... רגע נתון. הדרך הנכונה היא תמיד לבדוק מה בדיוק היא רוצה, ולהתאים את ההתנהגות בהתאם לציפיות ולרצונות שלה באותה נקודת זמן. לדוגמה, אם האקסית שלך לא מעוניינת כרגע בקשר זוגי אלא רק בידידות, ואתה לפתע מתנהג כמו בן זוג מושלם, ...

... עצמאי. לעומת זאת, אם מלמדים בצורה הדרגתית, התלמיד יבין מהר יותר, ילמד לעומק, ובסופו של דבר התהליך כולו ייקח פחות זמן, ויוביל לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך. כיצד דוגמת לימוד ראפ מתקשרת לנושא החניה? אליעד נותן גם דוגמה נוספת מתחום ...

... פעולה שאדם עושה תמיד באה על חשבון דחיית פעולה אחרת. אם למשל אדם אוכל, הוא דוחה את המשימות האחרות בזמן שהוא אוכל. אם הוא נח, הוא דוחה את המשימות שהיו אמורות להתבצע בזמן זה. כלומר, דחייה היא בלתי נמנעת ומהווה חלק מהותי מהחיים עצמם. הבעיה בדחיינות נוצרת כאשר האדם אינו שלם עם ההחלטה ... לא בטוח בהחלטתו. מי שיברר לעומק את הסיבות לדחייה ויגיע להחלטה שלמה, ימצא שאין לו עוד שום בעיית דחיינות. ניהול זמן מוטיבציה וביצוע פרודוקטיביות פסיכולוגיה של קבלת החלטות שיפור הרגלים דחיינות - מהות הבעיה והפתרון כאשר אדם אומר שהוא סובל ... עם סדר העדיפויות של האדם. כל פעולה שאדם עושה כרוכה בדחיית פעולות אחרות. אם אדם עובד - הוא דוחה את זמן המנוחה. אם אדם נח - הוא דוחה משימות אחרות. כלומר, דחייה היא בלתי נמנעת. הבעיה נוצרת כשאדם דוחה משהו ... הוא שלם עם זה, הוא יפתור את הבעיה. ברגע שאדם שלם עם סדרי העדיפויות שלו, אין לו דחיינות כלל. ניהול זמן מוטיבציה וביצוע פרודוקטיביות פסיכולוגיה של קבלת החלטות שיפור הרגלים עכשיו הנושא זה דחיינות מה המהות של בן אדם שאומר ... מה זאת אומרת הוא דוחה דברים יפה אבל למה הוא דוחה דברים בן אדם קיבל קנס לא שילם אותו בזמן הקנס עלה זה דפוס שחוזר על עצמו והוא סובל למה הוא דוחה דברים, מה רק בן אדם ששמע על תופעה ... אז מה מהות הבעיה שלו? ש: שיפוטיות זאת אומרת הוא לא מסוגל להעריך נכון את הדברים כדי לעשות אותם בזמן. אליעד: למה לא? ש: כי אם היה עושה באמת את השיקול חשוב לא חשוב דחוף לא דחוף כמו שצריך היה קובע זמן והיה עושה אבל הוא לא יכול לעשות את זה. אליעד: בטוח? ש: נראה לי שזאת הסיבה העיקרית. אליעד: למה ...

חולה סופני, פחד מוות, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, אמונה באלוהים, שכר ועונש, רפואה, מחזירים בתשובה, להיות דתי

... זה גם טוב, ולהתחיל בפעולות קטנות ומינוריות. לדוגמה, במקום להימנע מלסדר את החדר כי לא ניתן להשקיע את כל הזמן והמאמץ, אפשר להתחיל על ידי סידור של פריט אחד בלבד, כמו חולצה או מדף אחד. בדרך זו, ניתן להתגבר על ... אומר אליעד כהן. הרבה פעמים אנשים דוחים משימות כי הם מצפים לתנאים אידיאליים כדי להתחיל לפעול, כגון כשיהיה לי יותר זמן, כשאהיה פחות עייף או כשהמוזה תבוא אלי. אליעד מציע דרך להתמודד עם הדחיינות הזו: פשוט להתחיל בפעולה קטנה, אפילו ... עצמית? קצת זה גם טוב? איך מתמודדים עם חוסר מוטיבציה? הכל או כלום? איך ליצור הרגלים חיוביים? איך להתמיד לאורך זמן? למה אנשים לא מצליחים להשיג מטרות ואיך להתגבר על דחיינות? אליעד כהן מסביר לעומק את הבעייתיות בגישה של הכל ... ארוך ומשמעותי. אליעד מציע לאותו אדם לעשות אימון קצר מאוד, אפילו שלוש דקות בלבד, תוך שהוא מתעקש לעצור אחרי הזמן הקצר הזה. דווקא בגלל האיסור להמשיך מעבר לשלוש דקות, המוח יתרגל למחשבה של קצת גם טוב, ובסופו של דבר יהיה ... הקשר הישיר בין מוטיבציה עצמית לדחיינות. אנשים רבים דוחים דברים כי הם מצפים לתנאים אידיאליים לעשייה, כגון כשיהיה לי יותר זמן, כשאהיה פחות עייף, כשאהיה מרוכז יותר. הוא מציע לפתור את בעיית הדחיינות בכך שנרגיל את עצמנו לפעולה קטנה, אפילו ... עצמית? קצת זה גם טוב? איך מתמודדים עם חוסר מוטיבציה? הכל או כלום? איך ליצור הרגלים חיוביים? איך להתמיד לאורך זמן?

... ההורה רוצה שהילד יאכל או יתחיל לעשות שיעורים, במקום לדבר על הטלפון ולהגיד תעזוב את הטלפון או אתה כל הזמן בטלפון, אליעד ממליץ להתמקד בבקשה פשוטה: אני מבין שאתה נהנה בטלפון, וזה טוב שמצאת משהו שאתה אוהב, אבל עכשיו אני ... במשימה. הגישה היא ליצור תנאים שבהם הילד ירגיש נוח לבצע משימות שאינו אוהב, כמו להציע לו לעשות את המשימה במשך זמן מוגבל או לשלב אותה עם דבר שהוא כן אוהב. חשוב שההורה יביע אמפתיה ויסביר את הצורך במשימות בצורה מכילה, ... אלא ליצור בהדרגה תנאים שבהם הילד מרגיש נוח יותר לבצע משימות שאינו אוהב. למשל, אפשר להציע לו לעשות משימה למשך זמן מוגבל או לשלב אותה עם משהו שהוא כן אוהב. הגישה צריכה להיות אמפתית ומכילה, כשהמטרה היא שהילד לא יחווה ...

... והתגובות שלו. אליעד מסביר כי כדי לשלוט על הכעס והתגובות בעת עימותים, חשוב להיות מודעים לרגע הנתון ולזכור כי בכל זמן יש לנו את הבחירה לעצור ולהתבונן במצב. הוא ממליץ לשאול את עצמנו האם אנחנו בוחרים לפעול בצורה מסוימת או אם אנחנו פשוט נותנים לרגשות שלנו להשתלט. אליעד מציין כי המודעות לכך שאנחנו יכולים לבחור כל הזמן את הדרך בה נתמודד עם רגשותינו יכולה להקל על שליטה עצמית ויכולת התמודדות טובה יותר במצבי עימות. מה לעשות עם ... יתר. איך להתמודד עם חרדה חברתית? איך להפסיק לרצות אנשים? למה אני מפחד להתעמת עם אנשים? איך לשלוט בכעס בזמן מריבה? איך לא לפחד ממה שאחרים יחשבו? איך להתגבר על פחד מקונפליקטים? נחמדות יתר במקום העבודה למה אתה מפחד לריב ... המציאות בצורה בריאה ונכונה יותר. איך לשלוט בעצמך במצבי עצבים או עימותים? דוגמה נוספת שהובאה היא פחד מאיבוד שליטה בזמן ריב. אדם מסוים הסביר שכאשר הוא מתעצבן, הוא מרגיש שאין לו שליטה מלאה על המעשים שלו, שהוא נכנס למצב רגשי ... שלנו. איך להתמודד עם חרדה חברתית? איך להפסיק לרצות אנשים? למה אני מפחד להתעמת עם אנשים? איך לשלוט בכעס בזמן מריבה? איך לא לפחד ממה שאחרים יחשבו? איך להתגבר על פחד מקונפליקטים? נחמדות יתר במקום העבודה

... להחזיר לעצמנו את השליטה בהחלטה אם לאכול עוגה או לא? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהשליטה נמצאת בידינו כל הזמן. אף על פי שיכולה להיות תחושת חוסר שליטה, במציאות כל פעולה נובעת מהרצון הפנימי שלנו. כשאנחנו מבינים שאין סיבה אמיתית ... טוב? המשתתפת עונה שלא באותה מידה כמו היום, אך עדיין הייתה מעדיפה שלא לשקול כפול. עם זאת, היא מודה שאחרי זמן מסוים לבד בעולם, ייתכן שהייתה מפסיקה לשמור על עצמה כי אין מי שיבחן אותה. מכאן אליעד מסיק שהמניע לשמור ...

... את החסרונות שמופיעים בראש ולנסות להחליש אותם, תוך כדי העצמת היתרונות. הוא מציע דוגמה שבה אישה חוששת שיתפוס לה יותר זמן להרחיב את העסק, אך הוא ממליץ לבחון את החשש בצורה מדויקת יותר, ולהבין שבעזרת שותפים או עובדים, אפשר לפתח את העסק בלי לאבד זמן אישי. האם הפחד מכישלון מוצדק? אליעד מציין כי פעמים רבות ההתנגדות לפיתוח העסק נובעת מבעיות פנימיות לא מודעות, כמו ... שלה. אליעד מציע דרך התמודדות נוספת: האדם יכול לשלוט בכמות האחריות שהוא לוקח, ולהציב לעצמו גבולות ברורים בנוגע לניהול הזמן והמשאבים שהוא מוכן להשקיע. כיצד ניתן להפוך את פיתוח העסק לפשוט יותר? אליעד מציע לאדם לראות את פיתוח העסק כפעולה ... אותם, לעומת זאת, להעצים ולהגדיל את היתרונות. אליעד משתמש בדוגמה של אותה אישה שהרגישה שהמשך הפיתוח העסקי שלה ייקח לה זמן רב, דבר שמפריע לה. האישה חוששת שבמידה והיא תרחיב את העסק, היא תאבד זמן פנוי שכיום יש לה. אליעד כהן מציע לה לבחון את החשש בצורה מדויקת יותר, מכיוון שאפשר, למשל, להעסיק עובדים או שותפים נוספים, וכך לפתח את העסק בלי לאבד זמן אישי משמעותי. הפתרון שהוא מציע הוא לשנות את צורת החשיבה ולהבין שאין בהכרח קשר ישיר בין פיתוח העסק לבין אובדן הזמן האישי. האם הפחד באמת מוצדק או שהוא דמיון? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת, שלפעמים החשש או ההתנגדות לפתח את העסק ...

... מסביר את המנגנון המורכב של הזיכרון האנושי, כיצד המוח מחליט מה לזכור ומה לשכוח, ומדוע ישנם פריטים שנשארים בזיכרון לאורך זמן, בעוד אחרים נשכחים במהרה. אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות של המידע ... הוא יזכור אותה בקלות אחר כך. לדוגמה, אם אדם מתמקד בהכנת קפה, הוא אמור לזכור את הפעולה באופן ברור אחרי זמן מה. אולם אליעד כהן מציין כי זה לא תמיד כך. ריכוז בהחלט יכול לשפר את הזיכרון, אך לא תמיד ... אקראית, משום שאין לה משמעות הגיונית שנובעת מהקשר או הבנה. לעומת זאת, הבנה כמו אש שורפת נשארת בזיכרון הרבה יותר זמן, כי היא נתפסת כחוויה משמעותית ומצילה חיים. כאשר המידע מבוסס על הבנה עמוקה או על משמעות אישית, הוא נזכר בקלות רבה יותר. כיצד המוח מחליט מה לזכור? המוח אינו יכול לשמור את כל המידע לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול להיות שימושי בעתיד. אליעד מציין כי המוח מעריך כל ... שימושי בעתיד, ולכן הוא מוחק אותו. תהליך זה מתרחש בהדרגה, ולא מיידית, אלא רק כאשר המידע לא נמצא בשימוש לאורך זמן. האם קל יותר להיזכר בדברים ששכחנו? האפשרות להיזכר במידע שנשכח תלויה במידה שבה המידע היה משמעותי בעבר. אם המידע היה חשוב מספיק בזמנו, המוח עשוי להיזכר בו ביתר קלות, גם לאחר זמן רב. הדבר תלוי גם בהבנה שהייתה מאחורי המידע וכיצד הוא השפיע על ההישרדות או החיים האישיים של האדם. לסיכום ... פעם האדם חווה כוויה, והמידע הזה הפך להכרחי להישרדות. לכן, כאשר המידע קשור בהבנה ובמשמעות עמוקה, הוא נשאר בזיכרון לאורך זמן רב יותר ואפילו לא דורש שינון חוזר. כיצד המוח מחליט איזה מידע לשמור לאורך זמן? המוח לא יכול לזכור הכל לנצח, ולכן הוא מבצע הערכה אוטומטית של המידע על פי שני פרמטרים מרכזיים: כמה ... כי אין להם שום משמעות להמשך החיים. איך המוח מבצע הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? כדי להחליט מה לזכור לאורך זמן ומה לשכוח, המוח עושה הערכת סיכון וסיכוי. למשל, כאשר אדם הולך מחדר לחדר, הוא לא נזהר מאריות כי הסיכוי ... ההערכה ולהחליט שזה מידע שניתן למחוק ולהחליף במידע חדש. המוח אינו פועל בצורה אופטימלית, הוא לא יכול לבדוק כל הזמן את כל המידע שיש בו מחדש. לכן, דברים נשכחים באופן איטי ובהדרגה ולא באופן מיידי, אלא אם כן אדם בטוח ...