... את מה שיש, לשנוא את מה שיש, ללא הגדרת אהבה ושנאה, הדרך של אליעד כהן האם אפשר לאהוב ולשנוא בלי להגדיר אהבה ושנאה? אליעד כהן בהרצאה מסביר על מצב שבו אפשר לאהוב את מה שיש וגם לשנוא את מה שיש, אבל בצורה שונה לחלוטין מהמקובל. הרעיון המרכזי שהוא מציג הוא האפשרות להגיע למצב שבו אין הגדרות ברורות לאהבה או לשנאה, אלא מצב בו האדם נמצא בחוויה פנימית חופשית לגמרי, ללא גבולות של מושגים או הגדרות. מה הכוונה בלאהוב או לשנוא בלי להגדיר את הרגש? אליעד מדגיש שהכוונה שלו איננה לאהוב את המציאות או לשנוא אותה על פי ההגדרות הרגילות של המושגים האלה. בדרך כלל כשאדם אומר שהוא אוהב משהו, הוא מתכוון להגדרה מסוימת מאוד, כמו טוב לי עם זה, זה מתאים לי, או אני רוצה שזה יישאר כך. כשהוא אומר שהוא שונא משהו, ... לכך שרע לי מזה, אני רוצה שזה ישתנה או זה לא טוב עבורי. אבל אליעד מבהיר שוב ושוב שכוונתו שונה לחלוטין - מדובר על מקום פנימי שבו כבר לא קיימות הגדרות כאלו בכלל. כלומר, אין שום קביעה של טוב או רע, שום העדפה ושום דחייה. האדם פשוט יכול להכיל את שתי החוויות באופן מלא בו זמנית, ולא להיתקע בשום קצה או הגדרה. כיצד אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? אליעד מסביר שהרעיון של לאהוב ולשנוא בו זמנית אפשרי רק כאשר האדם מתנתק לחלוטין מההגדרות ומהתפיסות המוכרות שלו. זהו מצב שבו האדם יכול לראות כל דבר כטוב ורע במקביל, מבלי להרגיש צורך להכריע ... שאלת האם זה דומה למשהו, התשובה היא תמיד לא. הסיבה היא שכל ניסיון להגדיר או להשוות את החוויה הזו למשהו אחר הוא בעצם בריחה מהמצב המוחלט שבו אין שום הגדרה. ההגדרות הן בדיוק מה שמרחיק את האדם מהחוויה המוחלטת של המציאות כפי שהיא. מה המשמעות של מקום ללא הגדרות? אליעד מסביר שמקום ללא הגדרות הוא בעצם מצב של חופש פנימי מוחלט. האדם לא צריך לבחור בין לאהוב או לשנוא, כי הוא פשוט נמצא מעבר להגדרה של לאהוב ולשנוא. החוויה היא של ללא הגדרה. הוא מדגיש שאין הכוונה שהוא רוצה שהאדם יפסיק לאהוב או לשנוא במובן הרגיל, אלא יגיע לנקודה פנימית שבה ... מסוג האם זה דומה למשהו אחר? מצביעה על כך שהאדם לא הבין עדיין את עומק המסר שלו. אם האדם שואל אם זה דומה למשהו, זה אומר שהוא עדיין מנסה להיאחז בהגדרות קיימות ולמצוא דמיון למשהו מוכר. הוא אומר באופן חד - משמעי, שכל ניסיון להגדיר או להשוות את הדבר הזה למשהו אחר, בהכרח מחמיץ את העיקרון המהותי שהוא מדבר עליו, שהוא מעבר לכל השוואה או הגדרה . הרצון להגדיר את החוויה או להשוות אותה לאחרת הוא בדיוק הדבר שמרחיק את האדם מהחוויה המלאה של המציאות כפי שהיא, בלי שום הגבלה של מושגים או הגדרות שכליות. אליעד מדגיש שהכוונה שלו היא להגיע למצב שבו האדם נמצא במציאות מוחלטת וחופשית, שהיא בו זמנית ... שנאה מלאה של מה שיש, בלי צורך לבחור, בלי צורך להגדיר ובלי צורך להגביל את עצמו לשום כיוון מסוים. איך אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? מה זה לחיות בלי הגדרות? מהי הדרך של אליעד כהן? האם ניתן לחוות טוב ורע ביחד? איך להגיע לחופש פנימי מוחלט? ...

... ממישהו להגדיר, איך לנהל דיון? איך לברר דברים? איך לנתח דברים? להבין את השאלה, רטוריקה, להתווכח עם אנשים, איך להבין דברים? תלוי בהגדרה, ריבוי משמעות, איך להגדיר דברים? מתי נכון לבקש ממישהו להגדיר את השאלה שלו? כאשר אדם שואל שאלה, אליעד כהן מדגיש את חשיבות הבנת השאלה לפני מתן התשובה. לדבריו, אנשים רבים משתמשים בשיטה של בקשת הגדרה (תגדיר למה התכוונת?) כאשר אין להם תשובה לשאלה. במקום להודות שאין להם תשובה, הם מנסים להתחמק על ידי כך שהם דורשים הגדרה מדויקת, גם אם אין לכך הצדקה אמיתית. מצב כזה קורה לפעמים מתוך תחושת אי - נעימות להודות בחוסר ידע, ולכן הם מתחילים מעגל של תגדיר לי, עד שהשואל מסתבך ומאבד את הכיוון של השאלה המקורית שלו. אליעד מסביר שכעיקרון, לא קיימת אפשרות לקבל הגדרה מוחלטת ומלאה לשום דבר בעולם. כל הגדרה היא תמיד יחסית ולא שלמה. לדוגמה, כששואלים מה זה שולחן? אפשר לומר שזה משהו עם ארבע רגליים ששמים עליו דברים, אבל אז אפשר לשאול, מה זה ארבע? מה זה רגליים? כלומר, כל מושג יכול להתפרש בעוד ועוד מושגים אחרים, עד אינסוף, ולכן הגדרות לעולם אינן מוחלטות אלא תמיד תלויות בהקשר ובמשמעות שנותנים להן. מהו השימוש הנכון והלא נכון בבקשת הגדרה בדיון? אליעד מבחין בין שני מצבים שבהם מבקשים ממישהו להגדיר את שאלתו: שימוש לא נכון בבקשת הגדרה: כאשר אדם מבקש הגדרה רק כדי להתחמק מלהשיב על השאלה. במקרים אלה, המבקש אינו באמת מעוניין בהגדרה, אלא רק רוצה ליצור בלבול או להתיש את השואל עד שיוותר. זה נפוץ במיוחד כאשר השואל לא באמת הפנה את השאלה באופן אישי, אלא המבקש להגדרה חושב בטעות שהשאלה מופנית אליו ומרגיש חובה לענות, ולכן בוחר בדרך ההתחמקות. שימוש נכון בבקשת הגדרה: כאשר באמת קיימת תלות בין התשובה להגדרה. במקרה כזה, אליעד ממליץ לשאול למה בדיוק אתה מתכוון? או מה המשמעות שאתה רוצה לתת למונח?. אם לשאלה יש כמה משמעויות אפשריות, רצוי להציע מספר הגדרות חלופיות ואז להסביר כיצד התשובה משתנה בהתאם לכל אחת מן ההגדרות האלה. לדוגמה, אם אדם שואל מה המשמעות של המילה אהבה?, רצוי לשאול אותו: האם אתה מתכוון לאהבה רגשית, לאהבה בין הורה לילד, לאהבה בין בני זוג או למשהו אחר?. מה לעשות כשמישהו ... לשאול אותו בחזרה: מה בדיוק אתה רוצה שאגדיר? איזה חלק בשאלה לא ברור לך? וכך לחייב אותו להבהיר את כוונתו. לבקש ממנו להציע כמה אפשרויות להגדרה, ואז להתייחס להגדרות שלו כדי להבהיר את התשובה. להסביר לו שהתשובה לשאלה תלויה במשמעות שנותנים למילים מסוימות, ואם הוא אינו מציע את המשמעות הרצויה לו, אין אפשרות לתת לו תשובה מדויקת. לדוגמה, אם מישהו מבקש הגדרה למילה תפוח, אפשר לשאול אותו: אתה מתכוון לפרי, או למשהו אחר בשם דומה? וכך לגרום לו להסביר למה בדיוק הוא מתכוון. כיצד נכון לגשת לשאלות מרובות משמעויות? אליעד כהן מציע כי ... שוב. כך בעצם מסייעים לשואל לקבל הבנה ברורה יותר של השאלה של עצמו. האם אפשר בכלל להגדיר דברים בצורה מוחלטת? אליעד מדגיש כי לא קיימת שום הגדרה מוחלטת ושלמה בעולם, וכל הגדרה מבוססת על מושגים נוספים שגם הם צריכים הגדרה בעצמם, ולכן התהליך של הגדרת דברים הוא תמיד תהליך אינסופי. אף פעם אי אפשר להגיע ל - 100% של בהירות מוחלטת. כל הגדרה היא בהכרח חלקית, ולכן חשוב להיות מודע לכך כאשר מבקשים הגדרות במהלך דיון. לדבריו, לא צריך להתעקש על הגדרות מיותרות אם הן לא באמת נחוצות להבנת הנושא. כיצד נכון לנהל דיון ברור ויעיל? לסיכום, אליעד כהן ממליץ: להבין קודם כל את השאלה לפני שנותנים תשובה. להיות ערניים מתי הבקשה תגדיר לי היא ניסיון התחמקות ומתי היא הכרחית להבנה אמיתית. במקרה של שאלות עמומות או רב - משמעיות, רצוי להציע הגדרות חלופיות ולענות לפי כל אחת. להיות מודעים לכך שהגדרות אינן מוחלטות ולכן יש להשתמש בהן ככלי הבהרה ולא ככלי התחמקות. איך לנהל דיון? איך לברר משמעות של מילים? מתי לבקש הגדרה לשאלה? ריבוי משמעות בשאלות האם קיימות הגדרות מוחלטות? ...

... ואינו בכך שלא יהיו חסרונות כלל, אלא בחוויה שונה לחלוטין של החסרונות עצמם. מדוע הגדרות מונעות מהאדם להגיע לאושר אמיתי? אחת הטעויות המרכזיות שאנשים עושים בחיפוש אחר אושר, לפי אליעד, היא ניסיון להגדיר מראש מהו האושר או מהן המטרות ... מה הוא רוצה, הוא למעשה מגביל את עצמו מראש ומונע מעצמו לחוות את החיים כפי שהם באמת. ההגדרות האלו הן שיוצרות מלכודות, משום שהן מונעות מהאדם את האפשרות להגיע לחוויה אמיתית ושלמה יותר, החופשייה מהגבלות. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא רוצה להיות מאושר בכך שלא יחסר לו דבר, הוא מיד יוצר הגדרה שמכילה חיסרון בפני עצמה: הוא חסר את המצב שבו יש לו חסרונות. לפי אליעד כהן, ההגדרה לא לרצות שום חיסרון היא בעצמה הגבלה וחיסרון, ולכן היא אינה יכולה להביא לשלמות. כיצד ניתן לחוות את החסרונות בדרך חדשה? אליעד כהן מסביר שהדרך ... שהחסרונות ייעלמו או שהאדם ירגיש רק טוב, אלא שהוא ירגיש אותם בדרך חדשה שאינה מושפעת מההגדרות הקודמות שלו. לדוגמה, אדם שמפחד ממשהו לא צריך להגיע למצב שבו הוא אינו מפחד כלל. המצב האידיאלי הוא לחוות את הפחד בדרך כזו שהוא לא יהיה שונה ... ואחיד, ללא השיפוט הרגיל של זה טוב או זה רע. זהו מצב שבו החוויה עצמה חופשית לחלוטין מהגדרות. לדוגמה, אדם יכול להרגיש גם טוב וגם רע בו זמנית, וגם להרגיש שאין הבדל מהותי בין השניים. כך הוא יכול לחוות תחושה חדשה, תחושה שהיא מעבר לכל הגדרה מוכרת. איך מגיעים לשלמות הזו? אליעד כהן אומר שהצעד הראשון הוא להפסיק להגדיר מראש את מהות הדברים. כדי להגיע לאושר האמיתי, האדם צריך להפסיק להציב מטרות מוגדרות מראש ולנסות לחוות את החיים ללא הגדרות מוגבלות. הוא צריך לשאוף להבין את המציאות כפי שהיא, בלי להניח מראש איך המציאות צריכה להיראות. כאשר האדם יפסיק לחפש תשובות מוגדרות מראש לשאלות ... מהו אושר?, הוא יוכל להגיע להבנה עמוקה וחווייתית של המציאות כפי שהיא באמת - מעבר לכל הגדרה אפשרית. מהו דבר והיפוכו ואיך זה קשור לאושר? המונח דבר והיפוכו הוא מרכזי בהסבר של אליעד כהן. מדובר על מצב שהוא מעבר להגדרה הרגילה, מצב שבו שני דברים מנוגדים קיימים בו זמנית ומאוחדים למצב של שלמות אחת. למשל, מצב שבו אדם מרגיש רק טוב ורק רע בו זמנית - דבר שנשמע ... אליעד מכוון. לפי אליעד, אנשים אינם מסוגלים להבין כיצד זה אפשרי ולכן מנסים להגדיר הגדרות כדי להגיע למצב הזה, וכך הם מתרחקים מהשלמות. במקום זאת, האדם צריך לחוות את המציאות בדרך חדשה לחלוטה, שאינה מוגבלת על ידי ההיגיון הרגיל. מהי ... יותר של המציאות. האדם צריך להפסיק לחשוב בתוך הגבולות המוכרים לו ולהתחיל להרגיש מעבר להגדרות - רק כך יוכל להגיע לאושר אמיתי ושלם. מהו אושר אמיתי? האם שלמות היא היעדר חיסרון? האם אפשר להיות מאושר בלי להימנע מחסרונות? איך מתמודדים עם ... הוא בעצם מגביל את עצמו ומפספס את מהות השלמות. המהות האמיתית היא להגיע למקום שבו אין הגדרות ואין מונחים ברורים של טוב ורע, חיסרון או שלמות. במקום לחפש חיסרונות או טוב, על האדם לקבל את כל החוויות כפי שהן. כיצד הגדרות מפריעות לאדם להגיע לשלמות? אליעד כהן מציין שברגע שהאדם מגדיר לעצמו מה הוא רוצה להשיג, הוא למעשה מגביל את עצמו. במקום לחוות את החיים כפי שהם, ... שבו הוא לא מבחין בין שני הקטבים - טוב ורע - מה שמוביל אותו לחוויית אושר שהיא מעבר להגדרות אלו. מהו ההבדל בין שלמות רגילה לשלמות שלמה? השלמות האמיתית לא תגיע דרך חוויות שמתחלקות ביניהם לבין רע לטוב. כאשר אדם שואל מהו טוב? או מהו ... להגעה לשלמות? אליעד מציין שצעד ראשון הוא להפסיק להגדיר את מהות הדברים. כל מה שקשור בהגדרה, בין אם זו דרך המחשבה, החוויות או התחושות, מונע מהאדם להגיע לשלמות האמיתית. במקום להגדיר מהו אושר, יש לעבור תהליך שבו האדם לא מגביל את עצמו ... הדרך להגיע לתשובה אמיתית היא מתוך הבנה של חוויות החיים המגוונות - ולא מתוך הצורך בהגדרה. מהו אושר אמיתי? האם שלמות היא היעדר חיסרון? האם אפשר להיות מאושר בלי להימנע מחסרונות? איך מתמודדים עם החסרונות? מהו הידע המוביל לשלמות? ...

... לאחת אחד ולשנייה גם אחד, וביחד נקרא להן שתיים, הרי שזה נכון אך ורק לפי ההגדרה שהחלטנו עליה מראש. כלומר, שתיים היא שם שנתנו לסך הכל של שתי יחידות. עם זאת, אליעד מסביר כי עצם העובדה שקראנו לזה שתיים אינה מונעת מאיתנו ... או ארבע. המשמעות היא שמה שנראה כמו עובדה מתמטית מוחלטת, הוא בעצם עניין של הגדרה והסכמה בלבד, והוא מביא לכך דוגמה נוספת: אם נגדיר עצם אחד כאחת ועצם נוסף גם כאחת, ואחר כך נגדיר את התוצאה כשלוש, נקבל למעשה אחד ועוד אחד שווה שלוש. זו לא תהיה טעות, כי לפי ההגדרה שבחרנו מראש, התוצאה תהיה נכונה לחלוטין. מה ההבדל בין הגדרה להוכחה? אליעד מדגיש שחשוב להבחין בין הגדרה לבין הוכחה מתמטית. כאשר אנו אומרים אחד ועוד אחד שווה שתיים, אנו למעשה מסתמכים על הגדרה שרירותית, ולכן אי אפשר להוכיח או להפריך אותה כשלעצמה. אך כדי להוכיח שאחד ועוד אחד אינו שווה לשלוש, לא מספיק רק להגדיר מהו שתיים, אלא צריך גם ... היחיד שניתן להשתמש בו כדי לתאר את הכמות הזאת. האם מתמטיקה היא רק משחק הגדרות? הנקודה שאליעד מחדד כאן היא שמתמטיקה, ובכלל כל מערכת לוגית, אינה יותר מאשר משחק של הגדרות. אין אמת מוחלטת בעצם העובדה שאחד ועוד אחד שווה שתיים. זו רק תוצאה של הגדרה שרירותית שקיבלנו מראש, ולכן היא נכונה רק במסגרת ההגדרות הללו. אם נשנה את ההגדרה הבסיסית, ישתנו גם כל התוצאות המתמטיות בהתאם. ההבדל היחיד בין מתמטיקה למשחקי מילים או מושגים אחרים הוא שלמתמטיקה יש כללים עקביים שהוסכמו מראש. כל עוד כולם מסכימים על אותן הגדרות, הכל מתנהל כשורה. אבל ברגע שמישהו יבחר לשנות את הכללים או להוסיף הנחות חדשות, גם התוצאות ישתנו בהתאם, ולא תהיה שום דרך להוכיח שהן שגויות בלי להסתמך על הגדרות נוספות. לכן, אליעד מסכם שהאמירה אחד ועוד אחד שווה שתיים נכונה רק במסגרת ההגדרות שנבחרו מראש, והיא איננה אמת אבסולוטית או מוחלטת בפני עצמה. האם אחד ועוד אחד שווה שתיים? האם אחד ועוד אחד יכול להיות שווה שלוש? מהי הוכחה מתמטית? האם מתמטיקה היא רק הגדרות? הפילוסופיה של המתמטיקה ...

... הרגשית אינה מוגבלת על ידי נסיבות חיצוניות, והסקאלה הרגשית זמינה לכל אדם בכל מצב. מה המשמעות של ההגדרות גבר ואישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שגם ההגדרות גבר ואישה הן למעשה הגדרות יחסיות, המבוססות על תכונות של חוזק וחולשה או השפעה ... כדוגמה את היחס בין אלוהים לעולם: אם אלוהים נחשב לחזק (גבר) והעולם לחלש (אישה), אפשר להפוך את ההגדרה ולראות את העולם כגורם משפיע על אלוהים, ואז העולם ... אחד אחר אינו נמצא בה. כלומר, מנקודת מבט אחרת, הגוק חזק משום שהוא תופס מקום וזמן ייחודיים. כך, כל הגדרה יכולה להיות הפוכה לגמרי מפרספקטיבה אחרת. האם התרבות ... אליעד כהן טוען שההבדלים שנראים לנו בין גברים לנשים הם למעשה הבדלים של נסיבות, תרבות, חינוך והגדרות חברתיות, ולא הבדלים מהותיים. הוא נותן דוגמה של נשים ... ופרשנות אישית בלבד. ההבדל בין אחדות לנפרדות בחוויית החיים הבנת המנגנון הרגשי של האדם מקומן של הגדרות ופרשנויות בחוויות אנושיות האם יש הבדל רגשי בין ... מסוגל לחוש כל רגש אפשרי. סביבת החיים, המצבים והאתגרים משתנים, אבל טווח הרגשות זהה בכולם. למה אין הגדרה מוחלטת לגבר ואישה? ניתן להסתכל על גבר ואישה כהגדרות שמסמלות חוזק וחולשה, השפעה והיות מושפע, אך לכל אדם בעולם יש נקודת חוזק וחולשה משלו. גם מושגים כמו גבר חזק ואישה חלשה או להיפך, הם בגדר הגדרות יחסיות התלויות בהקשר. לפי אותו רעיון, אפשר לראות את ... ההבדל בין גבר לאישה? לכל אדם יש מנגנון רגשי בסיסי זהה, וכל הבדל נראה לעין תלוי בזווית המבט ובהגדרות שנובעות מהסביבה, מהתרבות או מההרגלים. גבר ואישה ... תחושה של שונות. ההבדל בין אחדות לנפרדות בחוויית החיים הבנת המנגנון הרגשי של האדם מקומן של הגדרות ופרשנויות בחוויות אנושיות הקשר בין רצון, תחושות ... יחסים. אליעד: לא רק זה עכשיו בא נגיד הפוך כעיקרון גם כל ההפרדה של גבר ואישה זה גם כן רק עניין של הגדרה, זאת אומרת כי בכל דבר בעולם יש בו תכונות נשיות ... צד. אתה יכול לקחת כל חיסרון ולהגיד שהוא יתרון, אתה יכול לקחת כל יתרון ולהגיד שהוא חיסרון לכן גם ההגדרה של גבר ואישה היא סתם הגדרה אתה יכול להגיד הפוך. ש: נכון יש גם הרבה גברים שממש ...

... בין אישית, הכל עניין של הגדרה, מערכות יחסים, מיומנויות תקשורת, ניתוח תהליכים מה המשמעות של הגדרות בתקשורת בין - אישית? הסיכום עוסק במשמעות של הגדרות בתוך תקשורת בין - אישית, כפי שהוסבר על ידי אליעד כהן. נקודת המוצא של הדיון היא השאלה האם היא פינתה את המקום או לא? ומכאן אליעד מדגיש את חשיבות ההגדרות המפורטות והמדויקות בתוך תקשורת. לפי אליעד, לכל מושג שאנו משתמשים בו בחיי היומיום, קיימת הגדרה מסוימת, וההבנה של המציאות תלויה באופן ישיר באופן בו מוגדרים המושגים שאנו משתמשים בהם. כיצד הגדרות משפיעות על תפיסת המציאות? אליעד כהן נותן דוגמה מפורטת, ומסביר שאם אומרים על מישהו שהוא נטש את הטלפון רק כי הניח אותו בצד, זו דוגמה לשימוש לא מדויק בהגדרה של נטישה. באותו האופן, אם מישהו שם בצד ארנק, ניתן לומר באופן לא מדויק שהוא הפקיר אותו. הדוגמה הזו מדגישה את החשיבות העצומה של הגדרה מדויקת, כי הגדרה לא מדויקת יכולה להוביל למסקנות שגויות ומעוותות לגבי המציאות. הוא ממשיך ואומר שהחוקים מתעבים עם הזמן, כלומר, שהמשמעות של מושגים משתנה ומתרחבת, וכך גם ההבנה שלנו לגבי אירועים יכולה להשתנות ולהתפתח. אם ההגדרה למושג כמו נטישה מתרחבת, יכול להיווצר מצב בו פעולות פשוטות ויומיומיות נתפסות כהזנחה או נטישה, למרות שלא זו הכוונה המקורית. האם פינוי מקום הוא אקט של נטישה או לא? בהמשך הוא חוזר לדוגמה של פינוי המקום ושואל האם מי שפינתה את המקום עשתה זאת כדי שייקחו לה אותו. הוא מסביר שאם בהגדרה החברתית פינוי המקום לא נעשה כדי שהמקום יילקח, אז מי שלוקח את המקום הוא למעשה פולש זר. אך גם כאן הוא מדגיש שזה תלוי בהגדרה המדויקת של המונחים: מהו פינוי, מהי נטישה ומהו פולש זר. אם נגדיר פולש זר כאדם שלוקח מקום שלא פינו לו, אזי גם כאן הכל תלוי בהגדרה של פינוי. ההסבר של אליעד כהן מדגיש שוב שהמציאות הנתפסת היא תוצאה של האופן שבו אנו מגדירים מושגים. כיצד השימוש בהגדרות משפיע על התקשורת בין אנשים? אליעד מדגים באמצעות שיח פנימי שבו אדם נשאל האם הוא פולש זר. בתגובה לשאלה האם אתה פולש זר? האדם משיב בשאלה מה ההגדרה של פולש זר?. לפי ההסבר של אליעד כהן, זו הדרך הנכונה להתייחס לשאלות כאלה, כי כל תשובה תהיה נכונה או שגויה בהתאם לאופן בו מוגדר המושג. הוא מסביר שכדי להבין לעומק את המציאות ואת התקשורת הבין - אישית, חייבים להתייחס קודם כל להגדרות בצורה מדויקת. ההגדרות קובעות למעשה מהי האמת מבחינתנו, ולכן אם איננו מודעים להגדרות שאנו משתמשים בהן, אנו עלולים להגיע לחוסר הבנה ולתקשורת לקויה. למה חייבים לדייק בהגדרות בתוך מערכות יחסים? אליעד מדגיש שוב שהדיוק בהגדרות חשוב במיוחד בתוך מערכות יחסים, כי אי - דיוק בהגדרות יכול ליצור קונפליקטים מיותרים ולהוביל לחוסר הבנה. אם בן אדם מגדיר פעולה מסוימת כנטישה או כפינוי, זה ישפיע ישירות על איך שהמציאות נתפסת בעיניו ובעיני אחרים. אם לא תהיה הסכמה על ההגדרה המדויקת, התוצאה תהיה מתח, כעס או פגיעה בתוך הקשר. לסיכום, מדוע הכל עניין של הגדרה? בסיכום דבריו, אליעד כהן חוזר ומדגיש את הרעיון המרכזי של ההרצאה: המציאות היא למעשה אוסף של הגדרות. כל אי - הבנה בין אנשים, כל סכסוך וכל וויכוח, מקורו בדרך שבה אנשים מגדירים לעצמם את המציאות. הדרך לפתרון כל סכסוך או אי - הבנה, היא להבהיר היטב את ההגדרות שעל פיהן אנו מתנהלים, ורק אז נוכל להגיע להבנה ולתקשורת ברורה. מהי תקשורת בין אישית? איך להגדיר נכון מושגים בתקשורת? איך פותרים אי - הבנות בתקשורת? מהו פולש זר? למה חשוב לדייק בהגדרות? איך הגדרה משפיעה על המציאות? מתי פינוי נחשב נטישה? מה האמת האם היא פינתה את המקום או לא פינתה את המקום מה האמת? ש: תגדיר פינתה את המקום. אליעד: יפה תגדיר פינתה את המקום ומה האמת שהיא פינתה את המקום או לא? ש: מה ההגדרה של פינתה את המקום אם זה מכונה המקום אז בהגדרה כן. אליעד: אוקי ואיזה הגדרה אתה מעדיף שתוגדר לפינתה את המקום. ש: לא אכפת לי. אליעד: אתה יודע זה אחר כך יופעל גם נגדך. ש: יש כבר היסטוריה שזה יופעל עליה. אליעד: זה כמו שמישהו יגיד ...

... זה, שאיפשהו במקום אחר בהסכם כתוב מה שאתה רוצה. ולמה אני אומר שצריכים להשתדל ולא אומר את זה כהגדרה מוחלטת, לדוגמה, שצריכים לוודא? תשובה: כי בעולם האמיתי לא באמת ניתן שכל פסקה תגיד את כל מה שאתה רוצה לומר. כי אי ... מטעויות בכתיבת הסכם ומטעויות שמגדילות את האפשרות לפרש במספר פירושים את מה שההסכם אומר. הגדרת מושגים בהסכם הגדרות של מושגים בהסכם - אם אתה רוצה להגדיל את הסיכוי לכך שבבא היום לא יוציאו את דבריך מהקשרם, אז תעבור על כל המושגים ... יכול ליפול ובגדול, בפרשנות של ההסכם שכל אחד יפרש אותו איך שבא לו. וכל מושג, צריכה להיות לו הגדרה ברורה וחד משמעית עד כמה שאפשר. כדאי לוודא עקביות בשימוש באותו ביטוי שיש לו את אותה הכוונה. לדוגמה אם נניח אתה מוכר ... של המושגים שונה. כמו כן, אם בחרת להשתמש במושגים שונים, אז צריך להגדיר בצורה ברורה, בסעיף ההגדרות בהסכם, שכלי הבית הסחורה המוצרים וכיוב, יש להם את אותה המשמעות לאורך ההסכם. כמו כן, אם בחרת להגדיר לדוגמה שלכלי הבית ... בהסכם במושג סחורה, הרי שעליך לוודא 1 - שבכל מקום בהסכם שאתה מתייחס לכלי הבית, אתה משתמש בהגדרה של סחורה. 2- עליך לוודא שבשום מקום בהסכם אין שימוש במילה סחורה, בהקשר שהוא לא כלי הבית. דהיינו, אתה צריך לוודא שמושג שהוגדר בפסקת ההגדרות בהסכם, אין בו שימוש שלא לפי ההגדרה. ולא רק לוודא שבכל מקום אתה משתמש בהגדרה לפי הצורך. במילים אחרות אם הגדרת שהחתול שלך, בכל מקום בהסכם יוגדר כמיצי, הרי שתוודא שבשום מקום אין התייחסות לחתול שלא באמצעות ההגדרה של מיצי. אבל תוודא גם שהמושג מיצי לא משמש להגדרה של משהו אחר במקביל. אל תגדיר הגדרות שחופפות אחת את השניה - לדוגמה אל תגדיר הגדרה אחת בשם הסחורה והגדרה אחרת בשם הסחורה של הלקוח, אלא אם הסחורה של הלקוח, מתייחסת לתת קבוצה של ההגדרה הקודמת של הסחורה באופן כללי. דהיינו, כבר קרו מקרים, שהסחורה הוגדרה כ X. והסחורה של הלקוח הוגדרה כ Y. כאשר אין קשר ... הגיוני להגדיר שהסחורה של הלקוח, היא תת קבוצה מתוך קבוצת הסחורה הכללית. אם לא, אז תגדיר 2 הגדרות נפרדות. 1 - הסחורה של הלקוח. 2 - הסחורה של משהו אחר וכיוב. (עע תורת הקבוצות). קודם כל תגדיר את ההגדרה ורק אחר כך תשתמש בה - דהיינו, אם אתה רוצה לדבר על משהו באמצעות שימוש בהגדרה כלשהי, אז קודם כל תגדיר את המשהו ואת ההגדרה שלו ורק אחר כך תשתמש בהגדרה הזאת. כי יש עורכי דין שבטעות מגדירים מושג כלשהו בהסכם, אחרי שכבר נעשה שימוש בהסכם בהגדרה הזאת. במילים אחרות, יתכן שיהיה ספק מה משמעות המושג, לפני שהוא הוגדר. אל תשתמש בהצהרות שדורסות הכל - לדוגמה, אל תשתמש בהגדרות בהסכם שאומרות רעיונות כגון: על אף האמור בכל מקום אחר בהסכם וכיוב. שמטרת האמירה הזאת, היא להגיד שהפסקה הזאת היא יותר חזקה מכל מקום אחר שכתוב משהו אחר בהסכם. אל תשתמש בהגדרות כאלו. כי יתכן בטעות שיהיו כמה הגדרות שסותרות את כל שאר ההסכם, ואז יהיה ספק למי להקשיב. ובכללי, אם יתכן שיש משהו שסותר את מה שאתה רוצה לומר, אז תתקן ... ולא על שאר הנעליים. וברמת העיקרון עורכי דין משתמשים בניסוחים כאלו, כאשר עשוי להיות ספק האם ההגדרה הכללית, כוללת גם את הנעליים האדומות. אז הם מפרטים שזה כולל גם את הנעליים האדומות. אבל זה יוצר בעיה, שמישהו עשוי ... שעדיין מישהו ישאל, למה פירטו דווקא את הנעליים האדומות?! ולכן הדרך הנכונה יותר, תהיה לטפל בהגדרה ולא לפרט סתם את הכלל העקרוני, אלא להגדיר אותו מחדש. אל תסמוך על פסקאות שאומרות, שהפירוש של הפסקאות יהיה לפי ההקשר ... בהסכם ואז תשנה אותו במקום אחד אבל תשכח לשנות אותו במקום אחר. וגם בגלל זה, רצוי להשתמש בהגדרות ולא לכתוב את משמעות ההגדרות באופן מפורש בכל פעם מחדש. לדוגמה, סכום של ההסכם, לכתוב אותו פעם אחת בלבד, ואחר כך לקרוא לו לדוגמה סכום התמורה ...

... כאשר מישהו טוען שהכל טוב ואין רע, גם זו אלימות, מכיוון שהוא אלים נגד הרע. מדוע להעדיף את הטוב על פני הרע? אולי הכל רע? מי החליט שצריך להיות דווקא טוב? לכן כל סוג של הגדרה, אפילו חיובית, היא אלימות, כי היא מכילה התנגדות לדבר אחר. האם גם בפעולות הפשוטות ביותר יש אלימות? אליעד נותן ... שבה אין שום אלימות. זהו מצב של אחדות מוחלטת, שבו הכל נמצא במקום אחד, כל הזמנים נמצאים באותו זמן, ואין הבדל בכלל בין טוב ורע, בין אמת ושקר. זו התפיסה של האחדות שבה אין הגדרה ואין שלילה. במצב הזה, כשאדם רואה מולו קיר, הוא מבין בו זמנית שיש שם גם מטוס, או שאין שום הבדל בין קיומו של ... הכל מתקיים בו זמנית ובאותו מקום, ואז אין אלימות, כי אין התנגדות לשום דבר. כדי להגיע לתפיסה כזו, האדם צריך לחפש את האמת עד שיבין שבצד האמת אין הבדל בין הדברים, כי כל ההגדרות הן רק חלקים של השלם הבלתי מוגדר. השלם הזה מכיל בתוכו גם את ההגדרות וגם את הבלתי מוגדר כישות אחת. מתי אלימות הופכת לבעיה? אליעד מסביר שיש שני סוגים של אלימות: אלימות כמשחק: זהו ... כל אחד מנסה לנצח את השני, אבל הם לא שוכחים שזה רק משחק ואין באמת משמעות אמיתית לניצחון או להפסד. אלימות מסוג זה היא טובה ומקובלת. אלימות רצינית: כאשר האדם לוקח את ההגדרות שלו ברצינות רבה מדי, ומתייחס אליהן כאל אמת מוחלטת, כאן מתחילות המלחמות, השנאה והסבל. כל האלימות הרצינית שבעולם נובעת מדיכאון קיומי. אנשים לא מבינים למה הם חיים, הם צריכים משמעות, וכדי לברוח מהדיכאון הקיומי הם יוצרים הגדרות של טוב ורע, אמת ושקר, ואז נלחמים למען הטוב ונגד הרע, או להפך. הם הופכים את המשחק למציאות רצינית וכואבת, וזה ... מכך שיש רע. למה בכלל אתה רוצה שיהיה לך רק טוב ולא רע? למה אתה מתעקש, למה אתה אלים נגד הרע? אליעד טוען שכאשר אתה מגביל את עצמך, מגדיר את עצמך, אתה הופך להיות עבד להגדרות שלך, ולכן תמיד תחסר את הדבר השני שאותו שללת. הדרך היחידה להימנע מהעונש של האלימות היא להתחבר לאחדות, להבין את המציאות בצורה כזו שגם אם אתה משחק בהגדרות של טוב ורע, אתה תמיד זוכר שמצד האמת הכל אחד ואין באמת הבדל. אם הפסדת במשחק, זה טוב, אם ניצחת במשחק, זה טוב. ... אלימות. ויש פרספקטיבה אחת שאין בה אלימות, זה מקום שאינו שולל את קיומו של הטוב, ואין שלילה של הרע, וגם יש קיר ואין קיר בו זמנית, וכדומה. אין בכלל הבדל בין הדברים, אין הגדרות. וכל ההגדרות שבעולם, הן הגדרות שנובעות כחלקים של השלם. ויש שני סוגים של אלימות, יש משחק ושם יש אלימות כמשחק. והבעיה שזו האלימות מהסוג השני, ... שלילה של הטוב או שלילה של הרע, זה אכן אמיתי כמשחק, כיוון שיש וודאות שהכל אחד. והעונש של האדם זו האלימות. כי האדם רוצה דווקא את זה ולא את זה, רע לו לאדם כי הוא מגדיר הגדרה, כי תמיד הוא יהיה חסר את הדבר השני. ואם היה מבין שמצד האמת יש טוב ורע, ויש גם את הנפרדות אך אף על פי כן הכל ...

... האלוהים שכולם מדברים עליו, מוגבל על ידי הגדרות, המחשבות והאמונות של בני האדם. אלוהים כזה הוא עדיין מוגבל, ולכן הספר מתכוון לאלוהים האמיתי, המוחלט, שנמצא מעבר למחשבה, מעבר לכל הגדרה. אלוהים האמיתי הוא לא נברא וגם לא לא נברא, הוא אינו מוגבל בשום צורה, ולכן הוא מעל כל מחלוקת או דיון פילוסופי. הוא הישות האולטימטיבית שאליה הספר שואף להוביל את הקורא. איך ... לפני הסיבה הראשונה. זה אומר שהאדם הוא מעל הגדרת האלוהים. שאלה: האם האלוהים האמיתי נברא? אליעד: אין שאלה נברא או לא נברא. הוא גם נברא וגם לא נברא. אין בו הגדרות . על אלוהים את יכולה להגיד שהוא נברא, אבל על אלוהים האמיתי אין שם הגדרות, אין שם שום נפרדות. האמיתי פירושו שאף אחד לא דיבר עליו ולא חשב עליו. היכן שיש מחשבה יש צמצום. מה מביא אותך בספר הזה להיות אלוהים? השכל, זה לא עניין של פעולות, זה עניין ...

... ולהיות אמיתי מאוד עם עצמו, לא לחשוב על הגדרות מופשטות, אלא להיצמד לתחושה ממשית ואמיתית. הוא רוצה להוביל את האדם לחקור ולהבין לעומק מה באמת חסר לו. מהי הסיבה לכך ... נכון? בוא נחקור את זה. תהיה אמיתי, בלי הגדרות . מה חסר לך כדי שתחווה שלמות אין סופית? מדוע אתה חווה צמצום? כי יש משהו במציאות שאתה לא רוצה אותו, נכון? מה אתה חווה ... מה אתה, זוהי תשובה אחרת, מי אני, זה יותר הגדרות. ומה אני זה יותר מהותי. שאלה: אתה יכול להגיד לי מה אני? אליעד: אני יכול לעזור לך להבין מה אתה? אז מה אתה? כשאתה אומר, ...