... המטרה היא מקצוע טוב או משכורת גבוהה, כדאי לבחור בתחום שיכול לספק זאת. אם הסיבה ללימודים היא סתם להעביר את הזמן בבוקר, אז הבחירה יכולה להיות הרבה יותר קלה ופחות מחייבת. מה לעשות כאשר יש התלבטות בין כמה אפשרויות? אליעד ... להקל משמעותית על חייו פשוט על ידי מעבר למקום מגורים קרוב יותר לעבודה. הוא מדגים את המשמעות של חיסכון בזמן ומאמץ, מה שיכול להביא ליותר זמן פנוי, מנוחה, והנאה מהחיים. לדוגמה, הוא מתאר מצב של מישהו ששוקל לעבור לחול בשביל איכות חיים או בשביל להכיר ... כן. הוא גם מזכיר שלא חייבים להתחייב לטווח ארוך: אפשר לשכור דירה לתקופה קצרה יחסית, ולבחון את התחושות. אם אחרי זמן קצר האדם מרגיש שזה לא מתאים לו, תמיד אפשר לשנות שוב. כיצד להתחיל בפועל את תהליך השינוי? אליעד מציע פתרונות מעשיים וברורים להתחלת השינוי. הוא אומר שצריך להתחיל בצעד קטן: למצוא דירה באזור קרוב למרכז או למקום העבודה, לחסוך זמן יקר בנסיעות, ובמקביל, להתחיל לעסוק בפעילויות יצירתיות או תחביבים שמעניינים את האדם. הוא מדגים זאת דרך מקרה של מישהו ... לשלב בין עבודה, תחביבים והגשמה עצמית? אליעד ממליץ להתחיל משינוי קטן ומעשי, כמו מעבר דירה לאזור קרוב יותר לעבודה, שיאפשר זמן ואנרגיה לפתח תחביבים או לימודים נוספים. כך, אחרי שהאדם כבר נמצא במצב נוח יותר מבחינת החיים היומיומיים, אפשר יהיה ...

שקר ואמת, הכי טוב לשקר, חוסר מוטיבציה, לרחם על השקר, להתאכזר על האמת, למה טוב לשקר, שקר יוצר טוב, אמת יוצרת רע, איך להיות מאושר, איך לשקר לעצמך, חיסרון בכל דבר

... ועונש הם דברים שניתנים על ידי אלוהים או כוח חיצוני כלשהו, אך למעשה מדובר במנגנון פסיכולוגי ופנימי בלבד, המתרחש בזמן אמת בתוך האדם עצמו, ללא התערבות חיצונית. איך מתרחש בפועל מנגנון מידה כנגד מידה? לדוגמה, כשאדם שופט מישהו אחר ואומר ... אצל אחרים), אותה תחושה שלילית שהוטבעה בתודעתו תחזור ותתעורר שוב. כך נוצר עונש מתמשך, שחוזר ונחווה שוב ושוב, גם לאחר זמן רב. לדוגמה, אדם שזלזל באחרים כי הם טיפשים, יחווה שוב ושוב כאב ותסכול בכל פעם שהוא יזהה בעצמו או ... שלילי פנימי, שגורם לסבל מתמשך. האם הפחד מעונש הופך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מסביר שאם האדם מפחד כל הזמן מעונש או מנסה להימנע משיפוטיות בצורה מלאכותית, הוא למעשה הופך לשוטר של עצמו. בכך הוא דווקא יוצר עוד סבל ועוד מתח, מכיוון שהוא כל הזמן עסוק בלשפוט את עצמו אם הוא שופט או לא. לדוגמה, אדם שמנסה לא לשפוט כדי לא להיענש, למעשה יוצר מצב שבו הוא כל הזמן שופט את עצמו: האם עכשיו אני שופט? האם עכשיו עשיתי טעות? ובכך הוא נשאר במעגל של סבל עצמי. מהו הפתרון ... השכר והעונש הפנימי. לדבריו, יש שתי פרספקטיבות אפשריות להסתכל על המציאות: פרספקטיבה של שיפוטיות (נפרדות): במצב זה, האדם כל הזמן מפריד בין טוב לרע, חכם לטיפש, נכון לטעות. מנקודת מבט זו, האדם יוצר לעצמו באופן תמידי סבל, שיפוט עצמי ועונשים ... לדוגמה, אדם ששופט או מזלזל באחרים, כמו לומר על מישהו שהוא טיפש, בעצם מעניש את עצמו באותה פעולה ממש, בזמן אמת, בלי צורך בשופט חיצוני. הסיבה היא שבאותו רגע שהוא שופט אדם אחר לשלילה, הוא יוצר בתוך עצמו תודעה שלילית, ... שלילי. האם הפחד מעונש עלול להפוך אותנו לשוטרים של עצמנו? אליעד מעלה שאלה חשובה נוספת: אם האדם ינסה כל הזמן להיזהר מלשפוט או לעשות עבירות מתוך פחד מהעונש, הוא יהפוך את עצמו לשוטר של עצמו, למישהו שכל הזמן בוחן את עצמו בשיפוטיות. במצב כזה, האדם שוב מעניש את עצמו כי הוא פוחד כל הזמן לטעות, ולכן הוא נמצא במעגל אין - סופי של שיפוט עצמי. לכן הפתרון הוא לא להיות כל הזמן בעמדה של שוטר שמפחד מעונש, אלא להבין לעומק את המנגנון. כלומר, להבין שכל שיפוט הוא מלכתחילה יצירת סבל עצמי. ברגע ...

... כסף ועבודה. לכאורה, אנשים מאמינים שעדיף לעבוד כדי להרוויח כסף, אבל מצד שני, העבודה נתפסת כרעה כי היא מבזבזת את הזמן הפנוי שבו אפשר היה לעשות דברים אחרים. כך עולה השאלה כיצד להחליט אם לעבוד או לא. מה ההבדל בין ...

... מוטרד מעצם הקיום, אז בכל רגע הוא היה חווה סבל מתמשך ללא הפסקה. אבל בפועל, האדם לא סובל כל הזמן, יש רגעים בהם הסבל פוחת או אף נעלם לגמרי, לדוגמה בשינה או ברגע של ריכוז עמוק במשימה כלשהי. אליעד מביא ... היא הנטייה של אנשים להתעסק עם שאלות רבות ולא ממוקדות. האדם שואל שאלות כלליות ולא ספציפיות, מה שגורם לו לבזבז זמן על מחשבות וסיפורים לא חשובים במקום להגיע ישירות לבעיה. אליעד נותן דוגמה של אדם רעב שמתחיל לספר שלא אכל שלושה ימים, במקום פשוט לומר שהוא רעב ולבקש אוכל. כך האדם מבזבז זמן ואנרגיה מיותרת על סיפורים במקום להיות ממוקד בתכלית. למה בעצם אנשים יוצרים לעצמם סבל? אליעד מסביר שאנשים יוצרים סבל במודע או שלא במודע כי בתת המודע שלהם יש את המחשבה שהם צריכים להעביר את הזמן איכשהו, ולכן הם מסבכים דברים. לפעמים האדם אומר שהוא רוצה משהו, אך אם באמת היה מקבל אותו היה משתעמם, ...

... כל הרעיון של משיכה, חיזור וזוגיות מסתכם בכך שהצד השני יחוש טוב יותר בנוכחותך, ולכן ירצה להישאר איתך כמה שיותר זמן. מהו העיקרון הבסיסי של יצירת זוגיות מוצלחת? הבסיס שאליעד מדגיש הוא פשוט: האדם השני צריך להרגיש כל כך טוב ... השליליות. כיצד להפוך את החיזור לאפקטיבי? המפתח שאליעד מציע לחיזור מוצלח הוא עקביות. צריך לייצר כמה שיותר חוויות טובות לאורך זמן, עד שתיווצר תחושת קשר עמוקה מצד הבחורה. אז היא כבר תרגיש בחסרונך כשלא תהיה שם, ותחפש את נוכחותך באופן ... ש2: אז אתה לחוץ. אליעד: נכון גם אתה לחוץ, בוא נהיה פרקטיים מה שאתה צריך לעשות זה לבלות כמה שיותר זמן במחיצתה ולגרום לה להרגיש כמה שיותר טוב במחיצתך. ש: ואיך אני עושה את זה עצמו. אליעד: אז רגע, אז ...

... מצבי תודעה, מצבי חלימה מה ההבדל בין הרדמה כללית לשינה רגילה? בשיחה עולה ההבדל בין הרדמה כללית לשינה טבעית. בזמן הרדמה כללית, האדם מאבד את תחושת הזמן ואינו חש בכאב. זאת בניגוד לשינה רגילה שבה האדם, על אף שאינו מודע לחלוטין, עדיין רגיש לגירויים חיצוניים חזקים שיכולים ... יזוז ולא ירגיש כאב עקב חומרים המשפיעים הן על השרירים והן על התודעה. למה אנחנו לא זוכרים מה קרה בזמן הרדמה כללית או בשינה עמוקה? במצבי הרדמה כללית או שינה עמוקה, אנו חווים תחושת חוסר זמן. כאשר מתעוררים מהרדמה כללית, מרגישים כאילו לא עבר זמן כלל, כאילו הרגע הורדמו ועכשיו הם ערים שוב. בשינה רגילה, לעומת זאת, עשויה להיות תחושה מעורפלת של מעבר זמן, במיוחד אם זוכרים חלומות או התעוררויות רגעיות. אליעד נותן דוגמה של תוכנת ריגול במחשב, אשר מתעדת כל פעולה שנעשית. הוא מסביר שגם בזמן שאנחנו לא זוכרים, הגוף כן עשה משהו, אך התודעה לא רשמה זאת בשל חומרי ההרדמה או בגלל עומק השינה. כיצד ... דיו, האדם יתעורר. האם קיים קשר בין שינה, חלומות והרפיית התודעה לכלום? בשיחה הוזכרה גישתו של רבי נחמן, לפיה בזמן שינה האדם חווה מעין כלום, מה שמאפשר לו לקום רגוע יותר. כשהאדם אינו זוכר את אשר חווה, הוא לא נסחב ... זוכרים זאת באופן ברור. זה קורה גם בהרדמה כללית, ולכן האדם מתעורר ללא תחושת עומס. האם ניתן להיות מודע בזמן שינה או הרדמה? עלו בשיחה טכניקות כגון מדיטציה ויוגה, שמטרתן לשמור על מודעות מסוימת גם בזמן השינה. אחד המשתתפים ציין שיש הבדל בין מצב של דמיון שבו האדם מדמיין שהוא ישן (אך בפועל נשאר ער לחלוטין) ... לכך שהוא ישן, הרי שמצב זה כבר שונה מהשינה הרגילה שבה המודעות חלשה מאוד או חסרה. מהם ההסברים לתחושת הזמן השונה בין הרדמה לשינה? אחד המשתתפים סיפר כי לאחר הרדמה הוא חש שהכל התרחש ברגע אחד, בעוד שלאחר שינה הוא כן חש שעבר זמן. אליעד מסביר כי הסיבה לתחושת הזמן השונה היא שבהרדמה המעבר ממצב ערות להרדמה הוא חד ופתאומי, בניגוד לשינה רגילה שבה המעבר איטי והדרגתי, ולכן מתעוררים עם תחושת מעבר זמן. היכן נמצאת התודעה בזמן הרדמה או שינה עמוקה? המשתתפים תהו איפה נמצאת התודעה בזמן הרדמה מלאה או שינה עמוקה, ואם היא נעלמת, נחלשת או עוברת למצב אחר כלשהו. התשובה לא הייתה חד - משמעית. חלק מהמשתתפים חשבו שאולי אנחנו כן חווים משהו בזמן הזה, אך פשוט איננו מסוגלים לזכור זאת. אליעד הדגיש כי השאלה הזו עדיין פתוחה למחקר נוסף, ויש עניין להמשיך לחקור ... תודעה נוספים והשוואה ביניהם הרדמה כללית והשפעתה על מערכת העצבים שינה וחלומות - מה באמת קורה במוח? טכניקות מודעות בזמן שינה (יוגה ומדיטציה) רבי נחמן ותורת הכלום בחוויית השינה מה ההבדל בין הרדמה כללית לשינה רגילה? בשיחה מסבירים שהרדמה כללית גורמת לכך שבזמן הניתוח הגוף לא ירגיש כאב ולא יזוז, לעומת שינה רגילה שבה עדיין קיימת רגישות מסוימת לגירויים חיצוניים (למשל, אם מישהו ... לא רק על השרירים אלא גם על המודעות המנטלית, כך שבמצב של הרדמה מלאה מפסיקים לחוש כאב ואובדת תחושת הזמן. לעומת זאת, בשינה טבעית, המוח עדיין מקבל מידע מהסביבה, ואף שעוצמת החוויות פוחתת - עדיין יש אפשרות להתעורר למשמע צליל חזק או תחושת כאב. למה אנחנו לא זוכרים מה קרה בזמן הרדמה כללית או בשינה עמוקה? מסופר על תחושת חוסר זמן שחווים כאשר מתעוררים מהרדמה כללית: החוויה היא כאילו לא עבר כלל זמן מהרגע שהורדמו ועד שהתעוררו. גם בשינה בלילה יש דילוג על תחושת זמן, אולם לעיתים אנשים זוכרים חלק מהחלומות או מאירועי השינה, ולכן מרגישים שעבר זמן כלשהו. בהרדמה כללית לעומת זאת, החומרים הניתנים גורמים לניתוק עמוק יותר מהמודעות. עלתה בשיחה דוגמה של תוכנת ריגול למחשב - כשם שהיא רושמת את כל הפעולות שנעשו, כך גם הגוף בעצם עשה משהו בזמן ההרדמה, אך האדם לא יכול לזכור זאת כי החומרים מנתקים את המודעות והזיכרון באותן שעות. כיצד קשורה תופעת כאב פנטום ... כאבים או תחושות בגפה שכבר איננה. הרעיון הוא שמה שקובע את תחושת הכאב הוא הקשר העיצבי והמודעות ברגע מסוים. בזמן הרדמה כללית, הקשרים האלו מושבתים כך שלא חווים כאב. בשינה רגילה, אמנם מערכת העצבים עובדת, אך רמת המודעות פוחתת, אם ייגרם כאב חזק, סביר שנתעורר. האם יש קשר בין שינה, חלומות והרפיית התודעה לכלום? הוזכר בשם רבי נחמן שבזמן שינה, האדם עובר לחוויה של כלום ומתעורר רענן יותר. נאמר שהסיבה לכך היא שבשינה עמוקה אנחנו פחות זוכרים את מה ... ניתן לומר שגם בהרדמה כללית יש חזרה לאיזשהו כלום, ולכן כשמתעוררים לא תמיד מרגישים עומס. האם אפשר להיות מודע בזמן שינה או הרדמה? עלה רעיון שיש טכניקות מדיטציה או יוגה המאפשרות להיות מודע למצב השינה. אחד המשתתפים ציין שבשיטות האלו ... במידה מסוימת הוא לא ישן כמו כולם, כי עצם המודעות מראה שיש היבט של ערות. מהם ההסברים האפשריים לתחושת הזמן השונה בין הרדמה לשינה? משתתף בשיחה ציין שבשינה הוא בכל זאת חש שעבר זמן, בעוד שבהרדמה הוא התעורר מיד בתחושה שהכל קרה ברגע אחד. הסבר אחד היה שבהרדמה יש ניתוק עמוק וחד יותר בין שלב העירות לשלב ההרדמה, כך שהזמן בין הרגע שבו מרדימים לרגע שבו מתעוררים אינו מורגש כלל. לעומת זאת, בשינה טבעית, ייתכן שיש תקופת התהפכות או שלב שבו המוח נכנס לשינה בהדרגה, ולכן עם ההתעוררות מרגישים שעבר זמן. מה עושים אם עדיין לא ברור מה קורה לתודעה בהרדמה? אחת השאלות שנותרה פתוחה היא איפה נמצאת התודעה בזמן ... מרגישים את זה. אליעד: אז מה אסור בהרדמה? ש: לא משנה באים עושים לך משהו אני הרגשתי שלא חווייתי תחושת זמן פתאום. אליעד: מה, הרגשת שלא חוויית? ש: אחרי זה לא זכרתי את הפרק זמן הזה. אליעד: הרגשתי שלא חווייתי או לא זכרתי חווייתי, מה זה הרגשתי שלא חווייתי? ש: אני לא יודע להגיד לך בעניין הזה, אני באותו אחרי זה אחרי זה חווייתי שהפרק זמן שהיה שם כאילו לא יודע איפה הוא. אליעד: דרך אגב אני מכיר מישהו שזה קורה לו כל בוקר הוא ... שואל אתה אמרת שכשהבן אדם בהרדמה הוא לא זוכר איפה הוא היה הוא לא זוכר מה היה, אמר לא חווייתי זמן, גם כשאתה מתעורר משינה אתה הרבה פעמים לא חווה זמן, הרבה פעמים אתה צופה בסרט טוב הסרט אומר, אני לפחות זוכר שראיתי סרט לא זוכר מה עשית, לא אבל ... רוצה לדעת מה קורה כשאתה לא זוכר מה קרה קודם? ש: כן למה לדוגמה למה אם לא חווייתי תחושה של זמן, למה לא חווייתי ברישומו מהכלום לדוגמה? אליעד: אולי חוויית ואתה לא יודע? ש: אולי. אליעד: רבי נחמן אומר ששינה ... כשקמתי לי מהרדמה אז הרגשתי כאילו זה היה לפני רגע כאילו נרדמתי לפני רגע ובשינה אני איכשהו כן מרגיש שעבר זמן. אליעד: אתה יודע למה. ש: למה? אליעד: כי שינה לוקח לך יותר זמן להירדם בהרדמה זה פשוט יותר מהר זה כל הסיפור. ש: יש טכניקה של יוגה שמאפשרת לך לפני שאתה ישן ...

... עם הרצפה, ואין צורך במישהו שיחליט שהכדור יעצור. באותו אופן, כל החלקיקים ביקום זזים ללא התחלה וללא סוף, במשך אינסוף זמן, וכשהם זזים הם יוצרים צורות שונות כמו שולחן, כיסא או אפילו בני אדם. אך כל זה נעשה ללא כוונה ... ויוצרים צורות באופן מקרי. התנועות האלו אינן נשלטות על ידי אלוהים או על ידי כוח עליון, אלא נובעות מכך שבזמן אינסופי, החלקיקים עוברים את כל המצבים האפשריים. לכן, לפעמים נוצר שולחן, לפעמים נוצר פיל, ולפעמים נוצר משהו אחר לגמרי. האם ... קדמון? אליעד טוען שהעולם לא נברא יש מאין. לדבריו, העולם קיים מאז ומתמיד, ולכן אי אפשר לומר שהוא נברא בנקודת זמן כלשהי. מכיוון שאין אפשרות ליצירת משהו מתוך כלום, העולם תמיד היה קיים. הוא מסביר שהקיום תמיד היה ותמיד יהיה, ...

... של שולחן וכיסא. לדבריו, ברור לנו ששולחן וכיסא יכולים להיות קיימים זה לצד זה, אך לא באותו המקום ובאותו הזמן. אם הם ימצאו בדיוק באותו המקום והזמן, אז תיווצר ישות חדשה: שולחן - כיסא, שהיא כבר לא שולחן ולא כיסא בפני עצמם, אלא משהו שלישי. אליעד משתמש ... אליעד מסביר שכדי לבטל משהו לחלוטין, צריך לקחת את כל מה שאינו הוא ולמקם אותם בדיוק באותו המקום ובאותו הזמן. הוא נותן דוגמה מעולם הצלילים: אם ניקח צליל ושקט וננסה לחבר אותם יחד באופן מלא באותו רגע בדיוק, התוצאה תהיה ... מדגים זאת גם באמצעות גלי קול (סינוס) וההיפוך שלהם (מינוס סינוס). כאשר מחברים גלי קול מנוגדים זה לזה בדיוק באותו זמן ומקום, מקבלים שקט מוחלט (אפס). אך הוא מדגיש שבמציאות קשה עד בלתי אפשרי ליצור את החיבור המדויק הזה, כיוון שאפילו הפרש קטן של זמן או מקום יוצר תוצאה מוגדרת אחרת במקום ביטול מוחלט. מדוע קשה לחבר הפכים באופן מוחלט? אליעד מסביר את הקושי הטכני ביצירת חיבור מוחלט של הפכים באמצעות דוגמה מעולם הסאונד. אם ניקח שני צלילים הפוכים וננסה לנגן אותם בדיוק באותו זמן ובאותו רמקול, נצטרך להכניס דיליי, אפילו מינימלי ביותר, בין השניים, כיוון שבאופן פיזיקלי אי אפשר להתחיל בדיוק באותו רגע. ...

... כהן מסביר את השאלה הפילוסופית החשובה: האם העולם הוא קדמון, כלומר, קיים מאז ומתמיד, או שהוא מחודש, כלומר, נוצר בנקודת זמן מסוימת יש מאין? אליעד פותח את הנושא עם הבהרה של המושגים קדמון ומחודש, ומתאר כי העולם הקדמון הוא עולם ... מסביר כי קדמון פירושו שהעולם לא התחיל אף פעם, הוא פשוט קיים תמיד. מנגד, עולם מחודש הוא עולם שלפני נקודת זמן מסוימת לא היה קיים, ואז הופיע פתאום. אולם כאן עולה בעיה לוגית, שאליעד מסביר: לא יכול להיות מצב שבו העולם באמת מתחיל, שכן אם הוא התחיל בנקודת זמן מסוימת, מה היה קודם לאותו רגע? ומצד שני, גם קשה לתפוס עולם שהוא תמיד היה קיים, כי איך יכול ... מוחלט האם העולם הוא קדמון או מחודש. הוא נותן דוגמאות שונות לבעיות לוגיות הקשורות בשאלות אינסופיות: אם העולם קדמון, כמה זמן עבר מאז שהוא התחיל להתקיים? התשובה תהיה אינסוף, וזה בלתי נתפס. מצד שני, אם העולם התחיל בזמן כלשהו, מה היה לפניו? הוא גם מסביר כי עולם מחודש מחייב כלום שקדם לו, אבל מכלום אי אפשר לברוא משהו. לכן, הטענה שהעולם נברא מכלום היא פרדוקסלית, וגם הטענה שהעולם היה תמיד קיים היא בעייתית. האם ניתן לדבר על זמן ללא אירועים או תהליכים? אליעד מציג את מושג הזמן כחלק חשוב בדיון. הוא מתאר שהזמן הוא כמו מרחב שבתוכו מתרחשים אירועים. אך נשאלת השאלה האם ניתן לדבר על זמן אם אין שום אירוע או תהליך שמתרחש בתוכו. אליעד מסביר כי הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהתהליכים המתרחשים, ולכן אי אפשר שיהיה זמן בלי שום אירוע. אולם הוא גם מבהיר כי מושג הזמן עצמו הוא משהו מורכב שאינו תלוי באירועים ספציפיים - הזמן יכול להיתפס כישות עצמאית שמכילה את האירועים בתוכה. האם תיתכן מציאות ללא מרחב או זמן? בסיום הדיון, אליעד מסביר כי לא ייתכן מצב שבו אין מרחב ואין זמן כלל, כיוון שגם הרעיון של כלום הוא בעצמו סוג של מציאות. לדבריו, אם מסירים הכל, נשאר עדיין משהו בסיסי כמו מרחב או זמן שאין אפשרות לבטל אותו לגמרי, כיוון שעצם התפיסה של כלום גם היא תלויה במושגים בסיסיים של קיום, זמן ומקום. הדיון מגיע בסופו לנקודה שבה אליעד מציין כי למעשה כל תפיסה של העולם, בין אם היא קדמון או ... העולם קדמון או מחודש? מה היה לפני היווצרות היקום? האם היקום נוצר יש מאין? האם תודעה יוצרת מציאות? מה זה זמן ומקום? האם העולם יכול להתקיים ללא תודעה? האם אפשר להוכיח שהעולם נברא?