... אלוהים במימד אחר ולכן האדם מוגבל להבין אותו? טיעון: היכולת השכלית של האדם מוגבלת להבין 4 מימדים. אלוהים לעומת זאת נמצא במימדים אחרים ולכן לא ניתן להבין אותו. סוף טיעון. הפרכה: 1 - אם אינך יכול להבין את אלוהים כולו, אז אינך יכול להבין באמת אפילו לא פרט אחד ממנו. אם אינך מבין את השלם, אינך יכול להבין באמת שום חלק מהשלם. ולכן, אם אינך מבין את אלוהים, אז אינך יכול להבין את רצונו דרך מחשבתו מניעיו האישיים וכיוב. 2 - ברגע שהאדם מייחס לאלוהים את בריאת העולם, הרי שהאדם מייחס לאלוהים אירועים שונים שקשורים למימד שלנו. אותם בהחלט אפשר לחקור באמצעים של המימד שלנו, ומהם להסיק על מה שקורה מחוץ למימד שלנו. בדיוק באותה הלוגיקה שמוכיחים שאלוהים עצמו קיים. כדי להוכיח שאלוהים קיים, לוקחים משהו מהמימד שלנו, ומסיקים באמצעותו שקיימת ישות במימדים נוספים, ומקשרים אותה למימדים שלנו. באותה הדרך בדיוק, ניקח את הקשר של הישות האלוהית למימד שלנו, ודרכו נגדיר את זה שמחוץ למימד שלנו. ואז לדוגמה נוכל להסיק שגם לו יש בורא אחר וכיוב. 3 - ... יש לדוגמה מספר גדול יותר של מימדים שלו שאנחנו לא מבינים אותם. ואז ממילא אין צורך באלוהים. 4 - ניתן גם לומר, כי האדם מוגבל להבין אך ורק חלקים בתוך המימדים השונים, אך לא את המימדים עצמם. פירוש: טיעון השעון והשען (כאן) לדוגמה וכיוב ... שמתרחשים בתוך המימד שלנו, ובאמצעותם משליכים על כל היקום כולו. ניתן לטעון ולומר, כי השכל של האדם מוגבל להבין אך ורק תהליכים בתוך המימדים עצמם, אך לא את המימדים עצמם כולם בשלמות. ואפילו ... ציר הזמן ציר המספרים בבת אחת וכיוב. וממילא אין יכולת להבין את המימדים עצמם, ואין צורך באלוהים כיוצר המימדים האלו וכולי. הערה חשובה: זה שיש לאדם (דת) אינטרס אישי ברור לומר שלבורא אין בורא אחר, זה ... שיש בורא אחר גם לבורא עצמו, כי לכל בורא יש בורא (בדיוק באותה הצורה שהוכחנו את קיומו של הבורא עצמו), ואז ממילא אין משמעות לאלוהים. זה שיש אינטרס לאדם (דת) כלשהו לומר שלבורא אין בורא אחר, זה לא אומר שאין. אדרבה, ההיגיון אומר שבאותה ... שהוכחנו שיש בורא לעולם, באותה הדרך ממש נאמר כי מסתבר שיש בורא לבורא ונוציא את העוקץ של הבורא וכולי. ...

שכל חוכמה. מהו שכל אמיתי? מהו שכל מוגבל? מהו שכל אין סופי? פילוסופיה. לוגיקה. בעיית ... אינדוקציה. דדוקציה. שכל. מהו שכל אמיתי? מהו שכל מוגבל? קיימים 2 סוגים של שכל. שכל מוגבל וסופי ושכל אין סופי. השכל של האדם האנושי הוא השכל הסופי. השכל של המציאות ושל האמת האובייקטיבית, הוא השכל האין סופי. מה ההבדל ביניהם? עיקר מהותו של השכל המוגבל, היא חוסר היכולת שלו לראות 2 דברים שונים כדבר אחד. שכל מוגבל רואה בשני הצדדים של המטבע שני ניגודים, במקום לראות בהם מהות אחת. כפי שכבר ביארתי מספר פעמים, מצד ... כולו, באותו הרגע האדם מבין שכל הדברים כולם שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל דבר אחד. ככל שהשכל של האדם גדול יותר, כך הוא מסוגל ... לתוכו את הידיעה הזאת, שהיא שכל ההפכים שיש בעולם, הם בכלל מהות אחת. כאשר יש לאדם שכל אמיתי = רואה את האמת האובייקטיבית = ...

שכל מוגבל - האם הוא יכול לחוות את הבלתי מוגבל, חיבור השכל המצומצם לאין סוף, לברר את האמת עד הסוף האם השכל המוגבל מסוגל לחוות את האינסוף? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט, את אחת השאלות המרכזיות בתחום חקר התודעה והמציאות: האם שכל מוגבל יכול לחוות את הבלתי מוגבל? אליעד מתייחס לשאלה דרך הבנת המושגים שכל מוגבל לעומת שכל אינסופי, ומנסה להסביר האם ואיך השכל הסופי יכול להכיל או לחוות את הבלתי מוגבל. מהו שכל מוגבל ואיך הוא קשור לאינסוף? לפי אליעד, כל שכל באשר הוא מוגבל ומוגדר על ידי מקום וזמן. השאלה שעולה היא איך שכל זה, שיש לו הגדרות ברורות ומדויקות, יכול לחוות משהו שאין לו הגדרה, משהו אינסופי. כדי להבין זאת, אליעד מסביר שכל דבר מוגבל כבר בהכרח מחובר אל הבלתי מוגבל, גם אם הוא אינו מודע לכך. לדבריו, עצם היות השכל חלק מהמציאות, כבר הופך אותו לחלק מהאין - סוף. מדוע השכל תמיד מחובר לאינסוף גם אם אינו מודע לכך? אליעד מבהיר זאת בדוגמה פשוטה: גם אם אדם לא מודע לכך, גופו, מחשבותיו ותפיסותיו מורכבים ומושפעים מהאינסוף, מאחר ... בו, והוא רק צריך להתאמן כדי לממשה. באותו האופן, שכלו של האדם, גם אם הוא מוגבל כרגע, עדיין מחובר בפועל לאינסופיות. החיבור כבר קיים, וצריך רק לזהות ולממש אותו. האם שכל סופי יכול להתגבר על המגבלות שלו? אליעד כהן מדגיש שכל שכל סופי, מעצם היותו חלק מהמציאות האינסופית, מסוגל בפוטנציאל לחוות את האינסופיות. לטענתו, ההבדל בין השכל המוגבל לשכל האינסופי הוא הבדל של דרגת מודעות או תרגול. כדי לממש זאת, יש צורך בהתבוננות מעמיקה והתמדה. לדוגמה, אליעד מביא את הטענה שאם אדם אומר לעצמו שהשכל לא יכול לתפוס את האינסוף, הוא מראש מגביל את עצמו. לעומת זאת, אליעד מסביר שאם האדם היה משתמש במחשבתו ב - 100% מיכולת השכל שלו, הוא היה יכול להגיע לחוויה של האינסוף. אך כיוון שאדם לרוב אינו משתמש במלוא הפוטנציאל שלו, הוא לא יכול לקבוע בוודאות שהשכל אינו יכול לחוות את האינסוף. הוא מדגיש את החשיבות של הגדרה נכונה של המושגים. אם האדם חושב שמשהו לא עובד, זה מפני שטרם הפעיל את מלוא כוח המחשבה האפשרי שלו. זהו תנאי ראשוני לבדיקה אמיתית של גבולות השכל. כיצד אפשר בפועל להגיע לחוויית האינסוף? בשלב המעשי של ההרצאה, אליעד כהן מתייחס לשאלות הפרקטיות של איך אפשר לעשות זאת בפועל. הוא מסביר שהדרך להשגת ... לדוגמה, אם האדם יודע בוודאות שאין פיל בחדר, הרי שהשכל שלו מסוגל להבחין בין יש לאין, ומשם הדרך פתוחה להרחבת ההבנה הזו אל עבר המושגים העמוקים יותר של יש אינסופי ואין אינסופי. מדוע תרגול מחשבתי הוא המפתח לחוויה ... לחוות באמת את האינסוף. לסיכום, אליעד כהן טוען ששכל מוגבל מסוגל בהחלט לחוות את הבלתי מוגבל, מכיוון שהוא כבר מחובר אליו בעצם הווייתו. עם זאת, החוויה השלמה של האינסוף דורשת מהאדם מחויבות אמיתית, השקעה ... מחשבותיו ותפיסותיו, עד שיגיע למיצוי מלא של יכולות שכלו. האם השכל יכול לחוות את האינסוף? איך לחבר שכל מוגבל לאין - סוף? מהי הדרך לחוות את המציאות המוחלטת? האם ניתן לפרוץ את מגבלות השכל? כיצד לברר את האמת עד הסוף? האם אפשר להבדיל בין אמת לשקר באופן מוחלט? איך להגיע למודעות אינסופית? ...

... אפשר להבין הכל? לחשוב בגדול, יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע, חלק אלוה ממעל ממש, האם השכל מוגבל? האם אפשר לדעת הכל? איך לדעת את הכל? שאפתנות, מוטיבציה להצלחה, חלק 1 האם השכל האנושי מוגבל, או שאפשר להבין הכל? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא האם השכל האנושי יכול להבין הכל, או שיש גבול ברור ליכולת ההבנה של האדם. אליעד מתחיל מכך שיש אנשים שרוצים תשובות מוחלטות לשאלות גדולות, כמו משמעות ... נברא?, ניתן תמיד לשאול לפני כן, האם העולם בכלל נברא? אולי עצם השאלה מניחה משהו שגוי. המוח האנושי לעיתים בודק אם השאלה בכלל נכונה, לפני שהוא מתחיל לחפש את התשובה. למשל, אם שואלים מה לאכול לארוחת הצהריים?, המוח יכול לשאול את עצמו, מי אמר ... כי הוא חשב שזה בלתי אפשרי. אליעד טוען שלמרות שאדם חושב שהוא מכיר את עצמו ואת מגבלות השכל שלו, בפועל הוא לא באמת יודע מה המגבלות האמיתיות של המוח. הוא שואל את השומע: האם אתה יודע מה בדיוק המגבלות של המוח שלך?, והתשובה היא שלא. ... ולהרים ידיים כאשר הדברים נראים בלתי אפשריים או קשים מדי. האם אפשר להבין הכל? האם השכל מוגבל? איך להשיג הבנה מוחלטת? למה אין תשובה לשאלות קיומיות? מה המשמעות של הבנה מוחלטת? האם אפשר לדעת הכל? איך להצליח לחשוב בגדול? ...

... לא נבין לא נדע, חלק אלוה ממעל ממש, האם השכל מוגבל? האם אפשר לדעת הכל? איך לדעת את הכל? שאפתנות, מוטיבציה ... להבין את הכל, או שיש דברים שהם מעבר לשכל? אליעד כהן מסביר בהרצאה האם אפשר להבין את הכל או שיש דברים שהשכל האנושי אינו יכול לתפוס. נקודת הפתיחה של אליעד היא השאלה האם השכל של האדם מוגבל, או שיש אפשרות לדעת ולהבין הכל באופן מוחלט. הוא מפתח את הנושא באמצעות דיון בדוגמה על אלוהים ועל הקשר של האדם לאלוהים. מה הקשר בין האדם לבין אלוהים, ואיך אפשר להבין אותו? אליעד מעלה את הדוגמה של אדם שטוען שבתוכו יש נשמה או ניצוץ אלוהי , כלומר, חלק מאלוהים עצמו. הוא מסביר שאם האדם מאמין שאלוהים הוא חזק ואינסופי, אז אפילו חלק קטן ממנו, ניצוץ או טיפה של אלוהים, יהיה חזק במידה בלתי נתפסת. הוא מדגיש שאם אלוהים הוא באמת כל כך חזק ואינסופי, אז אין משמעות לכך שהוא נותן לאדם חלק ... שקל, הרי לכאורה נשאר לך פחות. אבל אצל אלוהים, בגלל שהוא אינסופי, נתינה שלו לא מורידה מעוצמתו או ממלאותו, כי הוא נשאר אינסופי ומלא בכל מקרה. כלומר, אלוהים יכול לתת לאדם חלק מעצמו מבלי שהדבר יפגע בכוחו שלו. האם לומר אני לא יכול להבין את אלוהים הוא כפירה באלוהים? בהמשך אליעד מסביר רעיון מעניין: להגיד אני לא יכול להבין את אלוהים זו בעצם סוג של כפירה. הוא מנמק זאת בכך שאם אתה מאמין שאלוהים הוא כל יכול, הרי שיש לו גם את הכוח והיכולת לברוא נברא (אדם) שיהיה מסוגל להבין אותו לחלוטין. כלומר, לומר שאלוהים לא יכול ליצור אדם שמבין אותו באופן מלא זו בעצם הכחשה של היכולת של אלוהים. הוא מדגיש שהאמירה הזו, של אי - יכולת האדם להבין את אלוהים, נובעת מתוך גאווה מוסתרת. כי כשאדם אומר אני קטן, אני מוגבל, הוא בעצם אומר שאלוהים מוגבל ביכולתו להעניק לו הבנה מלאה. בכך האדם מתיימר לקבוע מגבלה ליכולת האינסופית של אלוהים עצמו. מה המשמעות של לומר הכל זה אלוהים? אליעד גם דן באמירה הכל זה אלוהים, ומסביר שאדם שאומר זאת מאמין באלוהים באופן העמוק ביותר. לכאורה, אמירה כזו עשויה להישמע ככפירה (כי האדם מייחס לעצמו אלוהות), אך אליעד טוען שההיפך הוא הנכון. כשאדם אומר אני לא אלוהים, אלוהים נמצא במקום אחר, הוא למעשה מגביל את אלוהים, בכך שהוא אומר שיש מקומות שבהם אלוהים אינו נמצא (למשל, הוא עצמו). לכן, דווקא האמירה הכל זה

... הכל הגיוני? האם השכל מוגבל? האם ניתן להבין כל דבר? איך להבין כל דבר? איך להבין את אלוהים? האם ניתן להבין את אלוהים? איך להבין דברים? האם ניתן להבין את המציאות? האם הכל הגיוני? האם השכל מוגבל? איך להבין את המציאות? ההרצאה עוסקת בשאלות העמוקות לגבי המציאות, השכל האנושי, והבנת העולם. אחת השאלות המרכזיות היא אם ניתן להבין את כל מה שקורה בעזרת השכל האנושי. האם השכל שלנו מוגבל או שאנו יכולים להבין את כל התופעות והמציאות שסובבת אותנו? במהלך ההרצאה נבחנות אפשרויות שונות להבנת המציאות ולגבי הדרך בה השכל יכול לתפוס ולהבין את מה שקורה סביבנו. אליעד מתחיל בתשובה לשאלה אם אפשר להבין את המציאות, ומסביר שהשכל האנושי מוגבל. לעיתים, משהו נראה לנו כלא הגיוני או מיסטי, אך ייתכן ויש לו הסבר שנמצא מעבר להבנתנו המיידית. לעיתים, גם אם לא נוכל להבין משהו, זה לא אומר שההסבר לא קיים, אלא רק שאין לנו את ... ממנה לשאול את עצמה אם ייתכן שהיא לא מבינה את התופעות רק משום שהן לא נתפסות בשכל שלה, אבל יכול להיות שהן כן הגיוניות אם תחשוב בצורה שונה. הוא מציין שבכדי להבין משהו, לעיתים צריך לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים ולהיות מוכנים להסתכל על דברים מכיוון שונה. בנוגע לשאלה אם כל דבר בחיים תלוי בשכל, אליעד מבהיר ששכלנו לא תמיד יכול לתפוס את כל התופעות שמתרחשות, ואם נעשה את כל המאמצים להבין, ייתכן שלא תמיד נוכל להגיע לתשובות מוחלטות. אך הכוונה ... אליעד עובר לדבר על המושג של המציאות כמציאות אינסופית, ומציע מחשבה על כך שכל השאלות לגבי גבולות השכל האנושי מבלבלות אותנו כי השכל שלנו הוא סופי. הוא שואל אם ניתן באמת להבין את המציאות האינסופית באמצעות שכל סופי, ומסביר כי ייתכן והמציאות אינסופית היא מעבר להבנה של השכל האנושי. בהקשר זה, אליעד שואל את המשתתפת אם היא בטוחה שהמציאות אינסופית, ומציע לה לחשוב על אפשרות שהמציאות דווקא סופית, דבר שלכאורה ... שואלות אותה יותר ממענה אמיתי. בהמשך השיחה, יש דיון על האמונה וההבנה של אלוהים. אליעד שואל כיצד ייתכן שאדם מבין את אלוהים, על אף שהוא לא רואה אותו במובן הפיזי. הוא מדבר על הדרך בה דתיים מסבירים את מצוותיהם באמצעות הבנת כתבי הקודש, ונותן דוגמה לאדם הדתי שאומר שהוא מבין את רצון אלוהים, למרות שאין לו הוכחות פיזיות לגביו. אליעד מסביר שלפעמים יש לנו את היכולת להבין את מה שאנחנו רוצים להבין, לא בהכרח מתוך שכל סופי, אלא מתוך נכונות לקבל ולהבין את הדברים גם בדרכים שאינן תמיד הגיוניות בעינינו. לסיום, אליעד מסכם את דבריו בכך שלפעמים אנחנו צריכים להבין כי אם השכל שלנו מוגבל, ייתכן שאנחנו לא מצליחים להבין את כל המציאות כמות שהיא, אך בכך שלא נוותר על חיפוש ההבנה - נמצא את הדרך להתמודד עם מצבים ותופעות שנראים לנו בלתי אפשריים להבנה. הבנת המציאות האם השכל מוגבל? האם אפשר להבין את אלוהים? המציאות אינסופית הבנת תופעות לא הגיוניות ...

... של שורש השכל - איך לגלות את השכל שיש מעל השכל? כפי שכבר ביארתי וכידוע לכל, יכולת התפישה של האדם מוגבלת. והאדם לא מסוגל למצוא בשכל שלו תשובות לכל השאלות. כגון לדוגמה לשאלה מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שכל תשובה שאותה ייתן האדם, תמיד יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן, שגם זה אינו אפשרי. כי לפני הזמן, פירושו זמן גדול יותר וכיוב. והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ירצה להבין בשכל שלו את הכל, הרי שהמלחמה של האדם אבודה מראש. משום, שעצם מהותו של השכל, היא שהוא לא יכול להבין את הכל. ולנסות להבין את הכל, פירושו לנסות לשנות את המהות של השכל, וזה לא אפשרי. וכפי שכבר ביארתי, יש גם עוד סוג של שכל נוסף, שהוא השכל שיש מעל השכל. והשכל שיש מעל השכל, הוא השורש של השכל האנושי. כי כל דבר בעולם, הוא חלק מדבר אחר גדול יותר. וגם השכל של האדם ויכולת התפישה של האדם, גם היא, רק חלק משכל אחר גדול יותר. כי יש יכולת תפישה אין סופית ובלתי מוגבלת, שהיא השכל הגדול, שחלק ממנו בא לידי ביטוי בשכל של האדם. ועוד ביארתי, שבשכל הגדול ביותר, שם יש תשובה לשאלה של כל השאלות. כי שם בהחלט ניתן למצוא ולהבין את התשובה גם לשאלות הפרדוקסאליות האלו. וכאן נחדד את העניין. והעניין הוא, כי שם בשכל הגדול יותר, גם שם אין תשובות לשאלות האלו. אלא, ששם השאלות האלו, הן לא שאלות כלל. ולא משום שיש להן תשובה, אלא שבשכל הגדול יותר, אי אפשר אפילו לשאול את השאלות האלו. כי שם בשכל הגדול יותר, השאלות האלו שנדמות לאדם כשאלות קשות, שם, הן לא קיימות כלל. והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל האנושי הרגיל, לבין שורש השכל של האדם. ויש משהו מסוים, שהוא זה שמגדיר ומגביל ויוצר את ההבדל בין השכל של האדם, לבין שורש השכל של האדם, שהוא השכל האין סופי, שהוא ללא שום מגבלת תפישה כלשהי. ולכל השאלות הקשות ביותר בעולם, לכולן יש שורש. כי כפי שכבר ביארתי, כל השאלות הפרדוקסאליות של המציאות, הן כולן ביטוי של שאלה אחת, ... כי יש דבר שבו תלוי הקיום של שאלת כל השאלות. והשורש והסיבה של הקיום של שאלת כל השאלות, היא כמובן מגבלת השכל של האדם. כי אם לאדם לא הייתה מגבלה שכלית, הרי שממילא היה האדם יכול להבין ב

... מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל מהשאלה הבסיסית: מה גורם לאדם ... כדי שיהיה יש מאין, חייב להיות שם רצון כלשהו, והשאלה היא מה גורם לשינוי, ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד מסביר שכל שאלה בעולם מניחה שקיים הבדל בין דבר לדבר, למשל הבדל בין יש לאין, בין לפני לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל תשובה לשאלה למה עדיין תגרור שאלת המשך: ומה יצר את הלפני. גם אם נטען: אלוהים רצה או הרצון גרם, תמיד יישאל מה קדם לרצון הזה. מעבר לכך, כשהכל היה אחד לגמרי (ללא הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש שולחן, קיר, מקום וזמן, אך ... היא שגם עכשיו, בשורש העמוק, הכל עשוי מאותו כלום. מצד אחד רואים את ההפרדה (שולחן, קיר), מצד שני יודעים שיש אחדות בשורש. כאן נוצרת הסתירה: איך זה ייתכן להיות גם אחד מוחלט וגם נפרדות? התשובה היחידה היא שהכל אחד ברובד העמוק ביותר, והנפרדות היא רק דרך הביטוי של האחד. מהי הוויה וכיצד היא קשורה למקום ולזמן? אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני המקום ... ולזמן, ולכן אין הבדל אמיתי בין אין מקום לאין זמן. ההוויה היא הכלום שהוא למעשה המקור לכל היש. מכאן גם נובע שהכל אחד , כי אותו אין מקום וזה שמעבר לזמן הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים זאת? כדי להמחיש זאת, מביא אליעד ... שגם המקום והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד מהחוויה עצמה? אליעד מסביר שכל ניסיון לדבר על אחדות (הכל אחד) מצריך שימוש בשפה של נפרדות, כי אנו אומרים יש ואין הם אחד. כבר ההגדרות עצמן מפרידות בין יש לאין. במציאות המוחלטת של האחדות, אין שום הגדרה נפרדת, ולכן כל דיבור על כך הוא רק כלי או סולם להתקרבות להבנה, אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד היא קשורה לשאלות ולעומק ... רק למקד אותה או להיות פחות מודעים לה. - בעוד שחלק מהאנשים מנסים לעבור למצב ללא מחשבות, אליעד מציע להפעיל את השכל עד סופו, לשאול שאלות לעומק עד שהן מתנגשות זו בזו ומגלות שהניגודים הם אחד. - כששואלים למה ואולי ההפך נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה מהעולם?. דרך שאילת שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת מאיץ החלקיקים, שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר שחוויה זו אינה חוויה במובן של רגש או מחשבה, כי כשהכל אחד , אין הפרדה בין החווה למושא החוויה. הוא מבהיר שזהו מצב שהוא אף מעבר לתודעה הרגילה, ולכן אין דרך להגדיר אותו כחוויה בתוך השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. כשהשכל קורס בתוך הסתירה (או מתעלה מעליה), מתגלה ההבנה שהכל אחד. כיצד השכל והאגו יוצרים סבל ומונעים מיקוד? יש אדם שאומר שהוא רוצה דברים רבים ולא יודע במה להתמקד, או שמתקשה להתרכז. אליעד מסביר שלמעשה, כל הרצונות החיצוניים מובילים לתסכול, כי תמיד חסר עוד משהו. השכל גורם לאדם להאמין שאם ישיג דברים בעולם, יימלא חיסרונו. אך בפועל, הוא לא נעשה שבע רצון באמת. הרצון הפנימי ביותר הוא להפסיק לחוש חסר, כלומר, להפסיק ...

... שאינה שכלית שהיא שכלית, מה אי אפשר להסביר בשכל? על מה אי אפשר לחשוב? מעל השכל של הספר להיות אלוהים מהי חוויה שאינה שכלית שהיא שכלית? אליעד כהן מסביר על חוויות שאנשים מכנים כחוויה שאינה שכלית וטוענים שהן חוויות שאי אפשר להסביר במילים או בשכל. לפי אליעד, אין באמת דבר כזה חוויה שאי אפשר להסביר בשכל. כל חוויה שנחוויית היא בהכרח מוגדרת ולכן ניתנת להסבר. כאשר אדם אומר: חווייתי משהו מיוחד ואני לא יכול להסביר לך אותו, הוא טועה. אם האדם חווה חוויה כלשהי ומסוגל ... בין החוויה הזאת לחוויה אחרת שחווה, המשמעות היא שהחוויה שלו מוגדרת וברגע שמשהו מוגדר, אפשר להסביר אותו בשפה ובשכל. זה שהאדם מרגיש שהוא לא יודע להסביר, לא מעיד על כך שאין הסבר, אלא רק מעיד על כך שאותו אדם באופן אישי אינו יודע כיצד להסביר. האם יש דברים שלא ניתן לחשוב עליהם בשכל? לפי אליעד כהן, הרעיון שיש דברים שהם מחוץ לשכל ושלא ניתן לחשוב עליהם, הוא רעיון שגוי. הוא מדגיש שוב ושוב שהשכל מסוגל לחשוב על כל דבר שניתן להגדיר אותו בצורה כלשהי. כאשר אנשים מדברים על דבר שנמצא מחוץ לשכל, הכוונה שלהם בדרך כלל היא לתאר דבר שלא ניתן להבין אותו, להגדיר אותו, לדבר עליו או לתפוס אותו מחשבתית. אליעד מסביר שאם באמת לא ניתן להגדיר, לדבר או לחשוב על ... הגדרות שגויות. אם החוויה קיימת עבורך, אתה יכול להגדיר אותה, ואם אתה יכול להגדיר אותה, אתה יכול להסביר אותה בשכל. מדוע אנשים חושבים שיש חוויות בלתי מוסברות? הסיבה שאנשים טועים לחשוב שיש חוויות בלתי מוסברות או דברים שנמצאים מעל השכל, היא חוסר הבנה של מושג ההגדרה. אדם שחושב שהוא חווה חוויה מיוחדת שאינה ניתנת להסבר, למעשה לא יודע כיצד להגדיר אותה או לא התעמק מספיק בהבנה של אותה ... במילים. כשאדם אומר שאין לו מילים, זה מעיד על חוסר יכולת התנסחות של אותו אדם, ולא על חוסר קיומו של הסבר שכלי. מהו הדבר שעליו באמת אי אפשר לחשוב? אליעד מסביר שיש דבר אחד שבאמת לא ניתן לחשוב עליו ולא ניתן להסביר אותו בשכל. הדבר הזה הוא מה שנמצא מחוץ לכל ההגדרות האפשריות ומחוץ לכל המילים ולכל השפה. אך כאן ישנו פרדוקס: כיוון שאם באמת יש דבר שלא ניתן לחשוב עליו, אז גם אי אפשר לדבר ... אפשר באמת לחשוב הוא דבר שלא קיים כלל. ואם הוא לא קיים, אז באמת אי אפשר לחשוב עליו או להסביר אותו. מכאן נובע שכל מה שקיים במציאות שלנו, יכול להיות מוסבר באמצעות השכל וההיגיון. האם ניתן להגיע להבנה של דבר שאי אפשר להבין אותו? לדברי אליעד, כל מטרת השכל שמוצגת בספר להיות אלוהים היא להביא את האדם להכרה בפרדוקס האמור. המטרה של תהליך החשיבה היא שהאדם יבין ויגיע למסקנה שאי אפשר להגיע להבנה מסוימת. ההבנה הזאת היא למעשה ההבנה הגבוהה ביותר: ... ולא ניתן לחשוב עליו, הוא בהכרח אינו קיים. ולכן כל מה שקיים, ניתן לחשיבה וניתן להסבר. מדוע אנשים מתבלבלים בין שכל לרגש? אליעד מסביר כי אנשים מתבלבלים בין רגש לשכל ולכן מאמינים שיש דברים מעל השכל או שאינם שכליים. חוויות רגשיות ואינטואיציות פנימיות נתפסות לעיתים כחסרות מילים, אך זאת רק מכיוון שאנשים לא השקיעו מספיק מאמץ להבין אותן לעומק. הרגש עצמו מבוסס על השכל, כי על מנת להרגיש רגש מסוים, האדם חייב להבחין בין רגש זה לרגש אחר, וזאת פעולה שכלית טהורה של הבחנה. לכן גם חוויות שנראות בלתי - שכליות, הן

... שימוש באמונה או שימוש בשכל, אמונה מעל השכל, ידיעה, אמונה נגד השכל, להאמין באהבה או שנאה, טיפשות טובה מה היא אמונה ולמה אליעד רואה בה משהו לא טוב? אליעד כהן מתחיל את ההסבר על אמונה בכך שהוא מתייחס אליה כאל הדבר היחיד שהוא יכול להגדיר כלא טוב. ... טוען שהדרך להשתחרר מאמונה היא על ידי התבוננות פנימית עמוקה. האדם מתבקש להטיל ספק בהגדרותיו הבסיסיות ביותר, כמו מה טוב ומה רע, מה נכון ומה שגוי. אליעד מסביר שכל הגדרה כזאת היא למעשה אמונה, שהיא סוג של צמצום. לכן, האדם צריך להבין שכל תפיסה שלו מבוססת על אמונה, אפילו אם הוא בטוח שהיא אמת מוחלטת. הדרך היחידה להשתחרר באמת היא להטיל ספק בכל אמונה, עד שהאדם יגיע למקום פנימי ללא שום אמונה, ללא שום הגדרה וללא שום צמצום. מה המשמעות של אמונה מעל השכל לפי אליעד? אליעד מתייחס למושג אמונה מעל השכל, המוכר מתורתו של רבי נחמן מברסלב. לפי אליעד, רבי נחמן דיבר על מצב שבו האדם צריך להשתמש בשכל שלו ככל האפשר, עד שיגיע למקום בו הוא מבין שיש דברים מעבר לשכל שלו. אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה: אם אדם רואה שיש לו רגל, ורבי נחמן יאמר לו אין לך רגל, האדם יחשוב שזה שיגעון. אבל האמונה מעל השכל היא ההבנה שישנה אפשרות שהמציאות שונה ממה שהשכל תופס. כאשר האדם יתאמץ מספיק, הוא יוכל להגיע להבנה אמיתית שהכל אחד, ואז כבר לא יזדקק לאמונה אלא יבין זאת באמצעות שכל גבוה יותר. האם יש הבדל בין להאמין באהבה ולהאמין בשנאה? אליעד מתייחס לאמונות כמו אני מאמין באהבה או אני מאמין בשנאה. הוא מסביר שאם האדם יאמין באהבה ... באמת יודע. אך לרוב, אנשים נמצאים במצב של אמונה. כאשר אדם אומר שהוא מאמין, הוא למעשה מודע לכך שישנה אפשרות הפוכה, ולכן הוא במצב של ספק תמידי. מה היתרון של טיפשות טובה לפי אליעד? אליעד מסביר מושג שהוא מכנה טיפשות טובה. לדעתו, הטיפשות הזאת היא ההכרה שהאדם לעולם לא יכול להיות בידיעה מוחלטת, ולכן עדיף לו להכיר בכך שהוא תמיד מאמין. הוא מזכיר את סיפורו של החכם והמלך, שבו החכם אומר למלך שעליהם לאכול מהתבואה המשוגעת אך להכיר בכך שהם משוגעים. הכרה זאת מאפשרת לאדם לתקשר עם העולם, תוך ידיעה שהוא פועל מתוך אמונה ולא מתוך ודאות מוחלטת. מהי אמונה? מה המשמעות של אמונה מעל השכל? איך להשתחרר מאמונה? מה ההבדל בין אמונה לידיעה? האם להאמין באהבה או בשנאה? מהי טיפשות טובה? ...