... של אני קיים בטוחה אצלך יותר מאשר החוויה אני כועס. אבל אם תלך עוד פנימה, תמצא שיש משהו לפני האני שלך, שמכיל את הכל. משם אפשר להכיל גם כעס וגם אי - כעס בלי לשלול שום דבר. מה קורה כאשר ... הישות המצומצמת. אליעד: אכן, אני כועס ואני נהנה מזה שאני כועס - זה התגשמות של רצון, אבל לא של האני הקטן אלא של רצון המציאות כולה. צריך לבדוק למי אתה מתכוון כשאתה אומר אני. שאלה: האני הקטן הוא דמיון שלי. אליעד: גם אם תגיד שהאני הקטן הוא דמיון, עדיין תישאר ישות כלשהי שאומרת אני. אפילו אם אתה אלוהים, יש עדיין הגדרה מסוימת של אני רוצה. ... אחרי שאתה באחדות? זו בדיוק השאלה של איך נוצרה הנפרדות מתוך אחדות גמורה?. מי שמצליח לחוות את המקום שלפני האני והרצון, וחוזר להתנהלות היומיומית, מקבל גם את התשובה בפנים: כך העולם נוצר. ולכן, כשמבינים את המנגנון לעומק, מבינים שאין ... שאלה: נכון, אבל אולי לא הייתי מרגיש כעס. אליעד: זה משהו פנימי לפני הכעס, זה משהו לפני התחושה של האני. כשאתה כועס יש לך שתי חוויות, האחת אתה חווה את קיומך, והשנייה אתה חווה את קיומך ככועס, החוויה של הכעס היא חיצונית ביחס לחוויה של האני, אתה יותר בטוח שאתה קיים מאשר שאתה כועס, אני מדבר איתך על משהו שנמצא לפני האני שלך, הוא מכיל הכל, אתה יכול לכעוס, אתה יכול לא לכעוס, אתה יכול לעשות הכל, הוא לא שולל כלום, הוא ... כועס, אני רוצה את זה שאני כועס, אני נהנה שאני כועס, זה התגשמות רצוני, אבל לא התגשמות רצונו של האני המצומצם אלא של התגשמות רצונה של המציאות. כשאתה אומר אני תלוי למי אתה מתכוון. שאלה: האני הקטן הוא דמיון שלי. אליעד: נגיד שהאני הקטן הוא הדמיון שלך, אז מי אתה באמת? תמיד תישאר אני קטן, אפילו אם אתה אלוהים אתה תישאר אלוהים קטן, ... אבל מי נמצא מאחור, אלוהים שמעלי, לכן זה שרוצה את כל המציאות הוא לא הראשון, כי הראשון נמצא לפני האני רוצה, לפני ההפרדה שבין האני לרוצה, לכן יש אלוהים פנימי יותר, שהוא לפני הכל, עוד שהאני והרוצה היה אחד. קודם לשאלה שלו, למי אתה מתכוון שאתה אומר אני? אם אתה מתכוון רק לאני אליעד, אז ... האלוהים שהוא המציאות שלפני הכל, אבל זה עדיין לא אחד. יש את המקום והזמן שאני חלק מהם, ויש את האני שלפני המקום והזמן, ויש את האני הראשון שהוא האחדות המוחלטת, ששם הכל מוחלט, ואיך אתה מבין את זה? על יד שתשאל מי אני? מה אמרתי לה? ... כי אז אתה לא באחדות עם העולם, זה כמו שאמרתי מקודם, אם תתעורר מהחלום תתעורר לחלום אחר, אם תצא מהאני שלך תהיה באני אחר. אין אפשרות להתנתק ולהיות באחדות. כל הרעיון של האחדות זה שאתה לא מתנתק יותר. כאשר אני ... צורך משאבים, לא גורם לך לכלום, אתה תמיד אותו הדבר. אלא שיש לך פרספקטיבה נוספת שהיא לפני ההגדרות, לפני האני. בסוף התהליך אתה אמור להינות פה, ולא להיות פה. למשל לגבי תאוות נשים, רבי נחמן היה הכי נגד תאוות ...

... כאשר אלוהים מסתכל על הרחוב, הוא חווה שהוא מזיז את האנשים. כדי להגיע לחוויה הזאת, היא צריכה לברר מהו האני שלה - האם זה הגוף שלה בלבד, או משהו מעבר לכך? שאלת האני והחוויה של המציאות אליעד מסביר לה שהחוויה שלה מושפעת מהאופן שבו היא מגדירה את עצמה. אם היא אומרת אני ... שקורה זה רצונך, נכון? איך מגיעים לחוויה הזאת? למה את לא חווה את זה? מי אחראי לכל החוויות שלך? האני שלך. כשאת אומרת אני, את מתכוונת לעצמך, כיעל. והחוויות שלך זה לפי מי שאת חושבת שאת. אם את, כשאת אומרת ... אני, את מתכוונת לגוף, את לא מתכוונת לשכן, את מתכוונת לגוף. לכן, כל זמן שאת אומרת אני, שבחוויה של האני שלך את תחווי רק את הגוף, אז את תתקעי איתו. והגוף הזה הוא לא מציעה גדולה. מה הוא יכול לעשות? ...

... יתבארו בהמשך), הוא מבין שכל זמן שהתודעה של האדם חווה נפרדות משאר המציאות, דהיינו, כל זמן שהאדם חווה את האני שלו בצורה שונה, מאשר האדם חווה את המציאות השלמה עצמה. דהיינו, כל זמן שהאדם חווה את האני שלו, כישות סופית שהיא אינה המציאות השלמה עצמה (שהיא לא רק המציאות שמכילה את האדם, אלא החיבור של כל הישויות ...

... ושאעפכ נמצאת באחדות איתה, וזה כבר עניין אחר. והנה, האדם בשכל האנושי שלו, לא מסוגל להבין, שאין הבדל בין האני שלו לבין המציאות. כי האני של האדם נמצא בתוך זמן ומקום מוגבלים. כי האדם נמצא בתוך הזמן והמקום. והאדם לא ממלא את כל הזמן ואת ...

... באמת, לשם כך עליו לשחרר את האחיזה שלו לגמרי, מכל הגדרה שהיא. ועל האדם לשחרר את עצמו אפילו מהגדרת האני שלו כישות נפרדת מהמציאות. והשחרור הזה צריך להיות בשלמות, גם ברמה השכלית וגם ברמה הרגשית. כי כדי שהאדם יחווה שחרור מוחלט באמת, מהאני שלו ומהישות שלו ברמה הרגשית, לשם כך על האדם להגיע לשחרור מוחלט ברמה השכלית. ושחרור מוחלט ברמה השכלית, פירושו שהאדם ... ולהגדיר בתוך מחשבתו, את הדבר שאין אפשרות להכיל ולהגדיר אותו. וכמובן שיש כאן פרדוקס ובעיה רצינית. כי מצד מהות האני של האדם, אין שום הפרדה כלל בין האני של האדם, לבין שאר כל הדברים. ואם התודעה של האדם, הייתה מצליחה להכיל בתוכה את המהות של עצמה, על ידי ... (ותהיה קיימת בסוג קיום אחר). ובכל זאת קיימת דרך עבור האדם, להכיל בתוכו את הדבר שנוגד את עצם תחושת האני שלו (כפי שכבר אבאר בהמשך). והנה, התפישה הזאת שבה האדם תופש את מהות האני שלו, דהיינו, את מהותה של המציאות עצמה, שהיא מפרקת לאדם את חוויית האני הנפרד שלו, התפישה הזאת ניתן להגדיר אותה, כתפישה מעל המחשבה. ולמה מעל המחשבה? כי כדי שדבר יוכל להיכנס לתוך המחשבה ... הבלתי מושג, דהיינו, את מה שנקרא השגת האין סוף, שהיא השגת עצמות ומהות המציאות, שהיא בעצם תפישת האדם את האני האמיתי שלו, הדרך לעשות זאת, היא על ידי הקדמות, שאותן השכל של האדם כן יכול לתפוש. כי ההקדמות, הן מבואות ... חזקים, שמי שיאחז בהם ויטפס איתם, על ידי זה יוכל לצאת אל מחוץ לחוויית המקום והזמן (וגם מחוץ לחוויית האני, שגם היא חוויית מקום וזמן). ומצד האמת, כל השכל שיש בעולם, הוא כולו לבושים של השכל שיש מחוץ למקום ולזמן. ...

... הנשמה של האדם, גם היא קליפה. כי במהות של המציאות, אין שום הפרדה כלל. והתודעה של האדם שמרגישה את האני שלו, היא קליפה. כי רק בעולם הקליפות יש הפרדה בין הלבושים השונים של המציאות. ורק בעולם הקליפות יש הבדל בין האני לבין הלא אני. ורק בעולם הקליפות של המהות האחת, רק שם יש הבדל בין הרצון לבין האין רצון. ובין הרצון העצמי של האני, לבין רצון אחר של מה שהוא אינו אני, שממנו האדם לא סובל כלל. ורק בעולם של הקליפות, יש הבדל ... אז הוא חווה שהחיסרון שלו והרצון שלו, הם ביטוי של הרצון העצמי שלו ממש. כי השלמות של המציאות, היא האני האמיתי של האדם. וכאשר האדם יודע ברשימו שלו שהכל מושלם, אז על ידי זה ברמה הפנימית של האדם, יש לו ... האדם מבוטל לאין סוף, לא שייך שום רצון ותודעה שמהם האדם יחזור לעצמו. והדבר מצד אחד קורה על ידי האני האמיתי של האדם בבחירה מלאה, דהיינו, על ידי השלמות של המציאות שעושה את הכל בבחירה מלאה ממש, ללא שום סיבה ...

... האמיתי. וכפי שכבר ביארתי, האדם סובל, משום שהוא חווה את עצמו כקיים כישות נפרדת משאר המציאות. ועצם קיומו של האני של האדם, הוא סיבת הסבל של האדם. כי האדם תמיד מרגיש, שהוא חסר את השלמות, שהיא המציאות שהאדם הוא חלק ...

... לא יודע את עצמו כלל, דהיינו, לא מודע לקיומו העצמי. כי אם יש מודעות עצמית, הרי שיש את הפרדת האני משאר הדברים, ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה ...

... קיים כישות נפרדת. ואיך לברוח אל השורש? תשובה: על ידי הסתכלות השכל על שורשו של השכל, ועל ידי הסתכלות האני על שורשו של האני וכולי, על ידי זה החלק המצומצם, נכלל בשלם שמקיף ומכיל אותו, כישות אחת ממש. ובפועל זה אומר, שאם יחקור האדם ויתבונן וישאל את עצמו מספיק פעמים מה אני?, דהיינו, מהי המהות של הקיום העצמי של האני של האדם, על ידי זה בסופו של דבר האדם יראה בעיניו, את האחדות של המציאות, ויחווה אותה ממש. כי כל ...

... לאדם שום ידיעה, מלבד ידיעה אחת בלבד, הרי שלא הייתה שום משמעות לידיעה האחת של האדם. ואפילו המשמעות של האני של האדם, גם היא נגזרת רק מכך שהאדם יודע את מה ששונה מהאני שלו. ואם לאדם לא היה כל זיכרון וכל תחושת עתיד, דהיינו, אם לאדם היה רק את הרגע הזה בלבד, לא ...