... מה שהם. ובעבר, רוב בני האדם רוב הזמן, היו עסוקים בלשרוד, ולא היה להם זמן לחשוב ולא היה להם מספיק זמן להתבונן על החיים שלהם. מאחר, שהם רוב הזמן עסקו בלשרוד. ולכן הם היו כאילו מאושרים, מאחר שלא היה להם זמן להתלונן. אבל בימינו אנו, שרוב הדברים בעולם ... כיום בני אדם נוטים לעצבות יותר מאשר פעם, היא בעיקר משום שיש לאדם יותר זמן פנוי להתבונן על עצמו, ולהבין שהוא לא ... שהיה פעם לא היה אמיתי. והאושר שהיה פעם, היה נסיבתי בלבד. כי לא היה זמן להתלונן. אבל גם אז, בני האדם לא היו מאושרים באמת. ובימינו אנו, העולם התפתח וטוב שכך. ויש לבני אדם יותר זמן פנוי לחשוב ולהתבונן, וטוב שכך. והדבר הזה ... בגלל שאנשים היום, יותר חכמים מאשר בעבר. כי בעבר, אנשים פשוט לא היה להם זמן להתבונן. והאנשים בעבר היו בטוחים שאם העולם ...

... שמחר יהיה טוב יותר, היא מבוססת על המחשבה שכרגע לא מספיק טוב. וכאשר האדם אופטימי וחושב שמחר יהיה טוב יותר, או שאולי באיזה זמן מקום ועולם אחר יהיה טוב יותר, על ידי זה הוא מונע מעצמו לחפש את הטוב ואת השלמות שיש כבר ברגע הזה. ובנוסף על כל אלו, גם אם יתנו לאדם את כל מה שהוא רוצה, עדיין הוא ירגיש רע. וגם ... באופן כללי. והדבר הזה בסופו של דבר יאפשר לו להשיג את האושר האמיתי. אבל יש גם עניין נוסף, והוא שמי שירוץ אחרי השטויות מספיק זמן, בסופו של דבר הוא יגיע אל האושר האמיתי. כי האושר האמיתי נמצא בסוף של כל הדברים. ולא משנה להיכן ילך האדם, בסופו של דבר הוא יגיע אל האושר האמיתי. והעניין הוא, כי כאשר האדם רץ אחרי שטויות, על ידי זה הוא מכלה את כוחו. ואם האדם ירוץ מספיק זמן אחרי שטויות, בסוף הכוח שלו יגמר לגמרי, והוא יגלה את השקר שבו הוא נמצא, ואז הוא יחפש את האמת ואז הוא ימצא אותה. כי לאדם יש מודל אושר מזויף בראש. ונדמה לאדם שאם המציאות תהיה בצורה ... השקרי הזאת שיש בראש שלו. וכאשר האדם רודף אחרי האושר השקרי, הוא מונע מעצמו להיות מאושר ברגע הזה כנל. אבל, אם האדם ירדוף מספיק זמן אחרי האושר השקרי, בסופו של דבר הוא יצליח להשיג את האושר השקרי שלו, ואז הוא יגלה שגן העדן שאליו הוא רצה להגיע, הוא בכלל הגהנום. כי לכל אדם יש את תמונת האושר שלו. וכל אדם יש לו דמיון ... יוכל להגיע אל האושר האמיתי. כי האושר האמיתי תלוי בידיעת האמת. והאדם לא יכול לדעת את האמת, בלי לרצות באמת לדעת את האמת. וכל זמן שהאדם רוצה עוד משהו מלבד לדעת את האמת, הוא לא יוכל להבין את האמת. וגם אם יראו לו אותה בעיניים, הוא לא יבין אותה והוא יחשוב שהיא שקר. והתנאי היחיד כדי לדעת את האמת, הוא לרצות באמת לדעת את האמת. וכל זמן שיש לאדם עוד רצון כלשהו מלבד לדעת את האמת, הרי שהוא לא יבין את האמת. משום שהוא לא באמת רוצה את האמת, כי הוא רוצה עוד משהו אחר בנוסף לאמת. ורק כאשר כל הרצון של האדם כולו, מלא ... בראש, של אושר כלשהו שתלוי במצב כלשהו של המציאות, הרי שהוא עדיין לא באמת רוצה את האמת. כי הוא רוצה גם את האושר המזויף שלו. וכל זמן שהאדם רוצה עוד משהו בנוסף על האמת, הרי שהוא לא יבין את האמת. ולכן, כאשר האדם רץ אחרי האושר השקרי שלו, שנראה לו כאמיתי, אז כאשר האדם מגיע לסוף הדרך של האושר השקרי, וקולט שעבדו ...

... אומר שהוא עצמו לא מבין את הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, והוא שכל רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות שיש איזה חוק על אחד, שהוא בעצם גורם לכך שכל תמונת מצב של המציאות בכל רגע, ... שכל מה שנקרא אצל האדם סיבה, הוא לא יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחה אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם חושב שהוא מבין את הסיבה של כל מיני דברים, הרי שזו רק אשליה. כי מנקודת המבט ... לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין אולי שיש יותר אקראיות מאשר סדר. ואז אולי האדם היה בכלל מבין שהכל אקראי תמיד. כך שיכול להיות שהכל אקראי תמיד. ויכול ... הסיבה של דבר אחר. עכשיו יש לשאול, מה בעצם מחבר את הסיבה הזאת לתוצאה הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות בשני רגעים שונים. ועל האדם לנסות להבין, האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של האירוע השני? אולי אלו שני אירועים אקראיים בלתי תלויים זה בזה, שרק לצופה הם ... הרגעים השונים. ויכול להיות שלכל דבר כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, היא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ לציר הזמן. ושהוא הסיבה לכך שכל רגעי הזמן הם כפי מה שהם, בלי קשר סיבתי בין רגעי הזמן השונים. וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את משמעותה ומהותה של הסיבתיות והאקראיות שיש בעולם, לשם כך יש להבין את מהותם ... המציאות שמקיפה את כל האירועים ושבתוכם מתרחשים כל האירועים. ומי שיתבונן יראה, כי כל האירועים מתרחשים בתוך מימד המקום ומימד הזמן. כי קיומם של האירועים, תלוי בקיומם של זמן ומקום. וכדי להבין את המהות האמיתית של האירועים, לשם כך יש להבין את המהות של הזמן ושל המקום. ויש בזה עוד רמת עומק, והיא שמצד האמת, גם הזמן והמקום גם הם סוג של אירועים. כי יש משהו אחר גדול יותר מהזמן והמקום, שבתוכו נמצאים הזמן והמקום. כי כדי להבין את מהותם של הזמן והמקום, גם עליהם יש לשאול שאלות. כגון לדוגמה יש לשאול, למה בכלל יש זמן ומקום. והאם יכול להיות מקום בלי זמן? ואם כן, אז מדוע באמת אין רק מרחב מקום בלי זמן? וגם להפך, האם יכול להיות זמן בלי מקום? וכיוב שאלות שונות שאמורות לעזור לאדם להבין מהם הזמן והמקום. ויש בזה עוד רמות עומק. כי נניח שהזמן והמקום נמצאים בתוך מימד אחר גדול עוד יותר, אז יש להבין מהו המימד ההוא שמקיף את הזמן ואת המקום. האם שם יש או אין זמן ומקום. ומה מקיף את מה שמקיף את הזמן ואת המקום. וכיוב עוד שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה ...

... אפשרויות כמו העולם נברא או העולם תמיד היה קיים. אבל אם האדם יחקור את המושגים עולם, בריאה, זמן, וישות, הוא יגיע למצב שבו כל אפשרות היא פרדוקסלית וניתן להוכיח את ... האמיתית של הדברים. האם יש הבדל בין טוב לרע? לאדם יש נטייה להחפץ בטוב ולהימנע מרע. כל זמן שאתה רואה את העולם דרך הפריזמה של טוב ורע, אתה נשאר בתוך נפרדות. ... אתה לא באמת מבין את השאלה, מי ברא את העולם, אם תתעמק מה המושג, עולם, ברא, יישות. מה זה זמן? השאלה הזו קשורה לזמן היא תלויה בקיומו של זמן. מי שיעמיק, הבנת שורש השאלה היא התשובה. אם תחקור את השאלה, ... את החלק ויש את השלם. רק בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום ... מה הבעיה אצל אדם שנותן לך את העתיד מדוייק? ברגע שאתה מתחיל לנבא את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן. יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של ... לא נאחז בדברים. הוא יבין שזה אושר חולף זה יוריד לו את הדמיון שהוא צריך להשיג את זה. כל זמן שאדם חושב שיש משהו טוב מאחר הוא ממשיך לסבול. עדיף שאפתנות ולסבול ...

... האנושית הרגילה, ואילו השכל הרגיל שלנו לא יכול להכיל זאת. עוד דוגמה עמוקה שמביא אליעד היא ההסבר על זמן ומקום. הוא שואל: מה זה בכלל מקום? ומה זה בכלל זמן? לטענתו, המקום חייב להיות עשוי ממשהו שהוא עצמו חסר מקום, והזמן חייב להיות עשוי ממשהו שהוא עצמו חסר זמן. ולכן, אם המהות של הזמן והמקום חסרת זמן ומקום, המשמעות היא שכל מה שאנו תופסים כנפרדות של זמן ומקום הוא בעצם אחדות אחת גדולה. הרעיון הזה מנסה להבהיר את הנקודה ... בהבנת האשליה של הנפרדות ובחוויית המציאות ללא הגדרה, כלומר, לחוות את הכל כאחדות אחת גדולה, ללא גבולות של זמן ומקום. מהו השכל של אלוהים? איך להגיע לשכל שמעל השכל? האם זמן ומקום הם אשליה? מהי תפיסת האחדות של המציאות? מה הכוונה שהאמת בלתי מוגדרת? ...

... היא הניגוד של הנפרדות, ובה אצל האדם הכל אחד, ואין טוב ורע, ויש העדר רצון של נפרדות וכולי. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו ומרחיק את עצמו מהאחדות של אמת, נדמה לו כי האחדות, פירושה הוא ההפך של הנפרדות. וכאשר האדם מרגיש רע ... השכל שמחבר את האחדות ואת הנפרדות כישות אחת. כי כאשר האדם בנפרדות, נדמה לו שבאחדות יותר טוב. וכל זמן שהאדם לא מבין את דרך האחדות (של השקר), אז הוא תמיד חושב שאולי באחדות שמנוגדת לנפרדות, אולי שם יותר טוב. ועל ידי זה ... רע, כי הוא מרגיש שהשכל של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל הזמן, באופן רציף ללא כל מאמץ, בתחושה של האחדות, ללא כל הפסקה אפילו לא כחוט השערה, כל זמן שהאדם לא נמצא בחוויה הזאת, הרי שהוא לא טעם אפילו לא לרגע אחד, את טעמה של האחדות האמיתית. כי מי שחושב שהוא לפעמים ... דבר והיפוכו, כי אם הוא בוחר את זה, אז זה לא רע. ואעפכ זה נגד רצונו, ואעפכ הוא בוחר את זה. אבל כל זמן שהאדם לא בוחר בבחירה חופשית ומלאה, שיהיה לו צמצום ורע, הרי שהוא רוצה לבטל את הרע, ושיהיה לו יותר טוב. כי כולם רוצים ... האדם מקום. וכאשר האדם נמצא בה, אז הוא לא נמצא בנפרדות, ואז הוא מרגיש שהנפרדות חסרה לו. ולכן, כל זמן שהאדם לא נמצא גם רק באחדות תמיד ללא הפסקה, וגם רק בנפרדות תמיד ללא כל הפסקה, הרי שהוא רחוק מהאחדות של אמת. משום, שגם ... שלו והלאה רק בנפרדות, ומהאני שלו פנימה, יהיה רק באחדות אמיתית בו זמנית תמיד. שזהו החיבור של הזמן עם מעל הזמן. כי לפני הגדרת האני, שם אין זמן כלל. כי הגדרת האני היא בתוך הזמן והמקום (שיש מקום וזמן לאני ולהפך של האני). והנקודה שלפני האני, היא מחוץ לזמן ...

... אחד עובר ממציאות אחת למציאות אחרת. ובפחות מרגע אחד, כבר נדמה לו שהוא נמצא באותו המקום הרבה זמן. ובפחות מרגע אחד, גם חוויית העתיד של האדם שונה. והכל קורה בפחות מרגע אחד, בלי שהאדם שם לב לכך, ... על עצמם, ואז נדמה לאדם שיש כאן חוקיות. למרות שבאמת, לא יכולה להיות קיימת חוקיות, משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, היא זו שגורמת לכך שברגע הבא אחריה, המציאות תהיה בצורה כלשהי. ומי שיש לו שכל ישר, הוא מתבונן על המציאות ועל רגעי הזמן, ומבין מיד, שגם אם תמיד הוא רואה שאחרי אירוע של זריקת אבן, אז האירוע הבא הוא שהאבן נופלת כלפי מטה, ... שיש עוד אין סוף יקומים מקבילים וגם עולמות אחרים, שההיגיון אומר, שאם יש ככ הרבה מקום וככ הרבה זמן וככ הרבה אפשרויות, אז כנראה שיש במקומות ובזמנים אחרים, גם אפשרויות אחרות, דהיינו, את כל האפשרויות ... בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות כיצד המציאות תהיה. ומאחר שתמיד יש אין סוף אפשרויות בכל מקום ובכל זמן, הרי ששום מקום ושום זמן, לא מחייבים זה את צורת זה. והשכל הישר אומר, שכנראה שיש משהו שהוא נמצא מחוץ לכל הצורות כולן, שהוא זה שמחייב את הצורות להיות כפי מה שהן, בכל רגע ובכל זמן. (ובשורשו, כאשר הכל אחד תמיד, שום דבר לא מחייב שום דבר, כי אין שום שינוי צורה כלל). ונחזור ... שהיא. ולהבין את זה, מנקודת המבט של הסיבה האמיתית, שבגללה המציאות כרגע, היא כפי מה שהיא. וכל זמן שניתן לשאול על הדבר, מהי הסיבה שלו עצמו, הרי שהוא לא באמת הסיבה האמיתית. כי קיומו של הרצון עצמו, ... דהיינו, גם מחוץ לצורת הזמן והמקום, שהרי גם הם, לא יותר מאשר צורה, ושהוא זה שמחייב את הצורה של הזמן ושל המקום ואת כל הצורות שבתוכן, להיות כפי מה שהן בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, אולי יש איזה אלוהים, שהוא מחייב את הכל תמיד להיות כפי מה שהוא?! ומי ...

... ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ואת הזמן , דהיינו, הדבר שממנו עשויים המקום והזמן. וההוויה ... שנראה לאדם שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום ... ומבחוץ. דהיינו, המהות נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אבל היא גם מקיפה אותם, מחוץ להפרדה שלהם. ... כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל האדם, הדבר הזה נקרא יקומים ... וכולם קיימים במקביל. ולכן, בכל מקום ובכל זמן, מצד האמת, יש תמיד את כל הצורות ואת כל ... שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא ... וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ובכל זמן , זה בעצם אומר שכל היקומים כולם כישות אחת, הם ... והזמן מלאים בצורה אחת, וכל שכן שבכל מקום ובכל זמן, יש את כל הצורות כולן, הרי שבפועל אין שום ...

... סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 8 מה משמעות האחדות של המציאות והקשר בין יש לאין? ההבנה שמציאות האחדות היא הבנת זמן ומקום כיחידה אחת. כל מה שקשור לזמן ולמקום מתנקז לרגע ... השכל של זה לא משנה מייצג את התודעה של אחדות, בה אין הבדל בין שניים. האחדות הזו נוגעת גם להבנת הקיום עצמו. כאשר אנחנו מדברים על לפני הזמן, אנחנו מתייחסים לא לפני זמן ברצף היסטורי, אלא לא לפני צורת הזמן - כלומר, ברובד פנימי של הזמן, שם נמצא האחדות של כל הדברים. גם המקום והזמן אינם נפרדים. אפשר לומר שאלוהים, או מהות הקיום, נמצא לפני הזמן, כלומר, לפני צורת הזמן, ולא היה לפני זמן כלשהו. בנוגע לפוטנציאל, חשוב להבין שבמציאות אין מקום ... הוא חלק מההבנה שמאחורי כל ההפכים יש את אותו העיקרון, ולמעשה ההפכים הם אחד. המהות של היש, אם כך, היא שאין אפשרות שתהיה ממנו משהו - לא בשום מקום, לא בזמן. האחדות של הזמן והמקום אינה נפרדת, אלא הם מבוססים על מהות אחת שאין בה ... אני, אבל היכולת לא להבדיל בין אני ללא אני, היא מתבטאת אצל האדם כאשר הוא אומר שזה לא משנה. כשאנו מדברים על מה שהיה לפני הזמן, למעשה אנו מדברים על מה שהיה לפני ההוויה של הזמן, מה שהיה לפני הצורה של הזמן? כשאומרים לפני הזמן, הכוונה האמיתית היא, לא לפני הזמן ברצף ההיסטורי של הזמן, הכוונה היא לפני צורת הזמן. זאת אומרת, שכאשר אני אומר לך שאלוהים נמצא לפני הזמן, הכוונה היא שאלוהים נמצא לפני צורת הזמן, כרגע, זה לא שהוא היה פעם לפני הזמן. יש כאלה שחושבים שפעם היה אלוהים ואחר הוא ברא את הזמן, ועכשיו יש את הזמן ואת אלוהים - אך זה לא כך. הכוונה היא שאלוהים נמצא ברובד שמתחת לזמן. יש זמן, ואלוהים נמצא לפני הזמן, אלוהים נמצא בפנימיות הזמן. ... לכל השאלות. תמצית כל השאלות היא, איך זה שההוויה של הכל היא כלום? או איך יכול להיות שכול מה שישנו הוא איננו, בו זמנית? ואם תבין שזה יכול להיות, אז מה השאלה? כול זמן שהאדם לא בטוח בוודאות שזה אחד, אז האדם יגיד, אולי ... את זה ולא את זה, הוא בטוח שיש נפרדות, ואז הוא הולך אחורה, ומבין שזה לא משנה, ואם זה לא משנה, למה הוא חושב שזה משנה? כך שאתה בטוח שאתה רוצה את זה ולא את זה ובאותו זמן אתה בטוח שאין כל הבדל. אם אתה מבין את זה, זה מרפא ... יש הבדל לאין הבדל. אני מסביר לך שאין הבדל בין חוויית נפרדות לחוויית אחדות. את שואלת, למה יש שינוי? אני אומר לך, אין שינוי, זה אחד. אין הבדל בין זה לבין ההפוך שלו. כל זמן שיש שאלה, זה מראה שיש שניים. כשאנחנו אומרים אין הבדל ...

... הזאת, כדי שהיא תהיה קיימת חייבים שיהיו כמה רגעים בציר הזמן . אם היה רק רוצה, לא הייתה חוויית בחירה. אם היה רק ... הייתה חוויית בחירה. לכן צריך שיהיו כמה רגעים, חלקיק זמן שתרצה, חלקיק זמן שתעשה, וחלקיק זמן שתחבר בין העושה לרוצה, ואז יהיה חלקיק זמן שבו תחווה שאתה בוחר, שהעשייה היא תוצאה של רצונך. ... לכיוון פנימה. כול רגע נוצר מחדש, מאיפה הוא נוצר? מאין זמן . כי אם הזמן נוצר, אז הוא נוצר מאין זמן. ולכן אפשר לומר שהאין זמן בוחר את הזמן. האדם יכול לבחור לעשות את מה שהוא רוצה, אבל מצד ...