... זה בגלל שאני מבחין בו מתוך ההבדל בין שולחן לדברים אחרים. ברגע שאני מזהה את השולחן, אני גם מודע למה שאין - אין פה מכונית, אין פה עץ, ואין פה משהו אחר.
ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין ... מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות הרגילות של חיסרון, כמו חוסר בכסף או אהבה, הן למעשה ביטוי של מצב בסיסי יותר - חוויית נפרדות. כל
הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר יש שולחן, אני גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם
ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל
הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע ... לא בהכרח חושבים על החיסרון הבסיסי של הידיעה, אלא עסוקים בבעיות המיידיות. אך ברגע שהבעיות הללו נעלמות, נוכל להתחיל לחוות את החיסרון העמוק יותר, של עצם
ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת ... כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו אותו דבר. כלומר, כל ידיעה באה עם תחושת חיסרון, משום שהיא מבוססת על הבחנה בין מה שיש לבין מה שאין. עצם
ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר אני יודע שיש שולחן, אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, ... יתרון בכל חוויית חיסרון? אחת התובנות המרכזיות היא שכשיש חיסרון, יש גם יתרון. כל חוויית חיסרון, כמו אני לא רוצה שולחן, היא גם חוויית אני רוצה משהו אחר. כל
הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש ... את העולם בצורה שונה לחלוטין, ללא תחושת החיסרון המתמיד. מהי הדרך להתבונן ולהבין את הבעיה? הדרך להתמודד עם תחושת החיסרון היא בהבנה עמוקה של איך כל ידיעה
והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל ... חיסרון של היעדר מה שלא פה. זה לא רק משחק מילים, אלא תחושה מוחשית - עצם הידיעה מפרידה בין דבר לדבר, והפרדה מביאה לחוויית חסר. שאלה: אז אתה מתכוון להגיד שכל
הגדרה של דבר מלווה בחיסרון? תשובה: בדיוק כך. כשאתה חווה שולחן, אתה יודע בו זמנית שאין פה משהו אחר, למשל אין פה מכונית במקום השולחן, אין פה עצים במקום השולחן, וכן הלאה.
ההגדרה זה שולחן גוררת תחושה של יש פה שולחן, אך חסר פה משהו אחר. לכן, עצם ההפרדה מבטאת ... - עצם זה שאתה מזהה או מגדיר דבר אחד מול דבר אחר - היא כבר חוויית חיסרון. זה לא רק ברמה התיאורטית, אלא שאלה אם אתה באמת חווה את החיסרון שנובע מעצם הידיעה
וההגדרה. ברגע שאתה יודע משהו אחד, אתה מיד מודע לכך שהוא לא הדבר השני, ומכאן נובעת החוויה של ... יש פה כוס, מעבר לזה שאתה מרגיש שחסר פה דבר אחר, אתה גם מרגיש שיש לך משהו מוגדר שאתה יודע או רואה. עצם הידיעה מייצרת תחושה של יש. לכן, אם תמיד יש חיסרון בכל
הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל
הגדרה. אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון. מדוע לדעת פירושו להרגיש ... של הדבר פירושו שמה שאינו בגבולות האלה איננו קיים בתוך הידיעה הנוכחית. אם אתה אומר זה רגש מוגדר, זה רצון מוגדר, או זאת חוויה מוגדרת - המשמעות היא שאתה מייחד
הגדרה לדבר הזה, ובכך מודה שהוא לא דברים אחרים, כך שחסרים בו שאר הדברים שאינם הוא. הנפרדות ... שאתה חווה קיום נפרד של דברים, אתה נמצא במצב בסיסי של חסר. יש הרואים בכך בעיה שאין לה פתרון בתוך המערכת של השכל המוגדר, אלא רק באי - שכל - מצב שכלל לא עוסק
בהגדרות. האם בעיית החיסרון היא בהכרח אמיתית או מדומה? שאלה: אם אני מרגיש שהחיסרון הוא מחויב ... שנראה פתאום לא הכרחי. בניסוח אחר: אם אתה מסוגל להכיר בכך שקיים אין שכל שבו לא חווים שום נפרדות, ואתה באמת מתחבר לרעיון הזה, אתה כבר לא בטוח יותר שיש בעיה
בהגדרת המציאות. זה שונה מבעיה רגילה שבה עצם הדמיון לפתרון לא מיד מעלים את הבעיה. אז מה ... בהם. האם אפשר להגיע לחוויה של אחדות מוחלטת? שאלה: מה זה בדיוק אומר להיות במצב של אחדות ולא להגדיר דבר? תשובה: זהו מצב שנקרא לפעמים אין שכל - בו אין כל
הגדרה נפרדת. החוויה הזו מתוארת כמצב שלא באמת אפשר לשים עליו את האצבע בצורה חד - משמעית, כי
בהגדרה אין בו הפרדה. בזמן שאתה במצב של אין שכל אתה לא מתעסק במה חסר או מה מוגדר, משום שאין שם עניין של
הגדרות כלל. יחד עם זאת, כל עוד אתה כאן עם שכל מוגדר, אתה תמיד חוזר לתחושת יש כאן משהו ואין ... ורואה כוס, רואה שולחן, רואה כיסא, שאל את עצמך: איך אני יודע שזה כוס? איך אני יודע שזה לא כיסא? מה המשמעות של הידיעה הזו עבורי? ותשים לב שבאותה פעולה של
הגדרה, אתה מגלה שיש צד שחסר - כלומר, אם זה כוס, אז זה לא מחשב, ואם זה שולחן, אז זה לא ... ועכשיו (כסף, אהבה, בריאות וכו), אלא חוויה בסיסית יותר: עצם זה שאני יודע משהו - בהכרח אני מגדיר אותו כנפרד ממשהו אחר, ומכאן אני חווה חיסרון. מצד שני, בכל
הגדרה יש גם יתרון: אני חווה שיש כאן דבר כלשהו שאני מזהה, וזה מוסיף לי תחושה של יש. לכן, אין מצב שבו אתה לא נהנה בכלל, כי בכל
הגדרה יש יתרון, ואין מצב שאתה לא חסר בכלל, כי בכל
הגדרה יש חיסרון. ככל שאתה מבין את העניין לעומק, כך יש לך אפשרות לראות שיש גם רובד אחר, ... כשאתה אומר, יש פה כוס, זה אומר שאין פה משהו אחר. כול זמן שאתה יודע משהו, זה נקרא חיסרון. לדעת = לחוות. אם אתה יודע משהו מוגדר, אתה חייב לחוות שחסר משהו. כל
הגדרה היא חיסרון. רצון מוגדר, רגש מוגדר, חוויה מוגדרת - הכל חיסרון. שאלה: אם אתה לא מגדיר, אז אתה האחדות. ברגע
שהגדרת נכנסת לצרות של הנפרדות. אליעד: לא צרות, אלא לצרה של הנפרדות. הניפרדות כולה זה צרה. ...