... שכן אדם שמבין מהו אלוהים באמת, יראה שכל השאלות הללו נעלמות מעצמן. לכן אליעד מציע לשאול במקום זאת, האם יש אלוהים?, ומכאן מתחיל הדיון לעומקו של הנושא. השואל מציע
הגדרה לאלוהים כישות אינסופית שיצרה את הבריאה. אליעד מזהה מיד את הקושי
בהגדרה זו, שכן אם אלוהים הוא ישות, מתעוררת השאלה מי יצר את הישות הזו, וכך מגיעים ללופ אינסופי שבו כל יוצר זקוק ליוצר נוסף. לפיכך, הוא מציע לחקור את הנושא מזווית אחרת, ... וכן הלאה עד שמגיעים להכרה שהכל נמצא בתוך מסגרת של מקום וזמן. כל דבר שישנו בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה
הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו. האם המקום והזמן ... אלוהים הוא ישות, אז אפשר לשאול מי יצר את הישות הזאת. ברגע שמגדירים אלוהים כיוצר, עולה מיד שאלה נוספת, מי מפעיל את אלוהים?, וכך נכנסים ללופ אינסופי. כיצד ניגשים
להגדרת המחויב והאפשרי? אליעד מציג את הרעיון שישנם דברים שהם מחויב המציאות ודברים שהם אפשרי המציאות. הכיסא, הברזל שממנו הוא עשוי, האטומים של הברזל - כולם תלויים במשהו אחר ... חייב. בהקשר זה הוא מזכיר שברמה המעשית אפשר להכניס הכל לחומר ולא חומר, אך בסוף כל התופעות, כולל מחשבות ורצונות, מתקיימות בתוך מרחב של מקום וזמן. אליעד מחדד שכל
הגדרה של אני כרוכה בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או
הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל ... שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל
הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול בהיגיון הרגיל לתפוס במקביל שני הפכים, ולכן השאלה איך נהיה יש מהאין תקועה בשכל שלא ... שהכל בעצם נובע מאותה נקודה אחת. כך, כשאדם רוצה משהו או חושש ממשהו, הוא עשוי לשאול את עצמו למה הוא נצמד לרצון הזה, האם באמת טוב אחד עדיף על טוב אחר, והאם יש כאן
הגדרה מוחלטת. ככול שגדלה ההבנה שכל הדברים וההפכים מתקיימים יחד, כך פוחת הסבל, כי האדם מבין שהוא לא באמת חייב להיות משועבד
להגדרות של טוב לעומת רע. מדוע החקירה הפנימית קריטית? אליעד אומר שבכדי להבין את הדברים עד הסוף, האדם צריך לחקור באמת בשכלו ובעצמו. למשל, אם מישהו אומר אני רוצה לדעת את האמת, ... ישות אין סופית, ללא מימדים והיא כנראה זאת שיצרה את הבריאה. אליעד: יש כאן בעיה בשאלה על אלוהים, כי אם אתה אומר שהוא ישות, אז השאלה מי יצר את הישות? למה זה? כי אתה
הגדרת אותו,
הגדרת אותו כישות, כיוצר... והשאלה היא מי מפעיל את המנגנון של אלוהים? אתה יכול להגיד אלוהים אחר, אבל מי מפעיל את האחר, וכך נכנסים ללופ. אני אגיד לך מה תפיסת האלוהים שלי, ... ישויות יש לנו? הגענו לשתי ישויות, ישות שנקראת אין מקום וישות שנקראת אין זמן. מעבר למקום והזמן יש הוויה שהיא מחוצה להם, המקום והזמן מתהווים על ידי מישהו שאין לא
הגדרה של מקום זמן, המקום והזמן הם לא מחויבי המציאות. האם המקום הוא המציאות? לא, יש גם זמן. והאם הזמן הוא המציאות? לא, כי יש גם מקום. האם המקום הוא אין סופי? לא, בגלל שהזמן ... אוכל ולכן רע. אבל אם אתה מבין שהכל אחד, אז כל מה שתראה תדע שזה רק ביטוי, רק צמצום, זה לא המקורי. עכשיו מצד האמת אין הבדל בין חי למת. ואז כאשר אתה חי בצמצום,
בהגדרות וברצונות אתה מבין שמצד האמת זה אחד, ואז אתה גם מחוץ למקום ולזמן וגם במקום ובזמן בו זמנית. זה פותר לך את כל הסיפורים בעולם שאלה: למעשה צריך לעבור תהליך אליעד: טוב, אז ...