חוויית הזמן - האם אפשרי להתבלבל בין זמן עבר לזמן הווה לזמן עתיד? האם אפשרי לחשוב שהעבר עדיין לא התרחש? האם אפשרי לחשוב שהעתיד כבר קרה? איך המוח מפרש את חוויית הזמן? מה זה דה זה וו? מה זה דזה וו? האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? שיחה בעניין חוויית הזמן. הוסבר שהמוח לא יכול להתבלבל בין עבר הווה לעתיד. אלא לכל תמונה של אירוע, מוצמדת חוויית זמן. ואין משמעות במוח לתמונה של אירוע, בלי חוויה של זמן. ניתן לדוגמה לראות פריים מתוך אירוע של זריחת השמש, בלי הצמדה לזמן. אבל לא ניתן לחוות את זריחת השמש כאירוע, בלי לחוות שהוא קרה או קורה או יקרה. לגבי מה זה דה ... זה כאשר המוח חושב שמה שקורה, מרגיש כאילו זה כבר קרה. אבל לא שהמוח חושב שמה שקורה עכשיו קורה בזמן עבר ולא עכשיו. האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? במהלך השיחה ניסה האדם לבדוק עם אליעד כהן האם ייתכן להתבלבל בחוויית הזמן, כלומר, האם אדם יכול לחשוב שאירוע שקרה בעבר עוד לא התרחש, או להפך - לחשוב שמשהו עתידי כבר קרה. אליעד ביקש להבהיר מה בדיוק הכוונה במונח להתבלבל בזמן. לדבריו, כדי לדבר על בלבול בזמנים, יש לבחון האם האדם באמת חשב שמשהו שכבר התרחש - עוד לא קרה, או ... שאל אליעד: האם אתה באמת חוויית שהחוב הזה עתיד להתרחש, או שפשוט שכחת ששילמת? כלומר, האם הייתה כאן אשליה של זמן - או רק שכחה של עובדה? האדם השיב שהיו לו מצבים שבהם הוא תפס את עצמו חושב שהוא צריך ... לדמיון של עתיד? בהמשך השיחה, אליעד ביקש מהאדם לשים לב לכך שכל תמונה שעולה במוח - יש לה תיוג של זמן, אפילו אם לא באופן מודע. לדוגמה, כשאדם מדמיין את זריחת השמש, הוא יכול לזכור שראה אותה אתמול, או לדמיין ... מהמקרים היא שונה. אלו לא אותן חוויות. כלומר, אותה תמונה של זריחה, כאשר היא מתקיימת בראש, היא כבר משויכת לזמן כלשהו. אליעד שאל שוב ושוב: האם אתה יכול להראות תמונה אחת בראש, שהיא גם עבר וגם עתיד? התשובה הייתה שלא - כי בכל פעם שאתה רואה משהו בדמיון או בזיכרון, הוא בהכרח מקבל תיוג של זמן. מה זה דזה וו והאם יש לו קשר לבלבול בזמן? האדם ניסה להעלות את המושג דזה וו, תחושה שמתרחשת כאשר משהו קורה, ונראה כאילו הוא כבר התרחש. כאן נוצר בלבול ... אבל גם אז - אין כאן החלפה בין זמנים, אלא תחושת חזרתיות או דמיון. האם ניתן לתייג תמונה בראש בלי זמן? האדם ניסה להעלות רעיון: אולי המוח מייצר קודם רעיון או תמונה בראש, ורק לאחר מכן משייך לה זמן - האם התמונה קיימת ללא זמן? אליעד חלק עליו: כל תמונה שהאדם חושב עליה, היא כבר משויכת אוטומטית לזמן כלשהו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הולך לדבר עם מישהו - התמונה הזאת קיימת אצלו כמשהו עתידי. אם הוא נזכר בשיחה שהייתה - זו תמונה עם תיוג של עבר. אין תמונה נייטרלית שאחר כך משייכים לה זמן. לדבריו של אליעד, ברגע שהאדם חווה משהו במחשבה - הוא כבר חווה אותו בהקשר של זמן. אין מצב שבו עולה מחשבה נייטרלית ואז האדם מחליט אם זה עבר או עתיד. מה ההבדל בין דמיון לבין ... האדם ניסה לטעון שאם אדם שוכח שפגש מישהו בעבר, ואז חושב שהוא עתיד לפגוש אותו - הרי שהוא התבלבל בזמן. אליעד התנגד: זו לא החלפה של זמן, אלא פשוט שכחה של העבר ודמיון של העתיד. הוא טען שכדי לדבר על בלבול בזמן, צריך שתהיה אותה תמונה ממש, שהאדם יראה אותה ויחשוב שהיא שייכת לעבר, למרות שהיא עתיד - או להפך. אך זה לא קורה בפועל. האם יש אפשרות להחליף את הזמן של תמונה? המשך הדיון עסק באפשרות שאדם ייקח תמונה אחת (למשל - של עצמו מדבר עם ראובן), וישייך אותה לזמן לא נכון. אליעד הסביר שגם אם זה נראה כך, המוח עדיין יודע לעשות הבחנה בין עבר לעתיד. אם האדם ראה ... יותר סביר שאדם יחשוב שראה תרנגול, כשזה היה מלפפון חמוץ - מאשר שיחליף בין עבר לעתיד של תמונה. כי הזמן הוא חלק מהותי מהתפיסה של המציאות. מה המסקנה הסופית לגבי חוויית הזמן? בסוף השיחה, האדם ניסה לנסח את מה שהבין: שהוא לא מצליח לחשוב על תמונה ללא הקשר זמן, ולכן הוא לא באמת יכול להתבלבל בין עבר לעתיד. אליעד חיזק את זה ואמר שאין לאדם אפשרות להלביש את ... - היא כבר מתויגת. ואם מישהו אומר שהוא מתבלבל - הוא מתבלבל בזיכרון, או מדמיין דברים, אבל לא מתבלבל בין זמן עבר לזמן עתיד באופן ממשי. אז מה זה כן להתבלבל בחוויית הזמן? אליעד סיכם שהתבלבלות בזמן, אם היא מתקיימת בכלל, היא תחושתית ולא עובדתית. כלומר, האדם לא באמת חושב שמה שקרה כבר הולך לקרות, אלא ייתכן שהוא מתאר תחושת דמיון או שכחה. אבל הוא לא מחזיק בשתי אפשרויות סותרות בו זמנית לגבי זמן של אירוע אחד. מה ההבדל בין זיכרון לבין דמיון? מה זה דזה וו? האם אפשר לחשוב על תמונה ללא זמן? האם יש בלבול בין עבר לעתיד? איך פועל המוח בתפיסת זמן? מהי חוויית הזמן?

דזה וו, דה זה וו, פרדוקסים של זמן, מסע בזמן, תפישת הזמן, פרדוקס בזמן, ~~~~~~~~~זמן, לנסוע בזמן, לנוע בזמן, האם ניתן לחזור בזמן? האם אפשר לחזור בזמן? חזרה בזמן, לחזור אחורה בזמן מה זה דזה וו ואיך התחושה הזו נוצרת במוח? דזה וו (או דזה וו, דה זה וו) היא תחושה שבה ... ואילו כעת אתה כן חווה אותו. זה כשלעצמו הבדל שהופך את שני האירועים ללא זהים. האם אפשר באמת לחזור בזמן באופן מוחלט? אליעד כהן מציין שחזרה בזמן תלויה בהגדרה של מה זה אומר לחזור בזמן. הוא מבחין בין שני סוגים של חזרה בזמן: חזרה בזמן מוחלטת: זו חזרה שבה אין שום הבדל בין העבר להווה. סוג זה של חזרה הוא בלתי אפשרי מבחינה לוגית, כי תמיד יהיה הבדל בין המצב הקודם למצב הנוכחי. למשל, אם אתה חוזר לעבר, תהיה לך כעת המודעות לכך שחזרת בזמן, מה שלא היה קודם. לכן זה לא יכול להיות אותו אירוע בדיוק. חזרה בזמן יחסית: ניתן ליצור מצב שדומה מאוד למצב שהיה בעבר, אך לא זהה לחלוטין. לדוגמה, אם עט היה בעבר במקום מסוים ... יהיה הבדל, למשל בכך שאתה מודע לכך שהזזת את העט חזרה. לכן, מבחינה לוגית מוחלטת אי אפשר לחזור אחורה בזמן באופן מושלם. תמיד יישאר לפחות הבדל אחד קטן בין העבר להווה, כמו עצם המודעות לכך שהמצב הנוכחי הוא חזרה על מצב קודם. מה ניתן ללמוד מסיפור החץ של רבי נחמן על מסע בזמן? אליעד כהן משתמש בדוגמה מתוך סיפורו של רבי נחמן מברסלב (סיפור הקבצן בלי ידיים), שבו יש רופא שמסוגל להחזיר את הזמן לאחור. בסיפור, אפילו אחרי שחץ מורעל פוגע באדם והורג אותו, הרופא מסוגל להחזיר את המצב לאחור כאילו לא קרה ... נחמן מסביר שכאשר אדם מגיע לתפיסת מציאות שבה אין הבדל בין לפני לאחרי, הוא יכול למעשה למחוק את ההפרדה שהזמן יוצר. מי שהגיע לרמת הבנה כזו, מסוגל במובן מסוים להחזיר את הזמן לאחור, כי עבורו הזמן מפסיק להיות גורם מפריד. אליעד מדגיש כי יכולת זו תלויה באופן מוחלט בתפיסת המציאות של האדם. מי שמצליח להשתחרר מההפרדה הלוגית והרגשית בין רגעים שונים, יכול במובן מסוים לשלוט בזמן. בנוסף, אליעד מסביר כי אם אדם מגיע ליכולת כזו כלפי עצמו, הוא יוכל להשפיע גם על תפיסתם של אחרים, משום שהמציאות נתפסת דרך התודעה האישית. מה הקשר בין תפיסת הזמן לבין יכולת האדם לשלוט בו? לפי אליעד, הדרך לשלוט או לנוע בזמן תלויה בעיקר בתפיסת המציאות של האדם. הוא מבהיר כי: ברמה המוחלטת, החזרה בזמן היא בלתי אפשרית בגלל הבדל התודעה בין העבר להווה. ברמה היחסית, חזרה בזמן אפשרית בכך שאפשר לשחזר תנאים דומים מאוד לעבר. ברמה התודעתית, אם האדם יוכל להשתחרר לגמרי מהגדרות הזמן ומהתפיסות המגבילות, אזי הוא עשוי לחוות את המציאות באופן שבו העבר, ההווה והעתיד מאוחדים, ואז למעשה הזמן מפסיק להגביל אותו. ... בין דמיון למציאות? כיצד תפיסת הזמן משפיעה על המציאות? מה מסמל החץ של רבי נחמן? איך להתגבר על פרדוקסים של זמן? מהו דזה וו וכיצד הוא נוצר? דזה וו (או דזה וו, דה זה וו) הוא מצב שבו נראה לאדם ... הקטן ביותר, לא ניתן להגיד שמדובר בשחזור מוחלט של העבר. האם ניתן לחזור בזמן באופן מלא? בשאלה על פרדוקסים של זמן, מסע בזמן, תפישת הזמן, והאם יש אפשרות לחזור אחורה בזמן (האם ניתן או האם אפשר לחזור בזמן), הטענה היא ... רעיון מספרי רבי נחמן (סיפור הקבצן בלי ידיים) שבו מסופר על רופא כל - כך מיומן, שהוא מסוגל להחזיר את הזמן לאחור גם אחרי שהחץ כבר פגע במטרה והמטיר רעל במישהו. ברמה העמוקה, רבי נחמן מסביר שמי שמגיע לשורש המציאות, ... מציאות גמישה כדי להתגבר על גבולות הזמן התבוננות בשורש הזמן לפי רבי נחמן אפשרויות שונות להבנת מסע בזמן ופרדוקסים של זמן ש: מה זה דזה וו? אליעד: מה זה דזה וו, מה זה דזה וו באמת מה השורש של זה ... וו עכשיו יש לך דזה וו אז זה לא אותו דבר זה כמו לדוגמה נגיד הנושא של כל הפרדוקסים של הזמן האם נגיד באמת לחזור בזמן לצורך העניין, נגיד אם ככה וככה אז תחזור בזמן למה אי אפשר ברמה הלוגית ... בזמן, הוא אומר לך האם אפשר לחזור בזמן, תגדיר לי למה אתה מתכוון לחזור בזמן. ש: גם להגדיר מה זה זמן. אליעד: לא תגדיר לי מה זה לחזור בזמן, אם נגיד הוא אומר לך לחזור בזמן פירושו שליצור מצב שהוא ... אדם וכבר הרעיל את הבן אדם, הבן אדם אפילו כבר מת מה אתה יכול לעשות צריך למצוא דרך להחזיר את הזמן לאחור. אז היה קבצן בלי ידיים שהוא אמר אני יש לי כזה כוח למרות שאתם חושבים שאין לי ידיים ... מגיע למצב שגם אין אצלו הבדל בין לפני לאחרי וכשאין אצלך הבדל בין לפני ואחרי אז אתה יכול להחזיר את הזמן כמה שבא לך כי מצד המהות זה תמיד אותו דבר. ש: אצלך אבל לא אחרים. אליעד: מבחינתך זה גם ... את היכולת הזאת, אין לך את השאלה מה אחרים. ש: לא אם מישהו ישאל אותי אם אני יכול להחזיר את הזמן אז אני יכול להגיד לו כאילו איך שהוא מבין אותך, אז אני יכול להגיד לו כן אבל אתה לא ... היית יכול לגרום לו לחוש את זה. אתה הבנת מה אמרתי עכשיו? ש: כן אבל איך. אליעד: ואיך להחזיר את הזמן מול עצמך אתה יודע? אז אני מסביר לך שאם תדע להחזיר את הזמן מול עצמך גם תוכל לגרום למישהו אחר להרגיש את זה, מה התשובה, התשובה פשוטה כי בסופו של דבר זה ...

הצעת מחיר, סוגים של הצעות מחיר, לתת ללקוח הצעת מחיר, תוך כמה זמן לתת ללקוח הצעת מחיר? איך לענות ללקוח ששואל כמה זה עולה? תמחור מוצר ללקוח, איך לתמחר מוצר? כמה זמן להשקיע בהכנת הצעת המחיר? כמה לפרט את הצעת המחיר ללקוח? איך להתאים את הצעת המחיר למוצר? עלות הכנת הצעת ... מחיר? למה צריך הצעת מחיר? איך לנהל משא ומתן עם לקוח? איך להציג ללקוח את המחיר? וכאן נסביר תוך כמה זמן לתת הצעת מחיר ללקוח? והאם חשוב לתת ללקוח הצעת מחיר כתובה? ומתי חשוב לפרט כמה שיותר את הצעת המחיר ללקוח? וברגע שלקוח מבקש ממך לקבל הצעת מחיר, האם להגיב ללקוח מיד? האם לתת ללקוח את הצעת המחיר אחרי זמן מסוים? וכמה זמן להשקיע בהכנת הצעת מחיר ללקוח? ועוד. אז ברמת העיקרון צריכים להבין את הדבר הבא, והוא שיש שירותים ומוצרים שלא ... שכבר יותר ברור לך שיש לך עסקה עם הלקוח. אז אם הלקוח שואל אותך כמה זה עולה, אז תוך כמה זמן הגיוני שתתן ללקוח הצעת מחיר מסודרת? תשובה: זה תלוי במוצר שאותו אתה מספק. קודם כל אתה צריך להבין האם ...

ניהול זמן - איך למצוא זמן לדברים החשובים באמת? כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, האושר מגיע על ידי הבנה. כאשר האדם מבין את המציאות, על ידי זה הוא מרגיש טוב. וכדי להגיע להבנה, לשם כך על האדם להתבונן. והשאלה היא, מה יעשה האדם שאין לו זמן להתבונן? ואיך בדיוק אפשר למצוא זמן להתבוננות? והתשובה היא, כי אין צורך למצוא זמן מיוחד להתבוננות, וזה משום שלא צריך להתבונן על משהו ספציפי, אלא האדם יכול פשוט לנסות להתבונן ולשים לב טוב ...

בזבוז זמן - מהו בזבוז זמן אמיתי? כי לפעמים האדם תוהה לעצמו, האם הוא לא מבזבז את הזמן שלו. ועל האדם לדעת את האמת, שבזבוז הזמן האמיתי, הוא המחשבה של האדם, שהוא מבזבז את הזמן שלו. כי המחשבה שהזמן הוא מבוזבז, היא בעצם מוציאה את החיות והסיבה, מתוך הזמן. כי בזבוז זמן פירושו, צורת מציאות חסרת סיבה. והמחשבה של האדם שהוא מבזבז את הזמן, היא עצמה בזבוז זמן. כי היא מקטינה את כמות הזמן שהאדם נהנה. ומצד האמת, הזמן עצמו, הוא עצמו בזבוז של האחדות. כי מצד האחדות, הכל אחד והכל טוב. ולא היה צריך לבזבז את האחדות, כדי ליצור ממנה נפרדות. ואעפכ יש נפרדות, בלי שזה מביא שום תועלת אמיתית לאחדות. ואכ הזמן כולו, הוא בזבוז. ויש בני אדם שקונים דבר כלשהו, רק כי הם יכולים לקנות אותו. ומנקודת מבט מסוימת, אלוהים עושה, ... מבזבז את האחדות שלו ומצמצם אותה, רק כי הוא יכול לעשות זאת. ואעפכ, הכל אחד ממש. וכאשר הכל הוא בזבוז זמן באמת ובשלמות, על ידי זה אין שום תכלית, ואז אי אפשר לבזבז את הזמן כלל.

סדר עדיפויות, ניהול זמן, ארגון זמן, קבלת החלטות, לחשוב בצורה מסודרת איך להחליט מה לעשות קודם בחיים ובעבודה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו כיצד לנהל ... שהם מחויבים ודברים שהם אפשריים. הוא מסביר שכאשר אדם מצליח להבחין בין מחויב לאפשרי, הוא מקבל כלים טובים יותר לניהול זמן, קבלת החלטות והגדרת סדרי עדיפויות בצורה נכונה ויעילה. ההסבר המרכזי מתבסס על הרעיון שבראש ובראשונה יש לבצע את הדברים ... וההבחנה בין מחויב ואפשרי בכל תחום. הוא מדגיש שהיכולת הזו יוצרת סדר ומיקוד, משפרת את קבלת ההחלטות ואת היכולת לנהל זמן ביעילות. המסר הוא חד - משמעי: קודם כל עושים את מה שחייבים, ורק לאחר מכן פונים אל האפשרויות הנוספות. ... שלא נשאר לו כסף לקנות את מה שבאמת חיוני לו. התרגול הזה הוא שמאפשר חיים מאורגנים, יעילים וממוקדים. איך לנהל זמן בצורה נכונה? מהו סדר עדיפויות נכון? מה חשוב יותר ומה פחות חשוב? איך לקבל החלטות בצורה מסודרת? איך לזהות ...

תורת הקבוצות, הגדרת הקבוצה, איך המוח מגדיר קבוצה? קבוצה אין סופית, הקבוצה הגדולה ביותר, פרדוקסים של קבוצות, כמה זמן עבר מבריאת העולם? כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? מהי קבוצה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שתורת הקבוצות עוסקת בשאלה יסודית: איך המוח האנושי מגדיר ומקטלג קבוצות? כדי ... סוף מאפיינים אפשריים. אליעד מביא דוגמה מפורטת: אם נגדיר קבוצה בצורה מדויקת מדי (הכיסא הזה שנמצא בדיוק במקום הזה ובזמן הזה), הקבוצה לא תוכל להכיל שום דבר נוסף מלבד האובייקט הספציפי שהוגדר. לעומת זאת, אם ההגדרה תהיה רחבה מדי (כל ... הגדולה ביותר והקבוצה הקטנה ביותר? אליעד מסביר שהקבוצה הקטנה ביותר האפשרית היא זו שמוגדרת בצורה הכי מצומצמת - מקום וזמן מדויק, שמכילה אובייקט אחד בלבד. לעומת זאת, הקבוצה הגדולה ביותר האפשרית היא זו שמכילה את כל מה שישנו (הכל). אך ... קבוצה של דברים מסוכנים שאליה הפיל שייך. כלומר, השיוך לקבוצה מתבסס על מחשבות, אמונות, ודמיון, ולכן הוא תמיד סובייקטיבי. כמה זמן עבר מאז בריאת העולם, וכיצד זה קשור לקבוצות? אליעד משתמש בשאלת הזמן שחלף מאז בריאת העולם כדוגמה נוספת לקושי להגדיר קבוצות באופן מוחלט. אם ננסה להגדיר את קבוצת כל הזמן שעבר עד עכשיו, ניתקל בשאלה פרדוקסלית: אם הזמן הוא אינסופי אחורה, איך הגענו להווה? ואם הזמן התחיל בנקודה מסוימת, נשאלת השאלה: מה היה לפני? כלומר, ניסיון להגדיר באופן מוחלט את הקבוצה זמן שעבר מוביל לפרדוקס של הגדרה אינסופית. כיצד יוצאים מפרדוקס ההגדרות? אליעד מסביר שהדרך היחידה להשתחרר מפרדוקס ההגדרות, היא לא ... קבוצות על פי הצרכים וההקשר שבו הוא נמצא בכל רגע נתון. איך המוח מגדיר קבוצות? מהו פרדוקס הקבוצה האינסופית? כמה זמן עבר מאז בריאת העולם? מהי הקבוצה הקטנה ביותר? האם השיוך לקבוצה סובייקטיבי? כיצד נוצרת קבוצה? מהי תורת הקבוצות לפי ...

מסע בזמן, לנסוע בזמן, מה זה זמן? יקומים מקבילים, חורי תולעת, נסיעה בזמן, ריבוי יקומים, ריבוי עולמות מהו מסע בזמן ואיך הוא קשור למציאות שלנו? ההגדרה של זמן ומהותו היא נושא מרכזי בהרצאה זו. אליעד פותח בשאלות מרתקות על המסע בזמן, היכן הוא מצוי, והאם אנחנו יכולים באמת לנסוע בזמן כפי שתיארו בסרטים או תיאוריות מדעיות שונות. הוא שואל האם ניתן לנוע אחורה בזמן, ומה יקרה אם נוכל לעבור למרחקים אחרים או תקופות שונות. במילים אחרות, האם הזמן באמת לינארי או שמא הוא הרבה יותר גמיש ומרכיב את כל המציאות שלנו במובנים שלא חשבנו עליהם. מה זה זמן? למה אנחנו תופסים את הזמן בצורה לינארית? האם הזמן באמת אובייקטיבי או שמא הוא סובייקטיבי? מהו המסע בזמן? האם הוא אפשרי או שמא מדובר בתפיסות שגויות? האם יש יקומים מקבילים ומדוע זה חשוב להבנת הזמן? השיחה עוסקת גם ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד מציין כי ייתכן וישנם אינספור יקומים שמתפקדים על פי חוקים שונים, או על פי צירי זמן אחרים. השאלה אם יש לנו יכולת לעבור ביניהם והאם כל מקום שנמצאים בו מהווה זמן אחר היא שאלה מאתגרת שמעלה אפשרויות בלתי נגמרות. האם באמת יכולות להיות תופעות זמן שונות בכל יקום ויקום? האם יקומים מקבילים הם יותר מציאות או רק רעיונות מדעיים? איך הגישה שלנו למרחב זמן משתנה אם אנחנו מניחים את קיום היקומים המקבילים? מהו ציר הזמן ואיך נוכל לנוע בו? ההגדרה של ציר הזמן כמציאות שאינה עוצרת ולפעמים נראית לא ברורה לאנשים המנסים לתפוס אותה. האם זה באמת אפשרי לחזור בזמן? האם נוכל לאחסן את כל הזיכרונות ולחזור לאחור? אליעד שואל האם יש ציר זמן אובייקטיבי שהוא לא תלוי בהבנה שלנו של הזמן, ואיך כל תפיסת הזמן שלנו משנה את כל חוויית החיים. מה המשמעות של חוויית הזמן שלנו? מהו ציר הזמן האובייקטיבי ומהי המשמעות של זמן אישי? האם ניתן לשנות את הזמן? המרצה עוסק בשאלות איך ניתן לשנות את הזמן. אם נוכל באמת לחזור אחורה בזמן, או אם יהיה אפשרי לנוע במרווחי זמן בלי שיקרה שינוי במציאות. שאלות אלו עוסקות גם במשמעות השפעת הזמן על החיים שלנו, אם אפשר לחוות מציאות משתנה ... הזמן. תיאוריות של המסע בזמן מבהירות את ההבדלים בין מה שנחשב לאפשרי מבחינה פיזיקלית לבין מה שאפשרי במובנים שונים של זמן אישי. האם המסע בעתיד אפשרי? לא רק המסע בזמן עבר מעניין את אליעד, אלא גם השאלה אם נוכל להגיע ... בזמן? השאלה האם יש ממשות בעתיד שבאמת ניתן לחוות היא שאלה נוספת בה עוסקת ההרצאה. האם המדע יכול להסביר את הזמן? אליעד מעלה את הרעיון שמדע יכול להסביר את הזמן בצורה שונה ממה שאנחנו רגילים להאמין. הדיון מספק את הרקע המדעי בנוגע ליקום, זמן, ומדוע יש אינסוף אפשרויות בהבנת זמן כמו גם תיאוריות אפשריות על הפיזיקה של הזמן. האם באמת כל מה שנראה לנו הגיוני ומובן על פי מדע הפיזיקה? מה קורה כאשר אנו בוחנים את הזמן בצורה פחות רציונלית ויותר סובייקטיבית? האם מדע יכול להסביר את הזמן בצורה מדויקת? מה כל תיאוריה חדשה אומרת לגבי זמן? מהו הזמן? האם יקומים מקבילים קיימים? מהו ציר הזמן האובייקטיבי? האם מסע בזמן אפשרי? האם הזמן ניתן לשינוי?

תיעדוף משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? איך לתעדף משימות? חלוקת משימות לקטגוריות, איך לדעת מאיפה להתחיל? מאיזו משימה להתחיל, איך לנהל משימות? איך לעמוד בלוחות זמנים? פריורטיזציה, איך לקבוע סדר עדיפויות? ניהול סדר יום איך לתעדף משימות ולנהל זמן בצורה יעילה? כשאדם נמצא במצב שבו יש לו הרבה מאוד משימות, והוא לא יודע מאיפה להתחיל, קיימות דרכים שונות לתעדף ולנהל את הזמן בצורה אפקטיבית. אליעד כהן מציע שיטה המארגנת את המשימות לפי קטגוריות, כך שהמשימות מקבלות סדר עדיפויות מוגדר וברור, מה ... ניתן לתעדף בקלות? לפעמים יש משימות שלא בהכרח משתייכות לקטגוריה החשובה ביותר, אך יכולות להביא תועלת מיידית. לדוגמה, משימה הדורשת זמן מינימלי אך יכולה להניב תוצאה חיובית מידית עשויה להיות חשובה יותר לעשייה מיידית. לכן, גם כאשר יש כמות רבה ... אנו עובדים על משימות שקשורות לשיווק, נצטרך לשאול את עצמנו: איזו משימה עשויה להביא את התועלת הרבה ביותר ביחס לזמן שיידרש לבצע אותה? כך, נוכל למקד את המשאבים והזמן במשימות החשובות ביותר. אליעד מציע לעבור על כל משימה ולבחון את העלות שלה לעומת התועלת שהיא צפויה להביא, ואז להחליט איזו משימה לבצע קודם. ניהול זמן בצורה אפקטיבית לאחר תיעדוף המשימות וקטגוריות המשימות, יש להקצות זמן לכל משימה בצורה מושכלת. ניהול זמן נכון מחייב לא להיות פזיזים בתהליך, אלא להקדיש מחשבה לכל משימה, להעריך את המשאבים הזמינים ולנהל את הזמן בצורה שתקדם את המטרות בצורה היעילה ביותר. כל משימה מקבלת את הזמן המתאים לה, והדבר נעשה בצורה מתוכננת ולא חפוזה. תיעדוף משימות ניהול זמן תיעדוף קטגוריות סדר עדיפויות הגדרת מטרות איך לתעדף משימות ולנהל זמן בצורה יעילה? כאשר אדם נמצא במצב שבו יש לו הרבה מאוד משימות והוא לא יודע מאיפה להתחיל, ישנן כמה ... המעניין הוא שלפעמים יש משימות מסוימות שלא בהכרח משתייכות לקטגוריה החשובה ביותר, אך יכולות להביא תועלת רבה בטווח הקצר, בעלות זמן נמוכה יחסית. לדוגמה, אם יש משימה שדורשת זמן מינימלי אך יכולה להניב תוצאה חיובית מיידית, זה עשוי להיות משהו שכדאי לעשות דווקא עכשיו. למרות זאת, כאשר יש ... על משימות שקשורות לשיווק, עלינו לשאול את עצמנו: איזו משימה בתחום השיווק עשויה להביא את התועלת הרבה ביותר ביחס לזמן שיידרש לבצע אותה? בכך נוכל למקד את המשאבים והזמן שלנו למשימות החשובות ביותר. אליעד מציע לעבור על כל משימה ולבדוק את העלות שלה לעומת התועלת שהיא צפויה להביא, ולאחר מכן להחליט איזו משימה לבצע קודם. איך לנהל זמן בצורה אפקטיבית? ניהול זמן הוא חלק בלתי נפרד מהתיעדוף. אחרי שמסדרים את המשימות לפי קטגוריות ומבצעים את התיעדוף, השלב הבא הוא לדעת איך לממש את התוכנית. צריך לדעת להקצות זמן לכל משימה, ולא להיות פזיזים בתהליך. זוהי עבודה שדורשת מחשבה, סבלנות ויכולת להעריך את המשאבים הזמינים. תיעדוף משימות ניהול זמן תיעדוף קטגוריות סדר עדיפויות הגדרת מטרות קטגוריות של משימות, לחלק משימות לקטגוריות, שיוך משימות לקטגוריות

זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום. וחוויית הזמן והמקום, היא בעצם חוויית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי בלי זמן, לא יכולות להיות קיימות שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות שונים, לכל אחת מהישויות. כי שתי ישויות שונות, לא יכולות להיות באותו הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ולרגע אחד. וכך גם לגבי המקום, שכאשר ... אז אין שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חוויית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני קיימת, רק כאשר יש קיום גם למה שאינו אני. ואכ כדי שתהיה משמעות לאני של ... כך צריך שיהיה גם מה שהוא אינו האני של האדם. דהיינו, מוכרח שיהיו לפחות שתי ישויות שונות, והן כמובן מצריכות זמן ומקום. וכאשר האדם מרגיש אני, הוא בעצם חווה את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום לגמרי, יכול לעשות זאת על ידי התבוננות, אל מהות הנפרדות של הזמן והמקום. ומה שהאדם צריך לעשות בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות הזמן והמקום, ולנסות להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא במציאות האמיתית? וכך גם לגבי ... המקום? וממה המקום עשוי? וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת, האדם מגיע אל ההבנה והחוויה שהכל אחד ממש. כי כל הזמן והמקום, הם כלום אחד ממש, שאין בו שום נפרדות כלל. ובשורשו, מקומו של האין ושל היש, הוא מקום אחד ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים של היש והאין. ועל האדם להסתכל אל תוך המהות של היש ושל האין, ועל האדם להתבונן ... המעשיות של האדם, כגון לדוגמה האם דבר כלשהו ממשי קיים או לא, שאז האדם חווה את השאלה בצורה אחרת. וכל זמן שנדמה לאדם אפילו כחוט השערה, שדבר כלשהו, יותר ישנו מאשר איננו או להפך, הרי שהאדם לא באמת שואל האם ... חדשה לגמרי, דהיינו, כחוויית אחדות ממש. ואז האדם רואה שהכל אחד, וזוכה לצאת מחוויית המקום והזמן. דהיינו, שהאדם חווה את הזמן ואת המקום בצורה חדשה לגמרי, כפי מה שהם באמת מצד מהותם האמיתית. ונסכם: על ידי השמדת הגבול שבין היש ...