... של האדם חייבת להיות אפילו עמוקה יותר מההבנה שלו את עצמו. עליך להבין את האני הפנימי של האדם, להבין את המנגנונים המפעילים אותו. האדם האחר הוא מקרה פרטי של תודעה אנושית כללית, ועל כן ההבנה של התודעה הכללית מאפשרת להבין טוב יותר ... ולרצונותיו האמיתיים. לכן, כדי לקרוא אנשים בצורה מדויקת, יש לנסות להבין את האני שלהם בצורה עמוקה - להבין כיצד הם תופסים את המציאות ואיך התודעה שלהם פועלת. כיצד הבנה של תודעה אנושית עוזרת לקרוא אנשים? כל אדם הוא ביטוי פרטי של ... ממה שהוא עצמו יודע. וזה נעשה על ידי התבוננות פנימית. אנחנו מנסים להבין את האני שלו. יש אני שרוצה וחושב ועושה פעולות מסוימות, מה עובר לתודעה של האני הזה בראש? אנחנו מנסים להבין את האני האחר. מי שרוצה להבין את האני האחר, הוא צריך להבין מה זה אני? מה זו תודעה אנושית? אם רוצים להבין את האנשים סביב, יש להבין מהי התודעה האנושית בכלל? מהי התודעה, מאיפה באים הרצונות ... הכללית. הוא צריך להבין את התודעה האנושית ברמת התודעה האנושית הכללית. מה זה האני? לפי מה האני מקבל החלטות? לפי מה האני רוצה כך או אחרת? הבנת המנגנון הבסיסי של האדם, מהי התודעה האנושית? מי שרוצה להבין את חברו צריך להבין את עצמו! אם אתה רוצה להבין למה החבר שלך אמר מילה כזו ...

... שונות של הרגש הרע. ואפילו התחושה הפנימית ביותר של האדם, שהוא עצמו קיים, גם היא מהרגש הרע. כי תחושת חוסר השלמות של האני, היא עצמה הרגש הרע, שהוא שורש הרע. כי תחושת הנפרדות של האני, היא הסיבה היחידה לכך, שהאדם כל הזמן מרגיש שחסר לו משהו. ונזכיר, כי אעפכ, גם הרגש הרע עצמו, הוא עצמו שליח של השלמות האמיתית, שהיא כולה טוב. ויש פנימי, אבל יש פנימי עוד יותר. והפנימי, הוא הרגש הרע. אבל הפנימי יותר מהאני של האדם, הוא השלמות האמיתית. וכל האני הפנימי הרע של האדם, הוא רק מתחושת האני והחוצה. אבל לפני האני, הוא אלוהים ומושלם ממש וכולי. וכפי שיתבאר בהמשך. ובהתחלה, הרגש הרע מביא לאדם כל מיני תחושות בטן, שנראות לאדם כאילו הן עוזרות לו. ומצד האמת, תחושות הבטן של ... והאם באמת הדבר הוא כך, או שמא הקול הפנימי שלו, מטעה אותו. וכאשר מתבוננים מספיק עמוק פנימה באמת, יותר עמוק מאשר חוויית האני, אז רואים את האמת האמיתית. ושם אין שום ספק כלל, וזהו אלוהים האמיתי, השלמות האמיתית, האמת המוחלטת. ועל האדם להתעלם לגמרי, מהקול הפנימי הרע והשקרי שלו, ולזרוק ... באמת, שהוא הקול של האחדות האמיתית, שהיא המצוי הראשון שנמצא בעומק ובהתחלת כל הדברים כולם. והאדם שומע תמיד, את הקול של האני הנפרד שלו. אבל הוא לא שומע מספיק טוב, את הקול של האני האמיתי שלו, שהוא אלוהים האמיתי, שחושב את החלום של האדם. והאדם כן תמיד, שומע קצת, את הקול הפנימי ביותר שלו של האחדות. ולכן תמיד האדם מרגיש חיסרון מצד אחד, ... שהוא השתגע, אז נדמה לו שהשכל של החכם האמיתי, הוא שכל שהוא זר ונפרד ורחוק ממנו וכולי. והאדם לא מבין, שהוא בעצם מסתכל על האני האמיתי הפנימי ביותר שלו, והוא מתכחש אליו. כי החכם האמת, מחובר תמיד לאני האמיתי של כל המציאות כולה. וכאשר האדם מחובר לאני האמיתי של כל המציאות כולה, אז ...

... מהמציאות, אך הוא לא המציאות האין סופית עצמה. אבל, אצל מי שהוא חכם אמת, אצלו האני שלו, הוא לא הלבוש הגשמי שלו (וגם התודעה, היא לבוש גשמי והיא רק ... כרגע בלבוש של עבד. והוא תמיד מדבר מנקודת מבט של מלך, גם כאשר הוא מדבר על האני שלו כעבד. וכאשר האדם מדבר, עם מי שהוא חכם אמת באמת, הוא בעצם ... בשכלו, חווה זאת גם ברגש שלו. וכאשר האדם מדבר עם החכם האמת, הוא בעצם מדבר עם האני האמיתי שלו עצמו. כי החכם האמת, מחובר לאני האמיתי של האדם עצמו. כי האני האמיתי של כולם, הוא אותו האני ממש, שהוא זה שחושב את המציאות כולה. והחכם האמיתי, מדבר מנקודת המבט של ... את החלום וכיוב, הוא לא מדבר על ישות שהיא נפרדת ממנו, אלא הוא מסתכל על האני שלו עצמו ממש, והוא מדבר על עצמו בגוף ראשון. ורק עבור השומעים, ... האמיתי באמת. כי אצלו, הלבושים החיצוניים שלו, נמצאים באחדות גדולה יותר, עם האני הראשון של המציאות, יותר מאשר בכל לבוש וצורה אחרת. ולכן, מי שרוצה ... בעוצמה חזקה, דרך הלבושים של החכם האמת. ועל ידי זה, האדם לומד להכיר את האני האמיתי שלו עצמו ממש. עד שהאדם בעצמו, חוזר להיות כולו חכם אמת, ומתאחד עם האני הראשון של המציאות כולה. ואז הוא יודע מבין וחווה, שהוא המלך ...

... אין שכל של חכמים, שבה אין הגדרה נוקשה למציאות. הקשר בין אני לבין ההבחנה בין יש לאין מהו האני? אליעד טוען שהאני הוא נקודה קטנה, שממנה יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להבין את קיומו של דבר, כמו שולחן, צריך עיבוד של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות ועוד. כל ... זהו שלב שנקרא אין שכל של חכמים, משום שהוא מגיע ממודעות עמוקה, ולא מאי - שפיות. מהו האני וכיצד הוא מתקשר להבחנה בין יש לאין? שאלה: מה בדיוק קורה כשמרגישים אני? תשובה: האני הוא נקודה, גודל קטן לאינסוף, שממנו יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להגדיר משהו כדבר מוחשי כמו שולחן, צריך שכבה על שכבה של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות, משמעויות ועוד. האני הבסיסי מתהווה ברגע שיש הבחנה כלשהי בין משהו למשהו אחר, כלומר, בין יש לאין. כאשר חוקרים את מקור האני, רואים שזה נובע מהעובדה שקיימת הפרדה כללית בין קיים ללא קיים. שאלה: איך זה קשור לתחושה? תשובה: זו שאלה על מודעות. כמו שאדם מדמיין פילים ויודע בו - ... על הרבה אינפורמציות. עכשיו, אתה צריך להגיע לאינפורמציה הראשונה. האינפורמציה הראשונה היא האני, אתה רואה את המחשבה של האני, ואתה קולט שהאני הזה נובע בגלל שאתה מבדיל בין משהו למשהו. זה הכל עניין של מודעות. זה כמו אדם שמדמיין פילים והוא יודע שהוא מדמיין אותם. אני מדבר על מצב כזה שאתה ... לקחת צעד אחד אחורה, ואז אתה לא רואה כלום. גם כשאתה אומר אני, זה גם מבוסס על יש ואין. האני זה תחושה שמסתכלת על עצמה, ואז אתה קולט שבעצם כאשר אני מרגיש את עצמי, זה בגלל שאני עצמי מבדיל בין מה שאני לבין מה שלא אני. וזה עצמו מבוסס על ההבדלה ...

... הנשמה? רובוט אנושי, רובוט מדבר, מי שולט בך? מי אתה באמת? מודעות עצמית, חי או דומם, רגשות של דומם, תודעה של דומם מה המשמעות של האני ומה עומד מאחוריו? אליעד כהן דן בשאלה המורכבת והעמוקה: מהו האני שלנו באמת? ההרצאה עוסקת בשאלת הזהות העצמית, התודעה האנושית, והיחסים בין גוף לנפש. ... כאבא, כעובד או כבן זוג, הוא מתייחס להזדהויות שונות שיש לו עם תפקידים ומאפיינים מסוימים בחייו. אבל השאלה המרכזית היא: מי באמת האני הזה? האם הוא ישות אחת קבועה, או שזה משהו שמשתנה בהתאם לנסיבות? אליעד נותן דוגמאות רבות שממחישות את השאלה. למשל, כשאתה חולם חלום, אתה מזהה את עצמך עם דמות מסוימת בחלום ואומר אני. אבל ברגע שאתה מתעורר, אתה מבין שהאני שחלמת עליו לא היה האני האמיתי שלך. גם כשאדם אומר אני בעבודה או אני בבית, לכאורה מדובר באותו אדם, אך החוויה שונה לחלוטין בכל מקום. בבית, לדוגמה, יש משמעות אחרת למושג האני, כי יש אנשים אחרים, תחושות אחרות ורגשות שונים לגמרי מאלה שבעבודה, ולכן זה אני שונה. האם האני משתנה מרגע לרגע? אליעד מסביר כי אפילו כשאתה משווה את עצמך כרגע לבין עצמך לפני רגע או רגע אחרי, מבחינה מסוימת מדובר באני אחר. המחשבות, התחושות והרצונות שלך משתנים כל הזמן, ולכן האני נמצא בתנועה מתמדת. כלומר, מבחינה עקרונית, אין לך אני אחד קבוע לאורך זמן, אלא רצף אינסופי ... אדם הולך לעבוד בשביל העתיד של עצמו, אבל אם אני של היום אינו זהה לאני של מחר, מדוע לעבוד למען מישהו אחר שיהיה בעתיד? הרי האני העתידי אינו האני של הרגע הזה, אז מדוע לעזור לו? האם יש באמת הבדל בין אדם, חיה ודומם? אליעד מרחיב עוד ... שיש ישות חיצונית ששולטת על האדם, שאינה נמצאת דווקא בתוך הגוף. למשל, אם אדם מאבד את ראייתו, הוא לא מסוגל לראות, אבל זה לא אומר שהאני שלו הפסיק להתקיים או הפסיק להיות מודע לעצמו. מי שמרגיש את עצמו כאני, אולי בכלל לא קשור ... ומטרות. אבל אם הוא יחקור באמת, הוא יגלה שהרצונות שלו באים משום מקום, ממקור שהוא מעבר להבנה הרגילה. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש שהאני, הרצונות, ההבדלים בין אדם לחפץ, בין חי לדומם, בין חלום למציאות, כולם מושגים יחסיים ...

... מתוארת אצל האדם בשם אחרת הגדרה אחרת. תמונה אחת של המציאות נקראת אהבה, תמונה אחרת של המציאות נקראת שנאה. תמונה אחת נקראת שולחן, אחרת נקראת כדור הארץ וכולי. גם האני של האדם היא תמונה. מהו האני? האני הוא כל הדברים שהאדם מייחס לאני. שאלה: במה שונה האני מהאחר וממה שאינו אני. תשובה: בידיעות שאותן האדם משייך לדבר עצמו. אצל ילדים קטנים לדוגמה ניתן לראות כי אצלם אין הבחנה ברורה בין האני שלהם לבין הבגדים שלהם. ילד קטן יכול לחשוב בטעות כי הבגד שאותו הוא לובש הוא אני. היינו הוא לא יודע לעשות הפרדה ברורה בין הפנימי לחיצוני. גם האני הוא רק הגדרה של ידיעות כלשהן. תובנה: כל הידיעות כולן הן הגדרות של הגדרות אחרות שהן הגדרות של הגדרות אחרות וכולי. שאלה: אז מהו בעצם אותו ... שאלה: האם אפשר לדעת מהו שולחן בלי לדעת מהו כסא? תשובה: כן. שאלה: מהן הידיעות הבסיסיות ביותר שבלעדיהן אי אפשר לדעת מהו שולחן? תשובה: ידיעות פנימיות יותר, כגון ידיעת האני מקום זמן וכולי. שאלה לחיפוש עצמי: מהי הידיעה הבסיסית ביותר שנמצאת בכל הידיעות כולן? מהי הידיעה שמהווה את הבסיס לכל הידיעות כולן? הידיעה שאי ... = אחדות = הבנה שמצד המהות הכל אחד = טוב אמיתי. את המהות של המציאות לא ניתן להכניס לתוך מחשבה, אך כן ניתן לנסות לתפוס אותה באמצעות הדמיון רגש. ילד קטן = מזהה את האני שלו עם מה שאינו הוא. שכל קטן = הופך את החיצוני למהות. שכל גדול = מתרכז רק במהות ולא בחיצוני = רואה תמיד את המהות של החיצוני בכל חיצוני. ...

... ועל האדם לשחרר את עצמו אפילו מהגדרת האני שלו כישות נפרדת מהמציאות. והשחרור הזה צריך להיות בשלמות, גם ברמה השכלית וגם ברמה הרגשית. כי כדי שהאדם יחווה שחרור מוחלט באמת, מהאני שלו ומהישות שלו ... כאן פרדוקס ובעיה רצינית. כי מצד מהות האני של האדם, אין שום הפרדה כלל בין האני של האדם, לבין שאר כל הדברים. ואם התודעה של האדם, הייתה מצליחה להכיל בתוכה את המהות של עצמה, על ידי זה הייתה מתבטלת אצל האדם חוויית העצמי שלו לגמרי. כי ... בתוכו את הדבר שנוגד את עצם תחושת האני שלו (כפי שכבר אבאר בהמשך). והנה, התפישה הזאת שבה האדם תופש את מהות האני שלו, דהיינו, את מהותה של המציאות עצמה, שהיא מפרקת לאדם את חוויית האני הנפרד שלו, התפישה הזאת ניתן להגדיר אותה, כתפישה מעל המחשבה. ולמה מעל המחשבה? כי כדי שדבר יוכל להיכנס לתוך המחשבה של האדם, לשם כך צריך להגדיר אותו. ... המציאות, שהיא בעצם תפישת האדם את האני האמיתי שלו, הדרך לעשות זאת, היא על ידי הקדמות, שאותן השכל של האדם כן יכול לתפוש. כי ההקדמות, הן מבואות ודרכים של שכלים שונים, שמובילים את השכל של האדם ... המקום והזמן (וגם מחוץ לחוויית האני, שגם היא חוויית מקום וזמן). ומצד האמת, כל השכל שיש בעולם, הוא כולו לבושים של השכל שיש מחוץ למקום ולזמן. כי כל הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, הם לבושים של מה ...

... חושב מרגיש וכולי. והאדם מוכרח להתבונן תמיד אך ורק אל תוכו פנימה, ואף פעם לא להסתכל החוצה כלל, בשום שלב שהוא! כי האחדות, שהיא התשובה של הכל, היא נמצאת בתוך האני של האדם עצמו, ולא בשום מקום אחר כלל. והאדם מוכרח להתבונן תמיד רק אל תוכו פנימה, ... השאלות שיש לו על מה שקורה מחוצה לו, רק אל תוכו פנימה בלבד. ואז, כאשר האדם מפנה את כל השאלות אל תוכו פנימה, אז מהר מאוד הוא מגלה שהוא אלוהים המציאות. כי כאשר האני של האדם מסתכל אל תוכו, הוא רואה את הגוף השלם שהוא חלק ממנו, והוא מגלה את האני שחושב את החלום, שהאני הנפרד של האדם, הוא רק חלק ממנו. ואז האדם הופך להיות אלוהים, וחווה שהוא אלוהים. אבל, זהו לא סוף הסיפור. כי לפני שהאדם הבין שהוא אלוהים המציאות, הוא בעצם היה אחד מהילדים של אלוהים שקרי. כי האני של האדם, הוא אחד מהילדים של האלוהים השקרי. אבל עכשיו כאשר האני של האדם מתאחד עם האני הגדול שלו, שהוא אלוהים המציאות, עכשיו האדם הופך להיות אלוהים שקרי בעצמו, שהוא ... מגלה שהוא אלוהים שקרי. וכל הבעיות שיש לאדם כישות שבתוך החלום, אותן בעיות ממש, יש לאדם גם אחרי שהוא מתחבר לתודעה של זה שחולם את החלום. אלא, שכאשר האדם מזדהה עם האני שנמצא בתוך החלום, אז הוא שואל את שאלות הקיום של היקום, על משהו שהוא חיצוני לו. ... אני קיים כמציאות? מי אני כמציאות? מה אני כמציאות? וכולי. ואז הישות החושבת הראשונה, שהיא זו שחושבת את כל המציאות כולה, אז היא מתבוננת אל תוכה, ורואה את האמת, שהאני הראשון, נמצא באחדות אמיתית, עם כל מה שאני האני עצמו. ואז יש ביטול של התודעה, והאדם הופך להיות אלוהים האמיתי. כי אצל אלוהים האמיתי, ...

... חווה זאת, לא באמת היית כועסת. את הרי בחלום של עצמך, ולכן אין על מה לכעוס? שאלה: אבל עדיין בתוך החלום, אני קיימת. אליעד: אבל זה האני הגבוה. תדמייני שאת הולכת ... בתוך החלום כל מה שאת רואה, זה את, כי את היא זאת שחולמת את החלום. לכן זה יכול לתת לך הבנה על המציאות, שכול מה שאת רואה, זה את, האני הגבוה. עכשיו, כאשר משהו ... מפיל בתוך חלום. למשל את מדמיינת פיל בתוך חלום, והפיל אומר שהוא רוצה. מי הוא הפיל? זה את. מה שהפיל רוצה? זה גם הרצון שלך. האם האני של הפיל בשליטתו? לא. האם ... גם הרגשת הטוב וגם הרגשת הרע - טובים לך. תביני, יש פה שתי תודעות בו זמנית. האחת תודעת הגוף שרוצה את זה ולא רוצה את זה. והשנייה האני הגבוה שרוצה הכל. אם האני הגוף יהיה מחובר לאני ... וכשאת אומרת המציאות, את מתכוונת למישהו אחר, אבל המציאות זה לא מישהו אחר, זה את. ולכן כל מה שקורה, זה הכל הרצון שלך. שימי לב, האני המצומצם לא רוצה את ... רוצה את התאונה, אבל את שאת באמצע, אם שכשאת אומרת אני, את מתכוונת לשניהם, אז את חווה את האחד לפי העיניים של השני, את חווה את האני המצומצם דרך העיניים של האני הגבוה. ואז הכל זה כרצונך, ...

... נצחית, לחיות לנצח מה המשמעות של להכיר את עצמי באמת? להכיר את עצמך באמת, לפי ההסבר של אליעד כהן, פירושו להיכנס פנימה באופן הדרגתי ולבחון את מהות האני בצורה הכי עמוקה ומדויקת. בתחילת התהליך האדם מתחיל מהסתכלות חיצונית, כלומר, הוא מתבונן על דברים שמחוצה לו ואומר: זה לא אני. לדוגמה, כשאדם אומר זה הבית שלי, זה ... האמיתי. לדוגמה, כשאדם אומר אני חושב כך וכך, הוא עדיין מתייחס למחשבה כמשהו חיצוני ביחס לעצמו. ההסתכלות צריכה להתקדם לשלב שבו האדם מתחיל לבדוק את האני עצמו, ללא מחשבות, ללא רגשות, ללא רצונות וללא שום דבר אחר. האדם שואל את עצמו: מי אני לפני שיש לי רצונות, רגשות ומחשבות? מה קורה כשמגיעים אל האני האמיתי? כאשר האדם מצליח להפריד את עצמו מכל מה שהוא לא, הוא מגיע לאני הכי בסיסי, שזה אני שמודע אך ורק לקיומו, ללא שום תוכן נוסף. אליעד מתאר את זה כנקודה פנימית קטנה ומדויקת מאוד, שאין בה שום דבר מוגדר. במצב זה, האדם חווה את האני שלו בצורה נקייה וטהורה. הוא כבר לא תלוי ברצונות, במחשבות, ברגשות, או בשום דבר אחר. האדם פשוט חווה את עצמו כקיום נקי. איך אפשר להעלים את עצמך? אליעד מסביר שלהעלים את עצמך פירושו להתבונן באני הבסיסי ביותר מנקודת מבט חיצונית אפילו אליו. במילים אחרות, אחרי שהאדם הגיע לתחושת האני הבסיסית ביותר, הוא עדיין יכול להתבונן בה מבחוץ. הוא שואל: מי אני לפני התחושה הזו של אני? אם הוא מצליח להתבונן גם בזה, הוא בעצם מצליח להעלים את ההזדהות שלו עם האני לחלוטין. לדוגמה, אם אדם עוצם עיניים ונוגעים לו ברגל, הוא יכול לזהות בדיוק איפה נגעו בו, כי יש לו רגישות גבוהה לתחושות. באותו אופן, כדי להעלים את עצמו, האדם צריך רגישות ודיוק דומים כדי לזהות את התחושה הדקה ביותר של האני, ולהתבונן גם מעבר לה. מה קורה לאחר שהאדם מעלים את עצמו? כאשר האדם מצליח להעלים את עצמו לחלוטין, הוא מגיע לחוויה אליה מתייחסים לפעמים כהארה או כשחרור רוחני. ... האדם מודע לכך במהלך היום, הוא מתאמן להסתכל על דברים בצורה פנימית יותר. באופן כזה, כשהוא מתבונן על עצמו, הוא כבר מתורגל בזיהוי השכבות העמוקות של האני. מה החשיבות של התהליך הרוחני וההתבוננות העצמית? התהליך הרוחני שתיאר אליעד הוא לא רק פילוסופי או רוחני, אלא נועד לתת לאדם אפשרות לחיות חיים מלאים ומודעים ...