... והנפרדות, ממלאת את האדם כולו, מכף רגלו ועד ראשו ומהשמים ועד הארץ. כי הנפרדות מתחילה באני של האדם והחוצה. ומהאני של האדם והחוצה, יש רק נפרדות. כי מהות האני של האדם, היא הנפרדות שלו, ממה שאינו הוא. ואחכ על בסיס הנפרדות הזאת, האדם מלא בעולם שלם של נפרדות, ושל ... צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת תודעה עצמית. והמקום היחיד שבו נמצאת האחדות של המציאות, היא רק בתוך עומק פנימיות האני של האדם, או רק בתוך עומק פנימיות האני של כל ישות וישות. אך האדם אינו יודע את מהותו, והאדם מסתכל מעצמו החוצה בלבד, אך האדם לעולם לא רואה ...

... רק אשליה שכלית בלבד? והאדם כל חייו עובד ומשועבד לאני שלו. אבל האם האדם עצר באמת לבדוק, האם באמת האני הזה בכלל קיים? ואולי הוא רק תעתוע כלשהו? ואולי הוא לא קיים כלל, אפילו לא כתעתוע? ואם הוא כן קיים, ...

... כפי מה שהוא היה, לפני שהוא ידע את עצמו. כך שהאדם מפחד לאבד את ידיעתו ואת קיומו, דהיינו, ידיעת האני שלו, למרות שזאת סיבת הסבל שלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת בעולם של האחדות, עליו להיצמד אל המוחלט שנמצא בכל ...

... יש את השקר, שהנפרדות והאחדות הם נפרדות זו מזו, אז נוצר הרצון להרגיש טוב. שהוא מבטא את הרצון של האני הנפרד של האדם, לחזור להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, חסר כל צורת אני, שנפרדת מדבר כלשהו. כי ...

... ביותר של האדם, שהוא מפריד בין היש לבין האין. שעל ידי ההפרדה הזאת, האדם חווה את הקיום העצמי של האני שלו, שהוא נפרד מכל מה שהוא אינו האני שלו. ומי שרוצה לשנות את חוויית המציאות שלו באמת, עליו לשנות את חוויית האני שלו. וזה אפשרי, רק על ידי שינוי חוויית היש והאין, שהיא שורש חוויית האני של האדם. (וגם תפישת המציאות כאשליה, גם היא נובעת משינוי התפישה של היש והאין). ועל האדם לברר עם עצמו את ... ממש, ואז ממילא כל חוויית המציאות של האדם משתנה לגמרי מקצה לקצה. ובכלל זה משתנה אצל האדם גם חוויית האני שלו. ועל ידי זה האדם זוכה לחוויית התחדשות מתמדת, שבה הוא רואה (בנפרדות), את היש שמתהווה מהאין בכל רגע מחדש, ...

... בלבד. כי האדם מאמין, שהיש והאין נפרדים, והוא מאמין שאכן זו האמת, ואז על ידי זה הוא חווה את האני שלו כנפרד ממה שהוא אינו האני שלו, שעל ידי זה נוצרת חוויית האני של האדם, שהיא כולה מבוססת על האמונה של האדם, שהיש והאין נפרדים זה מזה. ומי שרוצה שקט נפשי באמת, עליו ...

... באמת מתה, ואין לה שום חיות כלל. כי ברגע שהאדם חי מתוך הרגל, הוא בעצם בתוך חוויית הזמן, ואז האני שלו, הוא המשך של האני הקודם שלו מהרגע הקודם. ואז האדם מתרחק מהאני האמיתי שלו, שהוא נמצא לפני הזמן כולו, שהוא ורק הוא החיים האמיתיים, שהוא האני שחושב את המציאות שלנו. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לחזור ולהיות אלוהים, עליו לצאת מההרגלים המעשיים והמחשבתיים שלו. ועל האדם ...

... שהארה רוחנית, היא כאשר האדם מבין שהעולם הזה והמציאות הזאת, הם אשליה. ונדמה להם שההבנה שהעולם הזה הוא אשליה ושהאני של האדם הוא סוג של אשליה, היא הבנה שמשחררת את האדם. ואכן בפועל, אם האדם באמת מבין שהכל זאת רק ... להשתחרר לגמרי מחוויית החיסרון, שהקיום העצמי שלו מביא לו. כי הקיום של האדם, יוצר לו את הסבל. כי חוויית האני של האדם, יוצרת עבור האדם, את חוויית מה שאינו האני, ומכאן נובעת תחושת החיסרון התמידי שיש לאדם. וזה שהאדם ינסה לשכנע את עצמו, שהאני שלו הוא רק אשליה, זה לא עוזר לו בשום דרך, לא להרגיש את האני שלו, ולצאת לגמרי מתחושת החיסרון של האני. ועוד יש לזכור, שגם אשליה, היא קיום ממשי. וגם האשליה, היא אכן קיימת בפועל. וגם אם נקרא לה אשליה, ...

... הרע. ואפילו התחושה הפנימית ביותר של האדם, שהוא עצמו קיים, גם היא מהרגש הרע. כי תחושת חוסר השלמות של האני, היא עצמה הרגש הרע, שהוא שורש הרע. כי תחושת הנפרדות של האני, היא הסיבה היחידה לכך, שהאדם כל הזמן מרגיש שחסר לו משהו. ונזכיר, כי אעפכ, גם הרגש הרע עצמו, הוא עצמו ... השלמות האמיתית, שהיא כולה טוב. ויש פנימי, אבל יש פנימי עוד יותר. והפנימי, הוא הרגש הרע. אבל הפנימי יותר מהאני של האדם, הוא השלמות האמיתית. וכל האני הפנימי הרע של האדם, הוא רק מתחושת האני והחוצה. אבל לפני האני, הוא אלוהים ומושלם ממש וכולי. וכפי שיתבאר בהמשך. ובהתחלה, הרגש הרע מביא לאדם כל מיני תחושות בטן, שנראות לאדם כאילו ... הוא כך, או שמא הקול הפנימי שלו, מטעה אותו. וכאשר מתבוננים מספיק עמוק פנימה באמת, יותר עמוק מאשר חוויית האני, אז רואים את האמת האמיתית. ושם אין שום ספק כלל, וזהו אלוהים האמיתי, השלמות האמיתית, האמת המוחלטת. ועל האדם ... הקול של האחדות האמיתית, שהיא המצוי הראשון שנמצא בעומק ובהתחלת כל הדברים כולם. והאדם שומע תמיד, את הקול של האני הנפרד שלו. אבל הוא לא שומע מספיק טוב, את הקול של האני האמיתי שלו, שהוא אלוהים האמיתי, שחושב את החלום של האדם. והאדם כן תמיד, שומע קצת, את הקול הפנימי ביותר שלו ... שהשכל של החכם האמיתי, הוא שכל שהוא זר ונפרד ורחוק ממנו וכולי. והאדם לא מבין, שהוא בעצם מסתכל על האני האמיתי הפנימי ביותר שלו, והוא מתכחש אליו. כי החכם האמת, מחובר תמיד לאני האמיתי של כל המציאות כולה. וכאשר האדם ...

... משהו, יותר מאשר המהות האחת. ואז האדם מקבל שכל חדש, ומבין שהכל זאת ישות אחת ממש. ואז ממילא, גם האני והרצון והישות והתודעה והעולם וכל החיים של האדם כולם משתנים. ואז האדם חי חיים טובים באמת.