע גם בעבר פחד שידחו אותו מלכתחילה. רק אם האדם יחזור ויבדוק לעומק מדוע בכלל הוא חשב באותה נקודת זמן שזה רע להידחות, יוכל להגיע לפתרון מלא של הבעיה. מדוע אדם יכול להאשים את הילדות שלו ללא הצדקה? אחת ...

... מוחלטת לשאלה שלו. אבל לרוב, התשובות שהאדם משיג הן תשובות יחסיות. תשובה יחסית זו תשובה שמתארת סיבה מסוימת ביחס לזמן או מקום ספציפיים, כמו למשל לומר עכשיו רציתי להגיד זאת או פה החלטתי להדגיש את זה. אבל התשובה היחסית אינה מספקת את האדם לאורך זמן, כי השאלה שלו היא עמוקה יותר - הוא רוצה להבין את העיקרון המוחלט שעומד מאחורי התהליכים השונים במציאות. כדוגמה ... כי האדם שואל את השאלה למה זה ככה ולא אחרת? בצורות רבות ושונות: פעם הוא שואל על מקום, פעם על זמן, ופעם על התוכן של הדברים עצמם. למעשה, האדם שואל כל הזמן את אותה השאלה בצורות שונות, כי הוא טרם מצא את העיקרון שעומד מאחורי הדברים. האדם משתמש באסטרטגיה של שינוי השאלה, מתוך ניסיון למצוא זווית חדשה שתוביל אותו לתשובה המוחלטת שהוא מחפש. מה הקשר בין זמן, מקום והחלטות שלנו? אליעד מבהיר שהשימוש של האדם במושגים כמו זמן ומקום נובע מהניסיון שלו להגדיר את המציאות בצורה ספציפית, כדי שיהיה לו ברור יותר איך לפעול. לדוגמה, כאשר אדם אומר בוא לכאן עכשיו, הוא מציין את המקום ואת הזמן כי זה מסייע לו להדגיש את החשיבות של הפעולה. אליעד מציין כי לפעמים יש צורך להדגיש דווקא את הזמן (עכשיו) ולפעמים דווקא את המקום (פה), משום שזה מבטא את החשיבות היחסית שהאדם מעניק לפעולה ברגע נתון. לדוגמה, אם הורה אומר לילדו בוא לכאן עכשיו, ההדגשה של עכשיו וכאן היא מכיוון שיש חשיבות לזמן ולמקום המדויק. הפעולה הזו אינה מיותרת, היא נובעת מהרצון להדגיש משהו חיוני בתוך ההקשר של המציאות הנוכחית. האם התשובה קיימת ... יברר מדוע במציאות יש בכלל שינויים, הוא ימשיך לשאול את השאלה בצורות שונות: למה אמרתי ככה? למה בחרתי דווקא בזמן הזה? למה דווקא במקום הזה? כל אלו הן רק ביטויים שונים לאותה השאלה העמוקה והיסודית יותר, שקשורה להבנת מהות המציאות ... תשובה מוחלטת? מה הסיבה של כל דבר? הסבר על סיבה ומסובב למה דווקא עכשיו ולא אחר כך? מה הקשר בין זמן ומקום? שאלה בתוך שאלה