... מצד אחד את קיומך, ומצד שני את קיומך ככועס. החוויה של אני קיים בטוחה אצלך יותר מאשר החוויה אני כועס. אבל אם תלך עוד פנימה, תמצא שיש משהו לפני
האני שלך, שמכיל את הכל. משם אפשר להכיל גם כעס וגם אי - כעס בלי לשלול שום דבר. מה קורה ... מהכעס, סימן שהתגשם רצוני. ואז אני מיד מזדהה עם הישות המצומצמת. אליעד: אכן, אני כועס ואני נהנה מזה שאני כועס - זה התגשמות של רצון, אבל לא של
האני הקטן אלא של רצון המציאות כולה. צריך לבדוק למי אתה מתכוון כשאתה אומר אני. שאלה:
האני הקטן הוא דמיון שלי. אליעד: גם אם תגיד
שהאני הקטן הוא דמיון, עדיין תישאר ישות כלשהי שאומרת אני. אפילו אם אתה אלוהים, יש עדיין הגדרה ... מאחורי זה. מה המשמעות של לחזור לכאן אחרי שאתה באחדות? זו בדיוק השאלה של איך נוצרה הנפרדות מתוך אחדות גמורה?. מי שמצליח לחוות את המקום שלפני
האני והרצון, וחוזר להתנהלות היומיומית, מקבל גם את התשובה בפנים: כך העולם נוצר. ולכן, ... יודע שזה לא נכון, כי גם באחדות אתה יכול לכעוס. שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס. אליעד: זה משהו פנימי לפני הכעס, זה משהו לפני התחושה של
האני. כשאתה כועס יש לך שתי חוויות, האחת אתה חווה את קיומך, והשנייה אתה חווה את קיומך ככועס, החוויה של הכעס היא חיצונית ביחס לחוויה של
האני, אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה כועס, אני מדבר איתך על משהו שנמצא לפני
האני שלך, הוא מכיל הכל, אתה יכול לכעוס, אתה יכול לא לכעוס, אתה יכול לעשות הכל, הוא לא ... שוב עם הישות המצומצמת. אליעד: התשובה היא, כן, אני כועס, אני רוצה את זה שאני כועס, אני נהנה שאני כועס, זה התגשמות רצוני, אבל לא התגשמות רצונו של
האני המצומצם אלא של התגשמות רצונה של המציאות. כשאתה אומר אני תלוי למי אתה מתכוון. שאלה:
האני הקטן הוא דמיון שלי. אליעד: נגיד
שהאני הקטן הוא הדמיון שלך, אז מי אתה באמת? תמיד תישאר אני קטן, אפילו אם אתה אלוהים אתה תישאר ... גם אם אתה חושב שאתה אלוהים שאומר אני רוצה הכל, אבל מי נמצא מאחור, אלוהים שמעלי, לכן זה שרוצה את כל המציאות הוא לא הראשון, כי הראשון נמצא לפני
האני רוצה, לפני ההפרדה שבין
האני לרוצה, לכן יש אלוהים פנימי יותר, שהוא לפני הכל, עוד
שהאני והרוצה היה אחד. קודם לשאלה שלו, למי אתה מתכוון שאתה אומר אני? אם אתה מתכוון רק לאני ... יש אני שזה הבסיס הפנימי של הכל, הכי פנימי, ויש את האלוהים שהוא המציאות שלפני הכל, אבל זה עדיין לא אחד. יש את המקום והזמן שאני חלק מהם, ויש את
האני שלפני המקום והזמן, ויש את
האני הראשון שהוא האחדות המוחלטת, ששם הכל מוחלט, ואיך אתה מבין את זה? על יד שתשאל מי ... תמיד שם ללא מאמץ, משהו שלא תופס מקום, לא צורך משאבים, לא גורם לך לכלום, אתה תמיד אותו הדבר. אלא שיש לך פרספקטיבה נוספת שהיא לפני ההגדרות, לפני
האני. בסוף התהליך אתה אמור להינות פה, ולא להיות פה. למשל לגבי תאוות נשים, רבי נחמן היה הכי ...